פטור משירות צבאי מטעמי דת למרות לימודים בטכני
מדוע הצבא מחתים נערות בנות 14 בהסכם שוחרות על ויתור על כל פטור עתידי שאמור להינתן להן על פי חוק [פטור מטעמי דת, הריון ונישואין]?? סיפורה של בחורה דתיה שלמדה בטכני והצבא סרב בתחילה להעניק לה פטור מטעמי דת, עד שפנתה לטיפול משרדנו-
סיפורה של בחורה דתיה, שומרת כשרות, שבת וצניעות, אשר למדה כיתות י’-י”ב בתיכון הטכני. היא פנתה לבית הדין הרבני והגישה לצבא תצהיר דת, אך למרבה הפלא, למרות הוראות סעיף 40 לחוק שירות בטחון אשר קובע פטור משירות צבאי מטעמי דת, רשויות הצבא סרבו לקבל את התצהיר, בתחילה בטענה שהוגש באיחור. החיילת פנתה לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי ממשרדנו, ופנינו בבקשה מיוחדת חריגה ובהולה, לזמן וועדת דת ולקבל את התצהיר, על אף שהוגש באיחור, שכן מדובר מהותית בבחורה דתיה.
תשובת רשויות הצבא הייתה מפתיעה, והיא כי המלש”בית כלל לא זכאית להגיש בקשת פטור מטעמי דת, מאחר שחתמה במסגרת קבלתה לתיכון הטכני על הסכם ונספח שמהותו ויתור עתידי על כל פטור [!!] שאמור להינתן לה על פי חוק, כך ויתרה מראש גם על פטור מטעמי דת, ו”התנדבה” לשירות צבאי.
התשובה הייתה מזעזעת ואף מקוממת, וביקשנו לקבל את החוזה עליו חתמה מרשתנו. מסתבר, כי מדובר בחוזה עליו חתמה מרשתנו בהיותה בת 14 [!!] כאשר גם הוריה הוחתמו עליו מבלי שידעו על איזה ויתור דרקוני עבור ביתם הם חותמים. הויתור על הפטורים העתידיים היה באותיות קטנות ביותר, עמוד אחד מתוך עשרות. חוזה זה “כבל” את החיילת לצבא באופן בלתי ניתן להתרה, כך לדברי צה”ל והפרקליטות הצבאית. חשוב לציין, כי על חוזה זה מוחתמים כל השוחרים והשוחרות.
מאחר והתהליך החל לפני מועד הגיוס שנשלח לחיילת ביקשנו שלא תתייצב עד קבלת החלטה, אך לא התקבלה החלטה והחיילת הוכרזה משתמטת, נכלאה וישבה בכלא 4 במשך 20 ימים. במהלך הכליאה ביקשנו להביאה בפני וועדת דת על מנת שלא תצטרך להתייצב בבקו”ם לאחר הכליאה, אך גורמי הצבא סרבו. גם לאחר שחרורה ביקשנו להביאה לוועדה בבקום, אך גורמי צבא סרבו. הגשנו בקשות רבות, פנינו לגורמים אינספור, ואף ערבנו גורמי רבנות צבאית, חיל נשים, ורבנים חיצוניים לצה”ל- עד שבסופו של יום אחרי לחצים רבים – נקבעה למרשתנו וועדת דת, והיא פוטרה משירות באופן מיידי.
לעיונכם עותק מחוזה השוחרות, נספח הויתור על פטורים עליו מוחתמות צעירות מצוי בעמוד. [ספטמבר 2016]
ממתי קיים פטור למלש''ביות מרקע דתי?
כמו כן, חשוב לציין כי זכות הפטור משירות צבאי היא זכות שקיימת לבנות העונות על קריטריון שמירת הדת עוד מקום המדינה. לכן, מעולם בנות דתיות לא הוכרחו לשרת בצבא כאשר הסיבה לכך הוא הקושי הרב שקיים בהתאמת המסגרת הצבאית לאורח החיים של בניות דתיות, כמו גם כי לאור המוטיבציה הרבה שיש לרוב למגזר הנ"ל – ניתן למצוא מסגרות אחרות בהן הן תורמות משמעותית יותר.
ראיון הצהרת דת – תופעה חדשה בדרך לקבלת פטור על רקע דתי
בנוסף לכך, בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחותה של תופעה אשר במסגרתה מזומנות הבנות לבחינה אישית בה הן מתבקשות להעיד ולמעשה לעבור מעין מבדק הבוחן את מידת השליטה שלהן בדת.
