פקודת מטכ"ל 36.0413 חופשת מחלה ומענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה

פקודת מטכ"ל 36.0413 חופשת מחלה ומענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה

הגדרות

1.          בפקודה זו:

א.      "חייל" – חייל או חיילת בשירות קבע תקין, כהגדרתו בסעיף משנה ד להלן.

תוקף סעיף משנה ב מה- 12 באפריל 2005

ב.       "בן משפחה" – בן זוגו של משרת קבע שנפטר. אם לא היה למשרת הקבע בן זוג, ילדיו. לא היו למשרת הקבע בן זוג או ילדים, הוריו. בהיעדר בן זוג, ילדים או הורים, תלויים אחרים כהגדרתם בחוק שירות הקבע. לא היו למשרת הקבע בן זוג, ילדים, הורים או תלויים אחרים, יורשים לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.

ג.       "שירות קבע" – שירות לפי התחייבות לשירות קבע, שירות חובה בתנאי קבע, שירות סדיר נוסף בתנאי קבע ושירות מילואים בתנאי קבע.

ד.       "שירות קבע תקין" – שירות קבע, כמפורט בסעיף משנה ג לעיל, שעבורו זכאי החייל בשירות הקבע לתשלום שכר, לרבות תשלום לחיילים השוהים בחוץ לארץ או לחיילים המשתלמים בארץ.

ה.      "חופשת מחלה" – התקופה (בימים) בה נעדר חייל מיחידתו, לפי הוראת רופא, עקב אשפוז (הצבה או סיפוח לר"ם 2) או עקב ימי חופשת מחלה בבית (ימי "ג"), הכול כשהמחלה או הפגיעה, בעטיין נעדר החייל, לא נגרמו, לכאורה, עקב השירות הצבאי.

ו.        "מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה" – תשלום הניתן לחייל עם פרישתו לגמלאות או הניתן לשאיריו, בגין ההפרש בין ימי חופשת המחלה להם היה זכאי לפי פקודה זו ובין הימים אותם ניצל בפועל.

ז.        "משכורת קובעת" – כהגדרתה על-פי חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985.

ח.      "זכות כוללת" – סך כל ימי חופשת המחלה שלהם זכאי החייל בעד כל תקופת שירותו.

תוקף סעיפי משנה ט עד י מה- 12 באפריל 2005

ט.      "הורה יחיד" – משרת קבע במעמד של ראש משפחה חד הורית אשר ילדו, שגילו 18, לכל היותר, בחזקתו ומתגורר עימו דרך קבע, לפי חוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992.

י.        "חוק שירות הקבע" – חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985.

כללי

2.          הפקודה קובעת את זכותם של חיילים לחופשת מחלה, את נוהל הדיווח ואת הזכות למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה, על ידי הפורשים או על ידי בני המשפחה.

3.          ימי חופשת מחלה בגין פגיעה או בגין מחלה, שנגרמו עקב השירות, לא יופחתו ממכסת הימים הקבועה בפקודה זו. ימי חופשת מחלה בגין פגיעה או בגין מחלה, שלא נגרמו עקב השירות, יופחתו ממכסת הימים הקבועים בפקודה זו.

4.          הסדר מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה מופעל עבור אוכלוסיות הפורשים ובני המשפחה, שפרשו או שהחלה זכותם, בהתאמה, מה- 1 בנובמבר 1990.

זכות חייל לחופשת מחלה

5.          חייל זכאי לצבור שלושים ימי חופשת מחלה בשנה (קרי – יומיים וחצי לכול חודש שירות), וזאת בעת היותו בשירות קבע תקין. מספר ימי המחלה הצבורים יעוגל כלפי מעלה, במידה שלא יהיה שלם. לעניין סעיף זה יחול עיקרון היחסיות – החופשה תהיה ביחס לחלק השנה בו היה החייל בשירות קבע תקין.

6.          אין באמור בפקודה זו כדי לפגוע בזכותו של חייל לצאת לחופשת מחלה לפי החלטת רופא צבאי, כמפורט בפ"מ 61.0104, או לפי החלטת בית חולים, כמפורט בפ"מ 61.0116.

קיצור שעות פעילות מסיבה רפואית

7.          חייל בשירות קבע שיום פעילותו קוצר מסיבות בריאותיות, בהתאם להוראות קרפ"ר, יחושבו לו ימי מחלה כמפורט להלן:

א.      חייל שעבד חמש שעות, לפחות, במסגרת יום פעילות, ותקופת קיצור שעות הפעילות מסיבות בריאותיות לא עלתה על חמישה ימי עבודה רצופים – לא ייחשבו ימים אלה כימי חופשת מחלה לצורך מניין ימי חופשת מחלה.

ב.      בכול מקרה אחר, ייחשבו כימי חופשת מחלה מחצית מספר ימי הפעילות בהם קוצרו שעות פעילותו של החייל.

חיילים שאינם זכאים לצבור ימי חופשת מחלה

8.          החיילים המפורטים להלן אינם זכאים לצבור ימי חופשת מחלה עבור התקופות המפורטות, אלא אם כן קבע אכ"א-רמ"ח הפרט אחרת:

א.      חיילים בחופשה ללא תשלום.

ב.      חיילים שהושמו במאסר או במחבוש.

מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה

9.

א.      חייל בשירות קבע הפורש לגמלאות, או שאיר של חייל שנפטר בהיותו בשירות קבע יהיו זכאים למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה, כולה או מקצתה, לפי התנאים המפורטים בפקודה זו.

ב.      המענק יינתן בעד יתרת ימי חופשת המחלה הצבורים, קרי – סך כל ימי חופשת המחלה שלהם זכאי החייל בעד כל תקופת שירותו, כאמור לעיל, בניכוי כל ימי חופשת המחלה שאותם ניצל במשך תקופת שירותו, ובהתאם למשכורת הקובעת של החייל ביום פרישתו.

ג.       חייל הפורש לגמלאות לפני הגיעו לגיל 45 לא יהיה זכאי למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה.

ד.       על אף האמור בסעיף משנה ג לעיל, חייל הפורש לגמלאות לפני הגיעו לגיל 45 יהיה זכאי למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה ביום הפרישה, באם מתקיים לגביו אחד התנאים הרשומים להלן, לפחות:

  • 1) בעל ותק נצבר בשירות קבע של חמש שנים, לפחות, ברמת פעילות א ומעלה;
  • 2) פרש לגמלאות מחמת נכות כשהוא עומד באחד התנאים הבאים:

א)         בעל פרופיל 21 ובעל ותק של חמש שנים, לפחות, בשירות קבע;

ב)         מוכר על ידי אגף השיקום כבעל נכות בשיעור שלושים וחמישה אחוזים, לפחות.

תוקף סעיף משנה ה מה- 12 באפריל 2005

ה.      על אף האמור בסעיף משנה ג לעיל, חייל הפורש לגמלאות בטרם הגיעו לגיל 45, יהיה זכאי למענק ימי המחלה אשר צבר עד לשנת 1996, וזאת בהתאם לכללים אשר ייקבעו בהוראות קבע אכ"א, בהתייעצות עם היועץ הכספי לרמטכ"ל.

חישוב ימי זכאות למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה

10.          חישוב מספר ימי הזכאות למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה מושפע משילוב שלושת המרכיבים הבאים (להלן החישוב):

א.      גיל בעת פרישה או בעת פטירה.

ב.      מספר ימי חופשת המחלה הצבורים, שלא נוצלו במשך תקופת השירות.

ג.       שיעור ניצול ימי חופשת המחלה, ביחס למספר ימי המחלה שיכול היה לצבור במהלך תקופת שירותו.

11.          לצורך החישוב נקבעו שלוש קבוצות:

א.      חיילים שניצלו עד שלושים ושישה אחוזים מזכאותם הכוללת.

ב.      חיילים שניצלו בין שלושים ושישה אחוזים לבין שישים וחמישה אחוזים מזכאותם הכוללת.

ג.       חיילים שניצלו מעל שישים וחמישה אחוזים מזכאותם הכוללת.

אופן החישוב

12.          עבור כל שלושים ימים שלא נוצלו, כמפורט בסעיף 1, סעיף משנה ו לעיל, יהיה שיעור המענק, בעת הפרישה לגמלאות או בעת הפטירה, כמפורט בטבלה זו:

גיל פטירה או גיל פרישה

 

שיעור ניצול

 

עד שלושים ושישה אחוזים

בין שלושים ושישה אחוזים לבין שישים וחמישה אחוזים מעל שישים וחמישה אחוזים
עד גיל חמישים, לכל היותר שישה ימים שלושה ימים לא זכאי
מעל גיל חמישים שבעה ימים חמישה ימים לא זכאי

13.          שוויו הכספי של יום מענק יהיה אחד חלקי עשרים וחמש מהמשכורת הקובעת.


נוהל רישום ודיווח חופשות מחלה עד ה- 31 במארס 1991

14.

א.      לחיילים שלא היו מאושפזים בתקופת שירותם הצבאי, או שהיו מאושפזים בגין פגיעה או מחלה, שנגרמו עקב השירות הצבאי, ינוכו שלושה ימי חופשת מחלה עבור כל שנת עבודה, ללא צורך בדיווח.

ב.      לחיילים שהיו מאושפזים בתקופת שירותם עקב פגיעה או עקב מחלה, שלא נגרמו עקב השירות, יירשמו ימים אלה כימי חופשת מחלה. במידה ומספר הימים הינו נמוך משלושה ימים בשנה, יראו את החיילים כאילו שהו בשלושה ימי חופשת מחלה עבור כל שנת עבודה.

נוהל רישום ודיווח חופשת מחלה מאפריל 1991 ואילך

15.          חייל שנעדר מיחידתו, לפי הוראת רופא, עקב ימי חופשת מחלה בבית (ימי "ג"), ידווח על ימים אלה באמצעות "טופס דיווח חופשת מחלה", שדוגמתו ניתנת בנספח א לפקודה זו, תוך צירוף האישורים הרלוונטיים.

16.          הדיווח, כמפורט בסעיף 15 לעיל, יוזן למערכת הממוכנת על ידי קצין השלישות או על ידי קצין הניהול היחידתי, ויתווסף אוטומטית לסך כל ימי השהות בר"ם 2, המופיעים ברשומת הממוכנת אודות החייל.

17.          ביחידות בהן לא ניתן להזין ישירות לקובץ רישום אישי, הטופס יועבר למפקדה הממונה לשם הזנה. במקרים חריגים, בהם לא קיימת אפשרות להזנה במפקדה הממונה, יועבר הטופס, ישירות, להזנה במת"ש-ענף שכר הקבע והגמלאות-מדור דו"ב.

18.          הנתון הכולל של ניצול ימי חופשת מחלה יישמר במערכת הממוכנת עד לפרישתו של החייל לגמלאות או עד לפטירתו, ויהווה בסיס לחישוב זכותו למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה.

תיקון דיווח על חופשת מחלה

19.          אם חלה טעות בדיווח ימי חופשת מחלה לגבי חייל מסוים, ימלאו קצין השלישות או קצין הניהול היחידתיים "טופס דיווח על חופשת מחלה", שדוגמתו ניתנת בנספח א לפקודה זו, בציון הדיווח התקין, תוך צירוף טופס הדיווח המקורי, על בסיסו הוזנה הטעות. מפקד שדרגתו סא"ל, לפחות, יאשר את התיקון בחתימתו.

20.          אם הטעות בדיווח ימי חופשת המחלה מתייחסת לשנת העבודה השוטפת או, לכל המאוחר, עד סוף חודש פברואר בשנה העוקבת, התיקון יוזן למערכת הממוכנת, על ידי קצין השלישות או על ידי קצין הניהול היחידתיים.

21.          החל מחודש מארס בשנה העוקבת יבוצע תיקון ההזנה, עד שלוש שנות עבודה קודמות, על ידי מת"ש-ענף שכר הקבע והגמלאות-מדור דו"ב, לאחר שקצין השלישות או קצין הניהול היחידתיים יעבירו את טופס הדיווח שימולא באופן שפורט בסעיף 20 לעיל, בצירוף מכתב שיפרט את מהות התיקון.

22.          אכ"א-רמ"ח הפרישה מוסמך לתקן דיווח חופשת מחלה של חייל שהוצב במחלקת הפרישה, לגבי שנת העבודה השוטפת או לגבי שלוש שנות העבודה הקודמות לה, וזאת במקרים מיוחדים, אם שוכנע כי נפלה טעות בדיווח של מספר ימי חופשת מחלה, ויש צורך לתקנה.

23.          ראש מחלקת הסגל מוסמך לתקן דיווח על מספר ימי חופשת מחלה, גם עבור תקופה העולה על שלוש שנות העבודה הקודמות, וזאת במקרים חריגים אם שוכנע כי נפלה טעות בדיווח על מספר ימי חופשת המחלה, וכי יש צורך לתקנה. במקרה זה, יורה ראש מחלקת הסגל למפקד היחידה למנות ועדת חקירה, ולהעביר לו את ממצאיה, והוא יפסוק בעניין.

נוהל רישום ודיווח חופשת מחלה לגבי חיילים בשירות קבע השוהים בחוץ לארץ

24.          מעקב אחר ניצול חופשת ימי מחלה של חייל השוהה בחוץ לארץ ייערך כמפורט להלן:

א.       הקריטריונים לדיווח על ימי חופשת מחלה יהיו כמפורט בפקודה זו.

ב.       רישום חופשות המחלה ינוהל בכל נספחות צבאית בחוץ לארץ על ידי הנספח או על ידי קצין הניהול, ובכל משלחת – על ידי נציג המשלחת הנוגע לעניין (לגבי חיילים עליהם חל נוהל הנספחויות והמשלחות).

ג.        כל חייל יעביר, עם סיום תפקידו בחוץ ארץ, לקצין הניהול או לחשב של אותה נציגות דיווח על ימי חופשת המחלה שנוצלו על ידו בתקופת שהותו בחוץ לארץ. הרישום ייעשה על "טופס דיווח על חופשת מחלה", שדוגמתו ניתנת בנספח א לפקודה זו. ימי מחלה לא רצופים ידווחו על טופס נפרד.

ד.        ההצהרות תאושרנה על ידי קצין הניהול או על ידי החשב של אותה נציגות, ויועברו לאכ"א-מחלקת הפרט-מפקדת יחידת חוץ לארץ.

ה.       אכ"א-מחלקת הפרט-מפקדת יחידת חוץ לארץ תרכז את הנתונים, בהתייחס לכול שנת עבודה בנפרד, על טופס 74 ותעביר את הטפסים למת"ש-רע"ן שכר הקבע והגמלאות.

פורשי צה"ל

25.          אכ"א-מחלקת הפרישה-מדור החישובים יזין ישירות לרשומת הממוכנת את ימי חופשת המחלה העומדים לזכות הפורש (כולל התקופה שלפני הצבתו לאכ"א-מחלקת הפרישה) באותה שנת עבודה, וזאת עד יום פרישתו.

26.          אם בין מועד הדיווח לבין מועד הפרישה בפועל שהה החייל בחופשת מחלה, תעביר אכ"א-מחלקת הפרישה דיווח נוסף, בתוך עשרה ימים, לכול היותר, לאחר מועד הפרישה.

מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור שירות קבע קודם

27.          חייל שהיה בשירות קבע וחזר לשירות קבע יזוכה במענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור תקופת שירות קבע קודמת, רק אם נרכשה או אם צורפה תקופה זו על-פי חוק הגמלאות. אם נרכש רק חלק מתקופת הקבע הקודמת, יזוכה החייל בימי חופשת מחלה רק עבור התקופה שרכש.

28.          חייל שפדה את ימי חופשת המחלה שעמדו לזכותו בתקופת שירותו הראשונה יזוכה במענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור התקופה שבין החזרה לשירות ועד לפרישתו הנוכחית בלבד, ובתנאי שבתקופה זו שירת שירות תקין המזכה בצבירת ימים.

מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור תקופת עבודה בשירות המדינה או עבור תקופת עבודה כעובד צה"ל

29.          חייל שעבד בשירות המדינה או כעובד צה"ל וחזר לשירות קבע יזוכה במענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור תקופה זו, רק אם נרכשה תקופה זו על-פי חוק הגמלאות. אם נרכשה רק חלק מהתקופה, יזוכה בימי מחלה רק עבור התקופה שרכש.

מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה לשאירי חללים משירות קבע

תוקף סעיפים 30 עד 31 מה- 12 באפריל 2005

30.          מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה ישולם לבן משפחה של חייל בשירות קבע שנפטר.

31.          בן משפחה שחויב בדין על ידי בית משפט או בית דין בגרימת מותו של החייל או בשותפות לעבירה זו – לא ישולם לו מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה.

ערעורים

32.          חיילים בשירות קבע יוכלו לערער ולברר טענותיהם באשר לימי חופשת המחלה בפני ועדת ערעורים, כמפורט בסעיפים 33 עד 40 להלן.

33.          הרכב ועדת הערעורים יהיה כמפורט להלן:

א.      אכ"א-רמ"ח הפרישה שישתתף בדיונים בעצמו ולא יוכל למנות נציג – יו"ר.

ב.      מקרפ"ר-רע"ן הרפואה או נציג מטעמו – חבר.

ג.       נציג מפצ"ר-יעח"ק – חבר.

ד.       נציג מת"ש-ענף שכר הקבע והגמלאות – חבר.

ה.      נציג מקשל"ר-ענף הביקורת – חבר.

ו.        נציג אכ"א-מחלקת הפרט-ענף ת"ש קבע או ענף תשו"ג – חבר.

ז.        אכ"א-מחלקת הפרישה-רמ"ד החישובים – מזכיר.

34.          נוהלי עבודת הוועדה והפורום הנדרש לקבלת החלטות יאושרו על ידי אכ"א-רמ"ח הפרט, ויופיעו בתקנון הוועדה.

35.          הוועדה תדון בבקשות של בני משפחה (באמצעות אכ"א-מחלקת הנפגעים), בבקשות של גמלאים ובבקשות של חיילים בשירות קבע, שעניינם מטופל על ידי אכ"א-מחלקת הפרישה.

36.          הוועדה מוסמכת לדון בערעורים שהוגשו על ידי חיילים בשירות קבע במהלך שירותם, ושאינם מטופלים על ידי אכ"א-מחלקת הפרישה.

37.          בקשות להופעה בפני הוועדה, כמפורט בסעיפים 35 ו- 36 לעיל, יוגשו למזכיר הוועדה, בצירוף החומר הנוגע לעניין.

38.          הוועדה מוסמכת לקבוע, לעניין זה, אם הפגיעה או אם המחלה, שבגינן נעדר החייל מיחידתו, נגרמו עקב השירות או שלא עקב השירות, וכן בכול שאלה בעניין מימוש ימי חופשת המחלה שעמדו לרשות החייל, ובעניין צבירתם. החלטת הוועדה היא סופית.

39.          לא יתקבל ערעור על עניינים שהובאו בפני הוועדה בעבר והוכרעו, אלא אם כן הורה אכ"א-רמ"ח הפרט אחרת.

40.          הוועדה תתכנס אחת לשלושים ימים, לפחות, אלא אם כן החליט אכ"א-רמ"ח הפרישה אחרת.


חופשת מחלה בגין מחלת ילד

41.

תוקף סעיפי משנה א עד ב מה- 12 באפריל 2005

א.      חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, ושהוא הורה לילד עד גיל שש עשרה, הנמצא בחזקתו, זכאי לחופשה בת שמונה ימים, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת המחלה שלו, בגין מחלת הילד.

ב.      חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, ושהוא הורה יחיד לילד עד גיל שש עשרה, או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית, זכאי לחופשה בת שנים עשר ימים, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת המחלה שלו, בגין מחלת הילד.

ג.       חייל שנמצא בשירות קבע שנה ברציפות, לפחות, ושהוא הורה לילד עד גיל שמונה עשרה הנמצא בחזקתו, זכאי לחופשה בת שישים ימים, לכל היותר, על חשבון זכותו הכוללת לימי חופשת מחלה, בגין מחלה ממארת של ילדו.

ד.       הזכות לא תשתנה ולא תגדל אם החייל הינו הורה ליותר מילד אחד.

42.          האמור בסעיף 41 לעיל יחול רק באחד משני המקרים הבאים:

א.      הילד בחזקתו הבלעדית של החייל.

ב.      הצהרת החייל, כי ההורה האחר עובד ולא נעדר מעבודתו בשל מחלת הילד. דוגמת נוסח ההצהרה ניתנת בנספח ב לפקודה זו.

ג.       על אף האמור לעיל, בהתקיים התנאים שבסעיף 41, סעיף משנה ג, אם ההורה האחר נעדר מעבודתו אף הוא בשל מחלת הילד, או אם ההורה האחר אינו עובד, יהיה החייל זכאי לחופשה בת שלושים ימים, לכל היותר.

43.          במקרים המפורטים בסעיף 42 לעיל ימציא החייל אישור רפואי על מחלת הילד. קצין השלישות או קצין הניהול היחידתי יתייק את המסמך במעטפת המסמכים האישיים של החייל וידווח בהתאם למפורט בסעיפים 15 עד 17 לעיל.

44.          חייל, כאמור, רשאי לבקש כי הימים שניצל בגין מחלה ממארת של ילדו, על-פי פקודה זו, ייחשבו על חשבון החופשה השנתית הצבורה העומדת לזכותו, ולא כימי חופשת מחלה.

תוקף סעיפים 45 עד 46 מה- 12 באפריל 2005

45.          חופשת מחלה בגין מחלת בן זוג

א.      חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, זכאי לחופשה בת שישה ימים בשנה, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת המחלה שלו, בגין מחלת בן זוגו.

ב.      לצורך כך יראה כחולה בן זוג שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום. (לעניין סעיף זה: "פעולות יום-יום" – כהגדרתן בסעיף 3 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1988).

ג.       חייל, כמפורט בסעיף 45, סעיף משנה א לעיל, ימלא הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ה לפקודה זו, וימציא אישור רפואי על מצב בן זוגו. קצין השלישות או קצין הניהול היחידתי יתייק את המסמך במעטפת המסמכים האישיים של החייל.

46.          חופשת מחלה בגין היריון ולידה של בת זוג

א.      חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, זכאי לחופשה בת שבעה ימים בשנה, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת המחלה שלו, בגין טיפולים או בדיקות הקשורים להיריון בת זוגו או בשל לידה שלה.

ב.      חייל, כמפורט בסעיף 46, סעיף משנה א לעיל, ימלא הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ו לפקודה זו וימציא אישור רפואי על מצב בת זוגו. קצין השלישות או קצין הניהול היחידתי יתייק את המסמך במעטפת המסמכים האישיים של החייל.

חופשת מחלה בגין מחלת הורה

47.          חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, ושלו הורה בגיל שישים וחמש שנים, לפחות, זכאי לחופשה בת שישה ימים בשנה, לכל היותר, על חשבון זכותו הכוללת לימי חופשת מחלה, בגין מחלת ההורה.

48.          לצורך כך, יראו כחולה הורה שחלה ושהפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום (לעניין סעיף זה: "פעולות יום-יום" – כהגדרתן בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

49.          האמור בסעיפים 47 ו- 48 לעיל יחול רק במידה שהחייל מצהיר, כי אף לא אחד מאחיו מימש את זכותו, מכוח סעיף 1 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993, או מכוח פקודה זו, וכי ההורה החולה אינו נמצא במוסד סיעודי.

50.          חייל, כמפורט בסעיף 49 לעיל, ימלא הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ג לפקודה זו, וימציא אישור רפואי על מצב ההורה ותצלום תעודת הזהות של ההורה החולה. קצין השלישות או קצין הניהול היחידתי יתייק את המסמך במעטפת המסמכים האישיים של החייל.

ימי מחלה על-פי הצהרת החייל

51.          על אף האמור בפ"מ 61.0104 – "מסדר חולים", רשאי חייל בשירות קבע להודיע ליחידתו, כי היעדרותו מהשירות הייתה בגין מחלה, מבלי שהדבר נקבע על ידי קצין רפואה. הודעה, כאמור, תימסר על ידי החייל בכתב, באמצעות הצהרה על טופס שדוגמתו ניתנת בנספח ד לפקודה זו.

52.          חייל בשירות קבע רשאי להיעדר מיחידתו בהתאם לסעיף 51 לעיל, לא יותר מפעמיים בשנה, לתקופה שלא תעלה על יום אחד בכל פעם, או לא יותר מפעם אחת בשנה, לתקופה שלא תעלה על שני ימים רצופים. לעניין זה, ייחשבו היום האחרון בשבוע העבודה והיום הראשון של שבוע העבודה שלאחריו וכמו כן, יום העבודה האחרון לפני חופשה שנתית ויום העבודה הראשון שלאחריה, כתקופה העולה על שני ימי מחלה רצופים.

53.          נעדר חייל בשירות קבע מהשירות, וביקש להצהיר על היעדרותו, כאמור בסעיף 51 לעיל, אך לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 52 לעיל, ייחשבו ימי ההיעדרות כימי חופשה שנתית, וזאת בנוסף להוראות כל דין.

חופשת מחלה בגין טיפולי פוריות

54.          חייל בשירות קבע הנעדר מהשירות בשל טיפולי פוריות – תיחשב היעדרותו כחופשת מחלה, בין אם הטיפולים דרושים בגין בעיה רפואית ממנה סובל החייל ובין אם הטיפולים דרושים בגין בעיה רפואית ממנה סובל בן זוגו של החייל, בתנאי שהיעדרותו לא תעלה על שנים עשר ימי פעילות בשנה לגבר או על שישה עשר ימי פעילות בשנה לאישה.

55.          חייל, כאמור בסעיף 54 לעיל, יציג בפני מפקדו הישיר אישור על כך שההיעדרות נעשתה בגין טיפולי פוריות כאמור, מהמוסד בו מבוצעים הטיפולים. האישור יועבר על ידי החייל לתיקו הרפואי.

חריגים

56.          אכ"א-רמ"ח הפרט רשאי לאשר חופשות מחלה שלא בהתאם להוראות פקודה זו, וזאת מטעמים מיוחדים, ובתיאום עם היועץ הכספי לרמטכ"ל.

אישורים

57.          פורשים ומשוחררים עד ה- 31 במארס 1991 יוכלו לקבל אישור על זכות לימי מחלה שלא נוצלו, לאחר הגשת פנייה, בכתב, לד.צ. 02180, אכ"א-מחלקת הפרישה-מדור החישובים.

58.          פורשים ומשוחררים מה- 1 באפריל 1991 ואילך יוכלו לקבל אישור על זכות לימי חופשת מחלה שלא נוצלו, במת"ש-ענף שכר הקבע והגמלאות. עם מיכון הפקת האישורים, יוכלו הפורשים והמשוחררים לקבל אישור על זכות לימי חופשת מחלה שלא נוצלו על ידי קצין העיר הקרוב למקום מגוריהם.

תחולה

59.          פקודה זו תקפה מיום פקיעתו של חוזר מפ"ע 34-94, פרט לסעיפים הבאים: סעיפים 30 ו- 31, כנוסחם ערב פרסום חוזר מפ"ע 17-2005 המובאים בנספח ז לפקודה זו, וסעיפים: 41(ב), 42(ג) ו- 47, יהיו תקפים מיום פרסומה של פקודה זו.

60.             החל מיום פקיעתו של חוזר מפ"ע 34-94 ועד ליום פרסומה של פקודה זו, יחול סעיף 41, סעיף משנה ג כאילו נאמר בו "שש עשרה" במקום "שמונה עשרה".

61.          הוראות פקודה זו אינן חלות על אוכלוסייה שנקבעה כ"דור המעבר" ליישום ההסכם בין מנכ"ל משרד האוצר לבין מנכ"ל משרד הביטחון.

שינויים בנוהל מקוצר

תוקף סעיף 61 מה- 12 באפריל 2005

62.          שינויים לנספחי הפקודה יבוצעו בנוהל מקוצר, על-פי האמור בסעיף 18 להפ"ע 1.0102.

 

נספח א

יחידה _________

חותמתיחידה

 

סימוכין________

תאריך_________

 

 

דיווח על חופשת מחלה

 

 

5210

 

מספר אישי

 

 

דרגה שם משפחה שם פרטי

 

סוג החופשה(סמן את החופשה המתאימה) תאריך תחילה תאריך סיום
02 מחלה רגילה שנה חודש יום שנה חודש יום
03 מחלת ילד

חתימת החייל         חתימת המפקד      חתימת קצין השלישות

המאשר

 

 

 

ימי המחלה שידווחו הם ימים שלגביהם נתן הרופא המוסמך ימי חופשת מחלה (ימי "ג"), ושאינם חופפים לתקופות סיפוח או הצבה לר"ם 2.

 

 

 

הזכאות לחופשת מחלת ילד היא עד שמונה ימים בשנה, כמפורט בפ"מ 36.0406.

 

 

 

נספח ב
הצהרה על ימי מחלה בגין מחלת ילד

 

1.            אני החתום/ה מטה:

 

 

­­­            ( מספר אישי )               ( שם פרטי )                     ( שם משפחה )                        ( מען )

 

מודיע/ה בזאת כי שהיתי בחופשה בשל מחלת ילדי מיום ________________

עד יום                              (מצורף אישור רפואי).

 

2.            פרטי הילד:____________________________________________________.

( שם פרטי )                ( שם משפחה )                   ( מספר זהות )

3.            אני מצהיר/ה כי הילד שפרטיו מפורטים בסעיף 2 לעיל, נמצא בחזקתי/בחזקתי הבלעדית (מחק את המיותר). לראיה באתי על החתום:

 

 

( חתימה )                 ( תאריך )

 

4.            לעניין זה, אני החתום/ה מטה מצהיר/ה בזאת כי בן/בת הזוג לא נעדר/ה ממקום העבודה באותם ימי היעדרות המפורטים בסעיף 1 להצהרה זו.

פרטי בן/בת  הזוג                                                                                            .

( שם פרטי )              ( שם משפחה )             ( מספר זהות )
פרטי המעביד של בן/בת הזוג:

______________________________________________________________.

( שם פרטי )               ( שם משפחה )     ( שם בית העסק או מקום העבודה )

 

5.            העתק מהצהרה זו נמסר למעביד של בת הזוג או של בן הזוג, שפרטיהם מפורטים בסעיף 3 להצהרה זו, ביום                       .

 

 

נספח ג
הצהרה על ימי מחלה בגין מחלת הורה    

 

1.             אני החתום/ה מטה:

 

 

( מספר אישי )               ( שם פרטי )                     ( שם משפחה )                        ( מען )

מודיע/ה בזאת כי נעדרתי מעבודתי בשל מחלת הורה ולצורך טיפול בו/ה מיום________ עד יום ______.
(מצורף אישור רפואי בדבר היות ההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום).

2.            פרטי ההורה:_______________________________________________________________

( שם פרטי )                   ( שם משפחה )                        ( מספר זהות )

 

 

( תאריך לידה )                                          ( מען )
3.            אני מצהיר/ה כי אף לא אחד מאחיי מימש זכותו מכוח סעיף 1 לחוק דמי מחלה, (היעדרות בשל מחלת הורה) התשנ"ד-1993, או מכוח פקודה זו, בפרק הזמן האמור לעיל, וכי ההורה שפרטיו מפורטים בסעיף 2 להצהרה זו אינו נמצא במוסד סיעודי.

4.            מספר הימים שנעדרתי השנה, תוך מימוש זכותי לימי מחלה, הוא: _______.

 

 

 

 

 
( תאריך )                                                                                                    ( חתימה )

 

 

 

 

 

 

 

נספח ד
יחידה____________
סימוכין___________

תאריך___________

קש"ל היחידה

המפקד הישיר

 

הצהרה על היעדרות בגין מחלה שלא על-פי הוראת קצין רפואה

 

 

 

 

מספר אישי                      דרגה                        שם משפחה                          שם פרטי

הריני מצהיר/ה בזאת כי בין התאריכים                            ו- _____________ נעדרתי  מהשירות בגין מחלה.
ידוע לי כי הצהרתי זו ניתנת בהתאם לאמור בפ"מ 36.0413.

הצהרתי זו היא אמת.

 

 

 
( תאריך )                                                                                                    ( חתימה )

 

 

 

 

נספח ה

הצהרה על ימי מחלה בגין מחלת בן/בת זוג

 

1.            אני החתום/ה מטה:

 

 

( מספר אישי )        ( דרגה )          ( שם פרטי )         ( שם משפחה )               ( מען )

מודיע/ה בזאת כי נעדרתי מיחידתי בשל מחלת בן/בת זוגי ולצורך טיפול בו/ה מיום _________ עד יום (מצורף  אישור רפואי המעיד כי מחלת בן/בת הזוג הפכה אותו/ה לתלוי/ה לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום).

2.            פרטי בן/בת הזוג:

 

 

( שם פרטי )                          ( שם משפחה )                             ( מספר זהות )
3.            מספר הימים שבהם נעדרתי השנה מיחידתי בשל מחלת בן/בת זוגי הוא: ______.

ולראיה באתי על החתום:

 

 

( חתימה )                               ( תאריך )

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח ו

הצהרה על ימי מחלה בגין היריון/לידה של בת זוג

 

1.            אני החתום מטה:

 

 

( מספר אישי )        ( דרגה )          ( שם פרטי )         ( שם משפחה )               ( מען )

מודיע בזאת כי נעדרתי מיחידתי בשל היריון/לידה של בת זוגי מיום _________ עד  יום                .

2.            פרטי בת הזוג:

 

 

( שם פרטי )                          ( שם משפחה )                             ( מספר זהות )
3.            מספר הימים שבהם נעדרתי השנה מיחידתי בשל היריון בת זוגי הוא: ______.

ולראיה באתי על החתום:

 

 

( חתימה )                               ( תאריך )

 

 

נספח ז

 

נוסח סעיפים 30 ו-31 ערב תיקון הפקודה מיום 12.4.2005

 

 

מענק ימי חופשת מחלה לשאירי חללים משירות קבע

 

30.     מענק ימי חופשת מחלה שלא נוצלו ישולם לשאיריו של חייל בשירות קבע שנפטר. שאיר שהורשע על ידי בית משפט בגרימת מותו של החייל או בשותפות לעבירה זו – לא ישולם לו מענק ימי חופשת המחלה.

31.     במקרה של פטירה בנסיבות המזכות את בני המשפחה בקצבת בני משפחה, כמפורט בסעיפים 22 ו- 23 לחוק הגמלאות, ישולם לבני משפחה מענק בעד ימי חופשת המחלה שלא נוצלו, ושעמדו לזכות הנפטר ביום מותו, על פי כללי החלוקה הקבועים בחוק הגמלאות, לעניין חלוקת קצבת בני המשפחה.

לכתבה >
פקודת מטכ"ל 36.0406 הטבות עקב הריון והורות

פקודת מטכ"ל 36.0406 הטבות עקב הריון והורות

1.         חיילת בשירות קבע, שהרה ללדת, זכאית לאלה: –

א.        לחופשת הריון מיוחדת, אם עקב הריונה או עקב הלידה אין היא מסוגלת לעבוד.

ב.         לחופשת לידה.

ג.         למענק לידה, למענק אשפוז וכן לקצבת לידה, אם ילדה יותר מתאומים בלידה אחת. המענקים ישולמו ע"י המוסד לביטוח לאומי.
אם החיילת אינה בחיים, זכאי בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי העניין, למענק לידה ולקצבת לידה.

2.      חייל בשירות קבע וחיילת בשירות קבע זכאים עקב הורות לאלה :

א.      לשחרור מעבודה למשך שעה ביום, כמפורט בסעיפים 23 – 28 להלן.

ב.      לחופשה מיוחדת ללא תשלום, כמפורט בסעיפים 17 – 19 להלן.

ג.      לחופשת מחלה בגין מחלת ילד, כמפורט בסעיפים 29 – 31 להלן.

