למקרים דחופים:

עריקות – מה זה צו 12?

השירות הצבאי במדינת ישראל, הוא כידוע, שירות חובה. החל מגיל 16 נחשבים כל נער ונערה בישראל מועמדים לשירות בטחון (מלש"בים), הם אינם עוד רשאים להחליט החלטות משמעותיות לגבי השנים הבאות ללא קבלת רשות מפורשת מרשויות הגיוס מאחר והם מועמדים לגיוס, ובשנה הקרובה יחלו הליכי המיון שלהם לצבא.

סמכות הפוקד לקרוא ליוצא צבא לשירות מעוגנת בסעיף 13 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן:"חוק שירות בטחון" או "חש"ב"). על פי סעיף זה, רשאי פוקד לקרוא לגיוס ליוצאי צבא, גבר או אישה, שנמצאו כשירים לשירות צבאי:

פוקד רשאי, בצו, לקרוא –

(1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;

(2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

הכשירות עליה מדובר הינה כשירות רפואית (ובמקרים מסויימים גם נפשית), אשר לצורך קביעתה נדרש המלש"ב להגיע ללשכת הגיוס במסגרת צו ראשון, ומכאן ואילך מתחיל תהליך מיון אשר כולל בדיקות רפואיות, מיון פסיכוטכני, מבדקים אישיותיים וכיו"ב. לכל בדיקה/ראיון/מבחן, נשלח צו זימון למלש"ב, הקורא לו להמשך הליכי מיון לתאריך או תאריכים מסויימים. אי התייצבות לזימונים אלה, עלול להביא להוצאת פקודת מעצר נגד המלש"ב בגין אי התייצבות לבדיקות והליכי מיון לקראת גיוס.

כאמור, דרך המלך לקריאת אדם לשירות בטחון הינה קריאה בהתאם להוראות ס' 13 לחש"ב, וזאת, לאחר שנבחנה התאמתו לשירות והוא נמצא כשיר לשירות. ואולם, על מנת למנוע מצב בו אדם מתחמק מחובת שירותו ומסכל את אפשרות גיוסו בדרך של אי התייצבות לבדיקות רפואיות- נקבע הסדר מיוחד בס' 12 לחש"ב, המעניק סמכות לפוקד לקרוא לגיוס גם את מי שכושרו הרפואי טרם נקבע בעקבות אי התייצבות לבדיקות:

  1. (א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי סעיפים 13 או 27 ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות סעיפים 5 עד 8 יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי סעיף 6 ולאהתייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

ס' 12 קובע, כי כאשר מלש"ב לא התייצב לבדיקות, או התייצב וסרב להבדק או להשלים את הבדיקות, ניתן לקרוא אותו להתייצב לשירות בטחון אף על פי שכושרו הרפואי טרם נקבע; אך הוא  לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי; בדיקתו של המלש"ב אמורה להתבצע בתוך 30 ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות, כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה.

בית המשפט העליון הגדיר סמכות זו לקריאה למי שלא נקבעה כשירותו הרפואית לשירות, "סמכות קיצונית ובעייתית", אשר יש להפעילה במקרים מיוחדים. לכן היא נקבעה כסמכות רשות אשר הפעלתה כרוכה בשיקול דעת. מכאן, שסמכותו של פוקד לפי ס' 12 מותנית בכך שהפוקד השתכנע, על בסיס ראיות, כי המלש"ב נקרא בצווי התייצבות לרישום ובדיקות מכח ס' 5 לחש"ב, לא התייצב לביצוע הבדיקות או לחלופין סרב להיבדק.

להוצאת צו 12 יש משמעויות, ראשית, בהתחלת סנקציות כנגד המלש"ב שלא התייצב לבדיקות, כגון הוצאת פקודת מעצר ואפשרות למעצרו. שנית, בהמשך, במידה והמלש"ב לא מתייצב והופך למשתמט, יכולות להיות לעניין זה משמעויות ראייתיות בבוא היום לכשיגיע לדיון בפני בית דין צבאי. לצורך התמודדות עם מקרים שכאלה יש צורך בעו"ד צבאי מומחה אשר מכיר את הדין הצבאי על בוריו ומכיר את השלכות הוצאת הצו, חוקיות הצו וכיו"ב, שכן הדבר עשוי להשפיע על שאלת המעצר ו/או העונש.