יתרה מכך, במסגרת אותו ראיון הבחינה נעשית תחת אווירה של חשד כלפי מגישת הבקשה, כאשר גורמים צבאים לעתים רבות חושדים באותן בנות ככאלו אשר למעשה הגישו תצהיר שווא בעודן מחפשות להתקשט בנוצות זרות על מנת להימלט מן הקושי בשירות צבאי.
כלומר, לעתים רבות הגורמים בצבא למעשה יתחקרו את מגישת הבקשה ויבחנו את אורח החיים שלה, כמו גם של בני ביתה, על מנת להבין ולקבל מושג רחב יותר על מהימנותה של הבקשה. השאלות שנשאלות במסגרת הריאיון נוגעות הן לענייני כשרות והלכה, כמו גם לענייני אורח חיים אישי כמו שמירת נגיעה או מערכות יחסים עם בני המין הנגדי, הן של מגישת הבקשה והן של המשפחה הגרעינית שלה.
כמו כן, רבות הבנות שמעידות כי במסגרת אותה שיחה מופעל עליהן לחץ מצד גורמים צבאיים לשנות את דעתן או את רצונן בנוגע לקבלת הפטור, תוך כדי שמפצירים בהן כי הצבא מותאם ומסוגל לאפשר להן לקיים את אורח חייהן הדתי, וזאת בניגוד למטרת הרעיון הראשונית שתכליתה היא למעשה לאשרר את בקשתן, ולא לגרום להן להימלך בדעתן.
ריאיון הצהרת דת לא מצדיק פגיעה בזכותכן לפרטיות
חשוב לציין כי אותו ראיון הוא אינו בגדר חקירה פלילית, וככזה אין זכות לאף גורם צבאי לחדור לפרטיות האישית של המלש"ביות, כאשר הכוונה בכך היא זכותן של מלש"ביות לא לענות על שאלות שהן אינן מעוניינות בהן, קל וחומר לא להעניק את הטלפון האישי שלהן לבחינה חיצונית על ידי גורם שזר לה.
כיצד ניתן לקבל פטור משירות צבאי על רקע דתי?
בהיבט ההליך שמקנה לבנות דתיות או שומרות מסורת פטור משירות צבאי, מדובר בהליך ידוע ופשוט שכן הוא קיים כאמור מזה למעלה מ- 70 שנה. במסגרת אותו הליך, נדרשת המלש"בית (מועמדת לשירות ביטחוני) להצהיר מן הרגע שמלאו לה 16.5 שנים ועד ל- 90 ימים בטרם נקבע מועד גיוסה, להגיש תצהיר כתוב שמוגש לבית דין רבני.
במסגרת אותו תצהיר היא למעשה מעידה אודות אורח חייה על פי 3 קריטריונים שונים אשר צבר קיומם מזכה אותה בפטור משירות צבאי, כאשר אותם קריטריונים הינם כדלקמן:
- המלש"בית שומרת כשרות בביתה הפרטי והן בפרהסיה
- המלש"בית לא מתניידת בשבת
- המלש"בית אינה מתאימה לשירות צבאי בשל עניינים דתיים
כפי שאפשר להבחין, בעוד ש- 2 התבחינים הראשונים הינם טכניים, האחרון נתון לפרשנות מסוימת, כאשר הכוונה בו היא שלאור השקפתה הדתית אשר נוגעת לענייני צניעות ו/או עניינים אחרים, קיים קושי משמעותי בפניה לשרת בצבא ולאור זאת היא מבקשת שיפטרו אותה מכך.
לאחר מכן, משמולא אותו תצהיר והוחתם על ידי דיין בבית דין רבני, על המלש"בית להגיש אותו לצבא באמצעות אתר או אפליקציה, או לחליפין עבור חובבי המסורת להגיע ללשכת הגיוס ולהגישו ידנית או דרך דואר ישראל.
כמו כן, במידה ובחרת בדרך לא מקוונת להגשת התצהיר, חשוב לציין כי לא קיימת שום חובה מצדך להיכנס אל תוך לשכת הגיוס עצמה במידה ובחרת בהגעה פיזית, כמו גם כי יש להקפיד כי ניתן לך אישור מסירת תצהיר מטעם לשכת הגיוס עצמה.