חופשת הריון מיוחדת

3.         חיילת בשירות קבע, הסובלת בתקופת הריונה או לאחר הלידה – עקב ההריון או עקב הלידה- מתופעות המונעות ממנה לעבוד עבודה תקינה, תישלח אל קצין הרפואה של היחידה, וזה יפנה אותה אל רופא נשים. אישר רופא הנשים, כי החיילת אינה מסוגלת לעבודה עקב ההריון או עקב הלידה למשך תקופה כלשהי- תועבר תעודת הרופא לאישורו של רע"ן מיון רפואי במקרפ"ר, או לאישור מי שהוסמך לכך על ידו.

4.         אישרו רע"ן מיון רפואי במקרפ"ר, או מי שהוסמך לכך על ידו, את ממצאי הרופא, תהיה החיילת זכאית לחופשת הריון מיוחדת למשך התקופה, שבה אין היא מסוגלת לעבוד. משך החופשה ייקבע על ידי רע"ן מיון רפואי במקרפ"ר, או מי שהוסמך לכך על ידו, והיא לא תחשב כחופשת מחלה לעניין פידיון ימי חופשת מחלה.

5.         חיילת, כאמור בסעיף 4 לעיל, תהיה זכאית לתשלום שכרה במשך תקופת חופשת ההריון המיוחדת, לפי מפתח של זכות לתשלום למשך יומיים עבור כל חודש שירות סדיר (כולל חובה ושירות סדיר נוסף). ניצלה החיילת את כל תקופת החופשה בשכר, לפי המפתח האמור- תהיה יתרת חופשת ההריון המיוחדת חופשה ללא תשלום.
לדוגמה: חיילת בעלת ותק של שישים חודשי שירות תהיה זכאית לתשלום בחופשת הריון מיוחדת למשך מאה עשרים ימים. אם חופשת ההריון ארוכה ממאה עשרים ימים, תהיה יתרת חופשת חופשת ההריון  המיוחדת חופשה ללא תשלום.

6.         זכות לשכר עבור חופשת הריון מיוחדת, שכבר נוצלה, בטלה, ולא תבוא עוד במניין לגבי חופשת הריון מיוחדת נוספת.
לדוגמה: חיילת בעלת ותק של שמונים חודשי שירות, שקיבלה כבר מאה עשרים ימי חופשת הריון מיוחדת בתשלום, תיחשב- לצורך חופשת הריון נוספת- כבעלת ותק של עשרים חודשי שירות בלבד, משום שהזכות, המגיעה לה עבור שישים חודשי שירות, נוצלה כבר בעת חופשת ההריון הראשונה.

7.         מפקד יחידה לא ישחרר חיילת מעבודה עקב הריון או עקב לידה, אלא במסגרת חופשת הריון מיוחדת או בהתאם למפורט בסעיפים 23 – 27 להלן.

חופשת לידה

8.         חיילת בשירות קבע זכאית לחופשת לידה של שנים עשר שבועות (שמונים וארבעה יום) הניתנת:-

א.        שישה שבועות, או כל תקופה קצרה יותר, כרצון החיילת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר – אחר יום הלידה.

ב.         מיום הלידה (אם החיילת החלה את עבודתה ביום הלידה, תימנה החופשה ממחרת היום).

תוקף סעיף 8  מה20- אוק' 87

9.         חיילת, שהילד שילדה חייב להישאר בבית החולים, או לחזור לבית החולים לאשפוז במשך התקופה של חופשת הלידה, לתקופה, שמשכה שבועיים, לפחות, זכאית לאחת מאלה:-

א.        להאריך את חופשת הלידה עד תום תקופת האשפוז (ועד ארבעה שבועות לכל היותר), ובלבד שמשך חופשת הלידה- בסך הכל- יהיה שישה עשר שבועות לכל היותר.

ב.         לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות יהיו מייד אחר יום הלידה, ויתרת החופשה תהיה אחרי היום בו יעזוב הילד את בית החולים.
פיצול חופשת הלידה או הארכתה ייעשו בתיאום עם מחה"ס – הענף המתאים- לגבי קצינות, ועם מקשל"ר – מנהל הנגדים- לגבי נגדות, ובהתאם לנוהל המפורט בסעיפים 37 – 38 להלן.

10.       חיילת שחלתה, ואושפזה בבית חולים בתוך תקופת חופשת הלידה , לתקופה שמשכה שבועיים לפחות, זכאית לאחד מאלה : –

א.      להאריך את חופשת הלידה עד תום תקופת האשפוז (ועד ארבעה שבועות, לכל היותר), ובלבד שמשך חופשת הלידה – בסך הכל – יהיה שישה עשר שבועות לכל היותר.

ב.      לפצל את חופשת הלידה כך שתקופת האשפוז, שמשכה ארבעה שבועות, לכל היותר, לא תובא במניין חופשת הלידה.

11.     חיילת שילדה ולד שאינו בחיים רשאית לבקש לקצר את חופשת הלידה, אם הרופא נתן את האישור לכך, בכתב, ובלבד שמשך חופשתה, לאחר הלידה, יהיה שלושה שבועות לפחות.

12.       בתקופה חופשת הלידה אין להיתר עבודה פרטית, שניתן לפי פ"מ 33.0115, כל תוקף. מקרים חריגים יאושרו על ידי רמ"ח פרט באכ"א, לאחר שנועץ ברע"ן מיון רפואי במקרפ"ר.

13.       חיילת, שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, ושניים מהם חיו 7 ימים, לפחות, ובתום חופשת לידה של שנים עשר שבועות נותר בחיים ילד, שנולד באותה לידה, זכאית להאריך את חופשת הלידה  בשבועיים נוספים.

14.       עבור התקופה של חופשת לידה, לרבות במקרה של הארכתה לפי פקודה זו, ישולם לחיילת השכר הקבוע, כשיעור דמי הלידה שבסעיף 100 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח1968- (להלן – החוק).

15.       על אף האמור בסעיף 14 לעיל, חיילת, המוצבת ביחידת השתלמויות עקב יציאתה ללימודים מטעם צה"ל, ושילדה בתוך תקופה זו, תוכל להמשיך בלימודיה, והיא זכאית במקרה זה למלוא שכרה.

 

 

מענק לידה, מענק אשפוז וקצבת לידה

16.       חיילת בשירות קבע אינה זכאית לתבוע תשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, אולם היא זכאית לקבל מהמוסד האמור מענק לידה, מענק אשפוז וקצבת לידה, הכל עפ"י הוראות החוק.

חופשה מיוחדת ללא תשלום

17.       חיילת, המבקשת לצאת לחופשה ללא תשלום עקב הריון או לידה חייבת לנצל תחילה את החופשה הרגילה ואת החופשה הצבורה העומדות לרשותה, והמחושבות בהנחה שתצא לחופשה ללא תשלום.

18.     תקופת החופשה הרגילה, החופשה הצבורה והחופשה המיוחדת ללא תשלום גם יחד, תהיה שנה אחת, לכל היותר. התקופה זו תזוכה החיילת בתשלום עבור ימי החופשה הרגילה ועבור ימי החופשה הצבורה בלבד.

19.

א.      חייל בשירות הקבע יהיה זכאי אף הוא לחופשה מיוחדת ללא תשלום, ויחולו לגביו הוראות פקודה זו, בשינויים המחויבים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה : –

1)       בת זוגו זכאית לחופשה ללא תשלום בהתאם להוראות הפקודה (אם היא חיילת), או אם הועסקה כעובדת במשך שישה חודשים רצופים, לפחות, בסמוך למועד תחילת היעדרותו מן העבודה (אם אינה חיילת).

2)       הילד נמצא בחזקתו הבלעדית או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.

ב.      נעדר אחד מבני הזוג מן העבודה או מן השירות, לפי העניין – לא יהיה בן הזוג השני זכאי לחופשה ללא תשלום. ואולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מן התקופה המירבית, רשאי בן זוגו להיעדר למשך יתרת התקופה.

ג.       חייל בשירות קבע, המבקש לממש זכות זו, ימסור הצהרה, שדוגמתה ניתנת בנספח א' לפקודה זו.

20.     חיילת בשירות קבע, המאמצת ילד שגילו שלוש עשרה שנים, לכל היותר, לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981, זכאית לחופשת לידה ולחופשה מיוחדת ללא תשלום, כמפורט בסעיפים 17-18 לעיל. דין חופשת לידה לפי סעיף זה כדין חופשת לידה לפי סעיפים 8-15 לעיל, והחיילת תהיה זכאית לחופשה מהיום בו ניתנה הודעה לפקיד סעד, כמפורט בסעיף 6לחוק אימוץ ילדים התשמ"א – 1981.

21.     זכות לחופשה מיוחדת ללא תשלום תהיה גם לחייל בשירות קבע, שאימץ ילד שגילו שלוש עשרה שנים, לכל היותר, בהתאם לאמור בסעיף 19 לעיל.

חופשות עקב הריון ועקב הורות – חיילת בחופשת פרישה

22.     הזכות לחופשה עקב הריון ועקב הורות לחיילת בחופשת פרישה הינה כמפורט להלן:

א.      חיילת בשירות קבע הנמצאת בחופשת פרישה, אינה זכאית לחופשת הריון מיוחדת.

ב.       חיילת בשירות קבע הנמצאת בחופשת פרישה, זכאית לחופשת לידה. עם סיומה של חופשת הלידה, תשלים את יתרת חופשת הפרישה. בתקופת חופשת הלידה, תזכה החיילת לכל הזכויות וההטבות, המפורטות בפקודה זו, ולא תהא זכאית לזכויות ולהטבות הנובעות מחופשת הפרישה.

 

ג.       חיילת בשירות קבע, שהיתה בחופשת פרישה וילדה לאחר מועד הפרישה, תהיה זכאית לשכר,

כאמור בסעיף 14 לעיל, לאחר שחרורה, ויחולו על העניין הוראות סעיף 47 להלן.

ד.       חיילת בשירות קבע הנמצאת בחופשת פרישה, אינה זכאית לחופשת ללא תשלום, לפי המפורט בסעיפים 17-18 לעיל, ואולם תוכל לצרף את החופשה הצבורה ואת החופשה הרגילה לחופשת הפרישה, כמפורט בהוראת קבע אכ"א 36-01-03 (כלומר- שלושה חודשים), וזאת מבלי שתזדקק לאישור ממחה"ס או ממקשל"ר, כמפורט בהוראת קבע אכ"א 36-01-03.

שחרור מעבודה

23.     חיילת בשירות קבע, שאינה בחופשה והמניקה ילד, זכאית לשחרור מעבודה למשך שעה אחת בסוף יום עבודה, כל עוד היא מניקה את הילד. שעה זו תהיה חופפת לשעת העבודה האחרונה בה רשאי המפקד לשחררה.

24.       השחרור מעבודה לפי סעיף זה הוא בנוסף להפסקות הרגילות, מהן היתה נהנית הגם לולא היתה מניקה ילד.

25.       חיילת בשירות קבע, שהיא אם לילד שגילו שלוש עשרה, לכל היותר, ושאינה מנצלת את זכותה לפי סעיף 23 לעיל – רשאי מפקד החיילת שדרגתו לפי תקן סא"ל, לפחות, לשחררה מעבודתה, לפי בקשתה, בימים א' עד ה' שעת אחת קודם לסיום שעות הפעילות הרגילות, וזאת בתנאי ששעת סיום העבודה לא תהיה לפני השעה 16:30.

26.     למרות האמור בסעיף 25 לעיל, רשאי מפקד, שדרגתו לפי תקן סא"ל, לפחות, של חיילת בשירות קבע, שהיא אם לילד, שגילו חמש, לכל היותר, והשוהה במעון יום, לסיים את יום הפעילות בשעה 16:00, וזאת עד למעבר מערכת מעונות היום לשבוע פעילות בו חמישה ימים. עד למעבר זה, תצומצם מכסת ימי החופשה השנתית של חיילות אלה בחמישה ימים.

27.     מפקד, שדרגתו לפי תקן סא"ל, לפחות, של חייל בשירות קבע במעמד של ראש משפחה חד הורית, שילדיו שגילם שלוש עשרה, לכל היותר, בחזקתו ומתגוררים עימו דרך קבע, רשאי לשחררו מעבודתו, לפי  בקשתו, בימים א' עד ה' שעת אחת קודם לסיום שעות הפעילות הרגילות. כמו כן, יחול עליו האמור בסעיף 28 להלן.

28.     הכרה במעמד של ראש משפחה חד הורית, לעניין פקודה זו, תהא בהסתמך על צו או על פסק דין של בית דין רבני או שח בית משפט מוסמך אחר, שלפיהם הילדים נמצאים בחזקתו של החייל. במקרים חריגים, רשאי רמ"ח פרט באכ"א להכיר באב כראש משפחה חד הורית גם בלא שיציג צו או פסק דין, כאמור, ובהסתמך על אישורים אחרים.

חופשת מחלה בגין מחלת ילד

29.       חייל, לרבות חיילת, שנמצא בשרות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, והוא הורה לילד שגילו שש עשרה, לכל היותר, הנמצא בחזקתו , זכאי לחופשת בשל מחלת הילד עד שישה ימים בשנה, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת מחלה.

30.     האמור לעיל יחול בהתקיים אחד מאלה :

א.      הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של ההורה.

ב.       ההורה האחר מצהיר, כי לא נעדר מעבודתו בשל מחלת הילד. דוגמת ההצהרה ניתנת בנספח ב' לפקודה זו.

31.     במקרים האמורים לעיל, ימציא החייל אישור רפואי על מחלת הילד. קצין השלישות, השליש או קצין הניהול של היחידה ידווח בהתאם לנוהל דיווח ימי חופשת מחלה, כפי שיפורסם מעת לעת על ידי אכ"א-פרט, בתאום עם היועץ הכספי לרמטכ"ל.

נוהל בקשת יציאה לחופשה

32.     חיילת בשירות קבע, שהרה ללדת, חייבת להודיע את דבר הריונה למפקד יחידתה ולרע"ן מיון רפואי במקרפ"ר, או למי שהוסמך לכך על ידו, לא יאוחר ממועד כניסתה לשבוע העשרים וארבעה להריון.

33.       חופשת הריון מיוחדת תינתן לחיילת לפי בקשתה.

34.       בקשה לחופשת הריון מיוחדת תוגש על טופס, שדוגמתו ניתנת בנספח ג' לפקודה זו, בשני העתקים, ובצרוף אישור רפואי מתאים, מייד עם היציאה לחופשה.

35.       הטופס יועבר על ידי קצין השלישות, השליש או קצין הניהול של היחידה לרע"ן מיון רפואי במקרפ"ר, או למי שהוסמך לכך על ידו, שיעבירו אותו אל הסמכות המאשרת : מחה"ס – הענף המתאים – לגבי קצינות, ומקשל"ר – מנהל הנגדים – מדור פרט – לגבי נגדות.

36.       חופשת לידה בת שמונים וארבעה יום, כמפורט בסעיף 8 לעיל, תוזן ישירות לקובץ רישום אישי על ידי גורמי השלישות ביחידה, וזאת על סמך אישור על הלידה מבית החולים. ביחידות, שבהן לא ניתן להזין ישירות לקובץ רישום אישי, תוזן החופשה על ידי המפקדה הממונה.

37.       בקשה להארכת חופשת לידה בתשלום תוגש על טופס, שדוגמתו ניתנת בנספח ג' לפקודה זו, בשני העתקים, ובצירוף אישור רפואי מתאים.
38.     הטופס יועבר בנוהל המפורט בסעיף 35 לעיל.

39.     בקשה לחופשה מיוחדת ללא תשלום, כמפורט בסעיפים 19-17 לעיל, תוגש על טופס 55-1. קצין השלישות, השליש או קצין הניהול של היחידה יציינו במכתב הנלווה את מספר ימי החופשה הרגילה ואת מספר ימי החופשה הצבורה, העומדים לזכות החיילת בתאריך המבוקש על ידה ליציאה לחופשה, או יציינו, כי כל ימי החופשה כבר נוצלו.

40.     תקופת שהותה של חיילת בחופשת הריון מיוחדת או בחופשת לידה תיחשב כשירות תקין לכל דבר, לרבות לצורכי חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות) (נוסח משולב), התשמ,ה 1985.

41.     חיילת בחופשת לידה או בחופשת הריון מיוחדת תישאר מוצבת ביחידתה.

42.     חייל, לרבות חיילת, בחופשה מיוחדת ללא תשלום, כמפורט בסעיפים 19-17 לעיל, יוצבו לר"ם 7 – קצינים, או לר"ם 7 – חוגרים, למשך תקופת החופשה.

43.     לאחר שסיימו חייל או לחיילת את החופשה המיוחדת ללא תשלום עליהם להתייצב בר"ם 7 לשם שיבוץ מחדש ולשם חידוש תשלום מלוא שכרם.

התרת התחייבות, או סיום התחייבות לשירות קבע, בטרם לידה

44.     חיילת בשירות קבע, הנמצאת בחודש החמישי להריונה, וזכאית לבקש להתיר את חוזה התחייבותה, כמפורט בהפ"ע 3.0501 , או חיילת הרה, שהתחייבותה מסתיימת לפני תאריך הלידה, יהיו זכאיות – לאחר שחרור – לתשלומים אלה: –

א.      למענק שחרורין – בתנאי שהיא זכאית לכך, כמפורט בהפ"ע 3.0502.

ב.      לשכר קבוע כשיעור דמי הלידה, כמפורט בסעיף 14 לעיל.

45.     חיילת המבקשת תשלום שכרה, כמפורט בסעיף 44 סעיף משנה ב' לעיל, תגיש תביעה על כך – במישרין – למת"ש- ענף  שכר קבע וגמלאות, ותצרף לפנייתה תעודת לידה , או אישור רפואי לפיו היא נמצאת בהריון, תוך ציון מספר חודשי הריונה.

46.     לא יופסק שירותה של חיילת בהריון, בחופשת לידה או בחופשה מיוחדת ללא תשלום, ולא תותר התחייבותה לשירות קבע, אלא אם כן אישר זאת ראש אכ"א, כמפורט בהפ"ע 3.0501.

תורנויות

47.           חיילת בשירות קבע , בשירות מילואים בתנאי קבע או, בשירות חובה בתנאי קבע, תשוחרר מכל

תורנות ביחידתה (למעט מקרה של צורך מבצעי דחוף), כל עוד היא בהריון ועד שנה מיום הולדת הילד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח א' לפקודה 36.0406

הצהרה

הנדון: בקשה לחופשה מיוחדת ללא תשלום לחייל בשירות קבע

 

  1. אני החתום מטה :

__________________________________________________________

(שם פרטי)        (שם משפחה)        (מספר אישי)        (יחידה)

 

מבקש לצאת לחופשה ללא תשלום, מכוח סעיף 19 לפ"מ 36.0406.

 

  1. פרטי הרך הנולד או המאומץ :

__________________________________________________________

(שם פרטי)        (שם משפחה)        (תעודת זהות)        (מען)

 

הערות

א.      אם הילד נמצא בחזקתך הבלעדית או בטיפולך הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת הזוג, עבור לסעיף 9.

ב.       אם בת הזוג חיילת בשירות קבע, עבור לסעיף6.

3.       לעניין זה, אנו החתומים מטה מצהירים בזה כלהלן :

פרטי המעביד של בת הזוג : __________________________________________________________                               (שם פרטי)        (שם משפחה)        (שם העסק או מקום העבודה)

פרטי בת הזוג :                 __________________________________________________________                             (שם פרטי)        (שם משפחה)        (תעודת זהות)        (מען)

4.       (סמן X  במקום המתאים)

___ בת הזוג לא נעדרה מעבודתה מכוח סעיף 7 ד' לחוק*, עקב לידה או עקב אימוץ של הילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו.

___ בת הזוג נעדרה מעבודתה מכוח סעיף 7 ד' לחוק*, עקב לידה או עקב אימוץ של הילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו, מיום ______ עד יום _______.

5.       עותק מהצהרה זו נמסר למעביד של בת הזוג, שפרטיו מפורטים בסעיף 3 להצהרה זו, ביום ______.

הערה : אם בת הזוג אינה חיילת בשירות קבע, עבור לסעיף 8.

6.       פרטי בת הזוג שהיא חיילת בשירות קבע :                 __________________________________________________________                             (שם פרטי)        (שם משפחה)        (מספר אישי)        (יחידה)

7.       אישור מפקד יחידת בת הזוג                                                                                                (סמן X  במקום המתאים)                                                                                                                                                                        

___ החיילת בשירות קבע לא יצאה לחופשה מיוחדת ללא תשלום עקב לידה או עקב אימוץ של ילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו.

___ החיילת בשירות קבע  יצאה לחופשה מיוחדת ללא תשלום מיום ______ עד יום ______.

__________________________________________________________                                 (תאריך)   (מספר אישי)   (דרגה)   (שם פרטי)   ( שם משפחה)    (חתימה)

8.       אנו מצהירים, כי כאשר אחד מאיתנו ייעדר מעבודתו מכוח סעיף 7 ד'  או ד'1 לחוק*, או מכוח פ"מ 36.0406, לפי העניין , לא ייעדר השני מעבודתו או מן השירות.

9.       אני מצהיר, כי הילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו , נמצא בחזקתי הבלעדית/בטיפולי הבלעדי** מחמת נכות או מחלת בת זוגי (מצ"ב אישור רפואי מתאים).

__________________________________________________________                                   (תאריך)       (חתימת החייל בשירות הקבע)        (חתימת בת הזוג )

 

*חוק עבודת נשים, התשנ"ד- 1954                                                                                   **מחק את המיותר

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח ב' לפקודה 36.0406

הצהרה

 

  1. אני החתום מטה :

__________________________________________________________

(מספר אישי)      (שם פרטי)        (שם משפחה)      (מען)

 

מודיע בזה, כי שהיתי בחופשה בשל מחלת ילדי מיום ______ עד יום ______ (מצ"ב אישור רפואי מתאים).

 

  1. פרטי ילד :

__________________________________________________________

(שם פרטי)        (שם משפחה)        (תעודת זהות)

הערה : אם הילד נמצא בחזקתך הבלעדית, עבור לסעיף 6.

3.       לעניין זה, אני החתום מטה מצהיר בזה כלהלן :

פרטי בן/בת הזוג :                 __________________________________________________________                             (שם פרטי)        (שם משפחה)           (תעודת זהות)

 

פרטי המעביד של בן/בת הזוג : __________________________________________________________                               (שם פרטי)        (שם משפחה)        (שם בית העסק או מקום העבודה)

4.       בת הזוג או בן הזוג לא נעדרו מעבודתם באותם ימי העדרות, המפורטים בסעיף 1 להצהרה זו.

  1. עותק מהצהרה זו נמסר למעביד של בת הזוג או של בן הזוג, שפרטיו מפורטים בסעיף 3 להצהרה זו, ביום ______.

 

  1. אני מצהיר/ה, כי הילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו, נמצא בחזקתי.

 

_______________________

(תאריך)    (חתימה)

 

 

 

 

נספח ג' לפקודה 36.0406

יחידה______________            טלפון______________                     סימוכין_____________  תאריך______________

**מחה"ס 899 -ענף  _________                                                                                                   ***מקשל"ר 279 -מנהל הנגדים

 

הנדון: בקשה לחופשה מיוחדת עקב הריון/הארכת חופשת לידה בתשלום*

חלק א' – בקשת החיילת

  1. אני החתומה מטה :-

 

  מספר אישי דרגה שם פרטי שם משפחה ספרור שוטף

 

 

164

         

מבקשת בזה לאשר לי (סמן X  במקום המתאים) : –

___ חופשה מיוחדת עקב הריון (חופשה עקב מצב רפואי מיוחד במהלך ההריון או אחריו).

___ חופשת לידה מוארכת עקב מחלתי/מחלת הילוד*.

2.       מצורפים מסמכים רפואיים לגבי בקשת החופשה.

3.       הערות : – ___________________________________________________________

___________________________________________________________________

____________________                                                                                              (תאריך)      (חתימה)

 

 

 

 

חלק ב' – ימולא על ידי רע"ן מיון רפואי במקרפ"ר

(סמן X  במקום המתאים)

___ הריני מאשר חופשה מיוחדת עקב הריון, מתאריך __________ עד התאריך __________.

___ הריני מאשר הארכת חופשת לידה עקב מחלת האם/הילוד*, מתאריך __________ עד התאריך __________.

_______________________________________________________________                         (תאריך)   (מספר אישי)    (דרגה)    (שם פרטי)    (שם משפחה)    (חתימה)

 

 

חלק ג' – לשימוש מקשל"ר/מחה"ס*

מאשר הזנת (סמן X  במקום המתאים) : –

סוג סימול
___ חופשה מיוחדת עקב הריון 217
___ הארכת חופשת לידה ילד מאושפז 219
___חופשת לידה מוארכת מפוצלת 221
___ חופשת לידה מוארכת 226

_______________________________________________________________                         (תאריך)   (מספר אישי)    (דרגה)    (שם פרטי)    (שם משפחה)    (חתימה)

 

 

*מחק את המיותר

** לגבי קצינות

***לגבי נגדות

 

לכתבה >
פקודת מטכ"ל 36.0401 חופשות חיילים בשירות קבע

36.0401  חופשות חיילים בשירות קבע

תוקף סעיפים 1 עד 72 מה- 5 ביולי 2002

הגדרות

1.           בפקודה זו:

א.          "חייל" – חייל או חיילת בשירות קבע, שירות מילואים בתנאי קבע או שירות חובה בתנאי קבע.

תוקף סעיף משנה ב  מה- 5 באוגוסט 2009

ב.          "שירות תקין" – כל שירות שעבורו זכאי חייל בשירות קבע לתשלום, לרבות תשלום לחייל השוהה בחוץ לארץ או לחייל המשתלם בארץ ולמעט חייל המושעה מכל תפקיד או הנמצא בחופשת פרישה.

ג.            "ימים" – ימי פעילות שאינם מתקיימים בימי ו, ערבי חג, מועדי ישראל, שבתות וחגים רשמיים של מדינת ישראל.

ד.          "ותק בשירות" – כמפורט בהק"א 36.02.09.

ה.          "שנות שירות" – מספר השנים שבהן נמצא החייל בשירות, המשמשות לקביעת ותק בשירות.

ו.            "חייל הלומד מטעם צה"ל" – חייל הלומד לימודים מלאים על חשבון צה"ל שלא במסגרת התפקיד.

ז.           "פעילות במשמרות" – ביצוע תפקיד המחייב פעילות רצופה במשך 24 שעות ביממה, דרך קבע, כל ימי החודש, ולכן מתחלק בין מספר חיילים ביחידה המבצעים פעילות מחזורית, כל אחד בתורו, גם בשעות שאינן חופפות לשעות הפעילות על-פי פ"מ 33.0201.

ח.          "שעות פעילות" – השעות שבהן מבצע החייל פעילות במשמרת, ואינן כוללות שעות שינה או כל פעילות אחרת שאינה כלולה במסגרת תפקידו, ושנעשית במהלך המשמרת.

ט.          "קרוב מדרגה ראשונה" – אב, אם, אח, אחות, בן זוג, בת זוג, ילד או אפוטרופוס שהוכר רשמית על ידי משרד הפנים או צו בית משפט.

י.            "חופשה יחידתית מתוכננת" – הדממה.

יא.       "ערבי חג" – ערבי החגים שלפי פקודות הצבא, שעות הפעילות בהם הן עד השעה 13:00.

כללי

2.           חופשה שנתית היא חופשה, המגיעה לחייל עבור תקופת שירות תקין, כהגדרתו בסעיף 1 לעיל. מודגש בזאת, כי שבת, מועדי ישראל וחגים רשמיים של המדינה הם ימי מנוחה בצה"ל ולא תבוצע בהם פעילות, אלא בהתאם להפ"ע 3.0903. מפקד היחידה רשאי לאשר לפקודיו, חלקם או כולם, לבלות את יום המנוחה מחוץ למחנה, ויום זה לא ייחשב כיום חופשה על חשבון מכסת חופשתם השנתית.

3.           מטרת החופשה השנתית היא לאפשר לחייל הפסקה מתפקידיו השגרתיים לצורך מנוחה, נופש, בידור וכד'.

4.           חייל בחופשה שנתית ימשיך לקבל את משכורתו.

זכאות לחופשה

5.           חייל זכאי לחופשה שנתית, כמפורט להלן:

א.          בשנות השירות הראשונה והשניה – 14 ימים לשנה.

ב.          בשנות השירות השלישית, הרביעית והחמישית – עשרים ימים לשנה.

ג.            משנת השירות השישית ואילך – 25 ימים לשנה.

כדי להסיר ספק, מובהר בזה כי הזכות לחופשה שנתית מחושבת לפי שנות השירות, כהגדרתן בסעיף 1 לעיל.

6.           חייל בשירות חובה בתנאי קבע או חייל בשירות מילואים בתנאי קבע זכאי לחופשה שנתית של 12 ימים בשנה. ימים אלו אינם ניתנים לצבירה.

חישוב משך החופשה

7.           חישוב הזכות לחופשה, כמפורט בסעיפים 5 עד 6 לעיל, ייעשה על בסיס שנת הפעילות, המתחילה ב- 1 בינואר ומסתיימת ב- 31 בדצמבר של אותה שנה.

8.           עבור חלקי שנה, יהיה החייל זכאי לחופשה שנתית באופן יחסי, בהתאם למספר ימי השירות השלמים ששירת באותה שנת פעילות.

תכנון וניצול החופשה

9.           חייל זכאי לחופשה המגיעה לו עבור שנת פעילות, בכל עת באותה שנה, ברציפות או במפוצל, ובתנאי שצורכי השירות מאפשרים זאת.

10.           מפקד היחידה חייב לוודא שכל החיילים בשירות קבע המוצבים ביחידתו, ינצלו את כל מכסת החופשה השנתית לה הם זכאים, כשפרק אחד ממנה יהיה חמישה ימים רצופים, לפחות, אלא אם צרכי הצבא אינם מאפשרים זאת.

11.           מודגש בזאת כי מפקד רשאי לחייב חייל לצאת לחופשה יחידתית מתוכננת ובלבד שלזכות החייל עומדת יתרת חופשה שנתית בהיקף המאפשר לצאת לחופשה היחידתית תוך השארת יתרת חופשה שנתית בהיקף של שישה ימים לזכות החייל, לצרכיו האישיים.

12.           חייל יצא לחופשה שנתית במועד שייקבע על ידי מפקדו ובאישורו. כמו כן, תיחשב כחופשה שנתית כל תקופה, שבה החייל אינו משובץ בתפקיד מסיבה כלשהי, והוא עדיין זכאי לחופשה שנתית באותה שנה. במקרים יוצאים מן הכלל, יוכל אמ"ש-רמ"ח הסגל, לקבוע שתקופה בה החייל אינו משובץ בתפקיד (או חלק ממנה) לא תיזקף על חשבון החופשה השנתית, המגיעה לחייל באותה שנה.

13.           חייל שיצא לחופשה שנתית לה הוא זכאי באותה שנה, והחופשה נמשכת לתוך שנת הפעילות שלאחריה, ניתן לחשב החופשה כאילו נלקחה בשנה בה התחילה החופשה (בתחומי זכאותו באותה שנה).

חלקי ימי פעילות

14.           חייל שלא ביצע פעילות שמשכה חמש שעות, לפחות, במהלך יום הפעילות – ייחשב יום זה כחופשה וינוכה ממכסת חופשתו השנתית, למעט ערבי חג, כמפורט בסעיף 18 סעיף משנה א' להלן.

חופשות בימי ו, במועדים, בשבתות ובחגים רשמיים

15.           מועדי ישראל, ימי ו, שבתות וחגים רשמיים של המדינה החלים בזמן החופשה, לא ייחשבו כימי חופשה.

16.           כמו כן, לא ייחשבו כימי חופשה ימי חג של בני עדות אחרות, שלגביהם מפורסם חוזר מפ"ע, המציין זכאותם לימי חופשה בתקופת החג.

17.           חייל הבוחר לצום באחד מימי הצום הרשמיים על-פי דתו, ישוחרר מכל פעילות ביחידתו. היעדרות חייל מיחידתו עקב הצום תיחשב כחופשה על חשבון מכסתו השנתית של החייל.

ערבי חג

18.

א.          חייל הנעדר מפעילות או המבצע פעילות שמשכה פחות מחמש שעות בערבי חג, ינוכה חצי יום חופשה על חשבון חופשתו השנתית. חייל שייעדר מיחידתו בערב יום כיפור, לא תחושב לו היעדרות זו כניצול חופשה.

ב.          מפקדו של חייל שמקום שירותו מרוחק ממקום מגוריו ישחררו לביתו, אם החייל מעונין בכך, יום קודם לערב החג. במקרה כזה, ינוכה חצי יום חופשה ממכסת חופשתו השנתית של החייל.

ג.            אם צורכי השירות אינם מאפשרים לשחרר את החייל, כאמור בסעיף משנה ב' לעיל, ישוחרר החייל בערב החג במועד שיבטיח את הגעתו לביתו שעתיים לפני כניסת החג, לכל המאוחר, בהתחשב באמצעי התחבורה העומדים לרשותו. אז ייחשב יום זה כיום פעילות מלא, גם אם נבצר מהחייל להשלים חמש שעות פעילות במהלכו.

צבירת ימי חופשה

19.           לחייל בשירות קבע תינתן אפשרות לצבור בסיום שנת הפעילות חלק מימי החופשה שהוא זכאי להם, כמפורט בסעיף 5 לעיל ובסעיף 20 להלן, בתנאי שלא הצליח לממש את כל ימי החופשה שהיה זכאי לנצל במהלך השנה, עקב נסיבות השירות הצבאי.

20.           מספר ימי החופשה, שחייל בשירות קבע יוכל לצבור בכל שנת פעילות, יהיה כלהלן:

א.          בשנות השירות הראשונה והשניה – לא זכאי לצבור.

ב.          בשנות השירות השלישית, הרביעית והחמישית – שבעה ימים בשנה.

ג.            משנת השירות השישית ואילך – שנים עשר ימים בשנה.

21.           צבירת ימי חופשה תהיה באישור מפקד שדרגתו אל"ם ומעלה.

22.           חופשה שנתית, שחייל שבוי זכאי לה בתקופת שביו, תיצבר במלואה, אף אם זו שנת השירות הראשונה או השניה שלו.

23.           חייל שהוכר על ידי אמ"ש-מנה"ק כנעדר, ייצברו כל ימי החופשה השנתית שלה הוא זכאי בתקופת היותו נעדר, אף אם זו שנת השירות הראשונה או השניה שלו.

24.           חייל שבגלל חופשה ללא תשלום במשך שנת הפעילות או בגלל סיבה אחרת, אינו זכאי לכל ימי החופשה השנתית להם הוא זכאי לפי מספר שנות הוותק שלו – רשאי לצבור ימי חופשה לפי הנוסחה הבאה:

זכות לצבור לפי ותק X זכות לימי חופשה בגין שירות תקין בשנה זו

סך כל הזכות לימי חופשה בשנה זו לפי ותק

 

פדיון ימי חופשה צבורה או ניצולם

25.           ימי חופשה צבורה ניתנים לניצול כחופשה במסגרת היחידה בהתאם לבקשת החייל ובאישור מפקדו, עד שלושים יום בשנה קלנדרית.

26.           תשלום שכר עבור ימי חופשה צבורה ניתן לביצוע בהתאם לבקשת החייל. ערך פדיון ימי החופשה יתבסס על המשכורת המגיעה לחייל בחודש חישוב השכר עבור ימי החופשה הצבורה.

27.           חייל שמשתחרר משירות קבע, רשאי לפדות בתשלום את כל ימי החופשה הצבורה העומדים לזכותו או לנצלם, בכפוף לסעיף 25 לעיל.

28.           חייל המוצב אמ"ש-מחלקת מופ"ת-מנהל הפרישה אינו רשאי לנצל את ימי החופשה העומדים לזכותו, אלא לפדותם בלבד, למעט חיילים שקיבלו אישור לנצל את ימי החופשה העומדים לרשותם, בהתאם להק"א 36-01-03, או חיילים שצברו ימי חופשה עד ה- 31.12.1996 הזכאים לנצל ימים אלו בצמוד לחופשת הפרישה שלהם, וזאת עד לתקרה של שלושה חודשים (שווה ערך ל- 66 ימים).

