כלל הפירוש נגד המנסח

כלל הפירוש נגד המנסח

צרכנים נתקלים בסיטואציות שונות בהן הם רוכשים שירות או מוצר מספק, ולשירות ו/או מוצר זה מצורף הסכם "סטנדרטי" אשר קובע את התנאים המשפטיים בין הצדדים. במקרה של מחלוקת משפטית בנוגע לפרשנות הסכם זה, עומדים לטובת הצרכן מספר אפשרויות משפטיות, אשר אחת מהן, עליה נעמוד בקצרה מיד, היא כלל הפירוש נגד המנסח.

ניתן להעלות טענה זו במקרה שבו ההסכם ניתן לשני פירושים סבירים, כאשר פירוש אחד תומך בעמדת הצרכן ואילו הפירוש השני תומך בעמדת הספק. הפסיקה קבעה כי במקרה מעין זה, ניתן לעשות שימוש בכלל הפרשנות נגד המנסח.

וכך קבע כב' השופט ד. לוין בעניין ע"א 631/83 שטרנפלד נ' שטרוקסר, פ"ד מא (3) 361, בעמ' 572-573 –

"…כאשר ניצבות לפני הפרשן שתי משמעויות סבירות במידה שווה פחות או יותר, שאז יש להעדיף אותה משמעות, שהיא נוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך…"

פרופ' גבריאלה שלו, בסיפרה דיני חוזים, הנ"ל, מוסיפה בעמ' 312 את הדברים כדלקמן –

"העובדה כי צד לחוזה יוצג במשא-ומתן בידי עורך-דין, וכי החוזה, נשוא הדיון, הוכן ונוסח בידי יועץ משפטי של הצד – תגרום להפעלת כלל הפירוש נגד המנסח"

[ר' אסמכתאות המובאות שם, בארצות הברית Farnsworth Vol II, 265 ff ; ע"א 224/76 חברת נופש ערד נ' הסוכנות היהודית, פ"ד לא (1) 449, 458.]

לעת שמתגלעת מחלוקת משפטית, יש להכיר את הכללים המשפטיים שנקבעו, וליישמן במקרים המתאימים.

סקירה זו נכתבה על ידי קרדונר – חברת עורכי דין ונוטריון המתמחים במשפט האזרחי – מסחרי. הסקירה אינה ייעוץ משפטי והיא אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין. כל הזכויות שמורות.

מאמרים נוספים