תוקף סעיפים 1 עד 96 מה- 29 בדצמבר 2005
פרק א – הגדרות
1. בפקודה זו:
א. “בדיקה”, “בדיקה רפואית”, “טיפול”, “טיפול רפואי” – משמעם כמשמעות המונח “טיפול רפואי” בחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 (להלן: “חוק זכויות החולה”), ובהו”ק 300.001 “זכויות החולה בצה”ל”.
ב. “בדיקות רפואיות נוספות” – בדיקות מעבדה, בדיקות דימות, בדיקות רופאים מומחים, טיפולים שונים ואשפוז, וכל טיפול רפואי אחר שאליו מפנה הגורם הרפואי המטפל.
ג. “גורם ברה”ן” – עובד סוציאלי, פסיכולוג קליני או פסיכיאטר הפועל במסגרות המיועדות לטיפול בבעיות בריאות הנפש של חיילי צה”ל, בהתאם לסמכויות וההסמכות הנתונות לו, כמפורט בהו”ק 300.019 “חופשת מחלה – כללי מתן ימי מחלה והגבלות בכושר עבודה”.
ד. “גורם רפואי מטפל” – גורם הנותן טיפול רפואי לחייל, על-פי הסמכויות הנתונות לו בפקודה זו ובהוראות קרפ”ר.
ה. “חדר מיון” – מחלקה לרפואה דחופה בבית חולים.
ו. “יום ב” – יום שבו רופא או גורם אחר המוסמך לכך לפי פקודות הצבא, אישר שחייל מוגבל בכושר עבודתו או פטור מפעילות במסגרת תפקידו ביחידה. תוקפו של יום ב הוא מרגע קבלתו ועד השעה 08:00 למחרת. תוקפו של יום ב נוסף יהיה מהשעה שבה פג תוקפו של יום ב הקודם, ועד השעה 08:00 למחרת.
ז. “יום ג” – יום שבו רופא או גורם אחר המוסמך לכך לפי פקודות הצבא, אישר שחייל אינו כשיר לבצע כל פעילות, וזקוק למנוחה מלאה. תוקפו של יום ג הוא מרגע קבלתו ולמשך 24 שעות, ואם נסתיים במהלך יום העבודה יהיה תוקפו עד השעה 08:00 למחרת. תוקפו של יום ג נוסף יהיה מהשעה שבה פג תוקפו של יום ג הקודם, ועד השעה 08:00 למחרת.
ח. “יום ד” – יום שבו מפקד החייל, כהגדרתו בסעיף 72 לפקודה, אישר לחייל להיעדר מהשירות או אישר לו הקלה בשירות עקב בעיה שהחייל הגדירה כרפואית.
ט. “מצב חירום רפואי”, “מצב רפואי דחוף” – נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה לחייו, או קיימת סכנה כי תיגרם לאדם נכות חמורה או נכות בלתי-הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי.
י. “מִרפאה אֲזורית” – מרפאה המעניקה שירותי רפואה לחייל לאחר שעות העבודה או לחייל השוהה מחוץ ליחידתו, לרבות מרפאת מיון קדמי של ספק אזרחי המעניקה שירותי רפואה מטעם חיל הרפואה, על-פי הסכם שנכרת בינו לבין משרד הביטחון.
יא. “מתקן אשפוז” – חדר חולים או בית החלמה צבאי.
יב. “קצין רפואה” – לרבות קצין רפואת שיניים.
יג. “רופא היחידה” – רופא שהוא קצין רפואה האחראי לטיפול בחיילי היחידה, לרבות אזרח שהוסמך על ידי קרפ”ר או מי שהוסמך לכך מטעמו, לשמש כרופא יחידה לחיילי צה”ל, בהסכם שנחתם בין משרד הביטחון לבינו או עם מעסיקו.
יד. “רופא מומחה” – רופא שהוא קצין רפואה או רופא אזרחי שהם מומחים בתחום התמחות שהוכר על ידי הגורמים המוסמכים במדינת ישראל.
טו. “רשומה רפואית” – כמשמעה בחוק זכויות החולה ובהו”ק 300.001.
טז. “שעות פעילות” – כאמור בפ”מ 33.0201.
פרק ב – אי-תלות הגורם הרפואי המטפל
2. בטיפול רפואי בחייל, בשגרה ובאימונים, יהיה מחויב הגורם הרפואי המטפל, בראש ובראשונה, לבריאות החייל. הטיפול יינתן בהתאם לעקרונות הרפואה, לאתיקה המקצועית, לפקודות הצבא ולהוראות קרפ”ר.