29.           חייל שמשתחרר או פורש מצה"ל, שטרם ניצל את זכותו לחופשה צבורה וטרם קיבל עבורה משכורת או טרם פדה את שוויה, או חייל שלזכותו עומדת חופשה שנתית עבור השנה השוטפת – ישולם לו עם שחרורו או עם פרישתו תשלום השווה לערך פדיון יום חופשה צבורה עבור כל ימי החופשה שלא נוצלו.

30.           חופשה שנתית, שחייל בשירות קבע שבוי זכאי לה בתקופת שביו, ניתנת לצבירה במלואה. אכ"א-ראש מחלקת הפרט, יאשר לבן זוגו של חייל שבוי או נעדר לפדות את ימי החופשה המגיעים לו, כולם או חלקם, אם ניתנה החלטה של בית משפט מוסמך המורה לצה"ל להעביר את הפדיון לבן הזוג. מובהר שפדיון ימי החופשה אינו מונע מתן חופשה מיוחדת לחייל, עם שובו מהשבי.

 

אישור צבירת חופשה בגין שנים קודמות

31.           במקרים מיוחדים, יהיו ראש חטיבת הסגל – לגבי קצינים, וראש מנהל הנגדים – לגבי נגדים, מוסמכים לאשר צבירת חופשה גם לגבי השנה הקודמת, אם שוכנעו שאי הדיווח על צבירת חופשה בשנה הקודמת נבע מתקלה במערכת הצבאית.

32.           במקרים חריגים מוסמך ראש אכ"א לאפשר צבירת חופשה בדיעבד, גם לגבי מספר שנים קודמות (לפי המלצת רח"ט הסגל או ראש מנהל הנגדים), לאחר שמצא כי אי הדיווח על צבירת החופשה בשנים הקודמות נבע מתקלה במערכת הצבאית. במקרה זה, יורו ראש חטיבת הסגל או ראש מנהל הנגדים למפקד היחידה למנות ועדת חקירה, ולהעביר להם – לאחר קבלת חוות דעתו של פרקליט צבאי – את ממצאיה. חוות הדעת של ראש חטיבת הסגל או של ראש מנהל הנגדים על תיק ועדת החקירה תועבר לראש אכ"א, והוא יפסוק בעניין.

חייל שאינו זכאי לצבירת ימי חופשה

33.           חיילים אלה אינם זכאים לצבור את ימי חופשתם:

א.          חייל הלומד מטעם צה"ל לימודים מלאים שישה חודשים, לפחות.

ב.          חייל המוצב בר"ם פרישה, למעט חייל שביצע ימי תעסוקה או טיסה פעילה באישור אמ"ש-רמ"ח מופ"ת, עד 45 ימים בלבד.

ג.            חייל המוצב בר"ם 1 (למעט רופא הנמצא בבית חולים כחלק ממסלול הכשרתו) למשך תקופת ההצבה, למעט מקרים מיוחדים, שיאושרו על ידי אמ"ש-רמ"ח מופ"ת.

ד.          חייל המוצב בר"ם 10, בתקופת ההצבה.

ה.          חייל המשרת בתנאי קבע.

ו.            חייל בחופשה ללא תשלום, לתקופת הצבתו בחופשה ללא תשלום.

ז.           חייל המבצע פעילות במשמרות, כאמור בסעיפים 40 עד 41 להלן.

זכאות לחופשה שנתית ולצבירתה – לומדים

34.           חייל הלומד תוך כדי שירות או לומד לימודים מלאים מטעם צה"ל, תיחשב שנת לימודים מסוימת לצורך זכאות לחופשה שנתית ולצבירתה כאילו נלמדה במלואה בשנת הפעילות, שמתחילה לאחר פתיחת אותה שנת לימודים. לצורך זה ייחשב ה- 1 בספטמבר בשנה בה החל החייל את לימודיו כמועד תחילת שנת הלימודים, גם במערכת הממוכנת.

חופשה לחייל הלומד לימודים מלאים מטעם צה"ל

35.

א.          חייל הלומד לימודים מלאים מטעם צה"ל שישה חודשים, לפחות, כאמור בסעיף 34 לעיל, יהיה זכאי עם חזרתו לשירות לימי חופשה שנתית על-פי הנוסחה הבאה:

 

מספר ימי החופשה השנתית                 X              מספר הימים שנותרו לו עד ה- 31

להם זכאי על-פי ותק בשירות                               בדצמבר של אותה שנת פעילות

365 (ימים בשנה)

_________________________________________________________

2

 

ב.          חייל בשירות קבע, כמפורט בסעיף משנה א' לעיל, לא יהיה זכאי לצבור חופשה שנתית, גם אם היה בתעסוקה במשך שנה זו במסגרת מינוי משנה.

 

זכות לחופשה שנתית ולצבירתה – חייל הלומד תוך כדי שירות

36.           חייל שאושרו לו לימודים תוך כדי שירות, בהיקף של ארבע שעות שבועיות, לפחות, על חשבון שעות הפעילות, לתקופה של תשעה חודשים, לפחות, תקוזז זכותו לחופשה שנתית בחמישה ימים. זכותו לצבירת ימי חופשה תקטן בחמישה ימים, בהתאמה.

37.           חייל כאמור, שאושרו לו לימודים תוך כדי שירות, בהיקף של פחות מארבע שעות שבועיות על חשבון שעות הפעילות, או שהאישור ניתן לגבי חלק משנת הלימודים, ייעשה לגביו חישוב יחסי לגבי קיזוז ימי חופשה וצמצום זכותו לצבירתם. במקרה זה, יהוו חמישה ימים את השלם שממנו יחושב החלק היחסי.

38.           היעדרותו של חייל, כאמור בסעיף 36, מארבע שעות פעילות, לכל היותר, ביום בחינה, תיחשב כהיעדרות עקב לימודים, ולא תנוכה ממכסת חופשתו השנתית.

39.           חופשות חיילים הלומדים או המשתלמים בחוץ לארץ מוסדרות בפ"מ 8.0203.

חופשות חייל העובד במשמרות

40.           התפקידים שיבוצעו במסגרת פעילות במשמרות, אורך המשמרות ותדירותן יוגדרו על ידי מפקד הפיקוד או הזרוע או על ידי קצין החיל הראשי בהוראות הפנימיות. רק תפקידים שנקבעו בהוראות, כאמור בסעיף זה, ייחשבו כמבוצעים בפעילות משמרות לצורך פקודה זו.

41.           להלן פירוט הזכאות לחופשה שנתית של חייל המשרת במשמרות:

א.          חייל המשרת במשמרות, ומספר שעות הפעילות השבועיות שלו הוא בממוצע 45 שעות, לפחות, יהיה זכאי לחופשה שנתית ולצבירתה, על-פי הקבוע בפקודה זו.

ב.          חייל המשרת במשמרות, ומספר שעות הפעילות השבועיות הממוצע שלו קטן מ- 45 שעות – לא יחולו עליו הכללים הקבועים בפקודה זו ולכן לא יהיה זכאי לחופשה שנתית או לצבירתה.

ג.            מפקדו של חייל המבצע פעילות במשמרות, כאמור בסעיף משנה ב לעיל, יסדר את המשמרות כך שפעמיים בשנה יתאפשר לחייל פסק זמן שאורכו שבעה ימים רצופים בין משמרת למשמרת. המפקד רשאי לאשר לחייל לצרף את שתי התקופות להפסקה רצופה של 14 ימים רצופים, אחת לשנה.

ד.          זכויותיו של החייל המשרת במשמרות לחופשה שנתית כאמור בסעיפי משנה א עד ג לעיל, ייגזרו מהגדרות מפקד הזרוע או קצין החיל הראשי, לגבי אורך המשמרות ותדירותן במסגרת ההוראות הפנימיות. מודגש בזאת שאין לחשב את שעות הפעילות על-פי סידור המשמרות בכל שבוע, אלא יש להתבסס על הוראות מפקד הזרוע או קצין החיל הראשי, כאמור לעיל.

ה.          האמור בסעיפי משנה ב ו- ג שלעיל יחולו רק בגין חלק השנה שבמהלכו משרת החייל במשטר הפעילות האמור בסעיפים אלה. בגין יתרת השנה תחושב זכאותו לחופשה שנתית ולצבירתה באופן יחסי, כאמור בסעיף 8 לעיל.

ו.            גששים המשרתים במשמרות בעלי ותק בשירות של שלוש שנים, לפחות, רשאים לצבור עשרה ימים, לכל היותר, בכל שנת פעילות. בכל מקרה על קצין השלישות היחידתי להעביר את הבקשה לצבירה לאישור אכ"א-ראש מחלקת הפרט.

חופשות חיילים המוצבים ביחידת בתי חולים

42.           חייל המוצב ביחידת בתי חולים זכאי לחופשה שנתית כמפורט בסעיפים 5 עד 8 לעיל, אולם אינו זכאי לצבירתה.

43.           למרות האמור בסעיף 42 לעיל, במקרים חריגים תאושר צבירת ימי חופשה שנתית, וזאת בהתאם להוראות קרפ"ר.

חופשה משפחתית

44.           מטרת החופשה המשפחתית היא לאפשר לחייל לצאת לחופשה בשל אירוע אישי.

45.           להלן פירוט כללי היציאה לחופשה משפחתית:

 

א.       חופשת נישואים

1)          חופשת נישואים היא חופשה הניתנת לחייל עקב נישואיו, לאחר שהציג אישור שנישואיו העתידיים מוכרים כנישואים על ידי משרד הפנים.

2)          חייל יזוכה בעשרה ימי חופשה. הוא רשאי לנצלם, החל מחודש לפני מועד הנישואים החזוי עד חודש ימים אחריו.

3)          יום הנישואים יחושב כיום חופשה אחד מתוך עשרת ימי חופשת הנישואים העומדים לזכותו. חופשת הנישואים ניתנת לפיצול על-פי בקשת החייל ובאישור מפקדו.

4)          חופשת הנישואים תחושב על חשבון מכסת חופשתו השנתית או הצבורה של החייל.

ב.       חופשה עקב לידה

1)          חופשת לידה לחייל ולחיילת בשירות קבע מעוגנת בפ"מ 36.0406.

2)          חייל שנולד לו ילד, או שהציג צו בית משפט המאשר אימוץ ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, זכאי לעשרה ימי חופשה אותם הוא רשאי לנצל החל מחודש לפני מועד הלידה או האימוץ החזויים ועד חודש לאחר הלידה או לאחר האימוץ.

3)          היעדרות ביום הברית או ב"זבד הבת" תחושב על חשבון החופשה עקב הלידה, כאמור לעיל.

4)          החופשה ניתנת לפיצול או לדחייה על פי בקשת החייל ובאישור מפקדו.

5)          חופשה זו תחושב על חשבון מכסתו השנתית של החייל או על חשבון חופשתו הצבורה.

ג.       חופשה עקב שמחה משפחתית

1)          חייל זכאי לחופשה של 24 שעות כדי להשתתף בשמחה משפחתית כשקרבת בעל השמחה לחייל היא מדרגה ראשונה.

2)          מפקד החייל יוודא שהחייל ישוחרר במועד סביר, שיאפשר לחייל להגיע בזמן לשמחה ולהשתתף בה.

3)          חופשה זו תחושב על חשבון מכסתו השנתית של החייל או על חשבון חופשתו הצבורה.

ד.       חופשת אבל

תוקף סעיף קטן 1 עד סעיף 1א רבתי  מה- 12 במארס 2007

1)          חייל זכאי לחופשה מיום פטירת הנפטר עד ליום קבורתו וכן לשבעה ימים נוספים, כשקרבת הנפטר מחייבת ישיבת "שבעה", בידיעת מפקד היחידה. בנוסף, זכאי החייל לחופשה של 24 שעות ביום השלושים ובכל שנה ביום האזכרה של קרוב מדרגה ראשונה.

1א)   על אף האמור בסעיף קטן 1 לעיל, הוראות בדבר חופשת אבל של חייל בן העדות הלא-יהודיות מפורטות בפ"מ 34.0310.

2)          חייל שהוא בן למשפחה שכולה, זכאי ליום חופשה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. יש לאפשר לחייל לצאת מהיחידה במועד, כך שיוכל להגיע לביתו שעתיים לפני תחילת טקסי יום הזיכרון, לכל המאוחר. כל חייל אחר המבקש חופשה על מנת להשתתף באזכרה או בטקס זיכרון, יקבל חופשה של יום אחד, אם צורכי השירות מאפשרים זאת.

3)          חופשת אבל, כמפורט בסעיף זה, לא תחושב על חשבון מכסת חופשתו השנתית של החייל, למעט היעדרות של חייל שאינו בן למשפחה שכולה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

 

 

חופשה מיוחדת

46.           חופשה מיוחדת היא חופשה הניתנת לחייל מטעמים אישיים. חופשה מיוחדת תינתן לחייל, רק כאשר ניצל את כל ימי החופשה המגיעים לו באותה שנת פעילות, כולל החופשה הצבורה העומדת לזכותו.

47.           להלן פירוט הסמכויות לאישור חופשה מיוחדת (תהיה נתונה לאישור מפקד שדרגתו תא"ל ומעלה):

 

א.        

סמכות מאשרת פירוט האוכלוסיה לה מוסמך לאשר אורך החופשה
ראש אמ"ש קצינים בדרגת אל"ם ומעלה ללא הגבלה
אמ"ש-רמ"ח הסגל קצינים עד דרגת סא"ל ונגדים שאינם בסמכות ח"א, ח"י, אלר"ם, מז"י או חמ"ן ללא הגבלה
ח"א – ראש להק כוח האדם נגדים וקצינים עד דרגת סא"ל בח"א 31 ימים לכל היותר
ח"י – ראש מספן כוח האדם נגדים וקצינים עד דרגת סא"ל בח"י 31 ימים לכל היותר
אלר"ם-רמ"ט אלר"ם נגדים וקצינים עד דרגת סא"ל באלר"ם 31 ימים לכל היותר
ז"י – ראש חטיבת כ"א נגדים וקצינים עד דרגת סא"ל המשרתים בז"י או ביחידות הכפופות לז"י 31 ימים לכל היותר
חמ"ן-קמנ"ר נגדים וקצינים עד דרגת סא"ל בחמ"ן 31 ימים לכל היותר

 

ב.       במקרים בהם מדובר בחופשה העולה על 31 ימים לקצינים ונגדים בסמכות ח"א, ח"י, אלר"ם, ז"י או חמ"ן, הגורם המאשר זאת יהיה אמ"ש-רמ"ח הסגל לגבי קצינים עד דרגת סא"ל ונגדים.

48.           הסמכות המאשרת חופשות מיוחדות רשאית לאשר לחייל חופשה קצרה מהתקופה שביקש או לדחות את הבקשה, אם לפי שיקול דעתה נסיבות הבקשה מצדיקות צעד זה.

49.           חופשה מיוחדת תינתן בתשלום או ללא תשלום לפי הנסיבות ובהתאם להחלטת הסמכות המאשרת, כמפורט להלן:

א.       חופשה מיוחדת בתשלום

1)          הסמכות המאשרת רשאית לאשר חופשה מיוחדת בתשלום לתקופה של 14 ימים, לכל היותר.

2)          חייל בחופשה מיוחדת בתשלום יישאר מוצב ביחידתו ובתפקידו, אולם לא יהיה זכאי להוצאות כלכלה בתפקיד.

ב.       חופשה מיוחדת ללא תשלום

1)          חייל שאושרה לו חופשה מיוחדת ללא תשלום, כולה או חלקה, לתקופה של 31 ימים, לכל היותר, יישאר מוצב ביחידתו ובתפקידו. אם משך החופשה המיוחדת שאושרה לו עולה על 31 ימים, יוצב לר"ם 7, כאמור בפ"מ 31.0517.

2)          הסמכות המאשרת רשאית להתנות מתן חופשה מיוחדת ללא תשלום לתקופה העולה על 31 ימים בכך שהחייל יאריך את התחייבותו לשירות קבע לתקופת זמן נוספת, השווה באורכה לתקופת החופשה המבוקשת.

50.           הסמכות המאשרת תדון בבקשה ותודיע את החלטתה לא יאוחר מ- 14 ימים ממועד הגשת הבקשה על ידי החייל. אישור חופשה מיוחדת ללא תשלום יועבר בכתב גם למת"ש-ענף שכר הקבע והגמלאות-מדור הבירורים. במקרה של אי ניצול החופשה או ניצולה החלקי, תודיע היחידה על כך לסמכות המאשרת. אם מדובר בחופשה מיוחדת ללא תשלום – גם למת"ש-ענף שכר הקבע והגמלאות.

יתרת חופשה משירות חובה

51.           מפקד יחידתו של חייל העומד לעבור משירות חובה לשירות קבע, ידאג שהחייל יקבל את יתרת החופשה הרגילה המגיעה לו משירות חובה. אם צורכי השירות לא יאפשרו את מתן החופשה לחייל במועד, תתאפשר דחייתה.

52.           חייל בשירות חובה שעבר לשירות קבע, והוא זכאי ליתרת חופשה מתקופת שירות החובה על-פי המפורט בפ"מ 35.0402, זכאי לנצל את יתרת החופשה במהלך שלושת החודשים הראשונים בתקופת שירות הקבע שלו.

53.           חייל שלא ניצל את יתרת החופשה המגיעה לו במהלך שלושת החודשים הראשונים בתקופת שירות הקבע, יאבד את זכותו לקבלת החופשה ולא יהיה זכאי לפיצוי כספי.

חופשות עקב התייצבות בבית משפט

54.           חייל שזומן להעיד בבית דין צבאי, בבית משפט אזרחי או בבית דין אזרחי מוסמכים על-פי צו שניתן כדין, או שזומן להופיע בפני גורם כלשהו על ידי המדינה – ייחשבו מתן העדות או ההופעה בפני אותו גורם כשעות פעילות ולא כחופשה.

55.           חייל הנעדר מהשירות עקב הופעתו בבית משפט אזרחי, בבית דין אזרחי או בפני גורם כלשהו במדינה, במסגרת הליך שבו הוא הצד התובע, תיחשב העדרות זו כחופשה על חשבון מכסתו השנתית של החייל, אם לא ביצע חמש שעות פעילות, לפחות, באותו היום.

ימי חופשה של חייל החוזר משירות בחוץ לארץ

56.           חייל החוזר מתפקיד בחוץ לארץ, ידווח על ימי החופשה, כמפורט בפ"מ 8.0203.

57.           חייל כאמור בסעיף 56 לעיל העתיד להשתחרר מצה"ל עם סיום תפקידו בחו"ל, יוצב לאחר חזרתו מחו"ל על ידי יחידת מעבר חו"ל בחטיבת הסגל לסמכות החילית, עד למועד הצבתו במחלקת פרישה. בגין תקופה זו לא יהיה זכאי לימי חופשה שנתית.

חייל בשירות קבע הזכאי ליציאה לחמי מרפא

58.           חייל שהוא נכה צה"ל, ושהוכר על ידי משרד הביטחון-אגף השיקום כזכאי ליציאה לחמי מרפא – לא תיכלל יציאה זו במניין ימי החופשה השנתית להם הוא זכאי, כמפורט בסעיף 5 לעיל. על החייל לעדכן את מפקדו בדבר תאריכי יציאתו לחמי מרפא, ולהציג אישור משרד הביטחון.

דיווח על צבירת חופשה

59.           צבירת חופשה תתאפשר מתאריך ה- 1 בינואר בשנת הפעילות העוקבת ועד תאריך ה- 31 בדצמבר באותה שנה. הדיווח יקרא דיווח בגין שנת הפעילות השוטפת.

60.           אופן דיווח צבירת חופשה יקבע על ידי אמ"ש-רמ"ח הפרט ויפורסם למערך בתחילת כל שנת הפעילות העוקבת לשנת הפעילות השוטפת.

צעדים שיינקטו עקב ניצול חופשה מעבר לזכאות

61.           חייל שיצא לחופשה שנתית בהיקף החורג ממכסת חופשתו, ינוכו הימים מיתרת חופשתו הצבורה. אם זו אינה עומדת לזכותו או שאינה בהיקף מספק, יתבצע ניכוי מהשכר בשיעור           עבור כל יום חריגה (על-פי נוסחת פדיון ימי חופשה).

62.           היעדרות עקב מחלה (בהיקף החורג מהקבוע בפ"מ 36.0413) תומר להיעדרות עקב חופשה שנתית על חשבון מכסתו השנתית של החייל.

63.           מודגש בזאת כי יציאה לחופשה שנתית בהיקף החורג ממכסת הזכאות השנתית אסורה על-פי פקודה זו. אין באמור בפקודה זו כדי להצדיק היעדרות מן השירות שלא ברשות ו/או עבירה אחרת לפי חוק השיפוט הצבאי התשט"ו-1955, או בכדי לאשר היעדרות מן השירות בדיעבד, ולא יהיה באמור בפקודה זו כדי למנוע העמדתו של החייל לדין.

פדיון חופשה למשתחרר

64.           כחלק מתהליך שחרורו של החייל ידווח השליש לקובץ רישום אישי את היקף ימי החופשה השנתית שנוצלו על ידי החייל, בהתבסס על הצהרה כתובה של מפקד שדרגתו אל"ם, לפחות. אם החייל זכאי לפדיון חופשה ישולם זה בשכרו לאחר השחרור. חייל שלא בוצע לגביו הליך זה, ומבקש לפדות את ימי החופשה שטרם נוצלו, יגיש בקשה למת"ש-ענף שכר הקבע והגמלאות-מדור תדו"ב, בצירוף אישור מפקד שדרגתו אל"ם, לפחות, על היקף ימי החופשה השנתית שניצל.

בקרה וביקורת

65.           אחת לרבעון יפיק שליש היחידה דוח בקרה על היקף ימי החופשה שנוצלו על ידי חיילי היחידה. דוח זה יהווה כלי עזר למפקד כדי שיוכל למלא את חובתו לניצול כל ימי החופשה השנתית של חיילי היחידה.

חריגים

66.           היעדרות ברשות שאינה מוזכרת בפקודה זו ובפ"מ 36.0413, תיחשב כיום חופשה על חשבון מכסתו השנתית של החייל.

67.           אמ"ש-רמ"ח מופ"ת לאשר חריגים שלא בהתאם להוראות פקודה זו, וזאת מטעמים מיוחדים, ובתיאום עם היועץ הכספי לרמטכ"ל.

שעת חירום – חופשת משפחה וחופשה מיוחדת

68.           האמור בסעיפים 70-71 להלן, ייכנס לתוקף בשעת חירום, לאחר שראש אמ"ץ יורה על הפעלתם והודעה מתאימה על כך תפורסם על ידו לכל יחידות הצבא. ניתנה הוראה כאמור, יהיו הסעיפים בתוקף עד שראש אמ"ץ יורה להפסיק את הפעלתם, והודעה על כך תפורסם בהתאם.

69.           בתקופה שבה עומדים סעיפים 70-71 בתוקף, יפוג תוקפם של יתר סעיפי פקודה זו, ולא יינתנו עוד חופשות לחיילי קבע, אלא לפי הוראות סעיפים אלה. זכותם של חיילים לחופשה שנתית תישמר, והם יהיו רשאים לנצלה לאחר שראש אמ"ץ יורה להפסיק את הפעלת הסעיפים.

70.           בתקופה שבה יעמדו סעיפים אלו בתוקף, יאושרו חופשות לחיילים במקרים הבאים, למשך התקופות המפורטות להלן:

א.       חופשת נישואים – חמישה ימים.

ב.       חופשה עקב לידה לחייל שנולד לו ילד – חמישה ימים.

תוקף סעיף משנה ג מה- 5 באוגוסט 2009

ג.       חופשת אבל לקרוב מדרגה ראשונה – כמפורט בסעיף 45.

ד.       חופשה מיוחדת מסיבה אחרת – ארבעה עשר ימים, לכל היותר.

71.           על אף האמור בסעיף 70 לעיל, רשאי מפקד, בתקן סא"ל לפחות, לצמצם את תקופת חופשת הנישואים והחופשה עקב הלידה לתקופה קצרה מחמישה ימים, אם צרכים מבצעיים יחייבו זאת.

הוראת מעבר

סעיף 61 לעיל יחול על ימי חופשה שנוצלו מיום ה- 1.1.2001. אולם, מי שחרג ממכסת ימי חופשתו בשנת 2001, ניתן לנכות את ימי החריגה מימי החופשה להם הוא זכאי בשנת 2002, אם עומדת לרשותו מכסת ימי חופשה מספקת בשנת 2002, לפי בחירתו של משרת הקבע

לכתבה >
טלפונים צבאיים לחייל | ר"מ 2

להלן לשימוש חיילים והוריהם, מספרי טלפון של יחידות ר"מ 2 השונות בבתי החולים ברחבי הארץ.

שהות בר"מ 2 כידוע, הינה סיפוח ליחידה זו לאור המלצה לאישפוז ממושך העולה על שבועיים. במקרה כזה "ייפלט" החייל מיחידתו ויסופח ליחידת ר"מ 2, אשר תבצע מעקב צמוד על מצבו הרפואי, ובמסגרתה ייקבעו לחייל תורים לרופאים ולבדיקות נוספות להמשך הערכה רפואית.

לשימושכם המועיל והרבה בריאות.

 

שם בית החולים מיקום טלפון פקס
איכילוב תל אביב 03-5692190/3065 03-5692746
רעות תל אביב 03-7376035/7010/7516 03-7376272
בלינסון (רבין)

גהה

שניידר

פתח תקוה 03-9376866 03-9376890
השרון (גולדה) פתח תקוה 03-9376866 03-9376890
הדסה עין כרם

איתנים

כפר שאול

הרצוג

ירושלים 02-5697008/7102 02-5694214
הדסה הר-הצופים ירושלים 02-5697071/68 02-5697009
שערי צדק ירושלים 02-6555333/37/48

02-6666820

02-6555334
בני ציון חיפה 04-8359969/14 04-8033406
רמב"ם חיפה 04-8542492/2705 04-8693723
לניאדו נתניה 03-5692190/3065 03-5692746
מאיר כפר סבא 03-5692190/3065 03-5692746
נהריה נהריה 04-9107549/7782 04-9957325
סורוקה באר שבע 08-9903141/35/23 08-9903141
העמק עפולה 04-6494083

04-6594156

04-6092869
פוריה טבריה 04-6652269

04-6513318

04-6513046
קפלן רחובות 08-9779920

03-9575120/5110

08-9774028

 

רבקה-זיו צפת 04-6828991/447/617 04-6979600
וולפסון חולון 08-9779920

03-9575120/5110

08-9774028
ברזילי אשקלון 08-6745218/6108

08-6735235

08-6735235
הלל-יפה חדרה 04-6304609

04-6225054

04-6308318
יוספטל אילת 08-6302302

08-6358024

08-6366387
שיבא

אברבנל

פרדס כץ

 

תל השומר

 

 

03-7376035/7010/7516

 

03-7376272

 

אסף הרופא צריפין 08-9779920

03-9575120/5110

08-9774028
לכתבה >
פ"מ 32.0401 כושר בריאותי

פ"מ 32.0401  כושר בריאותי – בדיקה, קביעה וסמכות

הגדרות

 

תוקף סעיפים 1 עד 7 מה – 26 אבג' 97

  1. "כושר בריאותי" – כמפורט בהפ"ע 3.0281.
  2. "כושר רפואי" – כאמור בתקנות שירות ביטחון, התשכ"ז1967-. דרגות הכושר הינן: "כשר לשירות", "בלתי כשר לשירות", "בלתי כשר זמנית לשירות".
  3. "חייל" – מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צה"ל, לרבות חיילת.
  4. "מועמד לשירות ביטחון" (מלש"ב) – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו- 1986.
  5. "יוצא צבא" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו- 1986.

 

כללי

  1. בדיקת הכושר הבריאותי של יוצאי צבא ושל מלש"בים נעשית על ידי ועדה רפואית, שמונתה על ידי מקרפ"ר-קצין הרפואה הראשי, על פי הכללים שנקבעו בחוק שירות ביטחון והתקנות שלפיו.
  2. בדיקת הכושר הבריאותי של יוצאי צבא ושל מלש"בים נקבעה בתקנות שירות ביטחון, התשכ"ז- 1967, ומוסדרת בקובץ הוראות קבע למתקני אכ"א ובהוראות קרפ"ר.

 

סמכויות ועדה רפואית

תוקף סעיפים 8 עד 10 מה – 29 פבר' 96

  1. ועדה רפואית מוסמכת לקבוע או לשנות, באופן זמני או באופן קבוע, את סעיפי הליקוי ואת הפרופיל הרפואי של החייל הנבדק על ידה, לרבות קביעה, כי החייל אינו כשר לשירות (פרופיל 21) או אינו כשר ארעית לשירות (פרופיל 24).
  2. ועדה רפואית בדרג נמוך מוועדה רפואית פיקודית או חילית אינה מוסמכת לקבוע לחייל פרופיל 21 או פרופיל 24.
  3. קביעת הוועדה הרפואית תועבר לבדיקת מקרפ"ר-ענף מיון רפואי, כמפורט בפ"מ 32.0402.

 

בדיקות חוזרות

תוקף סעיף  11 מה – 26 אבג' 97

  1. היו חייל או מלש"ב סבורים, כי הכושר הרפואי שנקבע להם על ידי ועדה רפואית או על ידי ועדה רפואית עליונה נשתנה מכל סיבה שהיא, רשאים הם לפנות לפוקד בבקשה בכתב להעמידם בפני ועדה רפואית. בבקשה זו עליהם לפרט את השינויים שחלו בכושרם הרפואי מאז נבדקו בפעם האחרונה.
    הזכות לפנות בבקשה תינתן רק אם נתקיימו שני התנאים האלה:-
  • עברו לפחות שלושה חודשים מאז ניתנה ההחלטה האחרונה שקבעה את כושרו הרפואי.
  • לבקשה צורפה תעודה רפואית מרופא מוסמך בה הוא מעיד שזיהה ובדק את המבקש ומצא שחלה או נחבל או הבריא ממחלה המפורטת בתעודה לאחר התאריך שבו נקבע לאחרונה כושרו הרפואי, וכי שינויים אלה הם, לדעת הרופא, מבחנים לדרגת כושר רפואי שונה מזו שנקבעה למבקש לאחרונה.

תוקף סעיפים 12 עד 16 מה – 29 פבר' 96

  1. פניות, כאמור בסעיף 10 לעיל, יועברו לגורמים האלה:-
  • אם הפונה הינו מלש"ב – למפקד לשכת הגיוס האזורית המתאימה או לסגנו.
  • אם הפונה הינו חייל בשירות סדיר או בשירות מילואים – למקרפ"ר-רע"ן מיון רפואי כפוקד.
  1. אם הגורם, כמפורט בסעיף 11 לעיל, מוצא שהבקשה אינה עונה על התנאים המפורטים בסעיף 10 לעיל – יחזיר אותה למגיש, תוך ציון נימוקיו.
  2. אם הגורם, כמפורט בסעיף 11 לעיל, מוצא שהבקשה עונה על התנאים המפורטים בסעיף 10 לעיל, תועבר הבקשה לוועדה הרפואית המתאימה, והמבקש יוזמן להתייצב לבדיקות. הגורם רשאי להעביר את הבקשה לוועדה הרפואית, גם אם הוגשה בניגוד למפורט בסעיף 10 סעיף משנה א לעיל.

ערר

  1. כל מלש"ב וכל חייל רשאים לערער על ההחלטה האחרונה שקבעה את כושרם הרפואי. אולם, אין זכות ערר למלש"ב או לחייל הטוענים, שמגיע להם פרופיל שונה מזה שנקבע להם על ידי הוועדה הרפואית, כל עוד אין המלש"ב או החייל טוענים, כי יש לשנות גם את ההחלטה בדבר כושרם הרפואי.
  2. מלש"ב או חייל, המבקשים להשתמש בזכותם לערער על החלטה הוועדה הרפואית, יגישו את כתב הערר, בתוך שלושים ימים ממועד הבאת החלטת הוועדה הרפואית לידיעתם, לגורמים האלה:-

א.      למפקד לשכת הגיוס האזורית או לסגנו כפוקד – אם הוא מלש"ב.

תוקף סעיף משנה  ב' מה – 26 אבג' 97

ב.      למקרפ"ר-רע"ן מיון רפואי כפוקד – אם הוא חייל. בקשת החייל תועבר למקרפ"ר, במעטפה אטומה, ישירות דרך מפקדו האישי של החייל.

תוקף סעיף  17 מה – 29 אבג' 97

  1. בערר יפרט המבקש את המום, המחלה או המבחן המצדיקים את ערעורו ויצרף לערר תעודה מרופא, שבה מעיד הרופא, שזיהה ובדק את העורר, ומצא בו את כל המבחנים המפורטים בתעודה, שהם,  לדעת הרופא, מבחנים של כושר רפואי שונה מזה שנקבע לעורר.

תוקף סעיף  18 מה – 29 פבר' 96

  1. ערר, המוגש על ידי מי שנמצא בלתי כשר לשירות, אינו טעון הנמקה ואין הכרח לצרף אליו תעודה מרופא, כאמור.

תוקף סעיפים 19 עד 21 מה – 26 אבג' 97

  1. סבר פוקד, כי טעתה ועדה רפואית בקביעתה, כי נבדק כשר לשירות, בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי הוא, בדרך של ערר בכתב, שיוגש לגורם המוסמך על פי סעיף 15, להורות כי ועדה רפואית עליונה תבדוק את הנבדק בדיקה נוספת, בנוהל המפורט להלן:

א.      אם מצאה הוועדה הרפואית את הנבדק כשר לשירות, רשאי הפוקד, בכל עת לאחר מכן, להגיש ערר כאמור.

ב.      אם מצאה הוועדה הרפואית את הנבדק בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי הפוקד להגיש ערר כאמור תוך שלושים ימים מיום מתן ההחלטה על ידי הוועדה הרפואית.

  1. בעקבות הגשת ערר ייזום הגורם המוסמך על פי סעיף 15 את העמדת המלש"ב או החייל לבדיקה נוספת בפני ועדה רפואית עליונה בלשכת הגיוס (לגבי מלש"ב) או בפני מקרפ"ר-ועדה רפואית עליונה (לגבי חייל), ויעביר העתק מן הערר ליושב ראש הוועדה הרפואית, שנתנה את ההחלטה עליה הוגש הערר.
  2. החלטת הוועדה העליונה תבוא במקום ההחלטה הקודמת של הוועדה הרפואית, ואין הנבדק רשאי לבקש אחריה בדיקה נוספת, אלא בהתאם לאמור בסעיפים 10 עד 13 לעיל.
    פוקד לא יהא רשאי להגיש בקשה לבדיקה נוספת על קביעתה של ועדה רפואית עליונה.

 

לכתבה >
חנינות חגים לחיילים כלואים | חנינות חגי תשרי

מהן חנינות החגים לחיילים כלואים?

"חודש הרחמים והסליחות" אינו רק סיסמה או קלישאה. תקופת החגים בכלל וחגי תשרי בפרט, היא תקופה המאופיינת בסלחנות שיפוטית, במזג רחום מצד גורמי אכיפת החוק ואף סלחנות מצד גורמי הכליאה. חיילים אשר נשפטו בפני בית דין צבאי ו/או חיילים אשר נדונו בדין משמעתי לעונשי מחבוש של למעלה מ-14 ימים, זכאים למה שקרוי בעגה העממית "חנינת חג", שהיא למעשה לסמכות הנתונה בידי קצין משטרה צבאית ראשי, להקל בעונש ולהקדים שחרור של חיילים כלואים מהכלא הצבאי לרגל החגים, וכך למעשה יוכלו לשהות בערב החג עם משפחתם בבית ולא בכלא הצבאי.

מדובר בחגים המרכזיים והעיקריים, כאלה שהם מאדני הדת והמסורת של דתות שונות, שכן בצבא משרתים חיילים יהודים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ואף מוסלמים, וקיימת התייחסות ספציפית לחגים העיקריים של כל דת [ראש השנה, עצמאות, כיפור, פסח, נבי שועייב, חג המולד וכיו"ב].

קיימת מגמה של חיילים עריקים להסגיר את עצמם בסמוך לפני החגים, כך שיוכלו להנות מהחנינה, אך חייבים לקחת בחשבון, שהזכאות לחנינה נגזרת גם מקריטריוני הזכאות הכלליים, וגם מהשאלה מה העונש שייגזר בסופו של יום, כך שלא בכל מקרה תהיה זכאות לחנינה, מבחינת תקופת הכליאה.