הדבר נכון גם בעבור שליחת דואר לצבא, כאשר במידה ונשלח הדואר חשובה ההקפדה על ווידוא קבלת דואר על ידי נמען, כאישור ואסמכתה שבה יהיה ניתן לעשות שימוש בשלב אוחר.
האם קיימת חובה מצד מלש''בית להגיע לריאיון?
אף על פי כי הזימון מטעם הצבא הוא בגדר הוראה מחייבת, ניתן להשפיע מבעוד מועד על קבלת ההחלטה בנוגע לקיומו מלכתחילה של אותו ריאיון – באמצעות פניה לנציג משפטי שילווה אותך וייצג אותך אל מול גורמי הצבא.
כלומר, אף על פי כי בהתאם לחוק כל זימון המגיע מטעם הצבא מקבל תוקף ומשקל של צו מחייב, באמצעות פנייה לעורך דין ניתן לשכנע מלכתחילה את הלשכה כי לא קיים צורך בזימון מלכתחילה, כאשר בכך ניתן למנוע את ההגעה לספק ריאיון ספק חקירה, ולזרז את תהליך קבלת הפטור.
האם ניתן להגיש תצהיר בנוגע לפטור משירות צבאי לאחר תהליכי מיון?
רבות הבנות אשר חלוקות בדעתן בנוגע לשירות הצבאי, כאשר לאור זאת ישנן כאלו אשר מנסות את דרכן ומתחילות תהליך מיון כלשהו, אך לאחר חשיפתן למסגרת הצבאית ו/או לאור גיבוש הדעתן הסופית מקבלות בסוף החלטה שמדובר באפיק שלא הולם את אופיין.
לכן, חשוב להבהיר שתנאי הגשת התצהיר לא סותרים מיון מוקדם כשלהו, כאשר כל עוד אותו תצהיר יוגש עד 90 יום ממועד הגיוס עצמו ניתן לקבל את הפטור. מנגד, חשוב להבהיר כי התחלת תהליך מיון באופן כללי ותהליך מיון ארוך או מורכב בפרט, עלולים להקשות על מגישת הבקשה, אשר ככל הנראה תידרש לראיון בו גורמים צבאיים ינסו להבין מדוע וכיצד נמלכה בדעתה.
משקלן של רשתות חברתיות כחלק מגיבוש ההחלטה
עוד כלי ייחודי בו עושה שימוש לשכת הגיוס כדי לבחון בקשות שונות של מלש"ביות בנוגע לקבלת פטור על רקע דתי, היא בחינה מדוקדקת של חשבונותיהן ברשתות החברתיות השונות, על מנת לדלות מידע ואינפורמציה שיוכלו לסייע ללשכת הגיוס (לשיטתן) לקבוע מי דתיה ומי לא.
כלומר, לא מופרך כי עוד בטרם תגיע המלש"בית לראיון, כמו גם כי כחלק מהשיקולים שיקבעו האם יש לזמנה לריאיון מלכתחילה, חיילים יבדקו את קיומם או היעדרם של סממנים דתיים בחייה הפרטיים כדי לנסות לקבל תמונה יותר "אותנטית" אודותיה.
לכן, מומלץ בטרם תוגש הבקשה לוודא הן כי החשבונות השונים ברשתות החברתיות מותאמים לבחינה שכזו (באמצעות הפיכת החשבונות לפרטיים ושמירה על הפרטיות) והן כי קיים המלש"בית נערכת מבעוד מועד לשיחה אודות הממצאים הללו.
קבלת פטור משירות צבאי – רק דרך ליווי משפטי
כפי שאפשר להבחין מן הכתוב לעיל, הדרך לקבלת הפטור המיוחל עוברת בהכרת המערכת הצבאית ומנגנוניה השונים על מנת להבטיח את קיצור התהליך וקיומו על הצד הטוב ביותר, זה שלא גובה מהמלש"בית מחיר נפשי גבוה בעוד גורמים צבאים חודרים לפרטיותה או חייה האישיים.
לכן, הדרך הטובה ביותר להבטיח מניעת פגיעה שכזו, היא באמצעות פנייה לקבלת ליווי משפטי מוקדם ע"י עורך דין צבאי מומחה, כזה שיכול לסייע לך כמלש"בית להכיר טוב יותר את האתגרים שניצבים בפנייך, כמו גם לוודא כי הצבא לא חורג מהסמכות שקיימת לו וחשוב מכל – לאפשר לך לקיים את אורח חייך כפי שמגיע לך על פי חוק.