3. חיל הרפואה הוא מוסד רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, והקרפ”ר הוא הסמכות המקצועית העליונה בצה”ל בענייני הרפואה ומנהל המוסד הרפואי. כמנהל המוסד הרפואי אחראי הקרפ”ר לקיים את כל החובות המוטלות על המוסד הרפואי בחוק זכויות החולה.
פרק ג – זכויות החייל לטיפול רפואי ולשירותי בריאות
4. חייל זכאי לטיפול רפואי ולשירותי בריאות מחיל הרפואה או ממי שפועל מטעמו, בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 (להלן: “חוק ביטוח בריאות ממלכתי”). היקף שירותי הבריאות נקבע על ידי הקרפ”ר.
5. כל חייל זכאי לטיפול רפואי לפי דרישתו בהקדם, כאמור בפקודה זו.
6. החייל זכאי לטיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית ואיכות הטיפול הרפואי, והן מבחינת יחסי האנוש.
7. מידע רפואי הנוגע לחייל יישמר בסוד, ולא יימסר אלא לאדם המוסמך לקבלו, כאמור בחוק זכויות החולה, בפקודה זו ובהוראות קרפ”ר.
8. הטיפול הרפואי יינתן לחייל, רק אם נתן לכך החייל הסכמה מדעת, כמשמעה בחוק זכויות החולה ובהו”ק 300.001. על אף האמור לעיל, יכול להינתן טיפול שלא בהסכמה, אך ורק אם נתקיימו התנאים הקבועים בחוק זכויות החולה או בחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955 (להלן: “חוק השיפוט הצבאי”), כמפורט בהו”ק 300.001.
9. אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכויות החייל על-פי חוק זכויות החולה, ומהאמור בהו”ק 300.001.
פרק ד – פנייה לטיפול רפואי וקביעת תור
טיפול רפואי דחוף
10. במצב חירום רפואי או במצב רפואי דחוף, יגיש גורם רפואי מטפל עזרה רפואית ללא כל התניה.
פניית חייל לטיפול
11. חייל המעוניין בטיפול רפואי, יפנה למפקדו או למי שהוסמך לכך על ידי המפקד, בהתאם לפקודות הקבע של היחידה.
12. המפקד או מי שהוסמך לכך על ידו, יפנה את החייל לטיפול במרפאה, בשעות פעילותה ובהתאם לפקודות הקבע של היחידה. ההפניה תיעשה כאמור בסעיפים 57 עד 61 להלן, וכמפורט להלן:
א. החובש יטפל בחייל בהתאם לסעיף 38 להלן.
ב. אם נמצא במרפאה רופא, זכאי החייל להיבדק על ידי רופא, בכפוף לאמור בסעיף 13 להלן.
ג. ביקש חייל להיבדק על ידי רופא, או פנה לחובש פעמיים בסמיכות בגלל אותה בעיה (על אף הטיפול שקיבל מהחובש) ייוועץ החובש ברופא, לגבי דחיפות ביצוע הבדיקה, בכפוף לאמור בסעיף 13 להלן.
13. ביקש החייל להיבדק על ידי רופא, לא ידחה את הטיפול למועד העולה על 24 שעות מהמועד שבו פנה החייל, אלא באישור הרופא. ההחלטה לדחות את הטיפול תתועד ביומן.
14. חייל המעוניין בטיפול רפואי שלא בשעות הפעילות של המרפאה, יופנה למרפאה הקרובה או למרפאה האזורית, על-פי פקודות הקבע של היחידה.
טיפול שיניים, פה ולסת
15. חייל זכאי לטיפול שיניים, פה ולסת בהתאם לדחיפות הבעיה.
16. חייל המעוניין בטיפול שיניים, פה ולסת, יפנה למפקדו או למי שהוסמך לכך מטעמו, בהתאם לפקודות הקבע של היחידה.
17. המפקד או מי שהוסמך לכך על ידו, יַפנה את החייל לטיפול במרפאת השיניים שבה מטופלים חיילי היחידה או למרפאת השיניים האזורית, בהתאם לפקודות הקבע של היחידה.
טיפול רפואי של חייל השוהה מחוץ ליחידתו
18. חייל השוהה מחוץ ליחידתו וזקוק לטיפול רפואי דחוף יפנה למרפאה האזורית.