בכלליות ניתן לומר, שהסמכות היא להפחית עד 8 ימים מעונש הכליאה, למי שזכאי לחנינה, היינו, חייל שזו כליאתו השניה לכל היותר, שתקופת ריצוי העונש לאחר "הפחתה מנהלית" מסתיימת ביום החג או שבוע לאחריו, שהתנהגותו של הכלוא טובה ומתקבלת חוו"ד טובה של מפקד הכלא לגביו. חשוב עוד לציין, כי זכאות לחנינה תלויה גם במועד בו החייל נשפט ומדי שנה מתעדכנים תאריכים שעד אליהם חייב חייל להישפט ולקבל גזר דין, שאחרת, גם אם יעמוד החייל בכל הקריטריונים- אם לא נשפט בזמן- הוא לא יהיה זכאי לחנינה [אם ניקח למשל את חנינת יום כיפור תשע"ז החישוב הוא כדלקמן: ערב יום כיפור הוא ביום 11/10/16 [אור ל-י' בתשרי], כך שחייל אשר אמור להשתחרר מהכלא בין 11-18/1016, ישתחרר בערב יום כיפור, היינו 11/10/16, וכך לחייל אשר אמור להשתחרר ב-18/10/16 קוצר העונש בשבוע ימים. על מנת להיות זכאי לחנינת יום כיפור, היום האחרון להישפט הוא בתאריך 25/9/16].

ההוראות הרלוונטיות המלאות קבועות בתקנות השיפוט הצבאי [בתי סוהר צבאיים] התשמ"ז 1987 [תיקון חקיקה משנת 2008, חדש יחסית ] שם נקבעו הסמכות, הקריטריונים והחגים בהם קיימת זכאות להקדמת שחרור לרגל החג. כמו כן מוסדרת הסמכות בפקודות הצבא ונוהלי משטרה צבאית.
להלן עיקרי נוהל חנינות חגים [ראה סעיף החוק הספציפי מטה]-
1. הסמכות-
א. של קצין משטרה צבאית ראשי.
ב. הפחתה של תקופה מירבית של עד 8 ימים, כך שהכלוא ישוחרר בערב החג.
2. הזכאות –
א. לבני עדות כמפורט להלן, בהתאם לחגים שלהם.
ב. לכלואים אשר מרצים עונש מאסר ולא עונש מאסר בדרך של עבודה צבאית [כלואים בכלא בלבד].
3. החגים-
א. לגבי כלל הכלואים ראש השנה ויום העצמאות.
ב. לגבי כלואים בני הדת היהודית או כלואים שאינם דרוזים, מוסלמים, צ'רקסים או נוצרים-גם כיפור ופסח.
ג. לגבי כלואים בני העדה הדרוזית- גם חגי נבי שועייב ועיד אל אדחא.
ד. לגבי כלואים בני הדת המוסלמית והצ'רקסית – גם עיד אל פיטר ועיד אל אדחא.
ה. לגבי כלואים בני הדת הנוצרית – גם חג המולד וחג הפסחא;
4. התנאים המצטברים הבאים חייבים להתקיים, אחרת לא קיימת זכאות לחנינה-
א. כליאה שניה לכל היותר- מלבד ההרשעה שבשלה נושא הכלוא את עונש המחבוש או המאסר ,יש לחובתו לא יותר מהרשעה אחת קודמת ,שבשלה ריצה עונש מאסר או מחבוש;
ב. תקופת ריצוי העונש מסתיימת ביום החג או בתוך 7 ימים אחריו.
ג. ביום החג הכלוא ריצה לפחות מחצית מהעונש שהוטל עליו.
ד. התנהגות הכלוא בבית הסוהר הייתה טובה והתקבלה המלצה להקדים את השחרור מאת מפקד הכלא, בו מרצה הכלוא את העונש. ללא המלצת מפקד טובה החייל לא יקבל את חנינת החג.
ה. לגבי אסיר [חייל שנשפט בבית דין צבאי למאסר בפועל] – פסק הדין חייב להיות חלוט [כלומר שחלף המועד האחרון לערעור, כלומר 15 יום מיום מתן גזר הדין], ולגבי חבוש [חייל שנדון לעונש מחבוש בדין משמעתי]- החנינה תינתן רק מקום בו העונש שנגזר עליו הוא בן למעלה מ-14 ימי מחבוש.

שיהיה חג שמח בחיק המשפחה.

 

____________

סעיף 25ב תקנות השיפוט הצבאי [בתי סוהר צבאיים] התשמ"ז-1987

סימן ג' :הקדמת שחרור לרגל חג

25.א. הגדרות [תיקון :תשס"ח ,תשס"ח (2)
בסימן זה
"חג "
(1) לגבי כלל הכלואים – ראש השנה ויום העצמאות;
(2) לגבי כלואים בני הדת היהודית או כלואים שאינם בני אחת הדתות המנויות ; )- גם יום כיפור ופסח 5( )עד 3(בפסקאות
(3) לגבי כלואים בני העדה הדרוזית – גם חגי נבי שועייב ועיד אל אדחא;
(4) לגבי כלואים בני הדת המוסלמית והצ'רקסית – גם עיד אל פיטר ועיד אל אדחא;
(5) לגבי כלואים בני הדת הנוצרית – גם חג המולד וחג הפסחא;
"יום החג "- יומו הראשון של החג;
"מאסר בפועל "- למעט מאסר לריצוי בדרך של עבודה צבאית.

25. ב. תנאים להקדמת שחרור לרגל חג [תיקון :תשס"ח]
נידון כלוא למחבוש או למאסר בפועל ,רשאי קמצ"ר להורות על הפחתת עונשו לתקופה מרבית של שמונה ימים ,כך שישוחרר בערב החג ,וזאת בהתקיים התנאים המצטברים האלה:
(1) מלבד ההרשעה שבשלה נושא הכלוא את עונש המחבוש או המאסר ,יש לחובתו לא יותר מהרשעה אחת קודמת ,שבשלה ריצה עונש מאסר או מחבוש;
(2) ; ימים לאחריו 7 תקופת ריצוי עונשו מסתיימת ביום החג או בתוך
(3) ביום החג ריצה הכלוא מחצית לפחות מהעונש שהוטל עליו;
(4) התנהגות הכלוא בבית הסוהר היתה טובה והתקבלה המלצה להקדים את השחרור מאת מפקד בית הסוהר שבו מרצה הכלוא את עונשו;
(5) לגבי אסיר – פסק הדין בעניינו חלוט ;לגבי חבוש – הוא מרצה עונש בן למעלה מ . ימים 14

 

לכתבה >
סמים בצבא – הצעת חוק חדשה להתרת שימוש בקנאביס

| סמים בצבא |

הצעת חוק המתירה שימוש והחזקה עצמית בקנאביס – כיצד ישפיע על חיילים ?

 

הצעת החוק המתירה שימוש והחזקה עצמית בקנאביס 2016- כללי

הצעת החוק שכולם מדברים עליה, שהתקשורת לא מפסיקה לסקר, ושכל המדינה סקרנית לדעת מה יעלה בגורלה, הוגשה בשלהי חודש ינואר 2015. על פי הצעת החוק, שימוש והחזקה עצמית בקנאביס, יהפכו מעבירות פליליות הגוררות אחריהן רישום פלילי, לעבירות שהעונש בגינן הוא קנס, בשיעורים משתנים.

הצעת החוק כפי שהוגשה בכנסת מצורפת בזאת למטה. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת החוק אינה לעשות לגליזציה לשימוש בסמים, שכן סם הקנאביס נותר עדיין כסם אסור בפקודת הסמים המסוכנים, אלא, למנוע הכתמה ברישום פלילי של ציבור גדול מאוד, של כמיליון ישראלים, כך על פי דברי יוזמי הצעת החוק, אנשים נורמטיביים לחלוטין ואף אנשי תרבות וחברה, אשר עושים שימוש בקנאביס בשעות הפנאי שלהם מבלי להזיק לאיש. עוד על פי דברי ההסבר, קיים אינטרס מובהק למדינה לתמוך בהצעת חוק זו, שכן המשאבים והכספים אשר מושקעים על ידי המדינה באכיפה של איסור השימוש העצמי, הם עצומים, ולא עולים בקנה אחד עם התועלת המופקת מהשקעתם. כך, מושקעים כספים ומשאבים בהעמדת שוטרים, תובעים, פרקליטים, שופטים ומערכות בתי משפט, ואף לעיתים גורמי כליאה- והכל לצורך אכיפת איסור שימוש והחזקה העצמית של סמים מסוג קנאביס, גם בכמויות קטנות.

עיקרי הצעת החוק

  • היעדר אחריות פלילית לאדם מעל גיל 21 אשר עושה שימוש עצמי בסם, או מחזיק בסם מסוג קנאביס בכמות לשימוש עצמי בכמות של עד 5 גרם, או מחזיק כמות זרעים לשימוש עצמי של עד 15 זרעי
  • במידה ואדם עושה שימוש ברשות הרבים, באופן שהינו אסור על פי הצעת החוק, יוטל עליו קנס ע"ס 1,500 ₪.
  • במידה ואדם מחזיק סם או זרעים בכמות שמעבר לכמות לשימוש עצמי, יוטל עליו קנס ע"ס 2,000 ₪.

 

הצעת חוק מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס משנת 2013

חשוב לדעת, כי להצעת חוק הנוכחית קדמה הצעת חוק דומה אשר הוגשה בשנת 2013 ע"י ח"כ תמר זנדברג. ניתן לראות כי גם בהצעת חוק מ-2013 הוצע להסיר אחריות פלילית מהעושה שימוש בקנאביס לשימוש עצמי ו/או החזקה עצמית, ולקבוע עבירות אלה כעבירות קנס. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, כיום לא מתבצעת שום הפרדה בין סוגי הסמים וחומרת השפעתם בפקודת הסמים, כך נוצר המצב בו דין שימוש בסמים מסוג הרואין או קוקאין זהה לדין השימוש בקנאביס, מצב ההופך אזרחים נורמטיביים לעבריינים בעלי תיק פלילי.

ואיך זה ישפיע על החיילים?

האכיפה הצבאית בכל הנוגע לעבירות סמים היא קשה, מחמירה ובלתי מתפשרת. נגד חיילים שעשו שימוש בסמים במהלך שירותם הצבאי, או החזיקו בסמים במהלך השירות הצבאי, מוגשים כתבי אישום על ידי הפרקליטות הצבאית, והם עומדים לדין בפני בית דין צבאי, בהתאם למחוזות השיפוט.

העבירות המיוחסות לחיילים הן עבירות מפקודת הסמים המסוכנים, וכשמדובר בשימוש והחזקה, מיוחס סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודה. סעיף זה עוסק בהחזקה לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית, והרישום הפלילי הנובע ממנו הוא בהתאם.

במערכת הצבאית בשונה מהמערכת האזרחית קיימת אפשרות של הרשעה הנושאת "רישום פלילי מופחת" (למאמר בעניין רישום פלילי מופחת לחץ כאן), שמשמעותו היא רישום פלילי הנמחק בתוך 5 שנים ממועד ההרשעה. זאת, אם העונש שיגזר על החייל יפחת מ-60 ימי כליאה בעבירות סמים.

ניתן לומר בבירור שהאכיפה והענישה בצבא הן מחמירות יותר מאלו הקיימות באזרחות, ואם באזרחות קיימים מקרים רבים של סגירת תיקים על שימוש עצמי בודד או החזקת כמות מזערית, הרי שבמערכת הצבאית לא נסגרים תיקים שכאלה, וכל שימוש בודד בקנאביס, אפילו אם מדובר בפעם הראשונה והאחרונה בה החייל עישן את הסם- נושאת הליך פלילי, הרשעה ורישום פלילי.

הצעת החוק טרם עברה, ובינתיים נדחה הדיון בה, שכך שאין לרתום את העגלה לפני הסוסים.

יחד עם זאת, במידה והצעת החוק תאושר, ועבירות של שימוש עצמי או החזקה עצמית יהפכו לעבירות קנס, דומה כי הצבא יצטרך ליישר קו עם קביעת המחוקק.

למרות שלשירות הצבאי יש מאפיינים ייחודיים, כאלה המצדיקים את אכיפת עבירות השימוש בסמים על ידי חיילים בצורה קצת יותר נחרצת מאשר אכיפת שימוש על ידי אזרחים, עדיין, אנו סבורים שהמערכת הצבאית לא תוכל להתעלם מהרציונלים העומדים בבסיס הצעת החוק.

ימים יגידו, וגם אנו נעדכן בהתאם להתפתחות הצעת החוק.

 

הצעות החוק כלשונן:

  1. הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מדרוג עבירות ועונשים בסם קנבוס), התשע"ו–2016

מספר פנימי: 572124

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסת שרן השכל
                                                 מירב בן ארי
                                                 רועי פולקמן
                                                 דב חנין
                                                 אילן גילאון
                                                 אמיר אוחנה

_____________________________________________

פ/2547/20

 

ביטול סעיף 10 1. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973[1] (להלן – הפקודה), סעיף 10 – בטל.
הוספת פרק ג'1 2. אחרי סעיף 25 לפקודה יבוא:
"פרק ג'1: עבירות ועונשים בסם הקנבוס
תחולה והגדרות 25א. (א)      הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.
(ב)       בפרק זה –
"גידול לשימוש עצמי" – גידול בהיקף שלא יעלה על שתיל אחד;
"כמות זרעים לשימוש עצמי" – כמות של עד 15 זרעים;
"כמות לשימוש עצמי" – כמות של עד 5 גרם;
"סם" – קנבוס או שרף של קנבוס.
אחריות פלילית 25ב. (א)      לא יישא אדם, מעל גיל 21, באחריות פלילית בשל עבירה לפי סעיף 7(א) בסם בכמות או בכמות זרעים לשימוש עצמי.
(ב)       בעבירות לפי סעיפים 25ג ו-25ד, רשאי בית המשפט לקבוע שאדם מעל גיל 21 ביצע את העבירה ולהטיל עליו קנס, אך לא ירשיעו בביצוע העבירה ולא יירשם רישום במרשם הפלילי, כמשמעו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981[2], בגין ביצוע העבירה כאמור.
שימוש אסור בסם 25ג. הצורך סם בשטח ציבורי, ומלאו לו 21 שנה, דינו – קנס 1,500 שקלים חדשים; לעניין זה, "שטח ציבורי" – כפי שיוגדר בחוק עזר של הרשויות המקומיות.
החזקה אסורה של סם 25ד. המחזיק סם בכמות העולה על הכמות לשימוש עצמי שלא לצורך סחר, דינו – קנס 2,000 שקלים חדשים.
החזקה ושימוש מותרים 25ה. אדם שמלאו לו 21 שנה, רשאי להחזיק כמות זרעים לשימוש עצמי ולגדל שתיל לשימוש עצמי כהגדרתם בפרק זה."

דברי הסבר

מטרת הצעת החוק היא למנוע רישום פלילי מיותר לציבור המשתמשים בקנבוס, מעל גיל 21, לשימוש עצמי בלבד.

למעלה ממיליון ישראלים צורכים קנבוס בצריכה מזדמנת, כאשר ציבור המשתמשים ברובו אינו ציבור עברייני. מדובר באנשים נורמטיביים מכל שכבות האוכלוסייה, אנשי אקדמיה, אנשי ציבור ועוד, אשר צורכים קנבוס בשעות הפנאי.

מחקרים רבים, וביניהם דוח של ועדה בין לאומית לבחינת מדיניות הסמים העולמית שהוגש ביוני 2011 לאו"ם, (דה-קרימינילזציה (אי הפללה) של השימוש בסמים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוגוסט 2011), עסקו בדה-קרימינליזציה של השימוש בסמים, והמליצו, בין היתר, להפסיק את הקרימינליזציה של העושים שימוש בקנבוס לצריכה עצמית בלבד.

ממצאים מעידים כי מרבית עבירות הסמים שבהן נפתחו תיקים, הן עבירות של שימוש והחזקה ורק מיעוט העבירות הן עבירות סחר (כ-16%-18% מעבירות הסמים). הפללת צרכני הקנבוס אינה תואמת את הלכי הרוח של מדינה חופשית ודמוקרטית, היא מהווה פגיעה בזכויות הפרט, ויתרה מכך, היא עלולה להוביל אזרחים נורמטיביים ושומרי חוק למעגל הפשע.

הצעת חוק זו לא נועדה לעודד שימוש בקנבוס או להניף דגל שכזה מבחינה חברתית. נהפוך הוא, הצעת החוק משאירה את הקנבוס כסם אסור בפקודת הסמים המסוכנים וקובעת קנס למי שיצרוך אותו במקומות ציבוריים או למי שהחזיק את סם בכמות העולה על הכמות לשימוש עצמי אך שלא נועדה למסחר. יחד עם זאת, הצעת חוק זו תמנע את הפיכתם של אנשים בוגרים, שמלאו להם 21 שנה ונורמטיביים לעבריינים בעיני החוק. הצעת החוק תאפשר את המשך חייהם הרגילים והמקצועיים ואת תרומתם לחברה, ותמנע את הפגיעה הצפויה להם כתוצאה מרישום פלילי.

תועלת נוספת שתצמח מהצעת החוק היא חסכון כלכלי של סכומים עצומים המושקעים באכיפת החוק, והקלה על העומס הרב ממילא שיש על מערכת המשפט, אשר נאלצת לטפל באלפי תיקים פליליים בגין שימוש והחזקה של קנבוס לשימוש עצמי מדי שנה.

את הסכומים שיחסכו ניתן יהיה להפנות לטיפולי במכורים לסמים קשים, לחינוך ולהסברה.

הצעת חוק בנושא דומה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/1814/20).

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ט"ו בשבט התשע"ו – 25.1.16

 

  1. הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מדרוג עבירות ועונשים בסם קנאביס), התשע"ד–2013

מספר פנימי: 541851

הכנסת התשע-עשרה

יוזמת:           חברת הכנסת         תמר זנדברג

פ/1942/19

 

תיקון סעיף 7 1. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 7(ד) יבוא:
"(ה)     המחזיק סם במטרה לצרוך אותו עם מספר בני אדם או מחזיקים שניים או יותר סם יחד, ייחשב כל אחד כמחזיק בכמות הסם האמורה לחלק לכמות המחזיקים במשותף, או הצרכנים המיועדים במשותף".
ביטול סעיף 10א 2. סעיף 10א לחוק העיקרי – בטל.
הוספת פרק ג1 3. אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ג'1: עבירות ועונשים בסם הקנאביס
"עבירות בסם קנביס 25א. (א)      הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.
(ב)       בסעיף זה –
"סם" – קנאבוס או שרף של קנאבוס;
"כמות לשימוש עצמי" – כאמור בתוספת השנייה;
"כמות אישית לזמן ארוך" – הכמות האמורה בתוספת השנייה כפול שש;
"כמות מסחרית" – כמות הגדולה מכמות אישית לזמן ארוך;
"צרכן" – אדם המבצע שימוש בסם שלא על פי רישיון מהמנהל;
"צרכן מפיץ דרגה ב'" – אדם המבצע סחר בסם הכולל תמורה כספית אך ללא מטרות רווח;
"צרכן מפיץ דרגה א" – אדם המבצע סחר בסם הכולל תמורה כספית, עם מטרות רווח כשסך העסקאות פחות מ-100 אלף שקלים חדשים בשנה;
"מפיץ דרגה ב'" – אדם השותף בניהול, שותפות במיזם או ביצוע סחר בעצמו או על ידי אחרים, למטרות רווח, בהיקף של מעל 100,000 שקלים;
"מפיץ דרגה א" – אדם השותף בניהול, שותפות במיזם או ביצוע סחר בעצמו או על ידי אחרים, למטרות רווח, בהיקף של מעל 1,000,000 שקלים;
"כמות זרעים לשימוש עצמי" – עד 25 זרעים;
"גידול לשימוש עצמי" – גידול בהיקף שלא יעלה על 5 שתילים בו זמנית.
אחריות פלילית 25ב. על אף האמור בסעיף 7(א), לא יישא אדם באחריות פלילית בשל שימוש בסם כהגדרתו בפרק זה, למעט במקרים המנויים בסעיף 25ג עד 25ז.
שימוש אסור בסם 25ג. הצורך סם בשטח ציבורי, דינו – קנס 500 שקלים חדשים; לעניין סעיף זה, רשות מקומית תקבע בחוק עזר את שיעור הקנס ותגדיר את המקומות הציבוריים.
החזקה אסורה של סם 25ד. (א)        המחזיק כמות סם בכמות העולה על הכמות לשימוש עצמי מחוץ לביתו ושאינה עולה על כמות אישית לזמן ארוך ומטרת ההחזקה היא לשימוש עצמי, דינו – קנס 1,000 שקלים חדשים.
(ב)        המחזיק בביתו כמות אישית לזמן ארוך לשימוש אישי או חברתי דינו – קנס 1000 שקלים חדשים.
(ג)         ביצע אדם החזקה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) והוא צרכן מפיץ דרגה ב', דינו – שלושה חודשי מאסר או קנס 5,000 שקלים חדשים.
(ד)        ביצע אדם החזקה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) והוא צרכן מפיץ דרגה א', דינו – חצי שנת מאסר או קנס 10,000 שקלים חדשים.
(ה)        ביצע אדם החזקה של כמות מסחרית והוא צרכן מפיץ דרגה ב', דינו – שנתיים מאסר או קנס 20,000 שקלים חדשים.
(ו)         ביצע אדם החזקה של כמות מסחרית והוא צרכן מפיץ דרגה א', דינו –  שלוש שנות מאסר או קנס 50,000 שקלים חדשים.
(ז)         ביצע אדם החזקה של כמות מסחרית והוא מפיץ דרגה ב', דינו – חמש שנות מאסר או קנס 500,000 שקלים חדשים.
(ח)        ביצע אדם החזקה של כמות מסחרית והוא מפיץ דרגה א', דינו –  עשר שנות מאסר או קנס 5,000,000 שקלים חדשים.
הפצה וסחר 25ה. (א)        המורשע בהיותו צרכן מפיץ דרגה ב' דינו –  שלושה חודשי מאסר או קנס 5,000 שקלים חדשים.
(ב)        המורשע בהיותו צרכן מפיץ דרגה א', דינו –  חצי שנת מאסר או קנס 10,000 שקלים חדשים.
(ג)         המורשע בהיותו מפיץ דרגה ב', דינו – חמש שנות מאסר או קנס 250,000 שקלים חדשים.
(ד)        המורשע בהיותו מפיץ דרגה א', דינו – עשר שנות מאסר או קנס 2,500,000 שקלים חדשים.
(ה)        לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה אם הורשע באחת מן העבירות המנויות בסעיף 25ד(ג) עד (ח); על אף האמור, רשאי תובע להגיש כתב אישום על שני האישומים ובית המשפט יהיה רשאי להכריע באישום.
ייצור והפקה 25ו. (א)      רשאי אדם להחזיק זרעים לשימוש עצמי או לגדל לשימוש עצמי, כל עוד אינו גורם מפגעי ריח והגידול אינו מצוי במקום גלוי לעין; גרם מפגעי ריח או ביצע את הגידול במקום גלוי לעין, דינו – קנס 1,000 שקלים חדשים.
(ב)        המגדל שאינו לצורך שימוש עצמי, דינו – מאסר חמש שנים וקנס 500,000 שקלים חדשים.
ייבוא וייצוא 25ז. (א)        המייבא זרעים לשימוש עצמי, דינו – קנס   1,000 שקלים חדשים.
(ב)        המייבא או מייצא סם ממדינת ישראל ללא רישיון כדין, למעט כאמור בסעיף קטן (א), דינו – מאסר עשר שנים וקנס 1,000,000 שקלים חדשים."

דברי הסבר

מטרתה של הצעת החוק היא להחריג את העונשים על השימוש בסם מסוג קנאביס לעומת סמים אחרים בפקודת הסמים המסוכנים וליצור דירוג בענישה על פי העבירה.

הקנאביס נמצא בשימוש מזה אלפי שנים, בדומה לאלכוהול הוא הוצע מחוץ לחוק בשנות ה-30' בארה"ב ובניגוד לאלכוהול שחזר להיות חוקי ופופולרי, האיסור על השימוש בקנאביס התפשט ברחבי העולם ונמשך גם 80 שנה אחר כך. זאת למרות שהאלכוהול נחשב, על פי מחקרים רפואיים, לסם ממכר ומזיק יותר מקנאביס (Drug harms in the UK, by Nutt et el. The lancet 2010).

השימוש בקנאביס הוא חלק משגרת החיים של ישראלים רבים, כ-275 אלף ישראלים בוגרים השתמשו במריחואנה רק בשנה האחרונה (קורין סאור, ירדן גזית, לגליזציה של מריחואנה – סקר דעת קהל, הניסיון של מדינות אחרות והערכת ההשפעה התקציבית, מכון ירושלים לחקר שווקים, ספטמבר 2013). בישראל, כמו בעולם, קנאביס הוא חלק מאורח חיים נורמטיבי של אנשים בוגרים ומתפקדים בחברה. אורח החיים הזה מונה כמעט 10% מהציבור הישראלי ויתכן שאף יותר.

כיום לא מתבצעת שום הפרדה בין סוגי הסמים וחומרת השפעתם בפקודת הסמים, כך נוצר המצב בו דין שימוש בסמים מסוג הרואין או קוקאין זהה לדין השימוש בקנאביס, מצב ההופך אזרחים נורמטיביים לעבריינים בעלי תיק פלילי.

נתונים אלו קוראים לשינוי המצב החקיקתי בהתאם למציאות היום-יומית. בשנים האחרונות אנו עדים ועדות למגמה הולכת וגוברת של מדיניות אי הפללה לצרכני קנביס במדינות רבות בעולם. כבר ב2011 דו"ח רשמי של האו"ם קרא לחשיבה מחודשת על מדיניות הסמים ועל הפללת משתמשי הסמים הקלים (דה-קרימינילזציה (אי הפללה) של השימוש בסמים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוגוסט 2011) מדינות רבות שינו את גישתן לנושא הפללת המשתמשים והמשתמשות. מדיניות אי הפללה זאת חסכה מיליונים למשלמי המסים באותן המדינות.

ממשלת ישראל מוציאה כיום כ-690 מיליון שקלים חדשים בשנה על מנת לאכוף את איסור השימוש בקאנביס, זאת למרות שבפועל עבירות הסמים שבהן נפתחו תיקים פליליים הן עבירות שימוש ואחזקה ורק מיעוטן (כ-16%) הן עבירות סחר, דבר אשר מצביע על סדר עדיפויות קלוקל של גורמי האכיפה (סאור וגזית, לגליזציה של מריחואנה).

מעבר לעובדה שהחרגת ענישה בשימוש בקנאביס תוביל לחסכון בתקציב המדינה, תאפשר השקעת משאבים בטיפול ושיקום נפגעי סמים, המשאבים יוקצו לחינוך והסברה ומאבק בגורמי הפשיעה במקום הפללה של אלפי אזרחים ואזרחיות נורמטיביים, יותר מכל, החרגת הענישה תתאים למציאות שבה עשרות אלפי ישראלים וישראליות משתמשים בקנאביס כחלק משגרת חייהם.

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ו' בטבת התשע"ד – 9.12.13

 

 

 

[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 27, עמ' 526.

[2] ס"ח התשמ"א עמ' 322.

לכתבה >
שחרור משירות צבאי עקב נישואים או הריון | פטור חיילת נשואה

שחרור משירות צבאי לחיילות עקב נישואין או הריון

מהו פטור עקב נישואין או הריון?

חובת שירות בצה"ל חלה גם על בנות. תקופת השירות נקבעת בהתאם לתפקיד ונעה סביב שנתיים. יחד עם זאת, לפוקד קיימת סמכות שלא לקרוא למלש"ב (מועמד לשירות בטחון) לשירות, מטעמים שונים כגון, עבר פלילי, נתונים אישיים דלים, או במקרה של בנות- מטעמי דת, הווי משפחתי דתי, נישואין או הריון.

פטור לחיילת נשואה ופטור לאם לילד ואישה הרה, מעוגנים בס' 39(א) ו-(ב) לחוק שירות בטחון, וכן בפקודת מטכ"ל 31.0109. שימו לב, שפטור עקב נישואין רלוונטי רק לגבי חיילות, ואינו מזכה חיילים [גברים] שנישאו בפטור משירות. חיילים שנישאו, זכאים לקבלת סיוע ת"ש ותשמ"ש, אך לא לפטור משירות צבאי.

חיילת שנישאה או הרתה תפוטר משירות צבאי, זאת, אלא אם כן התנדבה לשירות צבאי [קיימים תפקידים וסוגי שירות כגון עתודה, בהם חיילת מתנדבת מראש, בטופס חתום, שגם במקרה של נישואין או הריון תתנדב לשירות צבאי, חרף פטור שאמור להינתן לה].

חשוב לדעת שהפטור אינו חל באופן אוטומטי, ועל המלש"בית/החיילת לפנות אל רשויות הצבא בבקשה לקבלת פטור על מנת לקבלו, שאחרת הוא אינו קיים. קיימת אפשרות של חיילת שנישאה או הרתה להתנדב לשירות צבאי, מכח ס' 17ג לחוק שירות בטחון.

ממתי קמה זכאות לפטור מטעמי הריון?

פטור לאם לילד ולאישה הרה מכח ס' 39(א) לחוק, רלוונטי הן לגבי מועמדת לשירות בטחון והן לגבי חיילת, ויכול להנתן לפני תחילת שירות או במהלכו. לצורך קבלת הפטור יש להוכיח כי הבחורה הרה באמצעות מסמכים רפואיים, מהם ניתן ללמוד על שבוע ההריון וכיו"ב. הפטור הוא פטור שבחובה ואין לגורם המוסמך שיקול דעת שלא להעניק את הפטור. חשוב לדעת, כי פטור עקב הריון או אימהות, הוא פטור משירות חובה ושירות מילואים.

מה הפרוצדורה לשחרור משירות לחיילת הרה?

חיילת רווקה בשירות צבאי החושבת שהיא בהריון, צריכה לפנות אל רופא היחידה, ולעבור בדיקות. במידה ויאשרו גורמי רפואה כי היא בהריון, היא תפוטר מיד משירות צבאי. במידה והחיילת לא מעוניינת להשתחרר משירות, חייבת להתבטל עילת הפטור, היינו, החיילת תצטרך להחליט אם ברצונה לעבור הפלה. אם התרשמה עו"ס כי אין כל חשש, החיילת תוכל לעבור טיפול רפואי זה במסגרת צבאית ולהשאר בשירות, במידה ולא- תפוטר משירות.

בנוגע לחיילת נשואה שלא חתמה על ויתור על פטור מטעמי הריון ואמהות, הרי שהפרוצדורה זהה. במידה והחיילת חתומה על מסלול שירות הכולל התנדבות גם במקרה של נישואין או הריון, הרי שהחיילת לא תפוטר משירות חרף ההריון.

ממתי קמה זכאות לפטור לחיילת נשואה?

פטור לחיילת נשואה מכח ס' 39(ב) לחוק שירות בטחון, רלוונטי הן לגבי מועמדת לשירות בטחון והן לגבי חיילת, ויכול להנתן לפני תחילת שירות או במהלכו. על החיילת להרשם עם בן זוגה לנישואים ברבנות, ולאחר מכן להציג אישור אודות רישום לנישואים. מרגע הצגת האישור לנישואין ועד החתונה, יכולה החיילת לקבל, במידה והיא מעוניינת בכך, חופשה מיוחדת ולמעשה לא לחזור ליחידה. הפטור הוא פטור שבחובה ואין לגורם המוסמך שיקול דעת שלא להעניק את הפטור. חשוב לדעת, כי פטור לחיילת נשואה, הוא פטור משירות חובה אך לא משירות מילואים.

האם מרגע רישום בנישואין ועד החתונה החיילת צריכה לחזור ליחידה?

חיילת שנרשמה לנישואין ברבנות יכולה לקבל חופשה מיוחדת עד למועד החתונה, גם אם מועד החתונה יחול בעוד מספר חודשים. בהתאם לס' 7-12 לפ"מ, על חיילת אשר נרשמה לנישואין, להציג אישור רישום לנישואין מהרבנות בה נפתח תיק הנישואין, או הצהרה חתומה בפני נוריון או בפני עורך דין, שבה מצהירה החיילת על נישואיה העתידיים כנישואין המוכרים על ידי משרד הפנים.

החיילת צריכה להודיע באופן מיידי על דבר הנישואין למפקדיה ושלישות היחידה, והיחידה תתחיל בפעולות למתן חופשה מיוחדת עד ליום הנישואין. בטרם החופשה, תבצע החיילת החזרת ציוד, שיפוט אם נדרש בגין טפסי תלונה תלויים ועומדים, תקבל תשלומים ודמי כלכלה אשר מגיעים לה ותסיים את כלל ההליכים הצבאיים הנדרשים. לאחר מכן, תצא החיילת לחופשה עד למועד החתונה.

מה הפרוצדורה לשחרור משירות לחיילת נשואה?

לאחר החתונה, תציג חיילת נשואה מסמכים אודות הנישואים ותשוחרר משירות צבאי. על החיילת להתייצב בבקו"ם, מדור שחרורים לא יותר מ-10 ימים לאחר מועד הנישואים כדי להשתחרר מהצבא. על החיילת להביא איתה – כתובה מקורית או תעודת נישואים מקורית; או רישום של משרד הפנים בתעודת הזהות המעיד על נישואיה; כל המסמכים והאישורים הצבאיים שברשותה. במידה והחיילת לא התנדבה מראש לשירות חרף נישואים, תפוטר החיילת לאלתר משירות צבאי.

במידה והחיילת לא הגיעה לתהליך השחרור בבקו"ם, במדור שחרורים, בתוך 14 ימים, יבצעו את הליך השחרור שלא בפניה, אם הוכח כי אכן נישאה והרישום במשרד הפנים תואם זאת. במידה ומסיבות שונות החיילת לא נישאה ולא התייצבה לשירות, תטופל החיילת לפי נוהל נפקדים ועריקים.

האם גם חיילת שנישאה בחו"ל בנישואים אזרחיים זכאית לפטור משירות צבאי?

בנוגע לחיילת נשואה בנישואים אזרחיים בחו"ל, חשוב להבין, שהקריטריון הקובע הוא הכרת משרד הפנים. במידה ומשרד הפנים מכיר בנישואים האזרחיים על פי מסמכים שיוצגו לו מהמדינה הרלוונטית, ורושם את בני הזוג כנשואים, יוכרו הנישואים גם על ידי הצבא וחיילת נשואה תקבל פטור משירות. במידה ולא, חיילת נשואה בנישואים אזרחיים לא תקבל פטור משירות צבאי.

לצורך קבלת הפטור, על החיילת להציג לגורם הצבאי המוסמך עותק מתעודת נישואין מקורית עם תרגום נוטריוני לעברית, ולהגיש בקשה לדחיית שירות למשך שישה חודשים. בזמן זה, על החיילת להגיש בקשה למשרד הפנים להכרה בנישואים ורישום. במידה ומשרד הפנים טרם החליט בבקשתה, תוכל החיילת לבקש דחיית שירות נוספת בת 3 חודשים. במידה ולא הוכרו הנישואים, החיילת תחזור לשירות. במידה ונישואים אזרחיים אלה הוכרו, החיילת תשוחרר משירות צבאי.

האם חיילת שנישאה או הרתה במהלך עריקות משירות תאלץ לעמוד לדין?

היעדרות מן השירות גוררת אחריה הליך משמעתי או פלילי-צבאי, בהתאם לתקופת העריקות. גם אם חיילת נישאה או הרתה במהלך עריקות, השלכות העריקות וההעמדה לדין לא מתבטלות באופן אוטומטי. החיילת תצרך להתייצב לצורך הסדרת עניינה, ועניין הנישואין או ההריון יילקח בחשבון במסגרת העונש הצפוי, כמובן בהתאם למשך התקופה שקדמה לכך. במידה ותקופת ההיעדרות אינה ארוכה, בטיפול משפטי מתאים על ידי עוך דין צבאי מומחה, ניתן להגיע אפילו לתוצאה של ביטול הליכים משפטיים.

