כתב האישום שהוגש נגד החייל ייחס לו בתחילה עבירות חמורות של שימוש בלתי חוקי בנשק, עם מעשים נלווים של אלימות והתנהגות פלילית, והכל תוך שהנשק היה טעון ודרוך, ותוך נקיטת איומים ואלימות כלפי חיילת בבסיס. .

במסגרת המו"מ בין הצדדים, הוסברו לפרקליטות נסיבות העניין, כמו גם המאפיינים המיוחדים של החייל.

חרף תיקון כתב האישום, עמדת התביעה במסגרת הטיעונים לעונש היתה לחומרה, לרבות עתרה להטיל על החייל עונשי מאסר בפועל לצד עונשים נוספים. ההגנה מצידה התרכזה בחריגות העניין, כמו גם בנסיבות האישיות.

טיעונינו התקבלו על ידי בית הדין הצבאי אשר החליט, בדעת רוב, מבלי שהדבר ישמש תקדים לתיקים אחרים, כי אפשר בנסיבות מקרה זה להסתפק בעונש של עבודה צבאית לתקופה קצרה (חודש עבודה צבאית בבסיס פתוח) ולהימנע מהטלת מאסר בפועל. שופט המיעוט היה מוכן ללכת כברת דרך נוספת לטובת הנאשם, ולהימנע לחלוטין מעונש כלשהו, וחלף זאת להסתפק בקנס.