19. חייל הזקוק לטיפול רפואי דחוף, עקב אחד מן המקרים המנויים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כמקרים שבהם ניתן פטור מתשלום בגין הפניה לחדר מיון (כמפורט להלן), ואשר אין באפשרותו להגיע למרפאה צבאית או למרפאה הנותנת שירותים לחיילי צה”ל, יפנה לחדר מיון בבית החולים הקרוב.
לעניין סעיף זה, המקרים שבהם ניתן פטור מתשלום בגין פנייה לחדר מיון, על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי: כל שבר חדש; פריקה חריפה של כתף או מרפק; פציעה הדורשת איחוי על ידי תפירה או אמצעי איחוי חלופי; שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה; חדירת גוף זר לעין; טיפול במחלות סרטן; טיפול במחלת דַמֶמֶת (המופיליה); אישה שנתקפה בצירי לידה; מי שפונה לבי”ח באמבולנס מד”א, מהרחוב או ממקום ציבורי אחר עקב אירוע פתאומי; חולי דיאליזה וכל מקרה אחר כפי שייקבע בחוק מעת לעת.
20. כשנתן את הטיפול הרפואי גורם שאינו גורם רפואי צבאי או שאינו גורם הפועל מטעם הצבא, יפנה החייל בהקדם לרופא היחידה, להמשך הטיפול, כמפורט בהו”ק 300.019, ובהתאם להוראות רופא חדר המיון.
21. קריטריונים להחזר הוצאות עבור ביקור במיון ייקבעו בהוראות קרפ”ר.
טיפול רפואי על ידי גורם רפואי שאינו פועל מטעם חר”פ
22. מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים 18 עד 21 לעיל, חייל לא יפנה לקבל טיפול רפואי מגורם שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, אלא כמפורט להלן:
א. חייל רשאי לפנות ביוזמתו ועל חשבונו אל רופא שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו כדי לקבל חוות דעת רפואית בלבד. חוות הדעת אינה מחייבת את צה”ל, כל עוד לא אומצה על ידי רופא צבאי. בחינת המלצה או חוות דעת שנתן רופא מומחה שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, תיעשה בהתאם למדיניות הקרפ”ר בנוגע לכיבוד המלצות רופא מומחה.
ב. חייל יוכל לקבל טיפול רפואי מגורם שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, באישור הסמכות הרפואית שהוסמכה לכך בהוראות קרפ”ר, ובהתאם לתנאי האישור.
23. על אף האמור לעיל, רשאי חייל לקבל את הטיפולים הרפואיים הבאים מגורם שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, ללא אישור גורם רפואי מטפל:
א. טיפול שיניים.
ב. כל חיסון שהחייל אינו זכאי לקבל מטעם חיל הרפואה.
ג. רפואה משלימה.
24. צה”ל ומשרד הביטחון לא יהיו אחראים בכל דרך שהיא לטיפול רפואי שנתן גורם שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו או לתוצאותיו, בין שניתן אישור לפי סעיף 22, סעיף משנה ב לעיל ובין שלא ניתן אישור כזה.
25. הוצאות הטיפול הרפואי הפרטי יחולו על החייל, למעט במקרים הקבועים בהו”ק 300.041 “נוהל מתן החזר כספי”.
26. הטיפול מהגורם הרפואי שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו יבוצע מחוץ לשעות הפעילות.
27. טיפול מגורם רפואי שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, שאישרה הסמכות הרפואית, כאמור בסעיף 22, סעיף משנה ב לעיל, והניתן, כולו או חלקו, בשעות הפעילות של יחידת החייל – יינתן בחופשת החייל (לרבות חופשת מחלה) או בתקופת דחיית שירות, כפי שנקבע בהו”ק 301.001 “פעולות רפואיות אלקטיביות” ולהו”ק 300.021 “טיפול רפואי פרטי – חיילים בשירות קבע”.
28. האמור לעיל אינו גורע מההסדרים המיוחדים לגבי טיפול רפואי בחייל בשל”ת או בחייל הנמצא בתפקיד בחוץ לארץ, הקבועים בהוראות קרפ”ר.