לשימושכם המועיל להלן- קישור לפקודת מטכ"ל 31.0109 שחרור חיילות בשירות חובה עקב נישואין או עקב הריון

 

 

 

 

 

 

לכתבה >
וועדה רפואית בצבא

וועדות רפואיות בצה"ל פועלות מזה כ- 50 שנה ותפקידן הוא לקבוע את הפרופיל הצבאי של חיילים או מועמדים לשירות בטחוני. בהתאם לקביעות אלו יוגדר טווח ואופי התפקידים שיכול החייל לבצע בצבא, או לחילופין יוחלט על פטור. כאשר הוועדה קובעת פרופיל רפואי שאינו הולם למגבלותיו ויכולותיו של האדם ניתן להגיש ערר, ובמקרים אלו חשוב מאוד להסתייע בשירותי עורך דין צבאי הבקיא בתחום. פעולתה של הוועדה הרפואית בקביעת הכושר הרפואי של חיילים מוסדרת בפקודת מטכ"ל 32.0401.

כיצד פועלת הוועדה הרפואית?

בוועדה רפואית לא חייבים לשבת מספר רופאים או חברי וועדה, ולעיתים מתקיימת וועדה רפואית בראשות רופא אחד בלבד. בוועדה עצמה יושב לפחות רופא אחד, שבדרך כלל אינו מחזיק התמחות ספציפית בתחומי הבריאות הרלוונטיים לחייל או למלש"ב. על פי רוב לא יזומן האדם אל הוועדה, או לחילופין תתקיים פגישה קצרה עימו מבלי לבצע בדיקות רפואיות. למעשה, הפרופיל מבוסס על המלצות הרופא שבדק את החייל בעבר, או על חוות דעת מטעם מומחה רפואי של הצבא במקרה שישנה תלונה מיוחדת. זאת, בין אם מדובר בפרופיל נפשי ובין אם מדובר בפרופיל רפואי.

כיצד ניתן לערער על החלטות הוועדה?

לעיתים קרובות קובעת ועדה רפואית בצבא פרופיל שאינו תואם למצב הרפואי ולשאיפותיו של המועמד, בין אם רצונו להגיע לתפקידים בחי"ר או לקבל פטור משירות צבאי. במקרה זה, קיימת אפשרות לערער אל ועדה רפואית גבוהה יותר או לבקש כי הוועדה הראשונה תעיין שוב בחומרים. ההחלטה על ערכאה זו או אחרת תלויה במספר שיקולים הנוגעים למצבו הרפואי והאישי של החייל, המצב שנוצר מול צה"ל ופעולות שנוקט הצבא. בכל מקרה, יש צורך לצרף לפנייה חוות דעת מטעם רופא המשפחה באשר לבעיה רפואית שאינה מגבילה או אכן מגבילה את המועמד מלשרת בצה"ל, ובטווח התפקידים המסוים שהפרופיל מאפשר לו. כמו כן, יש צורך בחוות דעת מטעמו של רופא מומחה בתחום הרפואי המסוים, כגון אורתופד או פסיכיאטר. בהמשך, במידה שהגורמים הנוגעים בדבר סבורים כי צריך לשנות את הפרופיל שנקבע, יזומן המועמד לוועדה רפואית בה יוחלט על פרופיל חדש. למשרדנו תקדימים רבים במשך העשורים האחרונים, במסגרתם התקבלו ערעורים רפואיים שהגשנו, תיקים רבים שהסתיימו בהצלחות.

דברים שחשוב לדעת

ראשית, אם הינכם מתכוונים להגיש ערעור יש לבצע אותו מהר ככל הניתן, שכן קיימת תקופה מוגדרת לערעור, וככל שהזמן חולף כך קטנים הסיכויים לקבלתו. שנית, את הערעור יש לנסח באופן ברור ובהתאם לעילותיו, שכן ניסוח לקוי עלול לפגוע מאוד בהחלטות שיתקבלו ובאפשרות לערער בשנית. מכאן גם עולה כי פנייה עצמאית לערעור על החלטותיה ועדה רפואית איננה מומלצת. חשוב להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום שיוכל לעזור בהחלטה על הצעדים הנכונים, בהשגת המסמכים הדרושים, במילוי נאות של הטפסים, ובהצגת הטיעונים בצורה משכנעת בפני הוועדה. עורך הדין אינו מתלווה לוועדה הרפואית, והחייל מגיע לוועדה לבדו, כאשר החלטת הוועדה מתבססת על בדיקת החייל במועד הוועדה ו/או על הנתונים העולים מהמסמכים הרפואיים והבדיקות השונות שביצע, כמו גם מחוות דעת המומחים אליהם הופנה החייל.

 

הצלחות משרדנו במקרים של וועדות רפואיות ועררים על פרופיל רפואי

ערעור על פרופיל נפשי 45 אשר התקבל והחיילת פוטרה משירות בפרופיל 21– מקרה של חיילת עם בעיה נפשית אשר רשויות הצבא אבחנו כלא חמורה. הגשנו ערעור והסברנו את חומרת הבעיה, החיילת הובאה בפני וועדה רפואית עליונה, ערעורנו התקבל והיא פוטרה משירות צבאי [ש.א].

ערעור על פרופיל רפואי 45 לחייל עם בעיות שברים בגוף אשר התקבל והחייל פוטר משירות בפרופיל 21 [ר.ד].

ערעור על פרופיל 97 הפרופיל הורד ל-21 נפשי– חייל אשר היה כלוא בגין עריקות אשר בוצעה עקב מצב נפשי קשה. במהלך הכליאה ביקשנו את בדיקתו, הוא נבדק ולא הותאם לו כל סעיף. פנינו בבקשה חוזרת לבדיקה, הוא נבדק שוב והותאם לו פרופיל 45 נפשי. הגשנו ערעור לוועדה רפואית והחייל פוטר בפרופיל נפשי 21.

 

לקריאה נוספת בעניין וועדה רפואית בצבא או ערעור על פרופיל רפואי בצבא

פ"מ 32.0401 כושר בריאותי– הפקודה הצבאית המסדירה את פעולת הוועדות הרפואיות והעררים על פרופיל רפואי.

 

לפרטים נוספים ולליווי מול ועדה רפואית בצבא, פנו אל עו"ד קרדונר בטלפון 03-6955966 או במקרים דחופים 24 שעות ביממה בטלפון 054-7337750.

לכתבה >
רישום פלילי מופחת

מהו רישום פלילי מופחת בגין הרשעה בבית דין צבאי?

ברחבי הארץ קיימים 3 בתי דין אשר בהם נשפטים חיילים השייכים לפיקודים השונים, לפי החלוקה הבאה: בית דין צפון- פיקוד צפון וחיל ים; בית דין מרכז- פיקוד מטכ"ל, מרכז, חיל אוויר ועורף; בית דין דרום- פיקוד דרום וזרוע יבשה. בית דין צבאי הינו בית דין המקביל לבית משפט מחוזי, כאשר ערכאת הערעור היא בית הדין הצבאי לערעורים, הממוקם בקריה. ההליך המתקיים בבית דין צבאי הינו הליך פלילי המתנהל על פי חוק סדר הדין הפלילי, והרשעה בעבירה כלשהיא בבית הדין הצבאי נושאת רישום פלילי.

אין ספק שלרישום הפלילי יש השלכות מכבידות מאוד על המשך חייו של אדם צעיר, כאשר בפרט, לא יוכל חייל בעל רישום פלילי לעסוק בשלל עבודות ומקצועות כגון: עו"ד, רופא, קבלן, אדריכל, מורה לנהיגה, נהג מונית, סוכן ביטוח, כבאי, עובד מדינה וכו'. ר"פ ימנע גם הוצאת רישיון לנשק ושאר הגבלות אשר אין ספק כי יקשו על תחילת חייו האזרחיים של החייל.

בעניין הרישום הפלילי בגין הרשעה בבית דין צבאי, חשוב לדעת, כי כיום קיימת אבחנה בין רישום פלילי "מלא", לבין רישום פלילי "מופחת". אבחנה זו אינה קיימת באזרחות, והיא תולדה של תיקון חקיקה לחוק השיפוט הצבאי (תיקון 63) הגבלה על מסירת מידע מן המרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום הפלילי), התשע"א-2011.

רקע לתיקון: בעבר הייתה חלוקה בין עבירות נושאות רישום פלילי, לעבירות שאינן נושאות רישום פלילי. הרשעה בעבירה שאיננה נושאת רישום פלילי, אמנם הייתה חלק מהליך פלילי בבית הדין הצבאי, אך כזו שהשלכותיה אינן מרחיקות לכת, ולמעשה דומה במהותה להליך צבאי בדין משמעתי. בגין הרשעה שכזו לא היה מועבר עדכון למשטרת ישראל לצורך הזנת ר"פ, והחייל היה נעדר כל רישום פלילי. הרשעה בעבירה נושאת רישום פלילי, הייתה מובילה לקיומו של רישום פלילי במשטרת ישראל, והחייל לא יכול היה לקבל תעודת יושר. לכן, עורך דין צבאי אשר היה מייצג עצור בתיק פלילי, היה מנסה להביא בראש ובראשונה להמרת סעיף האישום  לסעיף שאינו נושא רישום פלילי, על מנת למזער את השלכות ההליך המשפטי בתיק הצבאי.

מצב נוכחי: כיום לא קיימת עוד חלוקה בין עבירות נושאות ר"פ וכאלה שאינן נושאות ר"פ ולמעשה כל הרשעה בגין עבירה מחוק השיפוט הצבאי – מובילה לרישום פלילי. אלא, שהרישום הפלילי מתחלק ל-רישום פלילי מלא ורישום פלילי מופחת:

על פי תיקון 63 לחוק השיפוט הצבאי, רישום פלילי מופחת יחול במקרים הבאים (הניסוח הבא הינו ניסוח שאינו משפטי גרידא, כדי להקל על הבנת החלוקה):

  • הרשעה ראשונה בבית דין צבאי.
  • כאשר העונש שהוטל על הנאשם הוא :
  • בתיקי מצ"ח – (עבירות מסוג עוון למעט עבירות עוון מסויימות המפורטות בתוספת השניה)- עונש שאינו כולל מאסר בפועל/ עד 60 ימי מאסר בפועל/ עד 3 חודשי מאסר שחלק ממנו מרוצה בדרך של עבודה צבאית / עד 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו כולם בדרך של עבודה צבאית.
  • בתיקי עריקות (היעדר מן השירות שלא ברשות וניתוק קשר)- עד 90 ימי מאסר בפועל .
  • בתיקי עריקות, קיים שיקול דעת לבית הדין הצבאי, גם במקרה של הטלת עונש מאסר פחות מ-90 ימים לקבוע כי לא יחול רישום פלילי מופחת; וגם במקרה של הטלת עונש בין 90-180 ימים בפועל, להורות שיחול הרישום הפלילי המופחת, במקרים מיוחדים.

הרישום הפלילי המופחת כולל הגבלת מסירת מידע מהמרשם הפלילי לרשימה מצומצמת יותר של גופים (רשימת גופים המפורטת בסעיף 13 רישא לחוק המרשם הפלילי, או גופים המפורטים בפרטים (כו) ו- (כז) בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי), כדי לא לגרום להשלכות מכבידות מאוד עבור החייל המשוחרר; וכן קיצור תקופת המחיקה של הרישום הפלילי ל-5 שנים. לאחר תקופת המחיקה הגישה למידע תהיה מצומצת אפילו יותר, ותכלול בעיקר גופים בטחוניים (מידע יועבר למשל, רק במקרה שבעתיד יבקש האדם להתמנות לתפקיד בכיר מתוך רשימת תפקידים מצומצמת).

חשוב מאוד להביא נתונים אלו בחשבון כבר בשלב ההליך המשפטי.

אם כבר הורשעתם – ראו מאמר שכתבנו בעניין מחיקת רישום פלילי.

 

לכתבה >
פקודת מטכ"ל 31.0109 שחרור חיילות בשירות חובה עקב נישואין או עקב הריון

פקודת מטכ"ל 31.0109 שחרור חיילות בשירות חובה עקב נישואין או עקב הריון

כללי
תוקף סעיפים 1 עד 7 מה – 5 אוק´ 95

1. חיילת בשירות חובה שנישאה תפוטר משירות ביטחון, כמפורט בפקודה זו, אלא אם כן התנדבה שעל אף נישואיה לא תשוחרר או תפוטר.
2. חיילת בשירות חובה שהרתה תפוטר משירות ביטחון, כמפורט בפקודה זו, אלא אם כן התנדבה, שעל אף נישואיה או הריונה לא תשוחרר או תפוטר, או התנדבה לשירות, כמפורט בסעיף 3 להלן.
3. חיילת בשירות חובה, שהרתה והביעה את רצונה להתנדב לשירות, אך הפסיקה להתקיים בה עילת הפטור, תפוטר משירות ביטחון מבלי שתקבל תעודת פטור, ותתנדב מיד לשירות בצה"ל מבלי שתקבל תעודת מתנדב.
4. בסמכות קחנ"ר לאשר התנדבותן של חיילות, שהרו ושביקשו להתנדב להמשך שירות סדיר בצה"ל, מכוח סעיף 17ג לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו1986-, ומכוח הסמכת שר הביטחון.
5. חיילת הרה שהחליטה להתנדב, כמפורט בסעיף 3 לעיל, תוסיף לשרת ככל חיילת אחרת, מבלי שיחול כל שינוי בחובותיה ובזכויותיה.
6. הרשויות המוסמכות לטיפול בחיילת בשירות חובה, שנישאה או שהרתה (להלן – הרשות המוסמכת), הן אלה:-
א. בקו"ם-רמ"ד שחרורים – לגבי חוגרות, שאינן מעוניינות להתנדב לשרת בצה"ל. תוקף סעיף משנה ב´ מה- 15 דצמ´ 97
ב. חטיבת הסגל-ראש הענף המתאים – לגבי קצינות.

פרק א
חיילת העומדת להינשא
7. חיילת, העומדת להינשא, תודיע על כך למפקדה עשרים ואחד ימים, לפחות, לפני מועד החתונה. תוקף סעיף 8 מה — 21 יולי 96.
8. החיילת תציג בפני מפקדה אישור רישום לנישואין ממשרד הרבנות, שבו נפתח תיק נישואין, או הצהרה, החתומה בפני נוטריון או בפני עורך דין, שבה מצהירה חיילת על נישואיה העתידיים כנישואים המוכרים על ידי משרד הפנים .

פעולות היחידה
תוקף סעיפים 9 עד 12 מה – 5 אוק´ 95

9. עם היוודע מועד הנישואין, תועבר הודעה על כך לשליש היחידה, שיפעל כך:-
א. יבדוק, שהחיילת אינה חתומה על כל התנדבות לשירות חרף נישואיה.
ב. יתאם עם החיילת את חופשתה, כמפורט בפ"מ 35.0410. אם לא עומדות לזכות החיילת חופשות רגילות, יוודא שהחיילת תמלא טופס 59 – "בקשה לחופשה מיוחדת", בשני העתקים, כמפורט בפ"מ 35.0411. החופשה המיוחדת תהיה עד יום נישואיה.
10. לפני יציאת החיילת לחופשה, יבצע שליש היחידה את הפעולות האלה:-
א. יוודא, שהחיילת סיימה את כל הסידורים הכרוכים בגריעתה מהיחידה (החזרת ציוד, שיפוט וכד´).
ב. יוודא, כי שולמו לחיילת כל התשלומים ודמי הכלכלה המגיעים לה, כמפורט בפ"מ 35.0205.
ג. ימלא צו הצבה (טופס 521) לתש"ם (תאריך שינוי מצבה), שהוא עשרה ימים לאחר מועד נישואיה. הטופס ימולא בשלושה העתקים, ויופץ לגורמים האלה:-
1) המקור – יימסר לחיילת.
2) העתק אחד – יישלח בדואר רשום לבקו"ם-מדור שחרורים.
3) העתק שני – יתויק ביחידה.
ד. ייתן לחיילת את המסמכים האלה:-
1) מקור של צו ההצבה (טופס 521) – המיועד לבקו"ם-מדור שחרורים.
2) אישור שהייה מחוץ למחנה בחופשה או בתפקיד (טופס 71) עד עשרה ימים לאחר מועד נישואיה.
3) מעטפת מסמכיה האישיים (טופס 77-4), בהתאם לנוהל המפורט בפ"מ 30.0214.
ה. יסביר לחיילת את תוכן "הצהרת חיילת שעומדת להינשא", שדוגמתה ניתנת בנספח א לפקודה זו, ויחתימה על שלושה העתקים של ההצהרה, שבהם יעשה כך:-
1) המקור – יימסר לחיילת.
2) העתק אחד – יתויק ביחידה.
3) העתק שני – יתויק במעטפת המסמכים האישיים של החיילת.

11. מפקד היחידה או שליש היחידה ימלאו שני העתקים של טופס "הודעה על נישואיה של חיילת וחוות דעת מפקד", שדוגמתו ניתנת בנספח ב לפקודה זו. הטופס ימולא ארבעה עשר ימים, לפחות, לפני מועד הנישואין, כמפורט בפ"מ 30.0117. העתק אחד יישלח לרשות המוסמכת, לשם הוצאת "תעודת הערכה לחייל המשתחרר", וההעתק השני יתויק ביחידה.
12. מפקד היחידה או שליש היחידה יעקבו אחר שחרור החיילת משירות חובה ואחר גריעתה ממצבת היחידה.
תוקף סעיף 13 מה – 15 דצמ´ 97
13. מפקד היחידה או שליש היחידה יפעלו כאמור בסעיפים 9 עד 12 גם לגבי חיילת שנישאה בנישואין אזרחיים בחוץ לארץ, גם אם החיילת טרם נרשמה על ידי משרד הפנים במרשם האוכלוסין כנשואה.

פעולות חיילת שנישאה
תוקף סעיפים 14 עד 19 מה- 5 אוק´ 95

14. חיילת שנישאה חייבת להתייצב בבקו"ם-מדור שחרורים, לא יאוחר מעשרה ימים לאחר מועד נישואיה, כדי להשתחרר משירות סדיר.
15. חיילת, שמתייצבת בבקו"ם-מדור שחרורים, תביא עמה את המסמכים האלה:-
א. כתובה מקורית או תעודת נישואין מקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או רישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיה.
ב. כל המסמכים והאישורים הצבאיים שברשותה, וכן את ההצהרה, שחתמה עליה ביחידתה, כמפורט בסעיף 10 לעיל.
ג. טופס 71, שקיבלה ביחידה.
ד. צו הצבה לבקו"ם-מדור שחרורים (טופס 521).

פעולות בקו"ם-מדור שחרורים

16. בקו"ם-מדור שחרורים יוודא ברשומת הממוכנת, שהחיילת אינה חתומה על כל התחייבות להוסיף ולשרת בשירות סדיר, למרות נישואיה.
17. לאחר שהציגה החיילת את הכתובה המקורית או את תעודת הנישואין המקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או את הרישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיה, ישמור בקו"ם-רמ"ד שחרורים העתק של הכתובה, העתק של תעודת הנישואין או העתק של תעודת הזהות, שאושרו בחתימת ידו של קצין מבקו"ם-מדור שחרורים, בצירוף מעטפת מסמכיה האישיים של החיילת (טופס 77-4).
18. חיילת, שהתייצבה לאחר המועד שנקבע להתייצבותה – יבדוק בקו"ם-רמ"ד שחרורים את נסיבות איחורה. החיילת תועמד לדין בבקו"ם, לפי החלטת רמ"ד שחרורים:-
א. אם תצא חייבת בדין – תיחשב תקופת האיחור כנפקדות, ותירשם כתב"ן.
ב. אם תצא זכאית בדין – תש"ם השחרור יהיה עשרה ימים לאחר מועד נישואיה.
19. בקו"ם-מדור שחרורים לא ישחרר את החיילת, אם אחד מהמסמכים האלה אינו ברשותה:-
א. צו הצבה לבקו"ם-מדור שחרורים.
ב. מעטפת מסמכים אישיים.
ג. כתובה מקורית או תעודת נישואין מקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או רישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיה. החיילת תחויב להמציא את המסמך החסר בתוך עשרים וארבע שעות ממועד התייצבותה.
תוקף סעיפים 20 ו- 21 מה- 15 דצמ´ 97

20. א. חיילת שנישאה בנישואין אזרחיים בחוץ לארץ, אך טרם נרשמה על ידי משרד הפנים במרשם האוכלוסין כנשואה, והיא אינה חתומה על כל התחייבות להוסיף ולשרת בשירות סדיר למרות נישואיה, תוכל להגיש בקשה לדחיית שירות למשך שישה חודשים לבקו"ם-רע"ן תגבורת סדיר-מדור נשים. לבקשה יש לצרף העתק של תעודת נישואין מקורית, בליווי תרגום נוטוריוני לעברית.
ב. במקרה שעברו שישה חודשים ומשרד הפנים טרם החליט בבקשתה, תינתן לה על ידי בקו"ם-ענף תגבורת סדיר-מדור נשים, לפי בקשתה, דחיית שירות נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.
ג. לא הכיר משרד הפנים בתוקף הנישואין – תוחזר החיילת להשלמת שירות החובה.

פעולות הרשות המוסמכת
21. הרשות המוסמכת תקבל את הטופס, שדוגמתו ניתנת בנספח ב לפקודה זו – "הודעה על נישואיה של חיילת וחוות דעת מפקד", ותוציא לחיילת "תעודת הערכה לחייל המשתחרר" (טופס 807). התעודה תישלח, בדואר רשום, לכתובתה האזרחית של החיילת.

מעקב אחר התייצבות החיילת לשחרור
תוקף סעיפים 22 ו- 23 מה – 5 אוק´ 95

22. אם עברו ארבעה עשר ימים מהמועד שנקבע להתייצבותה, והחיילת טרם שוחררה, ובבירור שערך בקו"ם-מדור שחרורים עם היחידה עולה, שהחיילת נעדרת מתהליך השחרור, והוכח כי נישאה באמצעות כתובה מקורית או באמצעות תעודת נישואין מקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או באמצעות רישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיה, תפנה היחידה לגורם המוסמך, כדי לבצע שחרור של החיילת שלא בפניה, כמפורט בפ"מ 31.0117.
אם לא הוכחו נישואיה, כמפורט לעיל, תטופל החיילת לפי נוהל נפקדים ועריקים, כמפורט בפ"מ 31.0513.

חיילת שלא נישאה

23. חיילת, שיצאה לחופשת נישואין, ושמסיבה כלשהי לא נישאה במועד עליו דיווחה ליחידה או שלא נישאה כלל, תדווח על כך ליחידתה בתוך עשרים וארבע שעות ממועד דחיית הנישואין או ממועד ביטולם. שליש היחידה, בתיאום עם מפקד היחידה, יקבעו, לפי נסיבות המקרה, את מועד התייצבות החיילת ביחידתה להמשך שירות.
תוקף סעיף 24 מה – 15 דצמ´ 97
24. שליש היחידה יודיע, בכתב ובטלפון, לבקו"ם-רמ"ד שחרורים – לגבי חוגרות, או לחטיבת הסגל-רמ"ד רישום והדרכה ולבקו"ם-מדור שחרורים – לגבי קצינות, על דחיית מועד נישואיה של החיילת או על ביטולם.

פרק ב

חיילת רווקה בשירות חובה שהרתה
תוקף סעיפים 25 ו- 26 מה – 5 אוק´ 95
25. חיילת רווקה בשירות חובה שהרתה תפעל כך:-
א. חיילת, החושבת שהיא הרה, תפנה לרופא היחידה, לעובדת סוציאלית של הח"ן או לרופאת הח"ן הפיקודית, שאליה שייכת היחידה בה היא מוצבת.
ב. החיילת תופנה על ידי אחד מהם למרפאה מוסמכת (מרפאת מומחים צבאית או מרפאה של בית חולים, הקשור בהסכם השילוב לצה"ל). רופא הנשים יאשר על טופס ההפניה לרופא מומחה (טופס 103 או טופס אישור רופא במקום טופס 103), כי החיילת הרה לפי המבחן הקבוע בתקנות שירות ביטחון ("פטור לאם לילד ולאישה הרה").
26. לגבי חיילת רווקה בשירות חובה, שהרתה ושמעוניינת להתנדב להמשך שירות סדיר בצה"ל, יפעלו כך:-
א. חיילת הרה, לפי המבחן הקבוע בתקנות שירות ביטחון ("פטור לאם לילד ולאישה הרה"), תפוטר משירות ביטחון. החיילת תוכל להתנדב ולהמשיך שירותה בצה"ל, ובלבד שהעילה בגינה היא זכאית לפטור תבוטל. חיילת, שהחליטה להתנדב, כאמור לעיל, תפוטר משירות ביטחון מבלי שתקבל תעודת פטור, ותתנדב מיד לשירות בצה"ל מבלי שתקבל תעודת מתנדב.
ב. חיילת, שהחליטה להתנדב להמשך שירות סדיר בצה"ל, תחתום, בתוך שבוע ימים מיום קבלת האישור הרפואי על הריונה ובנוכחות עובדת סוציאלית של הח"ן, על "בקשת התנדבות לכוחות הסדירים של צה"ל", שדוגמתה ניתנת בנספח ג לפקודה זו. הבקשה תועבר, עד שבוע ימים מיום החתימה, לאישור קחנ"ר, בתוקף סמכותה כפוקד. החתימה על בקשת ההתנדבות ואישורה הינם תנאי מוקדם לטיפול רפואי בחיילת במסגרת צה"ל. לאחר חתימת קחנ"ר על טופס ההתנדבות, יתויק הטופס בתיקה האישי של החיילת במקחנ"ר.
ג. במקרים בהם התרשמה העובדת הסוציאלית של הח"ן (לאור חוות דעת רפואית), שהטיפול הרפואי כרוך בסיכון מיוחד, עליה להתייעץ עם מקרפ"ר-רע"ן מיון רפואי, או עם מקרפ"ר-רע"ן רפואה.
ד. חיילת, שביקשה להתנדב, ושמסיבה כלשהי – אם רפואית ואם אחרת – תמשיך להתקיים בה עילת הפטור, תשוחרר מהמשך השירות הסדיר אליו התנדבה, בהתאם לנוהל המפורט להלן.
תוקף סעיף 27 מה – 21 יולי 96
27. לגבי חיילת בשירות חובה שהרתה, ושאינה מעוניינת להתנדב להמשך שירות סדיר בצה"ל, יפעלו כך:-
א. עו"ס הח"ן תשלח את החיילת, להתייצב בבקו"ם-מדור שחרורים, תוך יום עבודה, לכל היותר, עם אישור, כי החיילת הרה.
ב. בבקו"ם-מדור שחרורים תקבל החיילת פקודת שחרור לתאריך המאוחר בשלושה ימי עבודה מיום התייצבותה בבקו"ם, ותישלח חזרה ליחידה.
תוקף סעיף משנה ג´ מה – 15 דצמ´ 97
ג. בקו"ם-מדור שחרורים יבדוק שהחיילת אינה חתומה על כל התחייבות לשירות קבע. הייתה החיילת חתומה על התחייבות כזאת, יפנו לחטיבת הסגל-הענף המתאים – לגבי קצינות, או
לחטיבת הסגל-מנהל נגדים-רמ"ד תנועה – לגבי חוגרות, כדי שאלה יחליטו אם תופעל ההתחייבות המוקדמת או אם לאו.
ד. החיילת תחזור מיד ליחידה ותבצע את כל הנדרש לגריעתה מהיחידה, כמפורט בפ"מ 31.0103.
ה. השליש ייתן לחיילת את המסמכים האלה:-
1) צו הצבה (טופס 521) לבקו"ם ליום השחרור.
2) אישור שהייה מחוץ למחנה (טופס 71) מיום שליחתה מהיחידה ועד יום שחרורה בבקו"ם.
3) מעטפת מסמכים אישיים (טופס 77/4), כמפורט בפ"מ 30.0214.
ו. שליש היחידה יעקוב אחר שחרור החיילת משירות חובה ואחר גריעתה ממצבת היחידה.
תוקף סעיפים 28 עד 32 מה – 5 אוק´ 95
28. בקו"ם-מדור שחרורים לא ישחרר את החיילת, אם אחד מהמסמכים האלה אינו ברשותה:-
א. צו הצבה לבקו"ם-מדור שחרורים.
ב. העתק מאישור הרופא בדבר היותה הרה.
29. חיילת, שתפוטר משירות ביטחון – בתעודת הפטור יירשם: "פטור על פי החוק" ובתעודת השחרור יירשם: "תום שירות חובה".

חיילת נשואה בשירות חובה שהרתה

30. חיילת נשואה בשירות חובה שהרתה, שלא התנדבה להמשך שירות סדיר, אם תהרה, תפעל כך:-
תוקף סעיפי משנה א´ עד ה´ מה – 15 דצמ´ 97
א. תופנה לאישור ההריון בנוהל זהה לחיילת רווקה בשירות חובה שהרתה, כמפורט בסעיף 25 לעיל.
ב. החיילת תציג בפני העובדת הסוציאלית של הח"ן את האישור הרפואי, המעיד על הריונה, כמפורט בסעיף 25, סעיף משנה ב לעיל.
ג. האישור הרפואי יועבר, מיד, בידי החיילת מהעובדת הסוציאלית של הח"ן לרשות המוסמכת.
ד. הרשות המוסמכת תבדוק, בתוך שבעה ימים מקבלת האישור, אם החיילת חתומה על התחייבות מוקדמת לשירות קבע. אם החיילת חתומה, תופנה בקשתה לשחרור לראש חטיבת הסגל – לגבי קצינות, או לחטיבת הסגל- ראש מנהל הנגדים – לגבי חוגרות, לבדיקה אם להפעיל את ההתחייבות או להתירה.
ה. חיילת, שאינה חתומה על התחייבות מוקדמת לשירות קבע, או שהוחלט לא להפעיל את ההתחייבות המוקדמת שלה לשירות קבע – תוציא לגביה הרשות המוסמכת, בתוך שבעה ימים ממועד קבלת האישור, פקודת פיטור.

פרק ג

חיילת בשירות ללא תשלום שנישאת
31. פקודה זו חלה על חיילת, הנמצאת במעמד של שירות ללא תשלום (להלן – של"ת), בשינויים האלה:-
א. חיילת בשל"ת תודיע על נישואיה לרב"ש או לרבש"ץ של המשק, שבו היא נמצאת, ולמפקד יחידת השל"ת בה היא מוצבת.
ב. החיילת תתייצב ביחידת השל"ת, שבה היא מוצבת, אחד עשר ימים לפני מועד נישואיה, כדי לסיים את כל הסידורים הנלווים לשחרורה.
ג. מפקד היחידה יפעל לגבי חיילת בשל"ת כמפורט בפרק א לפקודה זו.
חיילת בשירות ללא תשלום שהרתה
32. חיילת בשירות ללא תשלום שהרתה תפעל כמפורט בפרק ב לפקודה זו.

נספח א לפקודה 31.0109
הצהרת חיילת שעומדת להינשא

1. אני החתומה מטה-
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי ושם משפחה) (חיל

מצהירה בזאת, שהובאו לידיעתי הפרטים האלה, ושהבנתי את תוכנם:-
א. בעקבות הודעתי על נישואיי הקרובים, ניתנה לי חופשת נישואין, כמפורט בפ"מ 35.0410, החל מיום ועד ליום הנישואין, שיחול בתאריך .
ב. ידוע לי, שלפי סעיף 39ב לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו1986-, אישה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר, ואני מצהירה בזאת, שלא התנדבתי להמשיך ולשרת בשירות סדיר לאחר נישואיי.
ג. ידוע לי, שעבור התקופה של חופשת הנישואין עד יום הנישואין, ישולמו לי דמי כלכלה (ארוחת צהריים בלבד).
ד. ידוע לי, שעליי להתייצב בבקו"ם-מדור שחרורים, לא יאוחר מעשרה ימים לאחר מועד נישואיי.
ה. ידוע לי, שבעת התייצבותי בבקו"ם-מדור שחרורים, עליי להביא עמי את המסמכים האלה:-
1) כתובה מקורית או תעודת נישואין מקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או רישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיי.
2) צו הצבה (טופס 521) – ההעתק מיועד לבקו"ם-מדור שחרורים.
3) כל המסמכים האישיים הצבאיים שברשותי, וכן הצהרה זו.
4) אישור שהייה מחוץ למחנה בחופשה או בתפקיד, שקיבלתי ביחידתי (טופס 71)
5) כל הציוד הצבאי שברשותי.
ו. ידוע לי, שאם לא אתייצב כנדרש – אם אינשא ואם לאו – יראו בי כמי שנעדרת מהשירות שלא ברשות.
ז. ידוע לי, שאם מסיבה מסוימת לא יתקיימו נישואיי, או שהם יידחו, אני חייבת להודיע על כך ליחידתי בתוך עשרים וארבע שעות ממועד ביטול הנישואין או ממועד דחייתם.
(חתימה) (תאריך)

2. אישור מפקד היחידה/שליש היחידה

הנני מאשר בזה, שהצהרה זו נחתמה בנוכחותי, ושהסברתי את משמעותה לחיילת הנ"ל.
(תאריך) (חתימה)
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי ושם משפחה) (תפקיד)
מחק את המיותר

נספח ב לפקודה 31.0109

יחידה
סימוכין
טלפון
תאריך
בקו"ם -377 רמ"ד שחרורים (לגבי חוגרות)
חטה"ס -899 רמ"ד רישום והדרכה (לגבי קצינות)
הנדון: הודעה על נישואיה של חיילת וחוות דעת מפקד
1. החיילת, שפרטיה רשומים להלן:-
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי ושם משפחה) (חיל)
נרשמה לנישואין ברבנות, ומועד נישואיה נקבע לתאריך:
(תאריך עברי) (תאריך לועזי)
2. במועד שחרורה הצפוי : .
3. להלן חוות דעת מפקד החיילת, כפי שתירשם בתעודת השחרור:
4. אבקשכם להוציא "תעודת הערכה לחייל המשתחרר" ופקודת שחרור לחיילת.
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי) (שם משפחה) (תפקיד)
(תאריך) (חתימת מפקד היחידה)
לוט:-
1. אישור רישום של החיילת לנישואין ברבנות.
2. הצהרת החיילת, שידועה לה חובתה להתייצב בבקו"ם-מדור שחרורים במועד.

נספח ג לפקודה 31.0109

בקשת התנדבות לכוחות הסדירים של צה"ל
לפי סעיף 17ג לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו1986- (להלן – החוק), ולפי הסמכת שר הביטחון, אני החתומה מטה:-

(מספר אישי) (מספר תעודת זהות) (שם פרטי ושם משפחה)
מצהירה בזה כלהלן:-

1. הואיל שאינני חייבת בשירות ביטחון על פי החוק, ויש ברצוני להמשיך ולשרת בצה"ל, הריני מבקשת להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל, לתקופה של יתרת השירות בה הייתי חייבת, ושתחילתה מן המועד שייקבע לכך על ידי הרשות המוסמכת.
2. ידוע לי, כי התנדבות זו תיכנס לתוקפה רק מהמועד בו תאושר על ידי שר הביטחון, או על ידי מי שהוסמך לכך על ידו.
3. ידוע לי, שאם תאושר התנדבותי זו, אהיה חייבת להתייצב לשירות במועד שייקבע, ולשרת את מלוא תקופת השירות אליה התנדבתי, אלא אם כן אשוחרר קודם לכן.
4. ידוע לי ואני מסכימה לכך, שאם מסיבה כלשהי – אם רפואית ואם אחרת – תמשיך להתקיים בי עילת הפטור, רשאים שר הביטחון, או מי שהוסמך לכך על ידו, לשחרר אותי משירות סדיר.
5. כמו כן, ידוע לי שבמשך תקופת השירות לפי התנדבותי זו איחשב לחיילת בשירות סדיר בצה"ל לכל דבר, ויחולו עליי כל הזכויות והחובות, שחלות על חיילים בשירות סדיר לפי כל דין ולפי הוראות הצבא.
6. נימוקים לבקשה:

(תאריך) (חתימה)
אישור קחנ"ר
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17ג לחוק שירות ביטחון, הריני מאשרת את התנדבותה של המתנדבת הנ"ל לשירות בכוחות הסדירים של צה"ל, כמפורט בהצהרתה.

