למקרים דחופים:

אלימות בצבא

עבירות אלימות בצה"ל

כחלק מהיותו של צה”ל גוף אשר מפגיש את כלל קבוצות האוכלוסייה בישראל, כמדינה אשר מורכבת מערב רב של תרבויות שונות ולעתים אף יש שיאמרו מנוגדות, לא מפתיע לגלות כי ההתאקלמות בתוך אותו כור היתוך מפורסם אינה קלה עבור חלק מן המשרתים.  

בנוסף לכך, היותה של אוכלוסייה זו צעירה במיוחד, כמו גם כזו אשר נמצאת בצבא מתוקף חוק מחייב, ולא על סמך התנדבות רצונית, מהווה צבר תנאים אשר מתבטא לא פעם גם בהופעתם של מקרי אלימות בין חיילים ומשרתים בצבא, בין אם אחד כנגד השני, או שמא דווקא במסגרת היותם מחוץ לצבא.  

התופעה לא חומקת מעיניהן של הערכאות המשפטיות בצבא, אשר נוהגות להשית עונשים כבדים ובלתי מבוטלים על כל מי שימצא אשם במסגרת עבירה זו, לפיכך  במאמר הקרוב נרחיב אודות מאפייני האלימות בצבא, כמו גם כיצד מומלץ להתנהג בעודכם פוגשים מקרה שכזה. 

איסור גורף כחלק ממדיניות משמעתית 

אף על פי כי הסיבות לאיסור גורף אודות אלימות מובנות מאליהן לכל בר דעת, הצבא נותן על כך דגש ניכר כאשר בעקבות ביצוען של עבירות אלימות עלול חייל לאבד לחלוטין את כל זכויותיו והישגיו בעבר. 

כלומר, כחלק מדוקטרינת המשמעת הנוקשת אשר מאפיינת את הצבא, אלימות מהווה המחשה לאובדן כל רסן ועשתונות, כאשר בעקבותיה עלולים המשרתים לסטות מדרכם ולנהוג באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המצופה מהם במסגרת הצבא בשלל ההיבטים השונים. 

לכן, בעת היתקלות הצבא עם מקרי אלימות, יהיו אשר יהיו, הענישה עלולה להגיע למחוזות רחוקים וחמורים בעוד החייל אשר ביצע את העבירה נשפט לעונש מאסר בפועל, כמו גם עלול להשתחרר מן הצבא, בצירוף להמצאת סעיף פלילי בעניינו, אשר ילווה אותו למשך שנים רבות. 

מה מוגדר כעבירת אלימות בצבא? 

אלימות בצבא מוגדרת ככל פגיעה בין אם נעשתה מילולית או פיזית בין חיילים, כמו גם פגיעה של חיילים על אותו משקל כנגד אזרחים. זאת כאשר גם מעשים אלימים אשר נעשו ”מתוך רצון טוב” אינם מוחרגים מקטגוריה זו ומוגדרים כמעשי אלימות לכל דבר ועניין.  

כיצד נקבעת חומרתה של עבירת אלימות בצבא?

עבירות אלימות בצבא משתנות ונעות על טווח אשר לאורו נקבעת הענישה, כפונקציה כמובן של חומרת העבירה.  

עבירות חמורות נקבעות לפי חומרת הנזק אשר נגרמה לחייל, כפי שלעתים נדירות קורה שבשל פעולה אלימה של חייל כנגד אחר, כאשר האחרון זקוק לטיפול רפואי אשר עלול להתגלם באשפוז ארוך טווח ובשברים חמורים, כפי שקורה בעבירות חבלה בזדון.  

זאת בנוסף גם למושא האלימות של אותו חייל, כאשר כפי שנהוג בצבא מדובר בעבירה חמורה פי כמה מונים כאשר היא מופנית כלפי קצין ו/או מפקד ו/או שוטר צבאי אשר מילא את תפקידו, בעוד אותו חייל תוקף בחר לנהוג כנגדו בדרך אלימה. 

כלומר, לאור חישובם של 2 גורמים אלו  חומרת המעשה וזהות הקורבן, נקבעת חומרת העבירה ובהתאם לכך העונשין בפועל. 

אלימות פיזית בצבא 

בהמשך לכך, חייל אשר פעל בצורה אלימה כנגד חייל בעת מילוי תפקידו, כלומר חייל שנהג באלימות כלפי חייל אחר ששמר על מקום ו/או רכוש, או שנדרש למלא פקודה אשר ניתנה לו כדת וכדין, צפוי לעמוד בעונש מאסר של עד כדי 5 שנים. 

