פטור משירות בטחון לישראלים בחו"ל | "בן מהגרים"

פטור משירות בטחון לישראלים בחו"ל | "בן מהגרים"

חובת שירות בצה"ל המוטלת על אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל

פטור משירות לישראלים בחו"ל איננו עניין אוטומטי. חובת השירות בצבא חלה על כל אזרח ישראלי, בין אם הוא מתגורר בישראל ובין אם לא, בין אם בכוונתו להשתקע בה ובין אם לא. כך, גם צעירים אשר נולדו בחו"ל, ושהו פרק זמן קצר מאוד בישראל [או בכלל לא] חייבים בחובת שירות בצה"ל. הכלל הוא- עד שצה"ל לא מעניק לך פטור, אתה חייב בשירות בצבא בהיותך ישראלי. וכך, מגיל 16 מוגדרים כל נער ונערה בישראל מלש"בים- מועמדים לשירות בטחון, מתחילים לקבל צווי התייצבות וצווי גיוס. גם צעירים ישראלים השוהים בחו"ל מקבלים לא אחת זימונים למיונים ומבחנים לצה"ל, לפעמים כשהם כלל לא נמצאים בארץ. זימון לצה"ל כשכמעט מעולם לא גרת בישראל יכול להיות מפתיע מאוד, אך הוא אמיתי וחשוב ויש לקחת אותו ברצינות ולטפל בעניין. לכן, גם מי שנולד בחו"ל, עלה ארצה לפרק זמן קצר ועזב את ישראל בגיל צעיר, חייב בשירות בטחון. חשוב להדגיש, שגם אם לאדם יש מספר אזרחויות בנוסף לאזרחות הישראלית, אין הדבר מעניק לו פטור משירות [למעט חריגים של מדינות אשר מבחינתן שירות בצבא הישראלי יוביל לשלילת האזרחות הנוספת, חריגים אלה מקבלים פטור משירות בצה"ל]. לכן, ישראלים אשר בכוונתם לרדת מישראל דרך קבע, צריכים להסדיר מראש את עניין השירות הצבאי של ילדיהם על מנת שהללו לא יסתבכו בעתיד.

פטור משירות בטחון לישראלים בחו"ל 

כאמור, ככלל על כל מלש"ב בגיל 16 חלה חובת גיוס והתייצבות לצווים ומיונים, והוא ייקרא לגיוס בין הגילאים 18-20 על פי החוק. יחד עם זאת, לגבי מלש"בים אשר הוריהם עוזבים את הארץ, קיימות אפשרויות של קבלת דחיית שירות וקבלת פטור משירות בטחון, בשלוש קטגוריות שונות המוסדרות בהוראת קבע אמ"ש מ-2002: יליד חו"ל, בן מהגרים, בן שליחים. כפי שצויין לעיל, גם אם הינכם עונים על כל הקריטריונים של אחד מהמקרים הזכאים לפטור, עליכם להסדיר את הפטור מול רשויות הצבא לפני עזיבה ולא בדיעבד על מנת לא להחשב עריקים. ניתן להסדיר את המעמד באמצעות פניה מתאימה אל רשויות הצבא עוד בהיות המשפחה בישראל, וניתן לבצע זאת גם בחו"ל באמצעות פניה לקונסוליה תוך הצגת מסמכים המוכיחים את זיקתם לאותה מדינה והמוכיחים ששם מרכז חייהם. על פי החוק, חייב כל מלש"ב השוהה דרך קבע בחו"ל, בכל מעמד שהוא, להתייצב עם הגיעו לגיל 17 בקונסוליה הקרובה למקום מגוריו, לשם רישום כנדרש בחוק שירות בטחון והסדרת מעמדו. מלש"ב אשר מבקש מעמד "בן מהגרים" או "יליד חו"ל", צריך לקבל אישור גורם מוסמך בצה"ל כי הוא עונה על כל התנאים לצורך קבלת הכרה כאמור. רק הכרה ואישור מגורמי הצבא יובילו לפטור משירות בטחון לישראלים השוהים בחו"ל.

"יליד חו"ל"

יליד חו"ל הוא אזרח ישראלי שנולד בחו"ל, אשר בעת לידתו היו הוריו, שניהם או אחד מהם, בעלי אזרחות ישראלית. תנאי הכרחי לקבלת מעמד יליד חו"ל, הוא שמקום מושבו הקבוע של האזרח הישראלי ברציפות מיום לידתו הוא בחו"ל, ובלבד שהוריו לא התגוררו בישראל ממועד לידתו ועד להגיעו לגיל 16. במקרה של הורים גרושים כאשר המלש"ב בחזקתו של ההורה שנמצא בחו"ל יש להראות שאותו הורה המשיך להתגורר דרך קבע בחו"ל עד הגיעו של המלש"ב לגיל 16.