טיפול רפואי של חייל בשירות מילואים
29. בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל בשירות מילואים פעיל (להלן: “שמ”פ”) מבוטח בקופת החולים שבה הוא רשום. עם זאת, צה”ל בחר לתת טיפול רפואי לחייל בשמ”פ, כמפורט בהו”ק 302.006 “טיפול רפואי לחייל מילואים”. הטיפול הרפואי האמור בהתאם לאמור בפקודה זו, בשינויים המחויבים.
טיפול רפואי של חייל בשמ”פ ביום הגיוס
30. חייל מילואים שנקרא להתייצב לשמ”פ, בין לשמ”פ חודשי ובין לשמ”פ שנתי, וסבר שאינו יכול להתייצב לשירות או לבצע את שירות המילואים מסיבה בריאותית, יטופל כמפורט להלן:
א. החייל התייצב במקום שאליו נקרא בצו, וביקש להשתחרר מהשירות או לדחותו מסיבה רפואית, ייבדק על ידי רופא צבאי בהקדם.
ב. אין החייל מסוגל להתייצב ביחידתו לשם בדיקה רפואית, יפעל כמפורט להלן:
1) יפנה לרופאו האזרחי, כשהוא מצויד בספח האישור הרפואי (טופס 525), המצורף לצו הקריאה לשירות מילואים. למען הסר ספק, חייל כאמור אינו זכאי להיבדק במרפאה אזורית;
2) יודיע ליחידה שאינו יכול להתייצב מסיבות בריאותיות, ויעביר את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לרבות ספח האישור הרפואי (טופס 525) לרופא ביחידה, לא יאוחר מהשעה 13:00 ביום שנקבע להתייצב;
3) בהודעתו יצוינו הכתובת שבה הוא נמצא ומספר הטלפון שבו ניתן להשיגו.
31. רופא היחידה ומפקדה יפעלו על-פי סמכויותיהם, כמפורט בסעיפים 35 עד 37 וסעיפים 79 עד 80 להלן, בהתאמה.
32. למען הסר ספק, יובהר כי חייל אינו משוחרר משירות המילואים שאליו נקרא, ושירותו אינו נדחה, אלא אם כן שחרר אותו מפקדו, או שמפקדו דחה את שירותו.
פרק ה – סמכויות המטפלים
סמכויות רופא היחידה
סמכויות כלליות
33. רופא היחידה יקבל חיילים המבקשים טיפול רפואי, במרפאת היחידה, בשעות פעילותה הקבועות בפקודות הקבע של היחידה.
34. רופא היחידה יקבע בהתאם לאבחנה או לצורך בטיפול את הוראותיו לגבי החייל הנבדק, לרבות הוראה אחת או יותר מההוראות המפורטות להלן:
א. כשיר לתפקיד, בהתאם לפרופיל הרפואי הנוכחי, בלי הגבלה נוספת.
ב. כשיר לתפקיד, בהתאם לפרופיל הרפואי הנוכחי בהגבלות נוספות, כפי שיפרטן הרופא, ולמשך מספר ימים כפי שיקבע הרופא (ימי ב), כאמור בהו”ק 300.019.
ג. בלתי-כשיר לכל תפקיד וחייב להימצא במנוחה ולהימנע מכל פעילות, למשך ימים מספר, כפי שיקבע הרופא (ימי ג), כאמור בהו”ק 300.019. ימי המנוחה (ימי ג) יבוצעו ביחידה, בבית החייל או במקום אחר, לפי קביעת הרופא.
ד. חייב להתייצב במתקן אשפוז במועד שיקבע הרופא.
ה. מופנה לוועדה רפואית לשם בחינת הפרופיל וסעיפי הליקוי, עקב שינוי במצבו הבריאותי, כמפורט בפ”מ 32.0401.
ו. מוזמן לביקור במרפאת היחידה במועד שיקבע הרופא.
ז. מופנה לבדיקות רפואיות נוספות.
ח. מופנה לחדר מיון בבית חולים או למתקן אשפוז.
ט. הגבלת שעות העבודה של חייל בשירות קבע – כמפורט בפ”מ 33.0201.
סמכות לעניין חיילים בשמ”פ ביום הגיוס
35. בדק רופא היחידה חייל אשר פנה כאמור בסעיף 30, סעיף משנה א לעיל, יקבע הרופא אם החייל כשיר לשירות המילואים מבחינה רפואית.