בנוסף לכך, אילו מדובר במקרה בו חייל תוקף חייל אחר באותה דרגה שלו, הוא צפוי לעמוד בעונש מאסר של עד שנה אחת. זאת כאשר המונח דרגה לא מתכוון לדרגה עצמה כמו שלמעמד החייל הנפגע  סדיר, קבע, פיקודי וכן הלאה.  

זאת ועוד, כי אילו מדובר באלימות אשר הופנתה מגורם בכיר כנגד פקודיו ו/או חייל אשר זוטר ממנו בדרגתו, אזי שחומרת הענישה הינה פחותה יותר ועבורה אותו קצין או מפקד עלול לשאת בעונש מאסר אשר מאמיר לכדי 3 שנים בפועל.  

בריונות בצבא – טקסי חניכה זובור והתעללות 

כמו כן, רובד נוסף של עבירות אלימות אשר באופן מסוים הינו ייחודי לצבא, מקבל דין ומעמד משלו בעת הצורך לשפוט חייל אלים, כאשר רובד זה מכונה בעגה המשפטית צבאית  התעללות.  

כלומר, במסגרת הצבא, אף על פי כי מדובר בתופעה אשר במידה רבה ממוגרת ומופיעה בממדים קטנים מאשר בעבר, לעתים ניתן להבחין בטקסי חניכה אשר נובעים מן הצורך והרצון של כמה חיילים (אשר הינם ותיקים יותר) להמחיש ולהבהיר את הבדלי המעמדות לתפיסתם בתוך המסגרת הצבאית, בעודם למעשה מבזים ומשפילים חיילים צעירים מהם אשר זה עתה הצטרפו לתוך המסגרת. 

אותן עבירות מקבלות גוון אחר לאור העובדה כי מדובר בעבירות אשר מקורן לא בסכסוך או אי הסכמה עם אותם חיילים, אלא נעשות אך ורק מתוך מניעי היררכיה וכבוד, וככאלו הן זוכות להתייחסות מחמירה יותר מצד הצבא, כאשר בגין עבירות שכאלו עונש המאסר עולה לכדי  3 שנים. 

זאת ועוד, כי אילו העבירה בוצעה בנסיבות אשר הינן חמורות יותר ולוו בהיבטים קיצוניים של השפלה ופגיעה פיזית אשר גבתה מחיר מן הקורבן, אזי שהעבירה עלולה להיבחן בסבר פנים חמורות יותר כאשר מבצעה עתיד להתמודד עם עונש אשר מאמיר לכדי  7 שנות מאסר בפועל.  

אלימות מילולית בצבא 

בנוסף לכך, שכיחות יותר הן עבירות מילוליות אשר נעשות בין חיילים ו/או בין חיילים למפקדיהם במהלך שירותם וכלל נגזרותיו 

אף על פי כי בדין הצבאי העלבת קצין ו/או שוטר צבאי ו/או חייל מהווה עבירה אשר בגינה צפוי חייל לעמוד לדין ואף צפוי לעמוד בפני עונש אשר יכול תיאורטית להאמיר לכדי עונש מאסר, ברובם המוחלט של המקרים העונשין יקבע בהתאם לזהות הדוברים, כאשר ככל שמושא האמירה ודוברה הינם זוטרים יותר  כך בהתאם העונש יתגלם בפועל. 

כלומר, חייל אשר זה עתה התגייס והעליב את מפקדו  אשר הינו קצין זוטר, אינו צפוי לעונש משמעותי פרט לריתוק נקודתי וקצר טווח. לעומת זאת, חייל אשר העליב ונהג באופן אלים מילולית כלפי דרגה בכירה משמעותית ממנו, צפוי בהתאם לקבלת עונש ריתוק לבסיס אשר הינו ארוך יותר, עד כדי מאסר בפועל של מספר ימים במידה ומדובר בחלק מהתנהגות רוחבית חמורה יותר.  

האם ביצועה של כל פעולה אלימה מהווה עבירה בצבא? 

מתוקף תפקידיהם השונים של המשרתים בצבא, לעתים הם נדרשים להפעיל כוח אל מול גורמים אשר נקלעים בדרכם ומסרבים להיעתר לבקשתם.  

