למקרים דחופים:

השתמטות מהצבא

הכול על השתמטות מהצבא

בארץ ישראל גיוס לצבא הוא בגדר חובה. הן עבור בנים והן עבור בנות. כל מי שנמצא כמתאים לשירות מקבל זימון ליום חיול ומתחייל בתאריך שנקבע – מתחיל את שירותו הצבאי, וזאת במשך תקופה ידועה מראש, אותה ניתן לעיתים להאריך, אם כי לרוב לא לקצר. 

חוק זה נכנס לתוקף כבר בשנת 1949 תחת "חוק שירות הביטחון". מכאן שבאופן כללי חובת ההתייצבות לזימון חלה על כל אזרח (או תושב קבע) שהגיע לגיל 18, כאשר מי שהצבא החליט לפטור מהשירות בשל סיבה כזו או אחרת משוחרר. כמו כן, יש לקחת בחשבון שבתום השירות עדיין מחויבים להישמע לתכתיבי הצבא – חלה חובה לשרת במילואים בהתאם לדרישה, כמובן כל עוד אותו אדם נמצא כשיר ולא קיבל פטור. 

עם זאת, לא כולם מתאימים לתבנית שהמדינה מציבה, כך שלא מעט אנשים מוצאים את עצמם מתמודדים עם השתמטות מהצבא, בעיה שכרוכה בעונשים כבדים ובהחתמת התיק האזרחי. מה אם כן חשוב לדעת, אלו פריצות קיימות, מה ראוי לעשות אם מבקשים להשיג פטור וממה מוטב להימנע? כל המידע אודות השתמטות מהצבא מוגש עבורכם כאן. 

השתמטות מהצבא

משתמט הוא לא נפקד ונפקד הוא לא עריק

הצבא יכול להחליט לא לגייס אדם מסוים, אך אם ההחלטה אינה מגיעה מהצד שלו, אלא מהצד השני ומתבצעת ללא הסכמה, הרי שמדובר בבעיה חמורה. אז נכון שעד לפני מספר שנים אחדות הגיוס היה קונצנזוס ואף העניק כרטיס כניסה לחברה הישראלית, אך כיום יש בעיית מוטיבציה, כך שהנתונים מצביעים על יותר ויותר מקרים של השתמטות מהצבא. עם זאת, ראוי לציין שרבים מבלבלים בין השתמטות לבין השגת פטור, ובין השתמטות למונחים דומים, ופה אנו מבקשים ליישר קו – להסביר מה מגדיר השתמטות ובמקביל מה מגדיר נפקדות ועריקות.   

4 מונחים דומים אך שונים 

  • משתמט – מדובר במועמד לשירות הצבאי שאינו התייצב לצו הגיוס. אדם שמשתמט במשך תקופה ממושכת עתיד לקבל כתב אישום ובמקרים מסוימים להיעצר. 
  • נפקד – חייל שנעדר מהשירות הצבאי (לאחר גיוס), אך מבלי שחלפו 20 יום. 
  • עריק – חייל שבמשך למעלה מ20 יום אינו התייצב בצבא. לאחר 45 ימי היעדרות מוגש כתב אישום פלילי ואף מוגשת בקשה שהחייל יישב במעצר על לתום ההליכים. 
  • עריק ממילואים – אי התייצבות למילואים מובילה לענישה מעט שונה, שונה מאי התייצבות ראשונית או מהיעדרות מהצבא. 

מה קורה אם לא מתייצבים לצו גיוס?

