מהן חנינות החגים לחיילים כלואים?

“חודש הרחמים והסליחות” אינו רק סיסמה או קלישאה. תקופת החגים בכלל וחגי תשרי בפרט, היא תקופה המאופיינת בסלחנות שיפוטית, במזג רחום מצד גורמי אכיפת החוק ואף סלחנות מצד גורמי הכליאה. חיילים אשר נשפטו בפני בית דין צבאי ו/או חיילים אשר נדונו בדין משמעתי לעונשי מחבוש של למעלה מ-14 ימים, זכאים למה שקרוי בעגה העממית “חנינת חג”, שהיא למעשה לסמכות הנתונה בידי קצין משטרה צבאית ראשי, להקל בעונש ולהקדים שחרור של חיילים כלואים מהכלא הצבאי לרגל החגים, וכך למעשה יוכלו לשהות בערב החג עם משפחתם בבית ולא בכלא הצבאי.

מדובר בחגים המרכזיים והעיקריים, כאלה שהם מאדני הדת והמסורת של דתות שונות, שכן בצבא משרתים חיילים יהודים, נוצרים, דרוזים, צ’רקסים ואף מוסלמים, וקיימת התייחסות ספציפית לחגים העיקריים של כל דת [ראש השנה, עצמאות, כיפור, פסח, נבי שועייב, חג המולד וכיו”ב].

קיימת מגמה של חיילים עריקים להסגיר את עצמם בסמוך לפני החגים, כך שיוכלו להנות מהחנינה, אך חייבים לקחת בחשבון, שהזכאות לחנינה נגזרת גם מקריטריוני הזכאות הכלליים, וגם מהשאלה מה העונש שייגזר בסופו של יום, כך שלא בכל מקרה תהיה זכאות לחנינה, מבחינת תקופת הכליאה.

בכלליות ניתן לומר, שהסמכות היא להפחית עד 8 ימים מעונש הכליאה, למי שזכאי לחנינה, היינו, חייל שזו כליאתו השניהלכל היותר, שתקופת ריצוי העונש לאחר “הפחתה מנהלית” מסתיימת ביום החג או שבוע לאחריו, שהתנהגותו של הכלוא טובה ומתקבלת חוו”ד טובה של מפקד הכלא לגביו. חשוב עוד לציין, כי זכאות לחנינה תלויה גם במועד בו החייל נשפט ומדי שנה מתעדכנים תאריכים שעד אליהם חייב חייל להישפט ולקבל גזר דין, שאחרת, גם אם יעמוד החייל בכל הקריטריונים- אם לא נשפט בזמן- הוא לא יהיה זכאי לחנינה [אם ניקח למשל את חנינת יום כיפור תשע”ז החישוב הוא כדלקמן: ערב יום כיפור הוא ביום 11/10/16 [אור ל-י’ בתשרי], כך שחייל אשר אמור להשתחרר מהכלא בין 11-18/1016, ישתחרר בערב יום כיפור, היינו 11/10/16, וכך לחייל אשר אמור להשתחרר ב-18/10/16 קוצר העונש בשבוע ימים. על מנת להיות זכאי לחנינת יום כיפור, היום האחרון להישפט הוא בתאריך 25/9/16].