 חשוב לדעת, כי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים בעבר, הייתה כי מי שגוייס ללא פרופיל, וחלפה תקופת הימים הנקובה בחוק לצורך קביעתו, על הרשות לשחררו ולקרוא לו שוב לשירות ב"דרך המלך". אלא שפסיקה זו נהפכה ע"י בית המשפט העליון, אשר קבע כי אין חובה אוטומטית שכזו. רק שעה שהפגם בהתנהלות רשויות הגיוס הוא בעוצמה רבה, וכשהעניין עולה בתקיפה ישירה בפני בית המשפט הגבוה לצדק, ניתן לחייב שחרור מבלי לגרוע מהסמכות לקרוא חזרה לשירות. במקרים אחרים, כך נקבע, יתכן והסעד יהיה באי מיצוי הדין במישור הפלילי, וזאת, לדוגמה, כאשר החייל עצמו ביקש להיבדק בפרק הזמן הקבוע בחוק והרשויות התעלמו מבקשותיו.

מאחר ולעניין צו 12 משמעויות חשובות, יש להיוועץ במקרה הפרטני בעו"ד צבאי מנוסה ומיומן, עם שנות ותק רבות בתחום הדין הצבאי, וזאת על מנת לקבל את הייעוץ והייצוג הטוב ביותר.

[מאמר זה נכתב על ידי עורך דין צבאי מומחה בדין צבאי בכלל ובתיקי עריקים בפרט, וניתן למצוא בו מידע מועיל ויעיל, אשר מגלם ניסיון של 16 שנות ניסיון בדיני צבא. מאמר זה אינו מהווה, בשום פנים ואופן, תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ופרטני, בהתאם למקרה הספציפי.]

 

איך מתחילים?

משרדנו מייצג מועמדים לשירות בטחון וכל חייל אשר זקוק לסיוע מול רשויות הצבא, בבקשות לפטור משירות, לטיפול נפשי או רפואי, עררים רפואיים ושאר הליכים צבאיים מנהליים. השותפים במשרד הינם יוצאי פרקליטות צבאית.

עו”ד ונוטריון (רס”ן במיל’) רוני קרדונר

מאמרים נוספים

פטור מטעמי דת

פטור מטעמי דת

פטור משירות צבאי מטעמי דת למרות לימודים בטכני מדוע הצבא מחתים נערות בנות 14 בהסכם שוחרות על ויתור על כל פטור עתידי שאמור להינתן להן על פי חוק [פטור מטעמי דת, הריון ונישואין]?? סיפורה של בחורה דתיה שלמדה בטכני והצבא סרב בתחילה להעניק לה פטור

להמשך קריאה »

מהן חנינות החגים לחיילים כלואים?

“חודש הרחמים והסליחות” אינו רק סיסמה או קלישאה. תקופת החגים בכלל וחגי תשרי בפרט, היא תקופה המאופיינת בסלחנות שיפוטית, במזג רחום מצד גורמי אכיפת החוק ואף סלחנות מצד גורמי הכליאה. חיילים אשר נשפטו בפני בית דין צבאי ו/או חיילים אשר נדונו בדין משמעתי לעונשי מחבוש של

להמשך קריאה »

מידע לנפגעים על רקע מיני

33.0145 איסור פגיעה על רקע מיני תוקף סעיפים 1 עד 50 מה- 16 באוקטובר 2007 הגדרות1. בפקודה זו:א. "הטרדה מינית" היא כל אחד מהמעשים המפורטים להלן:1) סחיטה באיומים, כמשמעה בסעיף 428 לחוק העונשין, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;2) מעשים מגונים, כמשמעם בסעיפים

להמשך קריאה »