36. רופא היחידה יבחן את המסמכים הרפואיים אשר העביר חייל המילואים כאמור בסעיף 30, סעיף משנה ב לעיל, ויקבע אם החייל כשיר לשירות המילואים מבחינה רפואית. מצא רופא היחידה כי אי-אפשר לקבוע אם החייל כשיר לשירות המילואים על סמך המסמכים שהעביר, יזמנו לבדיקה כאמור בסעיף 30, סעיף משנה א לעיל.
37. מצא הרופא כי החייל אינו כשיר לשירות המילואים מבחינה רפואית, יורה למפקד היחידה על התקופה הנחוצה לחייל להחלמה, ובמהלכה לא יבצע שמ”פ.
סמכויות חובש
38. חובש יקבל חיילים במרפאת היחידה, יטפל בהם לפי דחיפות רפואית ועל-פי סמכויותיו לפי הו”ק 200.001 “סמכויות החובש”, ויקבע תור לרופא, כאמור בפרק ד לפקודה זו.
סמכויות גורמים מטפלים נוספים
39. גורמים נוספים המטפלים בחייל, לרבות גורם ברה”ן, אח או אחות, בוגר רפואת חירום ופרמדיק – תהיה להם הסמכות לקבוע את כשירות החייל ולהורות על פינוי רפואי, כאמור בהוראות קרפ”ר, וכן סמכויות נוספות כקבוע בהוראות קרפ”ר.
התייחסות להמלצות רופא חדר המיון
40. התייחסות להמלצות רופא חדר המיון להורות על ימי מנוחה לחייל תיעשה כאמור בהו”ק 300.019 “כללי מתן ימי מחלה והגבלות בכושר עבודה”.
41. בחינת המלצה או חוות דעת שנתן רופא חדר המיון תיעשה בהתאם למדיניות הקרפ”ר בנוגע לכיבוד המלצות רופא מומחה.
טיפול רפואי בחייל על כורחו
42. טיפול בחייל על כורחו ייעשה בהתאם להוראות חוק זכויות החולה, חוק הטיפול בחולי נפש התשנ”א-1991, וחוק השיפוט הצבאי, לפי העניין, וכמפורט בהו”ק 300.001.
43. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 42 לעיל, לא יינתן לחייל טיפול רפואי (לרבות חיסון) על כורחו, בשגרה ובאימונים, שאינם מצב חירום רפואי או מצב רפואי דחוף, אלא אם כן אישר זאת הקרפ”ר או סגנו, לאחר שנועצו ביועץ המשפטי לחיל הרפואה.
סמכויות
44. הסמכויות הניתנות בפקודה זו לגורם רפואי מטפל יחידתי נתונות גם לכל גורם רפואי מטפל הממונה עליו במדרג הפיקודי או המקצועי.
פרק ו – תפקידי המטפלים
קיום הוראת גורם רפואי מטפל
45. מצא רופא היחידה כי המפקד אינו ממלא או אינו מתכוון למלא אחר הוראת גורם רפואי מטפל, באופן אשר יש בו כדי לסכן את חייו או את בריאותו של חייל או אדם אחר – ידווח על כך למפקד הרפואה הפיקודי, הזרועי או החילי, באמצעות שרשרת הפיקוד המקצועית, אשר יפעל אל מול גורמי הפיקוד הרלבנטיים על מנת שהוראת הגורם הרפואי המטפל תבוצע. במקביל, ידווח על כך רופא היחידה למפקד היחידה.
46. הייתה הוראת הגורם הרפואי המטפל, כאמור בסעיף 45 לעיל, הוראת מפקד הרפואה הפיקודי, הזרועי או החילי, יידע בכך את הקרפ”ר.
47. מפקד הרפואה הפיקודי, הזרועי או החילי (או הקרפ”ר, לפי העניין) יבחן את העניין, ואם מצא שיש באי-קיום הוראת הגורם הרפואי המטפל כדי לסכן חיים או בריאות, ידווח על האירוע ליועץ המשפטי לחיל הרפואה, ויעדכן בכך את רע”ן הרפואה במקרפ”ר.
פינוי רפואי
48. הורה הגורם הרפואי המטפל לפנות את החייל, ינחה הגורם הרפואי המטפל את מפקד החייל לגבי מועד הפינוי, דחיפותו, האופן שבו יפונה ולגבי הצורך בליווי החייל על ידי חייל אחר או על ידי גורם רפואי – הכול כאמור בהו”ק 300.005 “הסעת חיילים חולים ונפגעים”. הגורם הרפואי המטפל יעקוב אחר מילוי הוראותיו ויוודא את ביצוען. המפקד יפעל כאמור בסעיף 71 להלן.