דוגמאות למקרים שכאלו ניתן למצוא כאשר מדובר בחיילים אשר נאלצים לעכב ולעצור גורמים בטחונים, כמו גם כאשר רס”ר מבקש לאזוק חייל בהתאם לדין הצבאי אשר דורש זאת מעת לעת, כמו גם כאשר חייל אשר הופנתה לעברו אלימות פיזית מגן על עצמו בעודו מנטרל את האיום. 

לכן, לאור הצורך הקרדינלי אשר קיים בכל גוף מזוין להפעיל כוח בעת הצורך, הצבא לא רואה במעשים שכאלואשר נעשו בשל שיקול דעת נכון ובריא כעבירות אלימות, כאשר הוא אינו דורש להעמיד את מבצעיהם לדין. 

שימוש בעורך דין צבאי כביאור נסיבות המקרה 

לעומת זאת, לעתים שיקול הדעת של החייל אינו עולה בקנה אחד עם המצופה ממנו, כאשר לעתים עלולות לעלות תהיות וחילוקי דעות מצד פקודיו אודות האופן בו נהג אל מול האיום, כאשר הדבר עלול להבשיל עד כדי המלצת מפקדיו להעמידו לדין.  

לפיכך, לחייל אשר נקט בפעולה אלימה במסגרת שירותו הצבאי לאור תפקידו הצבאי, כלומר לא במסגרתו של סכסוך עם שותפיו החיילים אלא בעודו מממש את תפקידו הצבאי בפועל, מומלץ במידה רבה להיעזר בשירותיו המשפטיים של עורך דין צבאי, בכדי שהאחרון יסייע לו לבאר ולנמק את שעשה, בכדי למנוע את הפיכתו לשעיר לעזאזל, או למנוע את העמדתו לדין כאשר אין בכך צורך.  

משפט על אלימות בצבא על רקע התעללות קלה  

דוגמה לחומרה הרבה שבה צה”ל רואה את מעשי האלימות אשר מתרחשים בתוכו היא משפט אשר נערך בתוך חטיבת גולני בספטמבר 2018, בו התרחשו מעשי אלימות במסגרת חניכת חיילים צעירים אשר עלו לכדי מעמד לוחמים ב”גדס”ר גולני”, כאשר במקרה המדובר אחד החיילים הצעירים הפך למעשה לשק החבטות של חייל וותיק ממנו, אשר הכה אותו נמרצות כמעין טקס חניכה שבסופו העניק לו חולצה.   

לאור חשיפת אותו מקרה, כמו גם לאור נכונותו של צה”ל להכחיד כליל את התופעה על כלל היבטיה, החייל התוקף הואשם בכך שהוא ”כשל למול ערך הרעות ונהג בצורה משפילה ביותר, בעודו נוהג באלימות כלפי חברו”, כאשר מפקד גדוד הסיור אשר מפאת דרגתו רשאי לשפוט חייל עד כדי 28 ימי מחבוש בלבד  העביר את רשות השיפוט למפקד חטיבת גולני דאז בכדי שיוטל על החייל עונש כבד יותר.  

בהמשך לכך, מפקד החטיבה ראה בחומרה את המעשה ולכן החליט לגזור על אותו חייל תוקף עונש מאסר בפועל של 45 ימים, כאשר למאסר יש השלכות מרחיקות לכת גם בעת שחרורו של החייל, כיוון שנשללה ממנו תעודת השחרור בכבוד, אשר בלעדיה לא זכאי לוחם לקבלת ההטבות המגיעות לו בעת רישום ללימודים אקדמאיים וקבלת מלגה כבדת משקל לשם כך. 

עבירות אלימות מחוץ למסגרת הצבא 

בהתאם לחוק השיפוט הצבאי תשט”ו-1955, נקבע כי האחריות הפלילית בגין מעשיהם של חיילים בשירות סדיר, תקפה ועומדת בעינה מבלי לתלות אותה באזור או במקום בו היא התבצעה.  

כלומר, כמו שעבור עבירות סמים אשר נעשות בעוד החיילים הינם בביתם יועמדו אותם חיילים לדין צבאי בפני ערכאה שיפוטית צבאית, כך הדבר גם בעבור עבירות אלימות. לעומת זאת, אילו מושא האלימות הינו אזרחי, רשאית הפרקליטות הצבאית להחליט להעביר את הדיון בעניינו של אותו חייל לידי ערכאה אזרחית, קרי בית משפט השלום.  