אי התייצבות בתאריך וביעד שהוגדר מציב את אותו מועמד לשירות הצבאי כמשתמט. בשלב זה רבים מבני הנוער שטרם חוו את המשמעת הצה"לית אינם מבינים מהי חומרת המצב שאליה הם נקלעו. מבחינתם הם פשוט לא הגיעו ל"תור" שנקבע עבורם. במקביל, צה"ל נוקט באפס סובלנותצה"ל תופס השתמטות כצעד שאין לעבור עליו בשתיקה, ועל כן פועל בצורה נחושה על מנת לעשות סדר. במקרה של השתמטות צה"ל יעצור את אותו אדם באחת משתי הצורות הבאות: או ע"י המשטרה הצבאית או ע"י משטרת ישראל, ולו בשדה התעופה. מכאן שחשוב ביותר להבין שחוק השיפוט הצבאי רואה בהשתמטות עבירה שמחייבת דין משמעתי, או לחלופין משפט שמתנהל בבית הדין הצבאי.  

אלו עונשים צפויים למי שהוכרז כמשתמט?

מאוד תלוי באיזה אופן נשפטים. שנסביר? ובכן אם מדובר בדין משמעתי שמנוהל ע"י קצין צה"ל, העונש עשוי להיות יחסית קל. ניתן לקבל נזיפה (או התראה), אך גם ניתן לגמור בכליאה (בפועל או על תנאי). עם זאת, אם המשפט מתנהל ע"י בין הדין הצבאי, הרי שאז הסיפור מעט פחות ורוד. משפט שכולל שופט צה"לי מעלה את הרף של העונש. במקרים מעין אלו ניתן לסיים עם כליאה ממושכת – במשך כ3 שנים. כמו כן, יש לקחת בחשבון שאם לא רק מדובר בהשתמטות, אלא בין היתר גם עריקה נכנסת תמונה, הרי שבמקרה זה מסתכנים בקבלת 15 שנות מאסר. 

במה תלויה חומרת העונש בגין השתמטות מהצבא?

חומרת העונש תלויה בלא מעט משתנים. בעיקר בנסיבות האישיות שבגינן נעשתה העבירה (זה משנה אם החייל ביקש לעזור לכלכלת המשפחה, או אם סתם ביקש לצאת לחופש ללא קבלת הסכמה), ואף זה משנה לכמה זמן החייל נעדר ומהן טיב הראיות שנמצאו. 

משתמט? יש השפעה על העתיד האזרחי!

ראוי לציין שכתב פלילי כרוך בלא מעט השלכות שליליות שבין היתר משפיעות גם על החיים האזרחיים. קחו בחשבון את ההיבטים הבאים:  

  • תחומי עבודה – לא מעט מקצועות דורשים תיק נקי ותעודת יושר. כך למשל מי שמבקש להיות עורך דין ונמצא לו רישום פלילי בגין השתמטות, יכול לשכוח מהגשמת החלום. 

 

  • מצבים אזרחיים – מגוון מצבים אזרחיים אינם מתאפשרים בגין תיק פלילי שנכנס למשוואה עוד בתקופת הצבא. אי לכך הגדרה "עריק" בהחלט מציבה צל כבד וסוגרת לא מעט דלתות. כך למשל הוצאת ויזה למדינה כזו או אחרת תתגלה כבלתי אפשרית. 

 

  • תב"ן – ישיבה ממושכת במאסר, מבלי שהתקופה תיחשב כתקופת שירות. 

כך תימנע מהשתמטות מהצבא

אם אתה בשלב שבו משחקים עם המחשבה להשיג פטור מהצבא ובמקביל להיות אדונים לעצמכם ולשים פס על צו הגיוס, רצוי לעצור ולהפנים את מצב העניינים. יש להבין שאין זה משחק ואין זו התמרדות נעורים, אלא מדובר במצב רציני. עם המערכת הצבאית לא משחקים, במיוחד כי העונש מאיים וכיוון שכן ניתן להגיע עם המערכת הצבאית להבנות, אך רק כל עוד פועלים בדרכים המקובלות. 