"בן מהגרים"

"בן מהגרים" הוא מי שבגיל מסויים עוזב את הארץ, יחד עם משפחתו, נוכח החלטת הוריו להגר מישראל. מאחר וזכותם של ההורים להעתיק את מקום מגוריהם, ומתוך כוונה שלא להפריד בין ילד למשפחתו, קיים הסדר "מעמד בן מהגרים", המאפשר לצעיר לעזוב את הארץ עם משפחתו מבלי להיות חב בחובת שירות בצה"ל. מלש"ב יוכר כ-"בן מהגרים" בתנאי שעזב את הארץ עם הוריו לפני הגיעו לגיל 16, ובלבד שעד הגיעו לגיל 18 היה מקום מושבו הקבוע במדינה בה מתגוררים הוריו. במקרה של גירושים בין ההורים, יקבל מלש"ב אשר מתגורר עם ההורה המשמורן בחו"ל מעמד של בן מהגרים גם אם ההורה השני חזר לישראל, ובלבד שיוכיח שמרכז חייו הוא עם אותו הורה המתגורר בחו"ל. בניגוד לדיעה הרווחת- כדאי שתדעו שמעמד בן מהגרים ניתן להסדיר גם מראש וגם בדיעבד (במידה ואתם עומדים בקריטריונים).לצורך טיפול בהסדרת מעמד זה, יש להיעזר בעורך דין צבאי מיומן ומנוסה, אשר מכיר את המערכת על בוריה ויודע כיצד להסדיר את המעמד.

"בן שליחים"

בן שליחים הוא מי שלפחות אחד מהוריו שעימו הוא שוהה בחו"ל מייצג בחו"ל גוף ישראלי כלשהוא, ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר, או שההורה עובד בגוף בינלאומי כלשהוא מטעם גוף ישראלי. גם במקרה כזה ניתן לבקש עבור המלש"ב מעמד מיוחד, ואמנם הוא אינו זכאי למעמד המיוחד של בן מהגרים או יליד חו"ל, אך הוא יוכל לבקש את דחיית ההתייצבות לשירות בטחון עד לסיום לימודיו התיכוניים בחו"ל [ואף כיתה י"ג אם יוכיח שזו מקבילה לבגרויות בישראל].

לאחר קבלת האישור וקבלת המעמד "בן מהגרים", לא חייב המלש"ב להתייצב לגיוס, והוא יכול להמשיך את שגרת חייו בחו"ל עם הוריו. לצורך שמירה על המעמד, יש לקיים תנאים מסויימים, אשר אי קיומם יוביל לביטור הפטור. כך, מלש"בים תושבי חו"ל הנמנים על אחת מקטגוריות הפטור, רשאים להגיע מדי שנה לביקור לתקופה אשר לא תעלה על 120 יום [ללא קשר למספר הביקורים]. בנוסף, למלש"ב קיימת זכות חד פעמית לשהות בישראל לתקופה בת עד שנה. ביקור ארוך מתקופה זו בשנה או שהות ארוכה מהניתן בישראל, יובילו לביטול המעמד וזימונו לגיוס לצה"ל.

טבלת משכי שירות לעולים לפי גיל עליה

גיל הגעה פרופיל רווק נשוי נשוי +ילד ומעלה
18-19 31-97 30 חודשים 18 חודשים פטור
20-21 65-97 24 חודשים 6 חודשים פטור
20-21 31-64 24 חודשים מאגר פטור
22-25 65-97 6 חודשים 6 חודשים פטור
22-25 31-64 מאגר מאגר פטור
26-29 31-97 מאגר מאגר פטור
30 ומעלה 31-97 פטור פטור פטור

 

בטבלה לעיל מפורטים תקופות השירות הצבאי בהם יחובו עולים, בהתאם לפרופיל ולגיל. מדובר בטבלה הרלוונטית לגברים בלבד, שכן אישה במעמד "ילידת חו"ל", תפוטר משירות עם הגעתה לגיל 17, ואילו "בת מהגרים" זכאית לפטור בגיל 20 [אלא אם ניצלה שנת שהיה ואז זכאית לפטור בגיל 22].