לסיכום  אלימות בצבא והשלכותיה המשפטיות  

אלימות בצבא היא עבירה אשר האחרון רואה בכובד ראש בעודו ניגש לבחונה, כאשר נקודת ההנחה הבסיסית והקוהרנטית של הצבא היא שאין להן שום הצדקה בשום נסיבה שאינה מבצעית.  

זאת ועוד, כי האחריות הפלילית אודות מעשיו של חייו לא תמה בגבולות הש.ג, אלא ממשיכה עימו גם כאשר הוא נמצא בביתו ומחוץ לתפקודו הצבאי, כאשר במקרים נדירים הפרקליטות הצבאית בוחרת לייפות את כוחה של מקבילתה האזרחית לדון ולשפוט חייל ששרוי תחתיה.  

כמו כן, לאור היותה של המערכת הצבאית גוף אשר שופט לפי כף חובה על פי רוב, כמו גם כי ההשלכות החמורות של אותן עבירות הינן ארוכות טווח, גוברת חשיבותו הרבה של סיוע משפטי מצד גורם מקצועי כדוגמת עורך דין צבאי, אשר יכול לסייע ולהפחית במידה רבה את חומרת האישומים אשר מוטלים בפני חייל. 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי. 

יום הגיוס

מאמרים נוספים

רישום פלילי מופחת

מהו רישום פלילי מופחת בגין הרשעה בבית דין צבאי? ברחבי הארץ קיימים 3 בתי דין אשר בהם נשפטים חיילים השייכים לפיקודים השונים, לפי החלוקה הבאה: בית דין צפון- פיקוד צפון וחיל ים; בית דין מרכז- פיקוד מטכ”ל, מרכז, חיל אוויר ועורף; בית דין דרום- פיקוד

להמשך קריאה »

זיכוי מפקד מעבירה של התעללות בנסיבות מחמירות, איומים והתנהגות שאינה הולמת

ביום 30.11.2003, בסיום שמיעת סיכומי ההגנה בתיק, החליט בו במקום בית הדין הצבאי לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו. בכך באה לקיצה סאגה ארוכה עימה נאלץ להתמודד המפקד, אשר הואשם בעבירות חמורות של התעללות בנסיבות חמורות, איומים, והתנהגות שאינה הולמת.

להמשך קריאה »

הטלת מום שהומרה להתרשלות ללא מאסר

הטלת מום שהומרה להתרשלות – ללא מאסר או עבודה צבאית עסקינן באירוע של כדור שנורה מנשקו של הנאשם ופגע ברגלו, דבר שהביא לשחרורו הזמני מן השירות. תחילה ייחסה הפרקליטות לנאשם עבירה של הטלת מום, שהינה עבירה חמורה, הגוררת אחריה עונשי מאסר או עבודה צבאית. נסיבות

להמשך קריאה »

בית המשפט המחוזי מבטל עונש מאסר

בית המשפט המחוזי מבטל עונש מאסר בערעור על תיק דקירה הנאשם הועמד לדין בגין עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, בכך שדקר את אחיו באמצעות סכין. בבית משפט השלום הנאשם לא היה מיוצג על ידי משרדנו, והוא הורשע לאחר ניהול משפט הוכחות ונגזרו עליו 10 חודשי

להמשך קריאה »

מאקו – חיילת תקפה מדריכת כלואים בכלא צבאי

מקרה האלימות של חיילת כלפי מדריכת כליאה בכלא הצבאי, מעורר שאלות ותמיהות בנוגע למהירות הטיפול של מצ״ח בתלונות שעניינן אלימות כלפי שוטרים, לעומת בירור תלונות הפוכות של חיילים נגד שוטרים.ראוי כי קמצ”ר יפעל לבחון את כל התלונות באופן שווה והוגן, שכן העדר שיוויון בבירור התלונות,

להמשך קריאה »

איך מתחילים?

משרדנו מייצג מועמדים לשירות בטחון וכל חייל אשר זקוק לסיוע מול רשויות הצבא, בבקשות לפטור משירות, לטיפול נפשי או רפואי, עררים רפואיים ושאר הליכים צבאיים מנהליים. השותפים במשרד הינם יוצאי פרקליטות צבאית.

עו”ד ונוטריון (רס”ן במיל’) רוני קרדונר