(תאריך) (חתימה)

לכתבה >
33.0146 המרשם הפלילי – כללי סודיות, דרכי קבלת מידע מהמירשם ואופן הטיפול בו

33.0146 המרשם הפלילי – כללי סודיות, דרכי קבלת מידע מהמירשם ואופן הטיפול בו
כללי
1. חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א1981- (להלן – החוק), והתקנות על פיו מסדירים את הקשור בקבלת מידע מן המרשם הפלילי. האמור בפקודה זו מבוסס על הוראות החוק והתקנות.
2. פקודה זו חלה על חיילי צה"ל ועל עובדי צה"ל.
3. המרשם הפלילי שבידי משטרת ישראל כולל את הפרטים הר"מ:-
א. הרשעות ועונשים של בית-משפט או בית דין בפלילים בשל פשעים ועוונות,למעט בעוונות שקבע שר המשפטים, שלגביהם לא יירשמו פרטי רישום.
ב. צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה – למעט צווים נגד מתלונן – וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה.
ג. קביעת בית משפט באישום בעבירה, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר- עונשין, מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי.
ד. קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א1971-.
ה. הרשעות ועונשים בבית-דין למשמעת, שהוקם לפי פקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א1971-, למעט הרשעות ועונשים בשל עבירות משמעת, ששר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, קבע בתקנות.
ו. שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת עפ"י דין.
ז. החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18 לחוק, בדבר קיצור או ביטול תקופת התיישנות או תקופת מחיקה של הרשעות.
הוראות פקודה זו יחולו על הפרטים האמורים לעיל, המתקבלים מן המרשם הפלילי, שיכונו להלן "פרטים מהמרשם".

סודיות המידע
4. פרטים מהמרשם יימסרו ויועברו אך ורק בהתאם להוראות פקודה זו.
5. מי שקיבל פרטים מן המרשם – רואים אותו כמי שנמסרו לו הפרטים בתנאי מפורט שישמרם בסוד, ואם מסרם לאדם שאינו מוסמך לקבלם או התרשל בשמירתם, עובר הוא עבירה לפי סעיף 119 לחוק העונשין, תשל"ז1977-.
תוקף סעיפים 6 עד 32 מה15- ינו' 86
6. האחריות הפלילית לפי סעיף 119 לחוק העונשין, תשל"ז1977-, אינה גורעת מן האחריות הפלילית לפי סעיף 117 לאותו חוק או לפי כל דין אחר.
7. לא ישיג אדם, במישרין או בעקיפין, פרטים מן המרשם, שאין הוא מורשה לקבלם, ולא יעיין בהם.
קבלת פרטים מן המרשם ע"י המשטרה הצבאית ומחלקת ביטחון מידע באמ"ן
8. בעלי התפקידים המנויים להלן יהיו רשאים, לצורך מילוי תפקידם, לפנות למענ"א – מטא"ר (מרכז לעיבוד נתונים אוטומטי במטה הארצי, משטרת ישראל), בבקשה לקבלת פרטים מן המרשם:-
א. משטרה צבאית –
1) קצין משטרה צבאית בדרגת סרן ומעלה.
2) מפקד מיתקן כליאה וסגנו.
3) קצין מטה במפקדת קמצ"ר, שהוסמך לכך ע"י הקמצ"ר.
4) חוקרי מצ"ח בכירים, מדרגת רס"ל ומעלה, שהוסמכו לכך ע"י הקמצ"ר.
5) מי שנתמנה כפקיד רישוי לצורך חוק כלי היריה תש"ט1949-.
ב. מחב"ם –
1) ראש מחב"ם באמ"ן.
2) ראש ענף אבחון כ"א במחב"ם.
3) ראשי מדורים וקציני מטה בענף אבחון כ"א במחב"ם.
9. הבקשה לקבלת פרטים מן המרשם תועבר ע"ג טופס 7415.

העברת פרטים מן המרשם
10. המשטרה הצבאית ומחלקת ביטחון מידע רשאיות, לצורך מילוי תפקידן, להעביר ביניהן פרטים מן המרשם. וכמו כן רשאיות הן, לצורך מילוי תפקידן, להעביר פרטים אלו לשירות הביטחון הכללי ולקבלם ממנו.
11. המשטרה הצבאית רשאית להעביר לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בסעיפים 1 עד 7 לנספח א' לפקודה זו פרטים מן המרשם, לצורך מילוי תפקידם.
12. מחלקת ביטחון מידע רשאית להעביר לבעלי התפקידים המנויים בסעיפים 1 ו2- בנספח א' לפקודה זו פרטים מן המרשם, לצורך מילוי תפקידם.
13. בקשה לקבלת פרטים מן המרשם לפי סעיף זה תועבר ע"ג טופס 7415. העברת פרטים מן המרשם לפי סעיף זה תיעשה במעטפה סגורה, המסווגת בסיווג "שמור" וממוענת למכותב בלבד.
14. הועברו פרטים מן המרשם לפי סעיפים 11 ו12- לעיל, ימסרו מחלקת ביטחון מידע והמשטרה הצבאית הודעה על כך לאדם, שבנוגע אליו נמסרו הפרטים, ותרשומנה את ההעברה ביומן, שיתנהל לצורך כך אצלן. היומן יכלול את הפרטים הר"מ:-
א. תאריך ההעברה.
ב. שם האדם שבנוגע אליו הועבר המידע, מספרו האישי ומספר תעודת הזהות שלו.
ג. מספרו האישי, דרגתו, שמו ותפקידו של מעביר המידע.
ד. מקבל המידע – ציון תפקידו.
ה. מטרת ההעברה.
ו. ציון המועד שבו נמסרה הודעה לאדם הנוגע בדבר.
ז. חתימת המעביר.
15. האמור בסעיף 14 לא יחול על:-
א. מידע הנמסר לגורמים המנויים בסעיפים 1 עד 6 בנספח א' לפקודה זו.
ב. נושא המידע הסכים, בכתב, למסירת המידע.
16. בנוסף לאמור בסעיפים 10 עד 15 לעיל, רשאים כל הגופים המנויים בנספח א' לפקודה לפנות ישירות למשטרת ישראל מטא"ר-מענ"א, בבקשה לקבלת פרטים מן המרשם.
בקשה לקבלת פרטים מן המרשם תועבר ע"ג טופס 7415.

הטיפול בפרטים מן המרשם
17. פרטים, שנתקבלו מן המרשם, יתויקו עם החומר הנוגע לעניין.
18. מקבל הפרטים ינקוט אמצעים לשם אבטחת סודיות המידע, כאמור בסעיפים 4 עד 7 לעיל.
19. עם סיום הטיפול בעניין, שלשמו נתבקשו הפרטים מן המרשם, יאחסן מקבל הפרטים את החומר במעטפה, שתיסגר ותיחתם בחותמתו או בחתימתו.

פרטים מן המרשם לגבי מלש"בים
20. פרטים מן המרשם אודות מלש"בים יועברו ויטופלו כמפורט להלן:-
א. ממכ"א תעביר למענ"א-מטא"ר סרט מגנטי, המכיל פרטי מלש"בים. משטרת ישראל – מטא"ר-מענ"א יעביר לממכ"א סרט מגנטי, הכולל את המידע המצוי במרשם לגבי האוכלוסייה הנדונה.
ב. לפי הסרט המגנטי שנתקבל תפיק ממכ"א דו"חות רישום פלילי, שיכילו את פרטי המרשם, המתייחסים לכל מלש"ב. הדו"חות יועברו, כשהם ארוזים באופן, שאינו מאפשר את העיון בהם, למינהל גיוס. במינהל גיוס יוכנסו דו"חות הרישום הפלילי למעטפות (להלן – מעטפות הרישום). מעטפות הרישום תתויקנה בתיקיהם האישיים של המלש"בים.
ג. למען הסר ספק יצוין, כי אין באמור לעיל לגרוע מיכולתם של בעלי תפקידים, שהוסמכו לכך במינהל גיוס (כמפורט בהקמ"א רש14-), לפנות למענ"א – מטא"ר, בבקשה נוספת לקבלת פרטים מן המרשם אודות מלש"בים מסוימים. פרטים מן המרשם, שיתקבלו לפי סעיף זה, יוכנסו אף הם למעטפות הרישום.
ד. פוקד ומי שהוסמך לכך על ידו, בלבד, יהיו רשאים לעיין בחומר המצוי במעטפת הרישום, לצורך מילוי תפקידם.
21. עם הכנת התיק לקראת גיוס המלש"ב, תיסגר המעטפה ותיחתם בחותמת מינהל גיוס. רמ"ד קליטה בבקו"ם יוודא, טרם העברת תיקו האישי של המלש"ב לשל"ר, כי מעטפת הרישום סגורה וחתומה בחותמת מינהל גיוס.
22. רמ"ד תיקיות בשל"ר יוודא, בעת קבלת התיק האישי, כי מעטפת הרישום סגורה וחתומה.
23. גילה רמ"ד תיקיות בשל"ר מעטפות, שאינן סגורות וחתומות, ידווח על כך, מייד, לרע"ן רו"ש בשל"ר, אשר יבדוק מי אחראי לדבר וינקוט את הצעדים המשפטיים והמינהליים, המתחייבים מכך.

עיון במעטפת הרישום בשל"ר ובמחה"ס
24. ראש מחה"ס, השליש הראשי ומי שהוסמך על ידם רשאים לעיין במעטפת הרישום שבתיק האישי, לצורך מילוי תפקידם.
25. המעיין במעטפת הרישום יציין במקום המתאים לכך ע"ג המעטפה את מועד העיון, הסיבה לעיון ואת פרטיו האישיים.
בסיום העיון יוחזרו הדו"חות למעטפת הרישום, וזו תיסגר בחותמת או בחתימת המעיין.

מידע על תיקים סגורים ותיקים, שבהם עוכבו ההליכים
26. המשטרה הצבאית ומחב"ם בלבד רשאיות לקבל ממשטרת ישראל מידע על תיקים סגורים ותיקים, שלגביהם עוכבו ההליכים. המשטרה הצבאית ומחב"ם רשאיות להשתמש במידע לצורך מילוי תפקודן המודיעיני היעודי, להבדיל מבדיקות לצורכי התאמת מועמדים לתפקידים מסוימים. המשטרה הצבאית ומחב"ם לא יעבירו את המידע, בשום מקרה, לגורמים אחרים.

הגבלת מסירת מידע
27. פרטים מן המרשם כמפורט להלן יועברו ע"י המשטרה הצבאית או ע"י מחב"ם לגופים המנויים בסעיפים 3 עד 7 לנספח א' בלבד, לצורך מילוי תפקידם:-
א. מידע על עבירה, שעבר קטין בטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים.
ב. מידע על עוון, שעבר קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים.
ג. קביעה או צו כאמור בסעיף 3 סעיף משנה ד' לפקודה.
ד. מידע בדבר צו מבחן.
ה. מידע על צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו שירות לתועלת הציבור, שניתנו ללא הרשעה.

28. משעברו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות ולעניין פרטים מן המרשם, כמפורט בסעיף 27 לעיל, מיום פסק הדין או ההחלטה (להלן – תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, והמשטרה הצבאית או מחב"ם לא יעבירו מידע לגביה.
29. תקופת המחיקה תחל רק משתמו תקופות ההתיישבות של כל ההרשעות של מי שפרטי הרישום עליו ותיפסק, משהורשע בעבירה נוספת.
30. תקופת התיישנות לעניין סעיף זה:-
א. לגבי עבירה שעבר בגין:-
1) אם הוטל מאסר עד שנה אחת – התקופה שהוטלה ועוד 7 שנים.
2) אם הוטל מאסר עד 5 שנים – התקופה שהוטלה ועוד 10 שנים.
3) אם הוטל מאסר לתקופה ארוכה מ5- שנים – התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על 15 שנים.
4) אם הוטל עונש שאינו מן המפורטים בסעיפי משנה א' 1) עד 3) לעיל או נתן ביהמ"ש קביעה כאמור בסעיף 3 סעיף משנה ג' – 7 שנים.
ב. לגבי עבירה שעבר קטין:-
1) אם הוטל מאסר עד 3 שנים – התקופה שהוטלה ועוד 5 שנים.
2) אם הוטל מאסר עד 5 שנים – התקופה שהוטלה ועוד 7 שנים.
3) אם הוטל מאסר של יותר מ5- שנים – התקופה שהוטלה ועוד 10 שנים.
4) אם הוטל עונש, שאינו בין המפורטים סעיפי משנה ב' 1) עד 3) לעיל או נתן ביהמ"ש קביעה כאמור בסעיף 3 סעיף משנה ג' – 3 שנים.
31. הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה – דינה כדין הרשעה שנמחקה.
32. על אף האמור בסעיפים 28 עד 31 לעיל, לא תהיה מחיקה לגבי עבירות אלה:-
א. עבירות שעונשן מוות.
ב. עבירות שאין עליהן התיישנות לפי חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות, תשכ"ו1966-.
ג. עבירות שהעונש עליהן מאסר עולם או מאסר של 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
ד. עבירות לפי החיקוקים הבאים, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:-
1) פרק ז' לחוק העונשין, תשל"ז1977-.
2) חוק דיני עונשין (ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רישמיים) תשי"ז1957-.
3) פקודת הסודות הרישמיים.

4) סעיפים 49 עד 54 ו57- לפקודת החוק הפלילי, 1936.
5) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד1954-.
6) תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
7) סעיפים 43 עד 92, 100,46 ו102- סיפא לחש"צ.
8) פקודת מניעת טרור, תשי"ח1948-.

נספח א' לפקודה 33.0146

גופים הרשאים לקבל ולעיין במידע מן המרשם
1. הרמטכ"ל .
2. ראש אכ"א.
3. פרקליט צבאי, תובע צבאי.
4. רשות מאשרת לפי סעיף 441 לחוק השיפוט הצבאי תשט"ו1955- (להלן – חש"צ), רשות מקלה לפי סעיף 444א' לחש"צ, ועדה לעיון בעונש לפי סעיף 509 לחש"צ, הוועדה לאישור סניגורים לפי סעיף 317 לחש"צ.
5. ועדה לעיון בעבר הפלילי של החייל בראשות קח"ר, בהתאם להק"א 33-03-05.
6. הוועדה המייעצת להתרת התחייבות של חייל לשירות קבע, בהתאם להפ"ע 3.0501.
7. פוקד, כמשמעו בחוק שירות ביטחון, התשי"ט 1959* והמוסמכים על ידו.
8. בית דין צבאי.
9. בית משפט צבאי ומפקד, כמשמעותם בתקנות שעת-חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה) שיפוט בעבירות ועזרה משפטית, תשכ"ז1967-.
10. סניגורו של נאשם לעניין מידע על נאשם, לצורך הליך שהוא מנהל.
11. רע"ן בריאות הנפש ופסיכיאטר, שנתבקש מאת בית משפט, מאת בית דין, מאת תובע או מאת סניגור לבדוק אדם שהואשם בפלילים.

* הודעה על מינוי פוקדים – ראה הפ"ע 5.0650.-

לכתבה >
פקודת מטכ"ל 35.0204 מפרעת חיול שירות חובה (זכויות ת"ש חיילים)

35.0204 מפרעת חיול – שירות חובה תוקף סעיף 1 מה1- נוב' 79 1. כל חייל בשירות חובה זכאי, עם חיולו, לקבל מפרעה על חשבון שכרו, בשיעור של 70 אחוז משכר טוראי בשירות חובה. 2. תשלום המפרעה יבוצע ביחידת הקליטה. 3. המפרעה תירשם על גיליון התשלומים (טופס 3003) בצירוף חתימת החייל ומספרו האישי. תוקף סעיף 4 מה1- נוב' 79 4. המפרעה תנוכה, ע"י מת"ש, משכרו של החייל ב5- תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מתשלום השכר של החודש הראשון. 5. חייל כנ"ל, אשר מסיבות כלשהן לא קיבל מפרעת חיול ביחידת הקליטה, תדווח יחידה זו על כך למת"ש – מדור חובה. 6. חיילים, המתגייסים לתקופת שירות של עד 149 יום, לא יהיו זכאים למפרעת חיול. יחידת הקליטה תדווח למת"ש – מדור שירות חובה על חיילים אלה. 7. חיילים, המועברים לר"מ 7 או לר"מ 8 מייד לאחר חיולם, לא יקבלו את מפרעת החיול.

לכתבה >
פקודת מטכ"ל 33.1010 ריצוי עונש מאסר שהטיל בית דין צבאי

33.1010 ריצוי עונש מאסר שהטיל בית דין צבאי ונוהל טיפול לאחר מתן פסק הדין

הגדרות
1. בית דין צבאי – בית דין, שהוקם על פי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-.
2. בית דין צבאי לתעבורה – בית דין צבאי לתעבורה, שהוקם לפי סעיף 209 א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-.
3. רשות מאשרת – כמשמעותה בסעיף 441 (ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-:
א. לגבי גזרי דין של בית הדין הצבאי לערעורים ושל בית הדין הצבאי המיוחד – הרמטכ"ל.
ב. לגבי גזרי הדין האחרים – ראש המחוז השיפוטי (ראה הפ"ע 5.0104).
4. קצין בית הדין – קצין, הממלא את תפקידי קצין בית הדין, לפי הפ"ע 5.0216, בבית הדין הצבאי שהטיל את העונש.
5. מפקד היחידה – מפקד יחידת הרישום, שבה משרת החייל הנדון.

כללי
6. סעיף 489 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-, קובע, שפסק דין של בית הדין הצבאי, המטיל עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאנייה,ימומש עם קריאתו, אלא אם כן הורו בית הדין, שהטיל את העונש, הרשות המאשרת או בית הדין הצבאי לערעורים, אחרת.
7. כל עונש אחר יבוצע עם אישור גזר הדין על ידי הרשות המאשרת, אולם בית הדין שהטיל את העונש רשאי לקבוע מועד אחר לביצועו.
8. מפקד יחידה, המקבל הודעה חתומה בידי קצין בית הדין בדבר עונש, שהוטל על חייל המשרת ביחידתו, על צו ביצוע (טופס 3728), בצירוף העתק מאושר מגזר הדין, אחראי לביצוע העונש, כמפורט בסעיפים 27 ו- 28 להלן.

ביצוע סוגי העונשים השונים
9. עונש של התראה, נזיפה או נזיפה חמורה יבוצע על ידי קריאת גזר הדין ואישור הרשות המאשרת בפני הנידון.
10. עונש של ריתוק למחנה או לאנייה יבוצע בהתאם לאמור בהפ"ע 5.0213.
11. עונש של הפקעת משכורת או קנס יבוצע בהתאם לאמור בפ"מ 35.0221.
12. עונש מחבוש יבוצע על ידי העברתו המיידית של הנידון למתקן כליאה שנקבע לכך בהפ"ע 5.0208.
13. עונש הורדה בדרגה יבוצע כמפורט בפ"מ 33.0916.;
14. עונש מאסר יבוצע על ידי העברתו המיידית של הנידון למתקן הכליאה שנקבע לכך בהפ"ע 5.0208.
15. מפקד היחידה אינו אחראי לביצוע גזר דין המטיל עונש על תנאי, אולם גזר הדין ואישור הרשות המאשרת יוקראו בפני הנידון מייד עם קבלת העתק מאושר מהם.

עונש של תנאי שהופעל יבוצע כמו עונש, שהוטל על ידי בית הדין, שהורה על הפעלתו.
16. העברת הנידון לבית הסוהר או למחנה מעצר צבאי תיעשה בהתאם לאמור בפ"מ 33.0317.
17. חייל, שנידון למאסר או למחבוש על ידי בית דין צבאי, יועבר – מייד – על ידי חוליית ליווי ממקמצ"ר לבסיס חמ"ץ המרחבי הקרוב, ומשם – למתקן הכליאה.
18. החייל הנידון זכאי בכל מקרה לקבל העתק מפסק הדין שניתן נגדו, אולם אם חלה על פסק הדין הוראת השיפוט הצבאי (השמטות מהעתק של פרטי-כל), התשכ"ה1965- – לא יימסר לידיו, אלא אותו חלק של פסק הדין שאין ההוראה האמורה מחייבת את השמטתו.

עיכוב ביצוע של גזר דין
19. נדחה ביצועו של גזר הדין, המטיל עונש ריתוק למחנה או לאנייה, מחבוש או מאסר, בהתאם לאמור בסעיף 6 לעיל, אחראי מפקד היחידה לביצוע העונש עם תום הדחייה.
20. החליט בית הדין הצבאי, שהטיל את העונש, לדחות את ריצוי העונש – יודיע על כך קצין בית הדין, בגוף צו הביצוע (טופס 3728), למפקד היחידה ולמפקד המקום בו על הנידון לרצות את עונשו, ויעביר העתק מאושר מההחלטה המתאימה של בית הדין למפקד היחידה ולמפקד המקום בו על הנידון לרצות את עונשו. החליט בית הדין הצבאי לערעורים לדחות את ריצוי עונש המחבוש, המאסר או הריתוק – יודיע על כך קצין בית הדין לגופים האמורים, תוך העברת העתק מאושר של החלטת בית הדין הצבאי לערעורים.
21. החלטת הרשות המאשרת על דחיית ריצוי עונש תינתן על טופס, שדוגמתו ניתנת בנספח א לפקודה זו. הטופס יוכן בשישה העתקים, שיופצו כלהלן:
א. ההעתק הראשון – יועבר למפקד היחידה;
ב. ההעתק השני – יועבר למפקד מתקן הכליאה, שבו על הנידון לרצות את עונשו;
ג. ההעתק השלישי – יועבר למקשל"ר-רמ"ד התיקיות;
ד. ההעתק הרביעי – יועבר לקצין בית הדין;
ה. ההעתק החמישי – יועבר לקצין בית הדין הצבאי לערעורים;
ו. ההעתק השישי – יישמר בלשכת הרשות המאשרת.
22. הטופס, המכיל את החלטת הרשות המאשרת, יופץ למכותבים, המפורטים בסעיף 21 לעיל, מייד עם עריכתו, ובמקביל תובא ההחלטה – בטלפון או במברק דחוף – לידיעת מפקד היחידה ומפקד מתקן הכליאה בו על הנידון לרצות את עונשו.
23. מפקד היחידה או המיתקן שבו נמצא הנידון אחראי להביא את החלטת בית הדין או הרשות המאשרת לידיעת הנידון, מייד עם קבלת ההודעה עליה, ולאי ביצוע העונש או להפסקת ביצוע העונש, כל עוד הדחייה עומדת בתוקפה.
24. מפקד היחידה יוודא את התייצבותו של הנידון במתקן הכליאה, לריצוי או המשך ריצוי עונשו במועד שבו תמה הדחייה.
25. נדחה הביצוע עד לאחר גמר ההליכים בערעור, ובהתאם לתוצאות הערעור על הנידון לרצות עונש מאסר או מחבוש, יפעל קבי"ד לערעורים בהתאם לאמור בסעיפים 17 ו- 18 לעיל.

וידוא ביצוע גזר הדין
26. הטיל בית דין צבאי עונש מאסר או מחבוש, יועבר העתק אחד מצו הביצוע (טופס 3728) למתקן הכליאה בידי הליווי המביא את הנידון לשם. מתקן הכליאה יאשר על ידי הטבעת חותמת מתאימה על התלוש המצורף לטופס, שהנידון התקבל במתקן הכליאה לריצוי עונשו, תוך ציון מועד קבלתו, ויעביר את התלוש לקבי"ד.
27. לא קיבל הקבי"ד את האישור האמור על הכנסת הנידון למתקן הכליאה, בתוך שבוע ימים מעת עריכת צו הביצוע – יברר קצין בית הדין, על ידי פנייה בטלפון למתקן הכליאה, אם אמנם לא נתקבל הנידון. הוברר שהנידון לא הגיע למתקן הכליאה – יודיע הקבי"ד על כך במברק דחוף לקצין השלישות של הפיקוד המרחבי, של מז"י, לרלכ"א בח"א או לרמכ"א בח"י (הכול לפי העניין), לידיעת הפרקליט הפיקודי, הזרועי, החילי או הפרקליט של מז"י (לפי העניין), ולמפקד היחידה על דבר אי הכנסת הנידון לריצוי עונשו, ויבקש את התערבותו של קצין השלישות, לשם ביצוע מיידי של העברת הנידון למתקן הכליאה.
28. נדחה ביצוע גזר דין לפני שהנידון התחיל בריצוי עונשו – יוודא קצין בית הדין הצבאי את החתמת הנידון על הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ב לפקודה זו. ההצהרה תיערך בשני העתקים. העתק אחד יישלח למפקד היחידה, בצירוף מכתב שדוגמתו ניתנת בנספח ג לפקודה זו, ההעתק השני יישמר במשרד בית הדין.
29. ניתנה הדחייה שעה שהנידון כבר נשלח ליחידתו – יחתים מפקד היחידה את הנידון על הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ב לפקודה זו, בשני העתקים. העתק אחד יועבר לקבי"ד וההעתק השני יתויק ביחידה.
30. נדחה המשך ביצוע גזר הדין, לאחר שהנידון התחיל כבר לרצות את עונש המאסר או את עונש המחבוש שהוטלו עליו – יחתים מפקד מתקן הכליאה את הנידון, לפני עוזבו את מתקן הכליאה, על הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ב לפקודה זו, בשלושה העתקים. העתק אחד יועבר למפקד היחידה, והעתק שני לקבי"ד, הכול בצירוף מכתב שדוגמתו ניתנת בנספח ג לפקודה זו. ההעתק השלישי יישמר במתקן הכליאה.
31. התייצב הנידון במתקן הכליאה בתום הדחייה, ידווח מתקן הכליאה במברק על התייצבות הנידון לקבי"ד ולמפקד היחידה.
32. לא קיבל הקבי"ד את אישור מתקן הכליאה על התייצבות הנידון, בתוך 72 שעות ממועד תום הדחייה – יפעל הקבי"ד לפי האמור בסעיף 27 לעיל.

תחולה
33. האמור בסעיפים 1 עד 32 של פקודה זו חל על חיילים בשירות סדיר, על חיילים בשירות מילואים פעיל ועל עובדי צבא.

אנשים שאינם חיילים
34. אדם שנידון על ידי בית דין צבאי למאסר או למחבוש, והוא אינו חייל בשירות סדיר, חייל בשירות מילואים פעיל או עובד צבא, ייעצר במקום על ידי סמל ביה"ד, ויועבר למתקן הכליאה על ידי המשטרה הצבאית. קבי"ד יצייד את השוטר הצבאי המלווה בצו ביצוע (טופס 3728), ומתקן הכליאה יאשר את קבלתו, כאמור בסעיף 26 לעיל.
35. לא קיבל הקבי"ד את האישור של מתקן הכליאה על קבלת הנידון, תוך שבוע ימים מיום עריכת צו הביצוע, יברר הקבי"ד על ידי פנייה טלפונית למתקן הכליאה, אם אמנם לא נתקבל הנידון. הוברר שהנידון לא הגיע למתקן הכליאה, יודיע הקבי"ד על כך במברק דחוף למפקד המשטרה הצבאית הפיקודית, אשר יטפל במאסרו של הנידון ובהבאתו למתקן הכליאה, באמצעות משטרת ישראל.
36. נדחה ביצוע גזר הדין של אדם, כאמור בסעיף 34 לעיל – יחולו הוראות סעיפים 20 ו- 21 לעיל, אולם העתק מהחלטת הדחייה יישלח גם לכתובתו האזרחית של הנידון. כן יחולו הוראות סעיפים 28 עד 32 לעיל, אולם אין צורך להעביר העתק הצהרה למפקד היחידה. במקרה של אי התייצבות הנידון לריצוי, או המשך ריצוי העונש בתאריך בו תמה הדחייה, ישלח קצין בית הדין מברק למפקד המשטרה הצבאית הפיקודי, וזה יטפל במאסרו של האיש, ובהעברתו למתקן הכליאה, באמצעות משטרת ישראל.

ביצוע פסקי דין של בית דין צבאי לעבירות תנועה
37. גזר דין של בית דין צבאי לתעבורה יבוצע כגזר דין של בית דין צבאי, בכפוף למפורט להלן.
38. פסק דין, שנתן בית דין צבאי לתעבורה, או שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה, אינו טעון אישור הרשות המאשרת (לפי סעיף 444א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-), ולפיכך יוצא אל הפועל מייד עם היותו חלוט, כאמור בסעיף 441 (א) לחוק דנן.
39. על אף האמור בסעיף 38 לעיל, פסק דין, שנתן בית דין צבאי לתעבורה, ושמטיל עונש מחבוש, מאסר או ריתוק, ימומש עם קריאתו, אך לא לפני שהובא לידיעת מפקדו של הנשפט, והכול אם בית הדין או ראש המחוז השיפוטי לא הורו אחרת. הוגש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים – רשאי גם שופט צבאי משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עיכוב ביצוע העונש.
תוקף סעיפים 40 עד 63 מה- 31 במאי 2000

תיק בית דין צבאי מחוזי
40. עותק מתיק בית דין צבאי מחוזי יועבר על ידי קצין בית הדין, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה ימים מיום גמר המשפט, לפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי. תיק בית הדין עצמו לא יוצא מבית הדין.
41. הפרקליט הצבאי יעביר לראש המחוז השיפוטי, בתוך שלושה ימים מיום גמר המשפט בבית הדין הצבאי המחוזי, עותק מפסק הדין, בלווית חוות דעתו, הכוללת תמצית של פסק הדין וכן ציון המלצתו לערער על פסק הדין, אם המליץ לעשות כן, בפני התובע הצבאי הראשי (להלן – התצ"ר). כשמוגשת בקשה להקלה בעונש בטרם הועברה חוות דעתו של הפרקליט אל ראש המחוז השיפוטי, תכלול חוות דעתו של הפרקליט, בנוסף לאמור לעיל, התייחסות לבקשה להקלה בעונש.
42. בתוך שבעה ימים מיום גמר המשפט, יחליט ראש המחוז השיפוטי אם להורות לתצ"ר לערער על פסק הדין.
43. הוראת ראש המחוז השיפוטי, כאמור בסעיף 42 לעיל, תועבר על ידי הפרקליט הצבאי לתצ"ר.
44. החליטו התצ"ר או סנגורו של הנאשם לערער על פסק הדין – הם רשאים לבקש כי עותק מתיק ביה"ד
יועבר לידם. עשו כן – יועבר עותק מהתיק לידיהם.
45. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין של זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפרקליט הצבאי בפני
הרשות המאשרת. הוגשה בקשה להקלה בעונש, לאחר העברת חוות דעתו של הפרקליט הצבאי
לראש המחוז השיפוטי, כאמור בסעיף 41 לעיל – יצרף הפרקליט הצבאי את התייחסותו לבקשה
להקלה בעונש.

תיק בית דין צבאי מיוחד
46. עותק תיק בית דין צבאי מיוחד יועבר על ידי הקבי"ד, לא יאוחר משלושה ימים מיום גמר המשפט,
לפצ"ר. תיק בית הדין עצמו לא יוצא מבית הדין.
47. החליטו התצ"ר או סנגורו של הנאשם לערער על פסק הדין – הם רשאים לבקש כי עותק מתיק בית
הדין יועבר לידם. עשו כן – יועבר עותק הדין לידיהם.
48. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין של זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפצ"ר, בצירוף חוות
דעתו, לרמטכ"ל, אם סבר שאין מקום להגשת ערעור על פסק הדין. הוגשה בקשה להקלה בעונש
לאחר העברת חוות דעתו של הפצ"ר לרמטכ"ל, יצרף הפצ"ר את התייחסותו לבקשה להקלה
בעונש.

תיק בית דין צבאי ימי
49. תיק בית דין צבאי ימי יועבר על ידי מי שהרכיב את בית הדין או על ידי הקבי"ד (אם נתמנה), אחרי
גמר המשפט, במהירות האפשרית, לידי הפרקליט הצבאי של חיל הים.
50. במידת האפשר, יודיע התובע הצבאי, לאחר גמר המשפט, לתצ"ר את תוצאות המשפט, וכן יציין
אם יש לדעתו מקום לערער על פסק הדין, ויפרט את נימוקיו לכך.
51. המפקד שהרכיב את בית הדין יוודא כי תינתן לנידון ולסנגורו, לפי בקשתם, אפשרות לעיין בתיק,
תוך המועד הקבוע להגשת ערעור, לפני או אחרי העברת התיק לידי הפרקליט הצבאי של חיל
הים.
52. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין של זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפרקליט הצבאי של חיל
הים בפני ראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין, כשמצורפת אליו חוות
דעתו, בהתאם להוראת סעיף 443 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-. הוגשה בקשה להקלה
בעונש לאחר העברת חוות דעתו של פרקליט חיל הים לראש השיפוט המחוזי, יצרף פרקליט חיל
הים את התייחסותו לבקשה להקלת העונש.
תיק בית דין שדה
53. תיק בית דין שדה יועבר על ידי מי שהרכיב את בית הדין או על ידי הקבי"ד (אם נתמנה), אחרי גמר
המשפט, במהירות האפשרית לידי הפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי שאליו שייכת היחידה של
מי שהרכיב את בית הדין.
54. לא הייתה אפשרות להעביר את התיק לפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי האמור – יועבר התיק
לפרקליט הצבאי הקרוב ביותר.
55. במידת האפשר, יודיע התובע הצבאי שהופיע במשפט לתצ"ר בגמר המשפט את תוצאותיו, וכן
יציין אם יש לדעתו מקום לערער על פסק הדין ויפרט את נימוקיו לכך.
56. המפקד שהרכיב את בית הדין יוודא כי תינתן לנידון ולסנגורו, לפי בקשתם, אפשרות לעיין בתיק,
תוך המועד הקבוע להגשת ערעור, לפני או אחרי העברת התיק לידי הפרקליט הצבאי או
הפצ"ר, כאמור.
57. גזר בית הדין עונש מוות – יועבר תיק בית דין שדה על ידי הפרקליט הצבאי לידי הפצ"ר.
58. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפרקליט הצבאי, כאמור,
בפני ראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין, כשמצורפת אליו חוות דעתו,
בהתאם להוראת סעיף 443 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-. הוגשה בקשה להקלה בעונש
לאחר העברת חוות דעתו של הפרקליט הצבאי לראש השיפוט המחוזי, יצרף הפרקליט הצבאי את
התייחסותו לבקשה להקלה בעונש.

תיק בית דין צבאי לערעורים
59. אישור גזר הדין בבית הדין הצבאי לערעורים, פסק דין המכיל חיוב וכן פסק דין של בית הדין
הצבאי המחוזי יועברו על ידי קצין בית הדין הצבאי לערעורים למפצ"ר-ענף הפיקוח המשפטי-מדור
החנינות, שיעבירם בלווית חוות דעתו לרשות המאשרת. לפי בקשתו של מדור החנינות יועברו לו על
ידי קצין בית הדין הצבאי לערעורים, במידת הצורך, גם תיק בית הדין הצבאי לערעורים ותיק בית
הדין הצבאי המחוזי.

פעולות הרשות המאשרת
60. לאחר החלטתה, תחזיר הרשות המאשרת את התיק לנשיא בית הדין המתאים, בצירוף החלטתה
בכתב.

ריצוי עונש מאסר
61. מי שנידון למאסר על ידי בית דין צבאי ירצה את עונשו בבית סוהר צבאי, אלא אם כן הורתה
הוועדה הפועלת לפי הפ"ע 6.0204 – "הוועדה להעברת כלואים" על העברתו לבית סוהר אזרחי.
אדם שהועבר לבית סוהר אזרחי – ינהגו בו כאילו היה אסיר הנושא עונש מאסר שהוטל על ידי בית
משפט אזרחי, אולם לגבי הפחתת עונשו, יחולו עליו הכללים להפחתת עונש שנקבעו על-פי סעיף
503 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-.
62. חייל שנידון לעונש מאסר על ידי בית משפט אזרחי ירצה את עונשו בבית סוהר אזרחי.
63. נוהל ביצוע העברה של אסיר לבית סוהר אזרחי ייקבע על ידי מפקדת קמצ"ר.