מכאן שגם אם לא מתאים לכם להתגייס, עדיין יש להתייצב לצווים ולעבור את סך הבדיקות הנדרשות – עדיין יש לדעת כיצד להתנהל בדרך להשגת המטרה. כך למשל יש לשלוח מסמכים ובקשות לגורמים המוסמכים. בהנחה והגשתם בקשות, אך עדיין לא משיגים את התוצאה הרצויה, רצוי להמשיך לשמור על איפוק – אין למהר להיכנס ראש בראש עם המערכת הצבאית, אלא יש לפעול בהתאם לתכתיבים שהיא בעצמה מכתיבה. לצור הדוגמה רצוי לדעת שמשקית ת"ש עשויה מאוד לסייע. 

מתי ולמה נעזרים בעו"ד צבאי?

באיזה שלב כן נכון לפנות אל עורך דין צבאי לטובת השגת פטור משירות צבאי? ובכן כפי שכבר ציינו מוטב לפנות רק לאחר שפונים לגופים הנכונים ונעזרים במשקית ת"ש. עם זאת, אם מבקשים ייעוץ ממוקד, מידי ומקצועי שיסייע לקצר תהליכים, יהיה זה נכון לפנות אל עו"ד צבאי בשלבים כמה שיותר מוקדמים. פנייה לעו"ד צבאי תסייע להבין כיצד נכון ורצוי להתנהלובמיוחד תסייע להבין אלו מהלכים עשויים לפגוע בסיכויים. בסיכויים לצאת מהצבא, או להשיג הקלות.  

המעשה כבר נעשה? עדיין יש תקווה!

גם אם נעדרתם מצבא ללא כל אישור צבאי, יש לדעת שאין זה מצב ללא דרך חזרה, וזאת כי כל עוד נעזרים בעו"ד מקצועי שבקיא בתחום, עוד יש סיכוי להמיר את אופי העבירה – יש סיכוי להישפט בדין משמעתי ולא בין כותלי בית הדין הצבאי שידוע במתן עונשים הרבה יותר חמורים. רצוי להפנים בשלב כמה שיותר מוקדם שתמיד יש סיכוי להציג את הסיבות שהובילו להשתמטות בצורה יותר מרוככת, כך שהעבירה תיתפס כיותר קלה, עובדה שתוביל לעונש יותר קל וכמובן שתימנע כל רישום פלילי שיעבור עמכם לחיי האזרחות

ממזערים נזקים - נעזרים בעו"ד צבאי!

יש מצבים שבהם הצבא משחרר משירות צבאי. הכירו את המצבים השונים:  

פטור עקב רקע דתי

המגזר הדתי בארץ מפוצל. מצד אחד נמצא את החרדים ומצד שני את הדתיים הלאומיים. מדובר ב2 קבוצות שתופסות את התרומה לצבא באופן שונה, במיוחד בכול הנוגע להתגייסות. בעוד שהמגזר הדתי לאומי כבר מאז שנות ה60 חבר לצה"ל ומאז ועד היום נחשב מאוד מעורב, משפיע ותורם, הרי שהציבור החרדי מחזיק בגישה שונה. בסוף שנות ה90 אומנם נעשה מאמץ לעצב מסלולי גיוס מיועדים עבור חרדים, אך עדיין היקף הגיוס של החרדים אינו מספיק גדול. כיום ישנה מחלוקת משמעותית שעומדת במרכז השיח הציבורי, והיא נוגעת לגיוס חרדים. לאורך השנים גיוס של בני ישיבות נמנע בעקבות מגוון הסדרים, ובעקבות ההגדרה "דחויי שירות" שנתמכים בטיעון "תורתו אמונתו". כמו כן, בכול הנוגע לשירות צבאי של דתיים, נמצא הבדל בין בנים לבנות. בכול הנוגע לנערה שהיא דתייה ובכול הנוגע לנערה שמשפחתה דתייה (ועל כן השירות הצבאי ייפגע במשפחה), טוב לדעת שכן יש אפשרות להשיג פטור משירות צבאי. פה התהליך יחסית פשוט, אך עדיין מורכב ועל כן מצריך ידע מקיף. נערה שאורח חייה הדתי אינו מתיישב עם אורח החיים הצה"לי, או נערה דתייה שמעדיפה לעשות במקום השירות הצבאי שירות לאומי, צריכה להגיע לרבנות ולהצהיר שהיא דתייה. הצהרה זו יש לשלוח ללשכת הגיוס ופשוט לצפות לקבל פטור. פה יש לוודא שמגישים את ההצהרה עד כ90 יום לפני מועד הגיוס, או עד כ30 יום לאחר קבלת הצו הראשון, אם כי קיימת אופציה נוספת, והיא להגיש את ההצהרה כ30 יום לפני המועד שבו הפוקד רשאי לזמן את הנערה. אם לא פועלים בהתאם ללוח הזמנים הזה, קבלת הפטור עדיין אפשרית, אם כי היא מעט יותר מסובכת. גם פה ייעוץ של עו"ד מקצועי צבאי עשוי לסייע רבות. כך למשל אם נעזרים בייעוץ משפטי, מגלים שיש חשיבות לנראות ולהתנהלות של הנערה ברשתות החברתיות (נתון שצה"ל מקפיד לבחון כדי לוודא שההצהרה אכן כנה).