49. במקרים דחופים, רשאי הגורם הרפואי המטפל לבצע את הפינוי הרפואי, שלא באמצעות מפקד החייל, ובלבד שהגורם הרפואי המטפל יודיע למפקד על הפינוי בהקדם.
הרישום הרפואי
50. הגורם הרפואי המטפל יתעד את הטיפול ברשומה הרפואית, כאמור בהוראות קרפ”ר.
51. נוהלי התיעוד הרפואי והעברת המידע בין מטפלים (לרבות ממצאים רפואיים חריגים ומידע רפואי רגיש) יפורטו בהוראות קרפ”ר.
חובת הסודיות הרפואית
52. רופא ישמור על סודיות המידע הרפואי של החייל על-פי כל דין. המפקד לא ידרוש מידע רפואי אישי על החייל, והרופא לא ימסור מידע זה, אלא בהתקיים החריגים הקבועים בדין.
53. סוגו של כל מסמך רפואי ייקבע בהתאם לאופי המסמך, ובמידת הצורך יצוין על המסמך “סודי רפואי – למכותב בלבד”. תוכן המסמך, כאמור, יובא לידיעתו של מטפל או לאדם אחר, לצורך טיפול בלבד או בהתקיים אחד החריגים לחובת הסודיות הרפואית המפורטים בדין, ובהו”ק 300.001, לרבות ומבלי למצות, בהתאם להסכמת המטופל.
54. הוראות שייתן הגורם הרפואי המטפל ביחידה לגבי חייל יימסרו למפקד החייל או לחייל אחר שהסמיך לכך המפקד, באמצעות טופס 102, כמפורט בסעיפים 57 עד 61 להלן.
55. מסירת מידע רפואי לחייל תיעשה כמפורט בפ”מ 61.0112 ובהו”ק 300.001.
שמירת הרצף הטיפולי
56. הגורם הרפואי המטפל אחראי לשמירת רצף הטיפול בחייל, ועליו לוודא את העברת המידע הרפואי הנדרש להמשך טיפול בחייל על ידי מטפליו האחרים. כן יוודא הגורם הרפואי המטפל את החזרת המידע הרפואי הנדרש ממטפלים אחרים.
העברת מידע נדרש למפקד
57. טופס 102 הוא טופס המיועד להפנות את החייל לטיפול רפואי ולהעביר את הוראות הגורם הרפואי המטפל אל המפקד. אין לרשום על גבי טופס זה ממצאים רפואיים, אבחנות רפואיות וכל מידע סודי רפואי אחר.
58. הפניית חייל לטיפול רפואי תיעשה באמצעות טופס 102.
59. החייל יעביר את טופס 102 לגורם המטפל. הגורם הרפואי המטפל יציין על גבי טופס 102 את ההוראות למפקד ולחייל, לרבות מתן ימי ב, מתן ימי ג, הפניות לבדיקות נוספות, וכל הוראה אחרת שבסמכות הגורם הרפואי המטפל לתת על-פי פקודה זו ולפי הוראות קרפ”ר.
60. הִפנה הגורם הרפואי המטפל לבדיקות נוספות, יציין הגורם הרפואי המטפל על גבי טופס 102 את מועד ההפניה. לא נקבע מועד כאמור, יציין הגורם הרפואי המטפל את מידת הדחיפות של ההפניה.
61. החייל יחזיר את טופס 102 למפקדו.
פרק ז – חובות המפקד
62. חובה על המפקד לבצע וליישם את ההוראות הרפואיות שנתן הגורם הרפואי המטפל.
63. היה למפקד ספק בדבר תוכן ההוראות שניתנו, היקפן או משמעותן, יפנה מייד עם קבלתן אל הגורם הרפואי המטפל שנתן אותן כדי לקבל הבהרות. אין בפנייה כאמור כדי לעכב את ביצוע ההוראות שניתנו כהווייתן.
64. אם סבור המפקד שיש סיבה כלשהי המצדיקה עיון מחדש בהוראות הרפואיות, רשאי הוא לפנות לרופא היחידה, ובהיעדרו – לסמכות הרפואית הממונה עליו, בדרך שימצא לנכון. אין בפנייה כאמור כדי לעכב את ביצוע ההוראות שניתנו כהווייתן.