נספח א לפ"מ 33.1010

הוראת דחיית ריצוי גזר דין, שהוטל על ידי בית דין צבאי
בתוקף סמכותי לפי סעיף 489 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו1955-, הנני מורה בזה, כי ריצוי גזר הדין, שניתן על ידי בית הדין_______________

בתיק מספר__________,___________,__________ בתאריך_____________

נגד__________________________________________________________,

והמטיל עונש של מאסר/מחבוש/ריתוק למחנה או לאנייה*

לתקופה של_______________, יידחה עד תאריך______________ או

עד לגמר ההליכים בערעור*, ואם הוחל כבר בריצויו, יופסק עד למועד הנ"ל.

_________ __________
(תאריך) (חתימה)

________________________________________________________
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי ושם משפחה)

(פרטי הרשות המאשרת)

*מחק את המיותר

נספח ב לפ"מ 33.1010

דחיית ריצוי עונש מאסר או מחבוש*
הצהרה
אני הח"ם:

מספר אישי דרגה שם פרטי ושם משפחה יחידה או כתובת

מצהיר בזה, כי הודיעו לי את תוכן החלטת בית הדין/הרשות המאשרת*

בתיק____________, _____________, ____________,

שלפיה עליי להתייצב ביום_______________________

במקום_______________________________________

לשם ריצוי/המשך ריצוי* עונש המאסר/המחבוש* שהוטל עליי.

_____________ ______________
(תאריך) (חתימה)

נחתם בנוכחות:________________________________________________
(דרגה) (שם פרטי ושם משפחה) (חתימה)

*מחק את המיותר

נספח ג לפ"מ 33.1010

בית דין בית סוהר/מחנה מעצר*
תיק
תאריך

מפקד יחידה
מפקדת פיקוד, חיל, מז"י*___________ – קצין שלישות
בית דין – קצין בית הדין

הנדון: דחיית ביצוע עונש מאסר/מחבוש*
שהוטל על_______________
(פרטי החייל הנידון)

1. בית הדין_________, הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד, מפקד החיל, מפקד מז"י* החליט, בתוקף סמכותו לפי סעיף 489 לחש"ץ, התשט"ו1955-, לדחות עד לתאריך_________ את ריצוי העונש, שהוטל על הנ"ל.
2. תשומת לבך מופנית לפ"מ 33.1010, המטילה עליך את האחריות לריצוי/להמשך ריצוי* גזר הדין עם תום הדחייה.
3. לוט העתק מהצהרת הנ"ל, שבה הוא מתחייב להתייצב בתאריך, המוזכר בסעיף 1 לעיל להמשך ריצוי עונשו במתקן הכליאה___________________.
4. נא ודא התייצבותו בהתאם.

קבי"ד___________/מפקד מתקן הכליאה*

*מחק את המיותר

לכתבה >
נוהל המלצת צה"ל למחיקת רישום פלילי לחיילים בגין עבירות שביצעו לפני שירותם הצבאי

נוהל המלצת צה"ל למחיקת רישום פלילי לחיילים על עבירות שביצעו טרם שירותם הצבאי

רישום פלילי הוא רישום משטרתי כתוצאה מהליך משפטי שהסתיים בהרשעה ובגזר דין. רישומים בגין תיקים פתוחים המצויים בחקירה, או תיקים סגורים אשר לא התגבשו לכדי כתב אישום ונסגרו מטעמים של העדר ראיות או העדר עניין לציבור, נקראים מב"ד. מי שלחובתו רישום פלילי לא יוכל לקבל תעודת יושר. על פי ס' 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א 1981, מוסמך הנשיא לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה החלות על רישומים פליליים.

במסגרת הליכי גיוס, נבחנים נתוניו האישיים של כל חייל, לרבות מצב רפואי, מצב נפשי, קבוצת איכות על פי מבחנים פסיכוטכניים, וכן עבר פלילי. חיילים בעלי "ניקוד ר.פ" גבוה לא יגוייסו לצה"ל ויקבלו פטור משירות בטחון. חיילים בעלי "ניקוד ר.פ" נמוך יותר, יגוייסו, בדרך כלל למערך מקא"מ, והם יחוייבו בשירות מלא בצה"ל.

הגיוס לצבא מהווה קרש קפיצה לחיילים אשר בנערותם הסתבכו בפלילים, עקב קלות ראש והיגררות חברתית, ומסייע להם לחזור למוטב. במקרים רבים, משרתים חיילים בעלי רישום פלילי באופן תקין, כך שהשירות בצבא למעשה נחווה על ידם כחוויה טובה ומתקנת. על מנת לתת אפשרות לחייל המשתחרר לפתוח דף חדש ונקי באזרחות עם שחרורו מהצבא, קיימת אפשרות למתן המלצה על ידי הצבא למחיקת רישום פלילי לחייל.

הוראת קבע אכ"א 33-63-65 קובעת את התנאים בהם ימליץ צה"ל על מחיקת רישום פלילי לחיילים בעלי רישום פלילי.

על פי הוראה זו, מי שביצע שירות צבאי מלא ותקין, ללא הרשעות בבית דין צבאי כמובן (אשר לכשעצמן מקימות רישום פלילי), ובתנאים מסויימים שיפורטו להלן- יוכל להגיש "בקשה למחיקת רישום פלילי" לוועדה הממליצה, וזו יכולה להמליץ על מחיקת הרישום הפלילי של החייל. הוועדה הממליצה מורכבת מקצין חינוך ראשי, נציג מקח"ר, נציג מערך מקא"מ, נציג מיטב ונציג פצ"ר (ראש מדור חנינות), והם מעבירים את המלצתם לנשיא המדינה.

התנאים להגשת בקשה לוועדה:

  1. לחייל רישום פלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו.
  2. לחייל אין הרשעות מבית דין צבאי או הרשעות מבית משפט אזרחי מתקופת השירות הצבאי.
  3. החייל עתיד לסיים שירות צבאי בן 18 חודשים.
  4. הבקשה תוגש בתוך חצי השנה שתקדם לשחרור, לא יותר מ-6 חודשים לפני השחרור, ולא פחות מ-3 חודשים לפני השחרור.
  5. גילו של החייל בזמן הגיוס לא היה מעל 23 שנים.
  6. לחייל יותר מ-14 ימי נפקדות מהצבא במהלך שירותו הצבאי.
  7. לחייל אין יותר מ-35 ימי מחבוש בשנתיים הראשונות, ולא יותר מ-7 ימי מחבוש בשנה השלישית לשירותו הצבאי.
  8. לטופס הבקשה יצורפו מסמכים, וביניהם- גיליון ר"פ, פרוטוקולים, כתבי אישום ופסקי דין בהם הורשע החייל, גיליון התנהגות ותדפיס אישי צה"לי.

חשוב מאוד לשמור על רקורד נקי ואין סיבה שכישלון לפני השירות ילווה אתכם כל חייכם.

לכתבה >
פקודת מטכ"ל 33.0219 טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית

33.0219 טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית
תוקף סעיפים 1 עד 22 מ- 10 במארס 2008

הגדרות
1. בפקודה זו:
א. "חייל" – חייל או חיילת בשירות סדיר ובשירות מילואים.
א1. "מפקד יחידה"- מפקד יחידת רישום בתקן סא"ל, לפחות, ובהיעדרו מפקד יחידה ממונה.
תוקף סעיף משנה ב' מ-30 בדצמבר 2010
ב. "מפקד החייל" – מפקדו הישיר של החייל בדרגת סג"ם ומעלה.
ג. "גורם בריאות הנפש" (להלן:"גורם ברה"ן") – קב"ן או רופא פסיכיאטר המשרתים במסגרת מערך בריאות הנפש בצה"ל.

כללי
2. כל אחד מהמקרים המפורטים להלן יחשב כמצוקה נפשית:
א. חייל שהתנהגותו מסכנת או עלולה לסכן את עצמו או את סביבתו.
ב. בהתנהגותו או בהתבטאויותיו של החייל, יש כדי להצביע בעיני מפקדו או בעיני חבריו, על מצוקה נפשית (כגון: דיכאון המתבטא באדישות כלפי הסביבה, התכנסות החייל בתוך עצמו, שינוי קיצוני בהתנהגותו).
ג. כל מקרה אחר, הנראה בעיני המפקד, כראוי לבירור מיידי של גורמי ברה"ן.
3. חייל הסבור שהוא נזקק לבדיקת גורם ברה"ן, על אף שלא נתגלה בו מצב של מצוקה
נפשית, כמפורט בסעיף 2 לעיל, יופנה לטיפול רפואי בהתאם לפ"מ 61.0104. ההפניה לגורם ברה"ן תיעשה בהתאם לאמור בהוראת הקרפ"ר 401.005.
4.
א. התקבלה בקפ"ץ או בקצין העיר (להלן:"הגורם המטפל") הודעה המתארת מצוקה נפשית של חייל, יפנה הגורם המטפל למפקד החייל ויעדכנו בדבר. המפקד יעדכן את הגורם המטפל בהמשך הטיפול בדיווח.
ב. במקרים חריגים, כשהתרשם הגורם המטפל, כי החייל מעוניין שלא תועבר הודעה למפקדו או, כי המצוקה הנפשית נובעת מיחס של המפקד אל החייל- ינחה הגורם המטפל את החייל לפעול, כמפורט בסעיף 3 לעיל.
תוקף סעיף 5 מ-30 בדצמבר 2010
5. חבר ליחידה ומשרת אחר בקרבת החייל, אשר הבחין בהתנהגות או בהתבטאות המצביעה על מצוקה נפשית אצל חברו, ידווח על כך בהקדם האפשרי למפקדו של החייל או למפקד אחר בהיעדרו, אשר יפנה את החייל לגורמים אשר יכולים לסייע לו במצוקתו.

פעולות המפקד
6. אם התגלו אצל החייל ביטויי מצוקה נפשית, כאמור לעיל, יפעל המפקד כמפורט להלן:
א. יראיין את החייל מייד.
ב. יפנה את החייל לבדיקת קצין הרפואה היחידתי, למרפאה המרחבית או לגורם ברה"ן.
ג. במקרה בו סבר הרופא, כי יש צורך בכך – יפנה את החייל לבדיקת גורם ברה"ן, על-פי נוהלי ההפניה המפורטים בהוראות הקרפ"ר 401.008 ו- 401.005.
טיפול בחייל הנמצא בסיכון אובדני בתחומי יחידתו
7. אם סבור המפקד שהחייל עלול לנסות לפגוע בעצמו או שהחייל כבר ניסה לעשות כן, יפעל המפקד, בנוסף לאמור לעיל כמפורט להלן:
א. המפקד ימנע מהחייל כל גישה לנשק; לשם כך, ימנה המפקד שני חיילים שמתפקידם להשגיח על החייל, לבל יפגע בעצמו או באחרים (להלן:"המשגיחים"). אם על המשגיחים לשאת נשק בתוקף תפקידם, הם ישאו את הנשק בלי מחסניות, ואת המחסניות ישאו בכיסם.
ב. מעמד המשגיחים – אם תנאי היחידה מאפשרים זאת, יהיו המשגיחים קצינים או חוגרים בשירות קבע. אם תנאי היחידה אינם מאפשרים זאת, יהיו המשגיחים חיילים בשירות חובה.
ג. דרגת המשגיחים – ככלל, תהיה דרגת המשגיחים כדרגת החייל, לפחות. אם אין בנמצא חיילים שדרגתם כדרגת החייל, לפחות, והמפקד סבור שחיילים אחרים מסוגלים לבצע את התפקיד, ימנה המפקד משגיחים שדרגתם נמוכה מדרגת החייל, שמסוגלים, לפי דעתו, לבצע את התפקיד.
ד. החייל יוחזק תחת השגחת המשגיחים, בנפרד משאר חיילי היחידה, במקום שיש בו תנאי מנוחה הולמים. יש להביא את החייל לבדיקת גורם רפואי או גורם ברה"ן (להלן:"הגורם הבודק"), שיטפלו בחייל בהתאם לשיקוליהם המקצועיים. ההשגחה כאמור, לא תוסר מהחייל עד להבאתו בפני גורם רפואי או בפני גורם ברה"ן שיחליטו לגבי המשך ההשגחה על החייל.
ה. הנשק יוחזר לחייל על-פי החלטת מפקד בדרגת סא"ל, לפחות, ולאחר קבלת חוות דעת כתובה מגורם בריאות הנפש, הקובעת, כי אין מניעה לאפשר לחייל גישה לנשק.
8. אם החליט הגורם הבודק שיש צורך גם באבחון פסיכיאטרי, יובא החייל בפני פסיכיאטר, בהתאם ללוחות הזמנים שקבע הגורם הבודק. אם ראה הגורם הבודק צורך בכך, תימשך ההשגחה על החייל עד להבאתו לפסיכיאטר. הטיפול בחייל וההשגחה עליו ימשיכו בהתאם להוראות הפסיכיאטר.
9. המשגיחים על החייל, כאמור בפקודה זו, יוחלפו בתורנות, כאילו הייתה זו שמירה, בהתאם לשעות השמירה המותרות, כמפורט בפ"מ 33.0213.

הטיפול בחייל השוהה מחוץ ליחידתו
10. אם הגיעו לקצין העיר, לקצינת פניות הציבור או לכל גוף צבאי אחר, הודעות על ניסיון התאבדות או על איום בהתאבדות של חייל השוהה מחוץ ליחידתו, עליהם להודיע על כך מייד, למפקדו של החייל, ולמפקד מרפאת בריאות הנפש הצבאית הקרובה למקום האירוע, במידה והאירוע מתרחש בשעות הפעילות. לאחר שעות הפעילות, יעבירו הודעה למפקדו של החייל ולקב"ן הכונן, באמצעות חמ"ל הרפואה השייך לפיקוד, שבמרחבו התרחשו ניסיון ההתאבדות או האיום בהתאבדות. הקב"ן הכונן או מפקד מרפאת בריאות הנפש שקיבלו את פרטי הדיווח יטפלו בנושא, בהתאם להנחיות המקצועיות שנקבעו לעניין זה על ידי אלר"ם-מקרפ"ר-רמ"ח ברה"ן (להלן:"רמ"ח ברה"ן").
11. יחידתו של החייל תעביר הודעה למוקד המשטרה הצבאית המרחבית על פרטי החייל ועל מיקומו. המשטרה הצבאית תסייע לקב"ן ולמפקדו של החייל בטיפול בנושא בהתאם להנחיות הקב"ן או גורם ברה"ן אחר.
הטיפול בחייל השוהה מחוץ ליחידתו והמסרב לשתף פעולה ולקבל סיוע מגורמי הצבא
12. מייד עם קבלת ההודעה, יפעל המפקד ליצירת קשר עם החייל בתיאום עם גורם הברה"ן ובליוויו. את גורם הברה"ן ימנה לעניין זה מפקד מרפאת הברה"ן או הקב"ן הפיקודי. לאחר יצירת הקשר עם החייל, יפעל המפקד בהתאם להוראותיו של גורם ברה"ן.
13. גורם הברה"ן ינחה את המפקד, האם וכיצד להסתייע בקרובי החייל, לצורך הטיפול בחייל, וכן יחווה דעתו לגבי דחיפות הטיפול בחייל.
14. הורה גורם הברה"ן, כי יש להביא מייד את החייל לאשפוז או לבדיקה, תימסר הודעה לחייל, כי עליו להתייצב לבדיקה או לאשפוז, על-פי העניין.
15. סרב החייל להיבדק, יפעל גורם הברה"ן בהתאם לסעיפים 6 עד 7 לחוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 (להלן:"חוק הטיפול בחולי נפש"), ובהתאם להנחיית מרכז ברה"ן 03-003, ולהנחיית מרכז ברה"ן 03-004. נוסף על זאת, יבחן הנושא מול הפסיכיאטר המחוזי, שיבדוק, בין השאר, אם מתקיימת עילה להבאת החייל לבדיקה כפויה או לאשפוז כפוי.
16. הורה הפסיכיאטר המחוזי על בדיקה כפויה או על אשפוז כפוי, תסייע יחידת החייל בהבאתו לבדיקה, בהתאם להוראות גורם ברה"ן. היחידה או הפסיכיאטר המחוזי רשאים לבקש לעניין זה סיוע גם מהמשטרה הצבאית.

הקמת צוות לטיפול בחייל
17. חיווה גורם ברה"ן דעתו, כי אין להביא את החייל לבדיקה או לאשפוז באופן דחוף, או שהפסיכיאטר המחוזי מצא, כי אין עילה להורות על בדיקה כפויה או על אשפוז כפוי, יפעל מפקד היחידה כמפורט.
18. מפקד היחידה אחראי להקים צוות לטיפול באירוע.
19. מפקד היחידה יהיה יו"ר הצוות, ובנוסף, יפנה לגורמים שיפורטו להלן, לצורך מינוי נציג מטעמם בצוות:
א. אלר"ם-מקרפ"ר-רמ"ח ברה"ן.
ב. אכ"א-מקמצ"ר-רמ"ח אג"ם ומקצועות.
ג. מפצ"ר-תצ"ר.
20. מפקד היחידה יעדכן את רמ"ט אכ"א, על הקמת הצוות ועל התקדמות עבודתו.
21. צוות הטיפול באירוע ילווה את המשך הטיפול בחייל, עד שיוסר החשש למעשה אובדני על ידו.
22. צוות הטיפול ייבחן את מכלול אפשרויות הטיפול בחייל, לרבות האפשרויות המפורטות להלן:
א. הוראה על טיפול או על אשפוז כפוי ייתן הפסיכיאטר המחוזי בלבד, כאמור בחוק הטיפול בחולי נפש ובהנחיות מרכז ברה"ן.
ב. שחרור החייל מטעמי אי-התאמה (בפניו או שלא בפניו) – בהתאם להק"א 30-01-07.
ג. נעדר החייל מהשירות שלא ברשות – המשך הטיפול בחייל ייעשה, בהתאם לפקודות צה"ל העוסקות בטיפול בנפקדים ועריקים.
ד. הוראה על מעצר החייל כאמור, ייתן נציג הפרקליטות הצבאית בלבד.
23. לאחר סיום הטיפול באירוע, יכין מפקד היחידה סיכום המתעד את אופן הטיפול לצורך הפקת לקחים.
24. סיכום האירוע יועבר לרמ"ט אכ"א ולידיעת רמ"ח ברה"ן, התצ"ר וסגן הקמצ"ר.

לכתבה >
עריקות- מה זה צו 12?

השירות הצבאי במדינת ישראל, הוא כידוע, שירות חובה. החל מגיל 16 נחשבים כל נער ונערה בישראל מועמדים לשירות בטחון (מלש"בים), הם אינם עוד רשאים להחליט החלטות משמעותיות לגבי השנים הבאות ללא קבלת רשות מפורשת מרשויות הגיוס מאחר והם מועמדים לגיוס, ובשנה הקרובה יחלו הליכי המיון שלהם לצבא.

סמכות הפוקד לקרוא ליוצא צבא לשירות מעוגנת בסעיף 13 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן:"חוק שירות בטחון" או "חש"ב"). על פי סעיף זה, רשאי פוקד לקרוא לגיוס ליוצאי צבא, גבר או אישה, שנמצאו כשירים לשירות צבאי:

פוקד רשאי, בצו, לקרוא –

(1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;

(2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

הכשירות עליה מדובר הינה כשירות רפואית (ובמקרים מסויימים גם נפשית), אשר לצורך קביעתה נדרש המלש"ב להגיע ללשכת הגיוס במסגרת צו ראשון, ומכאן ואילך מתחיל תהליך מיון אשר כולל בדיקות רפואיות, מיון פסיכוטכני, מבדקים אישיותיים וכיו"ב. לכל בדיקה/ראיון/מבחן, נשלח צו זימון למלש"ב, הקורא לו להמשך הליכי מיון לתאריך או תאריכים מסויימים. אי התייצבות לזימונים אלה, עלול להביא להוצאת פקודת מעצר נגד המלש"ב בגין אי התייצבות לבדיקות והליכי מיון לקראת גיוס.

כאמור, דרך המלך לקריאת אדם לשירות בטחון הינה קריאה בהתאם להוראות ס' 13 לחש"ב, וזאת, לאחר שנבחנה התאמתו לשירות והוא נמצא כשיר לשירות. ואולם, על מנת למנוע מצב בו אדם מתחמק מחובת שירותו ומסכל את אפשרות גיוסו בדרך של אי התייצבות לבדיקות רפואיות- נקבע הסדר מיוחד בס' 12 לחש"ב, המעניק סמכות לפוקד לקרוא לגיוס גם את מי שכושרו הרפואי טרם נקבע בעקבות אי התייצבות לבדיקות:

  1. (א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי סעיפים 13 או 27 ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות סעיפים 5 עד 8 יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי סעיף 6 ולאהתייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

ס' 12 קובע, כי כאשר מלש"ב לא התייצב לבדיקות, או התייצב וסרב להבדק או להשלים את הבדיקות, ניתן לקרוא אותו להתייצב לשירות בטחון אף על פי שכושרו הרפואי טרם נקבע; אך הוא  לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי; בדיקתו של המלש"ב אמורה להתבצע בתוך 30 ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות, כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה.

בית המשפט העליון הגדיר סמכות זו לקריאה למי שלא נקבעה כשירותו הרפואית לשירות, "סמכות קיצונית ובעייתית", אשר יש להפעילה במקרים מיוחדים. לכן היא נקבעה כסמכות רשות אשר הפעלתה כרוכה בשיקול דעת. מכאן, שסמכותו של פוקד לפי ס' 12 מותנית בכך שהפוקד השתכנע, על בסיס ראיות, כי המלש"ב נקרא בצווי התייצבות לרישום ובדיקות מכח ס' 5 לחש"ב, לא התייצב לביצוע הבדיקות או לחלופין סרב להיבדק.

להוצאת צו 12 יש משמעויות, ראשית, בהתחלת סנקציות כנגד המלש"ב שלא התייצב לבדיקות, כגון הוצאת פקודת מעצר ואפשרות למעצרו. שנית, בהמשך, במידה והמלש"ב לא מתייצב והופך למשתמט, יכולות להיות לעניין זה משמעויות ראייתיות בבוא היום לכשיגיע לדיון בפני בית דין צבאי. לצורך התמודדות עם מקרים שכאלה יש צורך בעו"ד צבאי מומחה אשר מכיר את הדין הצבאי על בוריו ומכיר את השלכות הוצאת הצו, חוקיות הצו וכיו"ב, שכן הדבר עשוי להשפיע על שאלת המעצר ו/או העונש.

 חשוב לדעת, כי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים בעבר, הייתה כי מי שגוייס ללא פרופיל, וחלפה תקופת הימים הנקובה בחוק לצורך קביעתו, על הרשות לשחררו ולקרוא לו שוב לשירות ב"דרך המלך". אלא שפסיקה זו נהפכה ע"י בית המשפט העליון, אשר קבע כי אין חובה אוטומטית שכזו. רק שעה שהפגם בהתנהלות רשויות הגיוס הוא בעוצמה רבה, וכשהעניין עולה בתקיפה ישירה בפני בית המשפט הגבוה לצדק, ניתן לחייב שחרור מבלי לגרוע מהסמכות לקרוא חזרה לשירות. במקרים אחרים, כך נקבע, יתכן והסעד יהיה באי מיצוי הדין במישור הפלילי, וזאת, לדוגמה, כאשר החייל עצמו ביקש להיבדק בפרק הזמן הקבוע בחוק והרשויות התעלמו מבקשותיו.

מאחר ולעניין צו 12 משמעויות חשובות, יש להיוועץ במקרה הפרטני בעו"ד צבאי מנוסה ומיומן, עם שנות ותק רבות בתחום הדין הצבאי, וזאת על מנת לקבל את הייעוץ והייצוג הטוב ביותר.

[מאמר זה נכתב על ידי עורך דין צבאי מומחה בדין צבאי בכלל ובתיקי עריקים בפרט, וניתן למצוא בו מידע מועיל ויעיל, אשר מגלם ניסיון של 16 שנות ניסיון בדיני צבא. מאמר זה אינו מהווה, בשום פנים ואופן, תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ופרטני, בהתאם למקרה הספציפי.]

 

 

לכתבה >
פקודת מטכ"ל 34.0303 השתלמות תורנית לחיילים דתיים

34.0303 השתלמות תורנית לחיילים דתיים
תוקף סעיפים 1 עד 7 מה- 29 במאי 2006

כללי
1. באחריות הרבנות הצבאית לערוך השתלמות תורנית לחיילים דתיים בתדירות שלא תפחת מממוצע של יום אחד בחודש. את תוכן ההשתלמות תקבע הרבנות הצבאית הראשית.
2. ניתן לקיים את ההשתלמות במסגרת יחידתית. במקרה זה, מועדה ייקבע על ידי הרבנות הצבאית בתיאום עם מפקד היחידה.
3. על אף האמור בסעיף 2 לעיל, במחנות ובמתקנים רבי-יחידות, כהגדרתם בפ"מ 9.0103, ניתן לקיים השתלמות לכלל חיילי היחידות השוכנות במחנה או במתקן. במקרה זה, מועדה ייקבע על ידי הרבנות הצבאית בתיאום עם מפקד המחנה או המתקן.
4. באחריות סגל הדת היחידתי לפרסם את מועדי ההשתלמויות המיועדות לחיילי היחידה, בפקודות השגרה של היחידה, לפחות שבוע אחד לפני מועד קיום ההשתלמות.
5. מפקד החייל יאפשר לחייל להשתתף בהשתלמויות האמורות בתדירות של שלושה ימים, לפחות, על פני תקופה של שלושה חודשים.

חריגים
6. קצין בדרגת אל"ם ומעלה רשאי לאשר דחיית זכותו של חייל ביחידות הכפופות לו, כאמור בסעיף ‎5 לעיל, רק כשהדבר נדרש בשל פעילות מבצעית. דחייה כאמור עשויה להיות עד לתקופה של שלושה חודשים. בתום תקופת הדחייה יאפשר מפקד החייל לחייל להשתתף בהשתלמויות האמורות, במידת האפשר, נוסף על זכותו לפי סעיף 5 לעיל, במספר הימים אשר נמנעו מהחייל להשתתף בהם בשל הפעילות המבצעית.
בסעיף זה: "פעילות מבצעית" – פעילות לחימה, מארבים ופשיטות, לרבות סיוע ליחידות המבצעות פעילות זו.
7. נמצא החייל בקורס, וצורכי הקורס אינם מאפשרים לו לצאת להשתלמות או לקיים השתלמות במסגרת הקורס – רשאי המפקד הממונה על הקורס, שדרגתו אל"ם, לפחות, לדחות את יציאת החייל להשתלמות. הקצין האמור לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא לאחר שהתייעץ עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי. בתום תקופת הדחייה יאפשר מפקד החייל לחייל להשתתף בהשתלמויות האמורות, במידת האפשר, נוסף על זכותו לפי סעיף 5 לעיל, במספר הימים אשר נמנעו מהחייל להשתתף בהם בשל השתתפותו בקורס.

לכתבה >
פקודת מטכ"ל 34.0201 שבתות, מועדים, חגים וימי צום

34.0201 שבתות, הימים הנוראים, מועדים, חגים וימי צום בצה"ל

תוקף סעיפים 1 עד 40 מה- 29 בדצמבר 2005

פרק א – כללי

  1. הוראות בדבר פעילות הצבא בשבתות, בימים הנוראים, במועדי ישראל ובחגי ישראל, מפורטות בהפ"ע 3.0903 ופקודה זו באה להשלים את האמור בה.

תוקף סעיף 1א רבתי  מה- 12 במארס 2007

1א.       הוראות בדבר זכויותיהם של חיילים בני העדות הלא-יהודיות מפורטות בפ"מ 34.0310.

  1. באחריות הרב הצבאי היחידתי, ובהיעדרו – סגל הדת, לפרסם את מועדי השבתות, המועדים, הימים הנוראים, החגים וימי הצום, את שעות כניסתם ויציאתם, את זמני התפילות ומשכיהן (כמפורט בפ"מ 34.0301) ואת זמני הטקסים הנערכים על-פי פקודה זו, בפקודות השגרה של היחידה, אשר יובאו לידיעת חיילי היחידה באחריות מפקדיהם.
  2. יש לשחרר את החיילים מפעילות, לפחות שעה לפני כניסת השבת, המועד והימים הנוראים, כך שיוכלו להשלים את כל הכנותיהם לימים אלו בטרם כניסתם.
  3. הוראות בדבר הופעה ולבוש בהתאם לדיני ישראל ולמסורת ישראל מעוגנות בפ"מ 33.0501 ובהק"א 33-05-01.

פרק ב – שבתות

  1. שבת מתחילה בכל יום שישי לפני שקיעת החמה ומסתיימת ביום שבת עם צאת הכוכבים.
  2. בכל יחידות צה"ל ובמתקניו בהם מתקיימות ארוחות סדירות ייערכו בליל שבת סעודות חגיגיות לכל חיילי היחידה, לפי מסורת ישראל.

פרק ג – הימים הנוראים

ראש השנה

  1. ראש השנה מתחיל בכל שנה ביום כ"ט באלול לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום ב' בתשרי עם צאת הכוכבים.
  2. בכל יחידות צה"ל ובמתקניו בהם מתקיימות ארוחות סדירות ייערכו בימי ראש השנה, בערבים ובצהריים, סעודות חגיגיות לכל חיילי היחידה, לפי מסורת ישראל.

יום הכיפורים

  1. יום הכיפורים מתחיל בכל שנה ביום ט' בתשרי, עשר דקות לפני שקיעת החמה, ומסתיים ביום י' בתשרי עם צאת הכוכבים.
  2. ארוחת הערב לכלל החיילים בליל יום הכיפורים תוגש ביחידות צה"ל ובמתקניו שעה אחת, לפחות, לפני כניסת הצום, ותהווה סעודה מפסקת לחיילים הצמים.
  3. קנטינות, מזנונים, מטבחים וחדרי אוכל הפועלים במחנות ובמתקנים צבאיים יהיו נעולים ביום הכיפורים. מנת מזונם של החיילים אשר אינם צמים ביום הכיפורים תוכן בערב יום הכיפורים, לפני כניסת הצום.

פרק ד – מועדי ישראל

  1. בכל יחידות צה"ל ובמתקניו בהם מתקיימות ארוחות סדירות ייערכו בליל מועדי ישראל סעודות חגיגיות לכל חיילי היחידה, לפי מסורת ישראל.

חג הסוכות

  1. חג הסוכות מתחיל בכל שנה ביום י"ד בתשרי לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום כ"א בתשרי עם צאת הכוכבים.
  2. באחריות מפקד המחנה להקים סוכה ליד כל חדר אוכל, לפי דיני ישראל ובהתאם להנחיות הרב היחידתי, אשר תעמוד בכל ימי חג הסוכות. על היחידה להעמיד לרשות מפקד המחנה אמצעים מתאימים לצורך בניית הסוכה.
  3. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך, יתאפשר לאכול בסוכה בימי חג הסוכות.
  4. באחריות הרב היחידתי, ובהיעדרו – באחריות סגל הדת, לוודא שיהיו ארבעת המינים בבית הכנסת של היחידה.

שמיני עצרת (שמחת תורה)

  1. שמיני עצרת (שמחת תורה) מתחיל בכל שנה ביום כ"א בתשרי לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום כ"ב בתשרי עם צאת הכוכבים.

חג הפסח

  1. חג הפסח מתחיל בכל שנה ביום י"ד בניסן לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום כ"א בניסן עם צאת הכוכבים.
  2. מיום י"ג בניסן, בשעה 09:00, לא יימצא חמץ בבסיסי צה"ל ובמתקניו וזאת עד לצאת חג הפסח.
  3. בכל המטבחים ובחדרי האוכל שבבסיסי צה"ל ובמתקניו יבוער החמץ ויוכשרו כלי המטבח והאוכל עד ליום י"ב בניסן, בשעה 18:00.
  4. בשנה בה י"ד בניסן חל ביום שבת או ביום ראשון, רשאית הרבנות הצבאית הראשית להקדים את המועדים המצוינים בסעיפים 19 ו- 20 לעיל.
  5. בליל פסח, י"ד בניסן, יתקיים בכל יחידות צה"ל ובמתקניו סדר פסח מסורתי לכל חיילי היחידה. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך יתאפשר להשתתף בסדר הפסח.

חג השבועות

  1. חג השבועות מתחיל בכל שנה ביום ה' בסיוון לפני שקיעת החמה ומסתיים למחרת ביום ו' בסיוון עם צאת הכוכבים.

פרק ה – חגים

חג החנוכה

  1. חג החנוכה מתחיל בכל שנה בליל כ"ה בכסלו ומסתיים ביום ג' בטבת.
  2. באחריות סגל הדת של היחידה לערוך בימי החנוכה טקס הדלקת נרות בכל יחידות צה"ל ומתקניו. אם אין ביחידה סגל דת, יישא באחריות האמורה קצין או נגד אשר מונה לכך על ידי מפקד היחידה. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך, יתאפשר להשתתף בטקס זה.

חג הפורים

  1. חג הפורים חל בכל שנה ביום י"ד באדר, ובירושלים – ביום ט"ו באדר. בשנה מעוברת, יחול החג בחודש אדר ב'. בשנה שבה ט"ו באדר חל בשבת, חל החג בירושלים ביום י"ד באדר.
  2. לחיילים החפצים בכך יתאפשר להשתתף בקריאת המגילה בחג הפורים, בהתאם לאמור בפ"מ 34.0301.

פרק ו – ימי צום

  1. כל חייל החפץ בכך רשאי לצום בכל אחד מימי הצום המפורטים בסעיף 9 לעיל ובסעיפים 31 ו- 32 להלן. חייל שצם ישוחרר מכל פעילות במשך שעות הצום.
  2. קצין הלוגיסטיקה היחידתי אחראי לדאוג לכך שלכל חייל שצם, תוגש ארוחה חמה לפני כניסת הצום ומיד בסיומו. מפקדו של חייל אשר צם בימי הצום כאמור, אחראי לכך שלחייל יתאפשר לסעוד סעודות אלה.
  3. בהתאם לאמור בהק"א 33-05-01, במהלך יום הכיפורים ותשעה באב רשאי כל חייל החפץ בכך לנעול נעליים שאין בהן חלקי עור.

צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז

  1. ימי הצום המפורטים להלן מתחילים עם עלות השחר בתאריכים המצוינים בצידם ומסתיימים 30 דקות לאחר שקיעת החמה:
    • א. צום גדליה – ג' בתשרי (אם ג' בתשרי חל בשבת, נדחה הצום ליום ראשון שלאחריו);
    • ב. עשרה בטבת – י' בטבת;
    • ג. תענית אסתר – י"ג באדר (אם י"ג באדר חל בשבת, מוקדם הצום ליום חמישי שלפניו). בשנה מעוברת, חל הצום באדר ב';
    • ד. שבעה עשר בתמוז – י"ז בתמוז (אם י"ז בתמוז חל בשבת, נדחה הצום ליום ראשון שלאחריו).

צום תשעה באב

  1. צום תשעה באב מתחיל ביום ח' באב (אם תשעה באב חל בשבת, נדחה הצום ליום ראשון שלאחריו), עשר דקות לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום ט' באב, 30 דקות לאחר שקיעת החמה.
  2. ארוחת הערב לכלל החיילים בליל תשעה באב תוגש ביחידות צה"ל ובמתקניו שעה אחת, לפחות, לפני כניסת הצום, ותהווה סעודה מפסקת לחיילים הצמים.
  3. בתשעה באב אין לקיים במחנות צה"ל ובמתקניו פעילות בידור, הווי או תרבות. כמו כן, קנטינות ומזנונים הפועלים במחנות צה"ל ובמתקניו יהיו נעולים ביום זה.

פרק ז – מעליות שבת

  1. בפרק זה: "מנגנון פיקוד שבת" – כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבניינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס"א-2001.
  2. בכל בניין, אשר הקמתו החלה לאחר יום 29 בדצמבר 2005, שבו מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת.
  3. בכל בניין שבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות מותקן מנגנון פיקוד שבת, תופעל המעלית כמעלית שבת בכל הקומות בשבתות, בימים הנוראים ובמועדי ישראל, למעט ימי חול המועד, מחצי שעה לפני כניסתם עד לחצי שעה לאחר יציאתם. באחריות מפקד הבניין או המתקן הצבאי לאפשר לכל חייל החפץ בכך את השימוש במעלית, אשר הופעלה כמעלית שבת.