עריקי חו"ל

במידה והילד או ההורים לא מסדירים מעמד "בן מהגרים" בטרם עזיבת המשפחה את ישראל, הדבר עלול להביא לכך שהילד יגיע לידי השתמטות מצה"ל. משרדנו ייצג עריקים רבים אשר הינם בעלי אזרחויות כפולות ואף משולשות, אשר חיו בישראל פרקי זמן קצרים ביותר [המינימאלי שבהם- שנה בלבד], עזבו עם הוריהם או אחד מההורים את ישראל חזרה לארץ המקור- ובכל זאת נקראו לשירות בצה"ל, כאשר בחלק מהמקרים הדבר נודע להם רק בדיעבד לאחר שקיבלו הודעה אודות השתמטותם מצה"ל. וכך מגורים בחו"ל בעת שהמעמד לא מוסדר יובילו להגדרת המלש"ב כעריק. בעת ההגדרה כעריק או משתמט, מוציאים גורמי צה"ל פקודת מעצר והמלש"ב עלול להעצר ולהכלא [לעיתים מבוצעים מעצרים בנתב"ג, עם הגעת מלש"בים ששהו בחו"ל ארצה, סיטואציה לא נעימה]. "עריקי חו"ל" הינם עריקים אשר במשך כל תקופת ההשתמטות או העריקות שהו בחו"ל ולא בארץ, ואשר זיקתם לישראל מלכתחילה נמוכה. חשוב לציין, שההתייחסות אל עריקי חו"ל שזיקתם לישראל נמוכה היא מחמירה פחות מאשר ההתייחסות לעריקים אשר חיים או חיו בישראל תקופה ארוכה. לכן, מי שנולד בחו"ל, עלה ארצה לפרק זמן קצר ועזב את ישראל, אמנם חייב בשירות בטחון, אך לנתון היעדר הזיקה יהיה משקל משמעותי בקבלת ההחלטות בנוגע לעניינו בהמשך. כלומר, אמנם השתמטות היא עבירה, אך להיעדר הזיקה לישראל קיימת משמעות מבחינת רשויות הצבא וגורמי אכיפת החוק. על פי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, נתפס עניינם של "עריקי חו"ל" כעניין חריג, אשר במקרים מסויימים ובנסיבות מיוחדות אף לא הסתיים במעצרו של הנאשם, אלא בשחרור ממעצר או במעצר פתוח. כך, באחד המקרים שנדונו בפסיקה, דובר במי שעלה ארצה בגיל 14, התחנך במוסדות חינוך לא ישראליים ושהה בארץ לתקופה של כ-3 שנים בלבד. על אף שבית הדין הכיר במודעותו הברורה לחובת הגיוס ובמאמציו הרבים שלא לשרת, הורה בית הדין הצבאי לערעורים על מעצרו הפתוח, נוכח זיקתו הקלושה לארץ. הלכה זו אשר ניתנה בתחילת 2012, ליוותה את פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים במשך תקופה ארוכה כך שמשתמטי חו"ל שעניינם הובא לבית הדין, אף כאלה שעלו ארצה בגיל צעיר מאוד ושהו בה לתקופות ארוכות- זכו אף הם לחלופות מעצר. במשך השנים נעה הפסיקה יותר ויותר לכיוון של מעצר סגור של עריקי חו"ל, תוך שנקבע שעל אף הזיקה החלשה לארץ של מי שלא שהה בארץ במשך 10 שנים, יש לבחון את הזיקה במועד העזיבה את הארץ, ולא במועד החזרה לארץ לאחר שנים רבות. חשוב להדגיש, כי גם פסיקה זו ניתנת לאבחנה ובידול, במקרים בהם ממילא זיקתו של הצעיר לארץ הייתה נמוכה במועד בו עזב את הארץ) למשל עולה אשר הגיע ארצה בגיל 17 ועזב לאחר שלוש שנים תוך התעלמות מצו גיוס- גם מקרים כאלה קיימים וגם במקרים כאלה טיפל משרדנו. בכל מקרה, לעו"ד צבאי מנוסה חשיבות מכרעת בטיפול בתיקים שכאלה, שכן לעורך דין צבאי מיומן הידע המשפטי המתאים, הדרוש לצורך הגעה לתוצאה הטובה ביותר, בין שחרור ממעצר, ובין עונש מקל. חשוב כי עורך הדין הצבאי יכיר את רמות הענישה הנוהגות בעניינם של עריקי חו"ל, ויביא לענישה מקלה.

מאמרים נוספים

LEAVE A REPLY

Your email address will not be published. Required fields are marked *

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>