65. מפקד היחידה יקבע מועדים סבירים ומספיקים לטיפול בחולים ביחידתו, כך שתתאפשר גישה זמינה לטיפול רפואי לכלל חיילי היחידה, כמפורט בפרק ד לפקודה זו.
66. מפקד יפנה חייל המעוניין בכך לבדיקה רפואית, כמפורט בסעיף 12 לעיל, כאמור בסעיפים 57 עד 61 לעיל.
67. החייל יפנה לביצוע בדיקות נוספות כמפורט להלן:
א. נקבע מועד לבדיקה נוספת על ידי הגורם הרפואי המטפל, יוודא מפקד החייל שהחייל יתייצב לבדיקה במועד שנקבע, כשברשותו הטפסים הדרושים לפי הנחיות הגורם הרפואי המטפל. למען הסר ספק יובהר כי המפקד לא ישנה מועד בדיקה, אשר קבע הגורם הרפואי המטפל, אלא באישור הגורם הרפואי המטפל.
ב. לא קבע הגורם הרפואי המטפל מועד לבדיקה, ישלח מפקד החייל את החייל לבדיקה, על-פי מידת הדחיפות שקבע הגורם הרפואי המטפל (כאמור בסעיף 60 לעיל), ולא יאוחר מ- 14 יום ממועד מתן ההפניה, אלא באישור הגורם הרפואי המטפל.
68. מפקד היחידה יהיה אחראי לקיום נהלים המבטיחים שחייל יחזיר למרפאת היחידה את התשובות ואת ממצאי הבדיקות הנוספות, כאמור בסעיף 88 להלן.
69. זימן רופא היחידה את החייל להמשך טיפול, יוודא מפקד החייל שהחייל יתייצב לבדיקה במועד שנקבע.
70. נקבע הצורך במתן חיסון, יוודא המפקד את התייצבות פקודיו כנדרש, במקום ובמועד שנקבעו למתן החיסון.
71. המפקד יהיה אחראי לביצוע פינוי רפואי של חייל בהתאם להנחיות הגורם הרפואי המטפל (כאמור בסעיף 48 לעיל). המפקד יעמיד לרשות החייל אמצעי הסעה הולמים וחיילים מלווים כנדרש, ובכפוף להנחיית הגורם הרפואי המטפל ביחידה, כמפורט בהו”ק 300.005.
פרק ח – סמכויות המפקד
סמכות המפקד למתן יום ד
72. לעניין פרק זה:
א. “מפקד” – מפקדו של החייל שהוא קצין בדרגת סגן, לפחות ונגד בדרגת רס”ב, לפחות.
ב. “חייל” – חייל בשירות סדיר כמשמעו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ”ו-1986.
73. המפקד רשאי לאשר לפקודו יום ד, כהגדרתו בסעיף 1, סעיף משנה ח לעיל.
74. יום ד יינתן בהתאם לצורך, ומשכּו לא יעלה על 24 שעות; הוא יסתיים, בכל מקרה, בשעה 8:00 בבוקר, ביום למחרת היום שניתן.
75. המפקד רשאי לתת לאותו חייל, לכל היותר, יום ד אחד, בשבעה ימים רצופים, ולכל היותר 10 ימי ד בשנה קלנדרית.
76. אין במתן יום ד כדי למנוע מהחייל פנייה לגורם רפואי מטפל במהלך היום או בסיומו.
77. אין במתן יום ד כדי למנוע מהמפקד להפנות את החייל לגורם רפואי מטפל, במהלך היום או בסיומו.
78. שליש היחידה יעקוב אחר רישום והזנת ימי ד, כמפורט בהוראות הקשל”ר.
דחייה או שחרור משירות מילואים מסיבות רפואיות ביום הגיוס
79. מפקד היחידה ידחה שירות מילואים או ישחרר את החייל משירות מילואים, בהתאם להוראות הגורם הרפואי המטפל, כאמור בסעיפים 35 עד 37 לעיל.
80. הוראות השלישות לעניין סמכות המפקד לשחרר משירות מילואים או לקרוא לשירות מילואים קבועות בהוראות הקשל”ר.
פרק ט – חובות החייל
81. חייל יקיים את הוראות הטיפול שהורה לו גורם רפואי מטפל, בכפוף לחובת הגורם הרפואי המטפל לקבל את הסכמתו מדעת לקבלת טיפול רפואי, כקבוע בסעיף 8 לעיל, וכמפורט בהו”ק 300.001.