פרק ח – חריגים

תוקף סעיף 37א רבתי  מה- 29 במאי 2006

37א.     בפרק זה: "פעילות מבצעית" – פעילות לחימה, מארבים ופשיטות, לרבות סיוע ליחידות המבצעות פעילות זו.

  1. על אף האמור בסעיפים 6, 8, 10, 12 ו- 22 לעיל, במחנות ובמתקנים רבי-יחידות, כהגדרתם בפ"מ 9.0103, ניתן לערוך סעודה או סדר פסח אחד לכל היחידות השוכנות במחנה ובמתקן – הכול בתנאי שלכל חיילי היחידות השוכנות במחנה או במתקן יש אפשרות להגיע לסעודה או לסדר הפסח באופן סביר ובמועדים שנקבעו לקיומם. במחנה או במתקן שבו קיימת יחידה המרוחקת ממקום קיום הסעודה או סדר הפסח יש לקיים סעודה או סדר הפסח גם ביחידה זו, בהתאם לאמור בסעיפים 6, 8, 10, 12 ו- 22 לעיל.
  2. קצין בדרגת אל"ם ומעלה מוסמך לאשר ביחידות הכפופות לו חריגה מהוראות פקודה זו כמפורט להלן:
    • א. לא לאפשר לחיילים להשתחרר מפעילות לפני כניסת השבת, המועד או הימים הנוראים, בהתאם לאמור בסעיף 3 לעיל;
    • ב. לא לקיים סעודה חגיגית או לא לאפשר לחייל להשתתף בסעודה חגיגית, בהתאם לאמור בסעיפים 6, 8 ו- 12 לעיל;
    • ג. לא להקים סוכה, בהתאם לאמור בסעיף 14 לעיל;
    • ד. לא לאפשר לחיילים לאכול בסוכה, בהתאם לאמור בסעיף 15 לעיל;
    • ה. לא לאפשר לחייל להשתתף בסדר פסח, בהתאם לאמור בסעיף 22 לעיל;
    • ו. לא לקיים טקס הדלקת נרות או לא לאפשר לחייל החפץ בכך להשתתף בטקס זה, בהתאם לאמור בסעיף 25 לעיל;
    • ז. לא להפעיל מעלית כמעלית שבת, בהתאם לאמור בסעיף 37 לעיל – לתקופה שלא תעלה על 96 שעות.
  3. קצין בדרגת אלוף ומעלה מוסמך לאשר ביחידות הכפופות לו חריגה מהוראות פקודה זו כמפורט להלן:
    • א. לא לקיים סעודה מפסקת, בהתאם לאמור בסעיפים 10 ו- 33 לעיל;
    • ב. לא לקיים סדר פסח, בהתאם לאמור בסעיף 22 לעיל;
    • ג. לא לשחרר מפעילות חייל שצם בימי הצום, בהתאם לאמור בסעיף 28 לעיל.

תוקף סעיף 41 מה- 29 במאי 2006

  1. לא יעשה קצין שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 39 לעיל אלא כשהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית, ולאחר שהתייעץ עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי. כן, לא יעשה קצין שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 40 לעיל, אלא כשהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית ולאחר שהתייעץ עם הרב הצבאי הראשי.
לכתבה >
מדריך לעריק

מדריך לעריק

in Portfolio

מדריך לעריק

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין צבאי מומחה בדין צבאי בכלל ובתיקי עריקים בפרט על כל סוגיהם (משתמט, עריק יחידה, "עריק בקו"ם" ועריק מילואים), ונועד לשמש את החיילים, במהלך העריקות או במהלך המעצר, ואת בני משפחותיהם בנקודת זמן קשה זו בחייהם. במאמר זה תוכלו למצוא מידע מועיל ויעיל, אשר מגלם ניסיון של כ-20 שנות ניסיון בדיני צבא. מאמר זה אינו מהווה, בשום פנים ואופן, תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ופרטני, בהתאם למקרה הספציפי.

1. מהי עריקות ואילו סוגי עריקים קיימים?

במדינת ישראל קיימת חובת שירות בצבא. החל מגיל 16 נחשבים (כמעט) כל נער ונערה כמלש"בים (מועמדים לשירות בטחון), מקבלים צו ראשון, צווי התייצבות למיונים, צווים לבדיקות ולבסוף צו גיוס. לאחר התייצבות לצווים אלה, עוברים בדיקות, מותאם פרופיל רפואי, נשלח צו גיוס וצריך להתייצב במועד הגיוס. מי שלא מתייצב לצווים או במועד הגיוס, נחשב משתמט. מי שמסרב להתייצב ליחידה ובורח מהבקו"ם- נחשב עריק בקו"ם. מי שעובר את כל התהליך, מתפנה לטירונות, משובץ ליחידה ובורח ממנה- נחשב נפקד או עריק יחידה. מי שלא מתייצב לזימון מילואים- נחשב עריק מילואיםלגבי כל אחד מסוגי העריקים, קיימת מדיניות העמדה לדין ומדיניות ענישה שונה- כנגד עריק שתקופת היעדרותו מביאה אותו להגדרת "עריק פרקליטותי" – יוגש כתב אישום, והוא יובא למשפט בפני בית דין צבאי ושופטים צבאיים. על כל היעדרות לתקופה קצרה מזו- יועמד עריק יחידה לדין משמעתי בפני קש"ב.

2. עריקות היא עבירה שמובילה לרישום פלילי.

כן, אם לא ידעתם, הרשעה בעבירת עריקות גוררת אחריה רישום פלילי. בעבר, כל הרשעה בתיק עריקות הייתה נושאת רישום פלילי "מלא", למשך 17 שנים. על פי תיקון לחוק מהעת האחרונה, יהיו מקרים בהם הרישום הפלילי ייחשב "מופחת", כלומר יימחק אוטומטית בתוך 5 שנים; ואילו במקרים אחרים, ילווה את החייל בגין הרשעה בתיק עריקות, רישום פלילי מלא למשך 17 שנים. קיומו של רישום פלילי כזה, שולל את היכולת לקבל תעודת יושר ולהתקבל למקומות עבודה מסויימים ועשוי להגביל את צעדיו של החייל. שימו לב- שיפוט בדין משמעתי לא גורר אחריו רישום פלילי. שיפוט בבית דין צבאי גורר אחריו רישום פלילי. גם בהיבט זה חשיבות מכרעת לייצוג טוב של עורך דין צבאי מנוסה, שכן קיימת משמעות לעונש אשר יושת עליכם, שכן יש רף מסוים של תקופת כליאה שמתחתיו- יהיה לחייל רישום פלילי מופחת, ואילו כל עונש מעל הרף- יגרור רישום פלילי לכל החיים. למאמר "רישום פלילי מופחת" לחץ כאן.

 3. מה ניתן לעשות לפני שמתחילים עריקות?

אמנם, ברקע היעדרות מהצבא תמיד קיימת סיבה, בין אם מדובר בבעיות כלכלית בבית, בעיות נפשיות של החייל, בעיות רפואיות של בן משפחה, קושי להישאר ביחידה או התנכלות מצד מפקדים. יחד עם זאת, עדיף להמנע מעריקות, לאור השלכות הרישום הפלילי. לכן, אם הספקת לקרוא מדריך זה לפני שהתחלת בעריקות, דע כי קיימים גורמים שונים בצה"ל אשר מטרתם לבחון את התנהלות גורמי היחידה והמפקדים, ופניה אליהם עשויה לפתור את הבעיה ולמנוע את העריקות. ראשית, ניתן לפנות אל נציב קבילות חיילים, אשר יבחן את התלונה, ובמידה וימצא אותה מוצדקת ייתן הוראות ליחידה, שיובילו לשינוי המצב. לדוגמא- אם אתה חייל בודד שלא מקבל סיוע ת"ש תקופה ארוכה למרות הגשת בקשות מתאימות, ייתכן שלאחר פניה לנציב קבילות חיילים תקבל באופן מיידי את הסיוע המגיע לך ואולי גם תנאי שירות מתאימים; אם מתעללים בך נפשית או פיזית ביחידה, כמובן שזה גם המקום לפנות לנציב קבילות חיילים, אך גם להגיש תלונה למצ"ח כנגד המפקדים או מי שפגע בך. שנית, בכל בעיה ניתן לפנות אל גורמי קצין פניות הציבור [קפ"ץ] אשר מהווים מקור פניות עיקרי בכל עניין ומנתבים את הפניה לגורם הצבאי המתאים. זכור, החוק פועל לשני הכיוונים, הוא מחייב גם את העבריין וגם את השוטר, גם את החייל וגם את רשויות הצבא, ובדיקת הגורמים המפקחים יכולה לסייע [קפ"ץ: 03-5691000 // נקח"ל: 03-6977374 // היחידה לפניות ותלונות הציבור: 03-697554].

4. עריק ועוד לא נעצרת? מה ניתן לעשות במהלך העריקות?

אם הנך עריק וטרם נעצרת, כדאי שתדע שקיימות אפשרויות לטפל בעניינך כבר משלב זה, ואין צורך להמתין עד שיתפסו אותך או עד שתסגיר את עצמך במצ"ח או בכלא 4. אפשר להתחיל לפעול כעת. למשרדנו תקדימים רבים של סגירת תיקים במהלך עריקות, פטור משירות במהלך עריקות ואף טיפול נפשי במהלך עריקות, הכל בהתאם לסוג המקרה. במקרה של בעיה רפואית או נפשית, חשוב לדעת, שקיימת אפשרות פניה לגורמים רפואיים ונפשיים גם במהלך העריקות, בייחוד מקום בו קיימים מסמכים רפואיים המעידים על מצב הדורש התייחסות מיוחדת. שים לב- ניתן לבצע בדיקות אלה גם ללא מעצר, ולמשרדנו תקדימים רבים כאלה. כך למשל, הצלחנו להקפיא פקודת מעצר בעניינה של עריקה במשך שנה, חולת אפילפסיה, ולהביאה לוועדה רפואית ללא מעצר. בוועדה הרפואית הומלץ לחיילת פרופיל 21 רפואי והיא פוטרה משירות תוך שהפרקליטות הצבאית הסכימה לסגור את עניינה ללא הליכים משפטים; בנוסף, הצלחנו להביא לבדיקה נפשית במהלך עריקות של חיילת עריקה שנתיים וחצי, היא פוטרה משירות בפרופיל 21, והגשנו בקשה לסגירת התיק משפטי לחלוטין ללא הליכים, תוך שבקשתנו נענתה בחיוב, והכל במהלך העריקות; בנוסף, הצלחנו להביא לבדיקה במהלך עריקות של חייל עריק יחידה במשך שנה וחצי, הוא פוטר משירות בפרופיל 21 ועמד לדין משמעתי בלבד [10 ימי מחבוש]. לכן, יש חשיבות גדולה להתייעצות כבר בשלב הזה, עם עורך דין צבאי בקיא ומנוסה בתיקים מסוג זה, אשר מכיר את המערכת הצבאית ואת הגורמים הרלוונטים ויודע בדיוק לאן לפנות. למאמר "גורמי בריאות הנפש" לחץ כאן. במקרה של מצב משפחתי/כלכלי קשה– אם הסיבה לעריקות היא מצב כלכלי קשה, מצב משפחתי בעייתי (מוות במשפחה, אלימות או הליכי גירושין בין ההורים), מצב רפואי קשה של ההורים או אחד מבני המשפחה, ניתן להתחיל בטיפול המשפטי ואיסוף המסמכים כבר בשלב העריקות, וייעוץ של עורך דין צבאי מומחה בדין צבאי ובתיקי עריקים יכול לתת הכוונה עוד בטרם נעצרתם. במקרים חריגים ניתן לבקש מגורמי פרקליטות צבאית לבטל פקודת מעצר או  לבטל הליכים משפטיים לחלוטין חרף היעדרות. אם אתה עריק יחידה- בשבועיים הראשונים להיעדרותך צפוי להגיע לביתך נציג מהיחידה, אשר יחפש אותך, יבקש ממך לחזור ליחידה וימסור לך ולהוריך מכתב בו מצויין כי אתה נעדר משירות, כי היעדרות משירות זו עבירה שבגינה אתה עלול לעמוד לדין בפני בית דין צבאי, ולהיות מורשע בעבירה הנושאת רישום פלילי. כדאי שתהיה מוכן ותציין גם בפני המפקד המחפש את סיבות ההיעדרות כיוון שהדברים נרשמים ומתועדים בתיק הפרקליטות. איסוף המסמכים ותחילת הטיפול המשפטי במהלך היעדרות יכול לסייע, ומשרדנו ייצג חייל שהיה עריק במשך שנה וחצי מהיחידה, אשר בעקבות טיפול משפטי שהחל במהלך ההיעדרות, פוטר משירות ושוחרר מהכלא בתוך 17 ימים בלבד ללא פרופיל 21.

5. מהו סעיף העבירה בחוק השיפוט הצבאי בגין עריקות?

בחוק השיפוט הצבאי קיימות מספר עבירות אשר התביעה יכולה לייחס בכתב האישום בגין עריקות: עבירה חמורה פחות, היא  עבירת ההיעדרות מן השירות, לפי ס' 94 לחוק השיפוט הצבאי: "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להמצא בו אותה שעה, דינו- מאסר שלוש שנים, אלא  אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך"; עבירה חמורה יותר היא עבירת העריקה, לפי ס' 92 לחוק השיפוט הצבאי:"חייל שערק מן הצבא, דינו- מאסר חמש עשרה שנה. "עריקה" לעניין סעיף זה- העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא". קיימת חזקה משפטית, לפיה היעדרות מעל שנה וחצי מלמדת על כוונה שלא לחזור לצבא. חשוב שתדעו, שברוב תיקי העריקים מייחסת התביעה עבירה של היעדרות מהשירות לפי ס' 94, ורק בתיקים החמורים מיוחס סעיף 92. ייחוס עבירת עריקה יוביל לרישום פלילי חמור בגין עבירת פשע, ולעונש מאסר ממושך ביותר, נוכח החומרה שבה רואה התביעה תיק שכזה. לכן, להתייעצות עם עורך דין צבאי בקיא ומנוסה בתיקי עריקים, כבר בשלב המעצר ולפני הגשת כתב האישום יש חשיבות עצומה, שכן פעולות שינקוט כבר בשלב זה יכולות להביא לייחוס עבירה חמורה פחות. גם אם התביעה מייחסת סעיף חמור ניתן לבקש להמיר את סעיף האישום מעבירת עריקה לפי ס' 92 לעבירת היעדר מהשירות לפי ס' 94, ולמשרדנו תקדימים רבים בהם הצלחנו להמיר את סעיף האישום, מה ששינה לחלוטין את פני התיקים, ואת הענישה בהם, בהתאם. למשרדנו אף תקדימים של ביטול כתבי אישום והעמדה לדין משמעתי בלבד. 

 6. עריק, נעצרת? מה לעשות בחקירה?

אם נעצרתם בגין עריקות, השלב הראשון העומד בפניכם הוא שלב החקירה. חקירת עריקים אינה דומה לחקירת מצ"ח, היא קצרה יותר, ומעמיקה פחות. מצד אחד זה טוב- כי לא תהיו זמן רב בחדר חקירות, ומצד שני זה לא טוב- כי לא ממש ישאלו אתכם יותר מדי שאלות על הסיבה לעריקות. אם יש דברים חשובים שעמדו ברקע להיעדרות- חשוב שתציינו אותם (גם כדי שלא יגידו אחר כך שלא טענתם את זה בהזדמנות ראשונה). חשוב שתדעו שזכותכם לכתוב את האמרה בעצמכם כי לדברים שייכתבו באמרה יש חשיבות בהמשך. לכן, אם החוקר מסרב לכתוב משהו שאמרתם, כגון- שאתם לא מודים בעריקות, מה היו הסיבות לעריקות, או כל התנהלות לא תקינה של השוטרים הצבאיים כלפיכם- קחו את העט מהחוקר, קחו את דף האימרה, וכתבו הכל בעצמכם; אם מזהירים אתכם בגין חשדות פליליים אחרים– דאגו באופן מיידי להתקשר לעו"ד צבאי, על מנת לקבל ייעוץ במהלך החקירה און ליין, לא להתבייש מהחוקר. למאמר המדריך המלא לחקירת מצ"ח לחץ כאן; אם אתם מוזהרים בביצוע עבירת עריקה לפי ס' 92 חשוב מאוד שתתייעצו באופן מיידי בעורך דין צבאי מנוסה לפני שתאמרו ולו מילה אחת בחקירה. חשוב להבין, שעריקה היא היעדרות מהצבא עם כוונה שלא לחזור, ולכן קיימת חשיבות רבה לגרסה שתינתן במהלך החקירה. לצורך כך יש להתייעץ בעורך דין צבאי המנוסה בטיפול בתיקי עריקה, שכן באמצעות ייעוץ במהלך החקירה ובהמשך גם על ידי טיפול נכון בתיק- יוכל עורך דין צבאי מנוסה להביא לכך שלא יוגש כנגדכם כתב אישום בסעיף של עריקה לפי ס' 92 אלא כתב אישום בעבירה של היעדרות מהשירות לפי ס' 94 שהוא פחות חמור. אל תיעלבו, אבל מי שיחקור אתכם זה לא חוקר ולא חוקר מצ"ח אלא שוטר צבאי, ואל תיעלבו גם אם יגבו ממכם את האמרה כשאתם עומדים בקבלה לכלא 4, במסדרון ובעמידה. זה קורה. אם זה קורה, כדאי שתספרו על כך גם לעורך הדין הצבאי שייצג אתכם בתיק, לפעמים יש לזה חשיבות בהליך עצמו.

7. מהם ההליכים בבית הדין הצבאי בגין עריקות?

דיון הארכת מעצר ראשוני בפני שופט יתקיים בתוך 48 שעות מרגע המעצר. במידה והפרקליטות הצבאית תחליט שלא להגיש נגדכם כתב אישום אלא להעמיד אתכם לדין משמעתי, לא תובאו בפני שופט. הדיונים בבית דין צבאי הם פומביים, ולמשפחה יש אפשרות להיות נוכחת בהם. כך, ניתן יהיה לראות את יקירכם גם במהלך הדיונים בבית הדין ולא רק בתיאום ביקורים בכלא הצבאי; במידה וקיימות כנגדכם ראיות מספיקות- יוגש כנגדכם כתב אישום. כאמור, לסעיף העבירה שייוחס משמעות קריטית, ולעורך דין צבאי מנוסה יש את היכולת להביא לכתב אישום מרוכך יותר. בהתאם למשך ההיעדרות, תחליט התביעה האם בכוונתה להגיש בקשה להרחבת מותב משופט אחד לשלושה שופטים. מקום בו החליטה התביעה לבקש שלושה שופטים- המשמעות היא שבכוונתה לבקש עונש העולה על שנת מאסר! בשלב זה, מתפקידו של עורך הדין הצבאי להסיר מכם סיכון שכזה, ולבקש כי עניינכם ידון בפני שופט אחד, ולמשרדנו תקדימים בהם הצלחנו לשכנע את התביעה לחזור בה מבקשתה להרכבת מותב של שלושה שופטים; בהמשך, ייקבע מועד להקראה בתיק העריקות; ואתם וודאי שואלים את עצמכם- כמה זמן אשב בכלא?? זוהי שאלת מיליון הדולר. אז ככה- רמות הענישה בתיקי עריקים משתנות בין סוגי העריקים השונים, ועם ייצוג משפטי טוב של עורך דין צבאי מנוסה, כמובן שהענישה יכולה להיות נמוכה באופן משמעותי. כך, משרדנו השיג הסדר של 17 ימי מאסר על עריקות של שנה וחצי (ללא פרופיל 21) [2014]; הסדר של 90 ימי מאסר על השתמטות של 12 שנים (!) הסדר של 47 ימי מאסר על 8 חודשי עריקות [2015]; 80 ימי מאסר בטיעון פתוח על עריקות של 9 חודשים עם תנאי בית דין קודם בן 60 ימים [2015]; עונש בטיעון פתוח של 90 ימי מאסר על 3 שנות היעדרות מהיחידה [2015]; הסדר של 150 ימי מאסר נטו על 8 שנות היעדרות מהיחידה [2016];  לדף הצלחות המשרד לחץ כאן.

8. פטור משירות צבאי

אם ברצונכם לקבל פטור משירות צבאיקיימות מספר אפשרויות, אשר תלויות בטעמים לצורך בפטור משירות צבאי. הגורמים בכלא אשר יכולים להורות על פטור הם וועדת התאמה או גורמי גחל"ת. כל חייל מאובחן כמעט באופן אוטומטי על ידי גורמי גחל"ת, ובמידה וקיימות בעיות קשות, ניתן לבקש שמערך גחל"ת יורה על פיטוריו משירות, כמובן תוך הגשת בקשה מתאימה ומסמכים. במידה וקיימת בעיה רפואית או נפשית ניתן לפנות אל גורמי רפואה וברה"ן בכלא; במידה וקיימת בקשה לפטור מטעם אחר [כגון דת] יש לפנות אל גורמי אחרים במיטב, בהתאם לבקשה; במידה ומשפחה עוזבת את ישראל יחד עם ילדים מתחת לגיל 16, יש להסדיר מעמד "בן מהגרים". בן מהגרים הוא מי שבגיל מסויים עוזב את הארץ, יחד עם משפחתו, נוכח החלטת הוריו להגר מישראל. מאחר והוא אזרח ישראלי, עליו לבקש אישור לעזוב את הארץ. למשרדנו תקדימים של הסגרת מעמד בדיעבד. למאמר בנושא פטור משירות צבאי לחץ כאן.

9. תיקי משתמטים ועריקי בקו"ם דורשים מומחיות משפטית מיוחדת

תיקי משתמטים ועריקי בקו"ם הם תיקים סבוכים בהם נדרשת מומחיות מקצועית מיוחדת של עורך דין צבאי. מדובר בתיקים בהם כחלק מחומר הראיות, על התביעה להביא גם את תיקו האישי של החייל ולהוכיח את חוקיות גיוסו של החייל, בכל שלבי הגיוס החל משלב הזימונים לבדיקות, ועד שלב הוצאת צו הגיוס ומודעות החייל לצו הגיוס. אם למשל, לא קיים בתיק האישי צו הגיוס אשר נשלח לחייל, או שהצו נשלח לכתובת שאינה כתובת המגורים של החייל- ניתן לטעון כי לא הייתה לחייל מודעות לכך שעליו להתגייס. פגמים בחוקיות הגיוס יכולים להביא לשחרור ממעצר או אפילו ביטול כתב אישום. עורך דין צבאי מיומן ומנוסה, אשר יודע לקרוא תיק אישי ומכיר את התיק האישי על בוריו, יכול בנקל לגלות פגמים הקיימים בחומר הראיות בכל הנוגע להליך גיוס החייל, ולהביא לשחרור ממעצר, לביטול כתב אישום או לעונש מקל בעקבות בעיות בחוקיות הגיוס. בתיק אישי יש שלל מסמכים הנוגעים להליך גיוסו של החייל, צווים, זימונים, מכתבים ששלחה לשכת הגיוס ומכתבים ששלח החייל ללשכת הגיוס- הכל מתועד והכל בפנים. ואם לא- אז מזלכם! כי אי קיומו של מסמך או צו יכול לפגוע בראיות התביעה, וזה לטובתכם. משתמטי חו"ל או עריקי חו"ל [ששהו בחו"ל כל התקופה]- לעיתים נעצרים בנתב"ג עם חזרתם לארץ ולעיתים הם מעוכבים בנתב"ג, נמסר להם כי עליהם הגיע להסדיר את עניינם בלשכת הגיוס, הם מגיעים ללשכת גיוס ואז נעצרים. במקרה שנעצרת ומוגש נגדך כתב אישום, תצטרך התביעה להוכיח שעזבת את הארץ לאחר גיל 16 או לאחר שהתחלת הליכי גיוס, שלא הסדרת את מעמדך לפני העזיבה (בבקשת דחייה, פטור או מעמד בן מהגרים) ושהיית מודע לכך שאתה חייב בגיוס ולמרות זאת עזבת את הארץ. גם בעניין זה כמובן קיימות הלכות משפטיות אשר יכולות לסייע לך ואשר עורך דין צבאי מיומן יידע להציג בעניינך לבית המשפט, על מנת להביא לשחרורך ממעצר או לעונש מקל במיוחד. אם הסדרת את מעמדך לפני עזיבת הארץ, כגון באמצעות הגשת בקשה למעמד בן מהגרים, עורך הדין צבאי מיומן יעזור לטעון טענה זו ולהוכיחה. למשרדנו תקדימים של סגירת תיקים של משתמטי חו"ל ללא הליכים וללא כליאה, אף בשנות היעדרות רבות. למאמר בנושא פטור לישראלים השוהים בחו"ל ומעמד בן מהגרים לחץ כאןכשל בהסדרת מעמד בן ישיבה שתורתו אומנותו- הוא מי שלומד תורה בישיבה מוכרת במסגרת הסדר זה, לא עוסק בכל עיסוק אשר ראוי להיות משולם עבורו שכר ומקדיש את כל עיתותיו ללימוד התורה. קיימים מקרים בהם, בעקבות כשל בהגשת בקשת הדיחוי עובר מי שנכלל בהסדר בן ישיבה שתורתו אומנותו – מבוטל מעמד זה אוטומטית על ידי רשויות הצבא, והאדם נדרש להתייצב לגיוס. במקרה זה, הסתייעות בעו"ד צבאי מנוסה היא חשובה ביותר על מנת לפתור את הבעיה נקודתית ולהביא לפתרון הטוב ביותר עבור האדם- והוא- חזרה לישיבה ללימוד תורה במסגרת ההסדר או קבלת פטור משירות.

 10. כלא צבאי- פרטים ומידע שימושי

אי אפשר לסיים מאמר זה מבלי לתת לכם נתונים, מידע וטלפונים של הכלא הצבאי. כידוע, קיימים שני מתקני כליאה צבאיים:
• בס"כ 394 (או בשמו העממי- "כלא 4") הממוקם בבסיס צריפין, סמוך לשער ראשון;
• בס"כ 396 (או בשמו העממי- "כלא 6") הממוקם בסמוך לעתלית בצפון. בכל כלא מספר פלוגות עצורים, ופלוגה נפרדת לבנות. יודגש- בנות מוחזקות בהפרדה מוחלטת מפלוגות הבנים. חייל אשר טרם נגזר דינו מוגדר "על"מ"- עצור לפני משפט; חייל שכבר נגזר דינו- מוגדר "שפוט". לרוב, חיילים מעדיפים להישאר בסטטוס של על"מ מאחר שבמצב זה לא ניתן לשפוט אותם בדין משמעתי בגין עבירות התנהגות בכלא, ולא ניתן להוסיף להם ימי כליאה. בנוסף, לעיתים לאחר גזר הדין ובמידה ונותרה עוד תקופת כליאה, מועברים חיילים לכלא 6. לכן, חיילים המתגוררים בדרום או במרכז מעדיפים להישאר בכלא 4 על מנת להקל על משפחותיהם בביקורים. בכל כלא צבאי, קיימים מספר מערכים תומכים אשר מטרתם לטפל בחיילים ואף לשקמם:

  • מערך גחל"ת (גורמי חזרה לשירות תקין) תפקידו של מערך זה בכלא צבאי, הוא לבחון את עניינו הפרטני של כל חייל ולהמליץ המלצות לגבי המשך שירותו, מתוך הבנה שקיימים קשיים שבגללם נעדר החייל משירות, קשיים המשפיעים על החייל ולא מאפשרים לו להמשיך שירות תקין במצב הנוכחי. כך, יכול מערך גחל"ת להמליץ על שינוי שיבוץ של חייל, על הקלה בתנאי שירות (כגון יומיות, שבוע-שבוע) וכן על פטור משירות;
  • מערך בריאות הנפש– קב"נים ופסיכיאטרים צבאיים אשר בודקים בכלא הצבאי חיילים אשר מתלוננים על מצב נפשי קשה, על חרדות, דכאונות, התמכרות לסמים ושלל בעיות נפשיות נוספות. גם גורמים אלה יכולים להמליץ שלל סוגי המלצות, החל מהורדת פרופיל והמשך שירות, ועד פטור משירות בפרופיל 21 נפשי;
  • מערך מקא"ממערך קידום אוכלוסיות מיוחדות המטפל בחיילים שגוייסו מראש בגיוס מיוחד, עם נתונים נמוכים, ומתוך הבנה שהם מגיעים עם קשיים מבית וסיכויי הצלחה נמוכים לשירות צבאי. חיילים כאלה, במידה ואכן מוסרים כי אינם מצליחים בשירות צבאי- מקבלים פטור משירות;
  • וועדות התאמה– וועדת התאמה בוחנת את עניינו של החייל וממליצה כל המלצה, כמו גחל"ת- החל משינוי שיבוץ ועד פטור משירות; חשוב לדעת- וועדת התאמה יכולה להמליץ על פטור משירות מכמה סיבות. הסיבה הנפוצה, במקרה של היעדרויות ארוכות, היא פטור בגלל "התנהגות רעה וחמורה"- ומשמעותה היא שהחייל בהתנהגותו הרעה והעובדה שביצע עריקות ארוכה, למעשה כפה על המערכת לשחרר אותו, ולמעשה הביא לשחרורו מהצבא בהתנהגותו הרעה והחמורה. בדרך כלל נשללות חלק מהזכויות (מענק וכד') אם מקבלים פטור בעילה זו. קיימת סיבה אחרת והיא "אי התאמה"- ומשמעותה היא שהחייל פשוט לא מתאים למערכת. זו עילה שפטור בגינה לא מביא לשום פגיעה בחייל. גם בהיבט זה משמעות חשובה לעבודתו של עורך דין צבאי מנוסה המייצג את החייל, ולמשרדנו תקדימים בהם שונתה עילת השחרור מהתנהגות רעה וחמורה לעילה של אי התאמה והחייל זכה במלוא הזכויות המגיעות לו מהצבא.
  • מערך ת"ש– מטפל בבקשות ת"ש ומתן סיוע ת"ש למשפחתו של העצור גם בתקופת הכליאה, בייחוד מקום בו מדובר בחייל בודד או מצד שני חייל נשוי עם ילדים.

חשוב מאוד שעורך הדין הצבאי המייצג אתכם יהיה בעל היכרות מעמיקה עם כל הגורמים לעיל בכלא הצבאי, ויידע להפנותכם אל כל הגורמים הרלוונטים לכם, שכן אלה יכולים לתת המלצה לגבי פטור משירות, המלצה לגבי הקלה בעונש ואף לתת לכם סיוע כספי שמגיע לכם עוד במהלך הכליאהביקורים וכן הבאת ציוד לעצור בכלא צבאי היו נערכים בעבר בתיאום עם קצין העיר הרלוונטי למקום מגוריכם. כיום ניתן לתאם ביקור עם הכלא- טלפון לתיאום ביקורים בכלא 4- . לעצור יתאפשרו ביקורים במשך כל תקופת כליאתו, אלא אם כן ישללו לו ביקורים עקב התנהגות רעה בכל והגשת טופסי תלונה כנגדו מסיבה כזו או אחרת. עוד יש לדעת, כי ההפרש בין הביקורים חייב להיות לפחות שבועיים. לחיילים נשואים- יש תדירות ביקורים גבוהה יותר ומשך ביקור ארוך יותר על ידי האישה. בכל מקרה, ניתן לפנות אל קצין העיר בבירורים שונים בנוגע לעצור.

קצין העיר טלפוניםטלפון קצין העיר אילת: 08-6302355/2356 או 08-6302474.
טלפון קצין העיר אשדוד: 08-8527195 או 08-8526348.
טלפון קצין העיר אשקלון: 08-6793326/61.
טלפון קצין העיר באר שבע: 08-9903137/39/33.
טלפון קצין העיר חיפה: 04-8695709.
טלפון קצין העיר טבריה: 04-672840/39/44.
טלפון קצין העיר ירושלים: 02-5697006/04.
טלפון קצין העיר נהריה: 04-9957114/15.
טלפון קצין העיר נתניה: 09-8972674/78.
טלפון קצין העיר עפולה: 04-6095408/09.
טלפון קצין העיר קריית שמונה: 04-6906529/530/408.
טלפון קצין העיר ראשון לציון: 03-9503636.
טלפון קצין העיר רחובות: 03-6792800.
טלפון קצין העיר תל אביב: 03-6794300/306.

בכלא צבאי מקבלים החיילים קנטינה מדי יום (כ-11 שקלים), ובסכום זה הם רשאים לרכוש לעצמם סיגריות, חטיפים, טלכרדים וכיו"ב; בקשות לחופשה לאירועים (בר מצווה, חתונה- לא יומולדת) מוגשות למפקד הכלא, והוא שאמור לאשרן. מפקד הכלא נוטה לאשר בקשות של חיילים "שפוטים" ונוטה לשלול בקשות של מי שעדיין מוגדר "על"מ". גם בהיבטים אלה יכול עורך הדין הצבאי לסייע רבות, בהגשת בקשות כאלה ואחרות למפקד הכלא ועמידה בקשר ישיר איתו. מניסיוננו רב השנים למדנו שלבקשות עו"ד בהקשר זה יש יתרון ותוצאות; בכלא צבאי יש טלפון ציבורי ולעיתים כמה טלפונים ציבוריים בכל פלוגה, ובדרך זו ניתן ליצור קשר עם החיילים העצורים. אם יקירכם נעצר ותפנו אל משרדנו, נוכל לצייד אתכם בעשרות מספרים של טלפון ציבורי כלא 4. להלן חלק ממספרי הטלפון:

טלפון ציבורי כלא צבאי:

טלפון ציבורי כלא 4 פלוגה ב: 08-9214609 / טלפון ציבורי כלא 4 פלוגה ג: 08-9206200 / טלפון ציבורי כלא 4 פלוגה א: 08-9202909 / טלפון ציבורי כלא 6 פלוגה ג: 04-9541502.

 לסיכום 

אם יקירכם או יקירתכם נעצרו בגין עריקות או השתמטות מהצבא, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות עבורם הוא לדאוג לייצוג של עורך דין צבאי מיומן ומנוסה, אשר מכיר את שלל הגורמים הרלוונטיים הן לטיפול בתיק המשפטי והן בטיפול הקשור להמשך השירות או פטור משירות. חשוב מאוד להסדיר את עניין הפטור מהשירות בהקדם ועוד במסגרת ההליך המשפטי, או לחילופין את הבעיה שהובילה לעריקות, וזאת על מנת למנוע מצב שבו החייל משתחרר מהכלא ומתחיל עריקות חדשה, ובכך למעשה, מסתבך שוב עם החוק מאותם טעמים. טיפול בתיק של עריקות או השתמטות שונה מטיפול בתיק מצ"ח או תיק פלילי "רגיל" – הראיות בתיק הן שונות, ההלכות המשפטיות הן מגוונות בהתאם לסוג העריקות (השתמטות, עריקות מהיחידה, עריקות מהבקו"ם, משתמט חו"ל, בן ישיבה, עריקה שהגישה תצהיר דת וכדומה), רמות הענישה הן מיוחדות (גם בהיבט הרישום הפלילי, וקיימים שלל גורמים מיוחדים שצריך להכיר גם לצורך הטיפול בתיק המשפטי וגם לצורך הטיפול בפטור משירות. שימו לב- דברים אלה אינם ידועים לכל עורך דין ואין די בעורך דין פלילי בלבד, אלא רק לעורך דין צבאי מנוסה ומיומן בעל וותקלכן, לצורך בחירת עורך דין צבאי, כדאי שתבדקו לעומק האם עורך הדין עוסק בדיני צבא וכמה שנים, ואילו הצלחות היו לו בתיקי עריקים. זאת, על מנת להיות בטוחים באיכות הטיפול המשפטי שתקבלו.

לצפיה בהצלחות משרדנו לחצ/י כאן.

 

לכתבה >

העמוד הבא »