פטור עקב פרופיל 21

פרופיל 21 נחשב כנמוך ביותר והוא אינו מאפשר שירות צבאי. פרופיל 21 ניתן בעקבות מצב גופני / מצב נפשי. הפרופיל פוטר גם ממילואים, אך הוא כן מאפשר להתנדב, אם כי כמובן שיש לבחון כל מקרה באופן פרטני. מאחורי הפרופיל ניתן למצוא כ24 מצבים שנוגעים לתחום הפסיכיאטריה. עוד ראוי לציין שרבים שמחזיקים בפרופיל 21 נעזרים בעו"ד צבאי על מנת לתקן, וזאת כדי שהם כן יצליחו לשרת בצבא. בהנחה והמהלך מצליח הפרופיל עולה מ21 ל 25.

פטור עקב מצפון

כ90 יום לפני מועד הגיוס ניתן לבקש פטור מטעמי מצפון. הרעיון הוא שהאופי הצבאי מתנגש עם ערכי המצפון האישי. באופן כללי מדובר בנערים ונערות שמתנגדים לשימוש בכוח ונשק. מי שמבקש להימנע מלהתגייס עקב טעמי מצפון, נדרש לפנות ללשכת הגיוס ולהציג את הטענות. כדי שהמהלך יצליח, חשוב להכין מראש סיבות מנומקות ובמקביל להגיש תצהיר. לאחר הגשת הבקשה מוזמנים לעבור ריאיון, ואת הממצאים מעבירים לגורמים מוסמכים. לאחר שגם שלב זה מתקדם בכיוון הרצוי, מוזמנים לוועדה שמורכבת ממספר בעלי תפקידי מפתח (כולל נציג מטעם מחלקת מדעי התנהגות) ולבסוף מכריעים, כמובן בהתאם לקריטריונים שבית המשפט העליון מכתיב. גם במקרים מעין אלו ההמלצה הגורפת היא להיוועץ עם עו"ד צבאי טרם מתחיל התהליך, ולו על מנת להבין מה חשוב לומר, למה ראוי לתת במה וממה נכון להימנע.

פטור עקב מצב נפשי

פטור עקב מצב נפשי מתאפשר בעקבות פנייה לרופא אזרחי בתחום בריאות הנפש, דמות שבוחנת האם המועמד לשירות הצבאי אכן מתאים. את ההמלצה מעבירים לקצין בריאות הנפש והוא זה שמכריע האם ניתן הפטור המיוחל. מה שחשוב לדעת זה שניתן לערער על קבלת ההחלטה רק עד כ30 יום מקבלתה, ועל כן בעת הצורך ייעוץ מקצועי של עו"ד צבאי בהחלט הכרחי.

פטור עקב מצב משפחתי

יש 2 סיטואציות משפחתיות שמונעות מלהתגייס: נערה בהריון זכאית לקבל פטור מהצבא. לשם כך יש לגשת לשירות של מיטב עם סך המסמכים שמעידים על ההיריון. כמו כן, גם נערה נשואה רשאית לקבל פטור. לשם כך היא נדרשת להציג תעודת נישואין.