82. חייל יקבל טיפול רפואי, לרבות חיסונים על ידי זריקה, הרכבה, בליעת תרופות או בכל דרך אחרת, בהתאם להוראת קצין רפואה ולהוראות חיל הרפואה, בכפוף לחובת הגורם הרפואי המטפל לקבל את הסכמתו מדעת לקבל טיפול רפואי, כקבוע בסעיף 8 לעיל, וכמפורט בהו”ק 300.001.
83. חייל יתייצב במתקן רפואה או במתקן אשפוז, אם ציווה עליו קצין הרפואה לעשות כן, וישהה בו עד שישחררו קצין הרפואה.
84. חייל יעבור כל בדיקה רפואית הדרושה לשם קביעת כושרו הרפואי לשירות או לשם קביעת מצבו הבריאותי, בכפוף לחובת הגורם הרפואי המטפל לקבל את הסכמתו מדעת לקבלת הטיפול הרפואי, כקבוע בסעיף 8 לעיל, וכמפורט בהו”ק 300.001.
85. סבר חייל שמפקדו אינו ממלא או אינו מתכוון למלא אחר הוראת גורם רפואי מטפל אשר ניתנה בעניינו, ייַדע בכך את רופא היחידה.
86. חייל שפנה לחדר מיון או שטיפל בו גורם שאינו גורם רפואי שהוא מטפל צבאי או שאינו פועל מטעם הצבא, ואין באפשרות החייל לפנות לאחר הטיפול לגורם רפואי שהוא מטפל צבאי, כאמור בסעיף 20 לעיל – יודיע על כך למפקדו, לשליש היחידה או לקצין העיר בהקדם, וימסור מידע על מקום שהותו בזמן היעדרו ועל הדרכים ליצירת קשר עימו בזמן זה.
87. חייל שפנה לחדר מיון, כאמור בסעיף 20 לעיל ובסעיף 86 לעיל, רשאי לפנות לרופא היחידה בבקשה לקבל התחייבות כספית לתשלום עבור הביקור בחדר המיון. לא פנה החייל לרופא היחידה, או שבקשתו לקבל התחייבות כספית כאמור לא אושרה בהתאם להוראות חיל הרפואה – החייל הוא האחראי להסדיר את חובו לבית החולים.
88. החייל ידווח על ממצאי הבדיקות הרפואיות כמפורט להלן:
א. החייל יעביר לידי הגורם הרפואי המטפל ביחידה את התשובות ואת הממצאים של הבדיקות הרפואיות שאליהן הפנה אותו גורם רפואי מטפל. בנוסף, יחזיר החייל את התשובות ואת הממצאים של הבדיקות הרפואיות שביצע שלא במסגרת הפניה מטעם גורם רפואי מטפל.
ב. החייל יחזיר את התשובות ואת הממצאים כאמור בסעיף משנה א לעיל במועד שקבע הרופא. אם לא נקבע מועד – בתוך 48 שעות ממועד קבלתן או ממועד חזרתו ליחידה – הכול לפי המאוחר מביניהם.
89. צה”ל אינו מספק שירותי בריאות לחייל הנמצא בחו”ל שלא בתפקיד. חייל היוצא לחו”ל שלא בתפקיד יבטח עצמו, על חשבונו, בביטוח רפואי פרטי המכסה את הפעילות שהוא מבצע בחו”ל.
90. חייל השוהה במרפאה ינהג בהתאם לפקודות הקבע של המרפאה, כפי שיפורסמו במרפאה מעת לעת.
91. חייל שנפגע בתאונת דרכים אזרחית ידווח על כך בהקדם למשטרת ישראל ולגורם המטפל ביחידה.
פרק י – שונות
92. הוראות העוסקות במיון רפואי ובקביעת כושר בריאותי לשירות מפורטות בפ”מ 32.0401 ובפ”מ 32.0402.
93. הוראות מיוחדות לטיפול בחיילות, נוסף על האמור בפקודה זו, מפורטות בהו”ק 300.006 “טיפול רפואי לחיילת”.
94. הוראות לשחרור חייל מטעמים רפואיים והנוהל להגשת תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון מפורטים בפ”מ 38.0122.
95. הוראות למילוי דוח פציעה מפורטות בפ”מ 38.0102.
96. הקרפ”ר מוסמך לקבוע הוראות בדבר אופן ביצועה של פקודה זו.