ההוראות הרלוונטיות המלאות קבועות בתקנות השיפוט הצבאי [בתי סוהר צבאיים] התשמ”ז 1987 [תיקון חקיקה משנת 2008, חדש יחסית ] שם נקבעו הסמכות, הקריטריונים והחגים בהם קיימת זכאות להקדמת שחרור לרגל החג. כמו כן מוסדרת הסמכות בפקודות הצבא ונוהלי משטרה צבאית.
להלן עיקרי נוהל חנינות חגים [ראה סעיף החוק הספציפי מטה]-
1. הסמכות-
א. של קצין משטרה צבאית ראשי.
ב. הפחתה של תקופה מירבית של עד 8 ימים, כך שהכלוא ישוחרר בערב החג.
2. הזכאות –
א. לבני עדות כמפורט להלן, בהתאם לחגים שלהם.
ב. לכלואים אשר מרצים עונש מאסר ולא עונש מאסר בדרך של עבודה צבאית [כלואים בכלא בלבד].
3. החגים-
א. לגבי כלל הכלואים ראש השנה ויום העצמאות.
ב. לגבי כלואים בני הדת היהודית או כלואים שאינם דרוזים, מוסלמים, צ’רקסים או נוצרים-גם כיפור ופסח.
ג. לגבי כלואים בני העדה הדרוזית- גם חגי נבי שועייב ועיד אל אדחא.
ד. לגבי כלואים בני הדת המוסלמית והצ’רקסית – גם עיד אל פיטר ועיד אל אדחא.
ה. לגבי כלואים בני הדת הנוצרית – גם חג המולד וחג הפסחא;
4. התנאים המצטברים הבאים חייבים להתקיים, אחרת לא קיימת זכאות לחנינה-
א. כליאה שניה לכל היותר- מלבד ההרשעה שבשלה נושא הכלוא את עונש המחבוש או המאסר ,יש לחובתו לא יותר מהרשעה אחת קודמת ,שבשלה ריצה עונש מאסר או מחבוש;
ב. תקופת ריצוי העונש מסתיימת ביום החג או בתוך 7 ימים אחריו.
ג. ביום החג הכלוא ריצה לפחות מחצית מהעונש שהוטל עליו.
ד. התנהגות הכלוא בבית הסוהר הייתה טובה והתקבלה המלצה להקדים את השחרור מאת מפקד הכלא, בו מרצה הכלוא את העונש. ללא המלצת מפקד טובה החייל לא יקבל את חנינת החג.
ה. לגבי אסיר [חייל שנשפט בבית דין צבאי למאסר בפועל] – פסק הדין חייב להיות חלוט [כלומר שחלף המועד האחרון לערעור, כלומר 15 יום מיום מתן גזר הדין], ולגבי חבוש [חייל שנדון לעונש מחבוש בדין משמעתי]- החנינה תינתן רק מקום בו העונש שנגזר עליו הוא בן למעלה מ-14 ימי מחבוש.

שיהיה חג שמח בחיק המשפחה.

____________

סעיף 25ב תקנות השיפוט הצבאי [בתי סוהר צבאיים] התשמ”ז-1987

סימן ג’ :הקדמת שחרור לרגל חג

25.א. הגדרות [תיקון :תשס”ח ,תשס”ח (2)
בסימן זה
“חג ”
(1) לגבי כלל הכלואים – ראש השנה ויום העצמאות;
(2) לגבי כלואים בני הדת היהודית או כלואים שאינם בני אחת הדתות המנויות ; )- גם יום כיפור ופסח 5( )עד 3(בפסקאות
(3) לגבי כלואים בני העדה הדרוזית – גם חגי נבי שועייב ועיד אל אדחא;
(4) לגבי כלואים בני הדת המוסלמית והצ’רקסית – גם עיד אל פיטר ועיד אל אדחא;
(5) לגבי כלואים בני הדת הנוצרית – גם חג המולד וחג הפסחא;
“יום החג “- יומו הראשון של החג;
“מאסר בפועל “- למעט מאסר לריצוי בדרך של עבודה צבאית.

25. ב. תנאים להקדמת שחרור לרגל חג [תיקון :תשס”ח]
נידון כלוא למחבוש או למאסר בפועל ,רשאי קמצ”ר להורות על הפחתת עונשו לתקופה מרבית של שמונה ימים ,כך שישוחרר בערב החג ,וזאת בהתקיים התנאים המצטברים האלה:
(1) מלבד ההרשעה שבשלה נושא הכלוא את עונש המחבוש או המאסר ,יש לחובתו לא יותר מהרשעה אחת קודמת ,שבשלה ריצה עונש מאסר או מחבוש;
(2) ; ימים לאחריו 7 תקופת ריצוי עונשו מסתיימת ביום החג או בתוך
(3) ביום החג ריצה הכלוא מחצית לפחות מהעונש שהוטל עליו;
(4) התנהגות הכלוא בבית הסוהר היתה טובה והתקבלה המלצה להקדים את השחרור מאת מפקד בית הסוהר שבו מרצה הכלוא את עונשו;
(5) לגבי אסיר – פסק הדין בעניינו חלוט ;לגבי חבוש – הוא מרצה עונש בן למעלה מ . ימים 14