פטור עקב השתייכות למגזר שאינו מחויב בשירות צבאי

לא כולם מחויבים להתגייס, משמע יש מגוון אוכלוסיות שיכולות לא רק לוותר, אלא הן אפילו לא נקראות לשרת. עם זאת, לא פעם נתקלים במקרים הפוכים - בני מיעוטים כן יכולים להתנדב.

פטור עקב סטטוס עולה חדש

עולים חדשים שנמצאים בטווח הגילאים 22-27 אינם מחויבים לשרת, אם כי הם כן מוזמנים להתנדב לתקופה של 18 חודשים. עולים חדשים שהם הורים לילד (אחד או יותר), גם כן אינם מחויבים לשרת. עולות חדשות שנמצאות בטווח הגילאים 21-27 אינן מחויבות לשרת. עולות חדשות שהן נשואות, או שיש להן ילד, גם כן אינן מחויבות לשרת.

עשה ואל תעשה בכול הנוגע להשתמטות

אז מה עושים אם לא הגעתם לזימון הראשון? מה עושים אם המיונים מתקדמים ולא מצליחים להשיג את הפטור המיוחל? מה עושים אם עומדים לפני שימוע? מה עושים אם חושבים שההכרעה שהתקבלה אינה מוצדקת? כיצד ניתן להקל את העונש שצפוי בגין עריקות? כיצד ניתן להבטיח שהעונש לא יכתים את התיק האזרחי? כיצד ניתן לשכנע את הילד לחזור לצבא וכדומה. ובכן עבור כל שאלה שנוגעת להשתמטות, טוב לדעת שייעוץ מקצועי מעו"ד צבאי עשוי לסייע באופן משמעותי. תדאגו לעצמכם! 

 

איך מתחילים?

משרדנו מייצג מועמדים לשירות בטחון וכל חייל אשר זקוק לסיוע מול רשויות הצבא, בבקשות לפטור משירות, לטיפול נפשי או רפואי, עררים רפואיים ושאר הליכים צבאיים מנהליים. השותפים במשרד הינם יוצאי פרקליטות צבאית.

עו”ד ונוטריון (רס”ן במיל’) רוני קרדונר

מאמרים נוספים

כלא צבאי – מידע לחיילים ולהורים

מתקני הכליאה בארץ חיילים נשפטים כידוע, על פי חוק השיפוט הצבאי, על פי החוק הישראלי, פקודת הסמים המסוכנים ופקודות הצבא. מי שנגזר דינו בגין עבירה פלילית או צבאית לעונש מאסר בפועל או מחבוש בפועל מגיע לאחד מבתי הכלא הצבאיים הבאים:  בס"כ 394 (או בשמו העממי-

להמשך קריאה »

רישום פלילי על עבירה שבוצעה בזמן השירות הצבאי

למרבה הצער, פתיחתם של תיקים פליליים במהלך השירות הצבאי היא עניין שכיח באופן יחסי, וזאת בהשוואה לאזרחות. הדבר נובע ברובו מהקשחת החוקים במסגרת המשפטית הצבאית אשר איננה בוחלת באמצעים לצורך יצירת הרתעה ומשמעת אחידה.  אחת מן הדוגמאות הנפוצות שבהן היא נושא השימוש בסמים. בעוד שעבירת

להמשך קריאה »

רישום פלילי מופחת

מהו רישום פלילי מופחת בגין הרשעה בבית דין צבאי? ברחבי הארץ קיימים 3 בתי דין אשר בהם נשפטים חיילים השייכים לפיקודים השונים, לפי החלוקה הבאה: בית דין צפון- פיקוד צפון וחיל ים; בית דין מרכז- פיקוד מטכ"ל, מרכז, חיל אוויר ועורף; בית דין דרום- פיקוד

להמשך קריאה »