למקרים דחופים:

קיבלת זימון למשפט צבאי? אלא הטעויות שאין לעשות!

לקבל זימון לבית דין צבאי אף פעם אינו מנבא טובות. מילא לא להיות חייל מצטיין ומילא לסגור שבתות, אך להגיע למצב שבו מקבלים זימון מטעם המערכת הצבאית, עשוי להיות מלחיץ ביותר, ללא קשר לפז"מ או לסוג התפקיד שממלאים בצבא. מכאן שחשוב ביותר לדעת שבמקום לעשות טעויות מטופשות שנובעות מפחד ומחוסר ידע, ובמקום לומר "אמן" לכל מה שמפילים עליכם מלמעלה, יש דרכים שנחשבות יותר נכונות מבחינת התנהלות, ופה אנו מבקשים להסביר כיצד ראוי לנהוג, או יותר נכון מאלו טעויות מומלץ להימנע.

9 טעויות נפוצות

ידע הוא כוח, ועל כן חשוב ביותר להכיר את הזכויות שלכם. קבלו 9 מצבים שעמם אין ליישר קו:

  1. נשפטים באיחור – מגיעים למשפט, למרות שעבר שבוע ימים מאז שהתלונה הוגשה. חשוב להבין שמצב זה אינו תקין. ההוראה היא לשפוט בתוך שבוע ימים. פה נרחיב שאם מדובר במשפט צבאי באיחור, הרי שאז המשפט יכול להתקיים כל עוד לא חלפו 3 שנים ממועד העבירה, או לחלופין 180 יום מתאריך השחרור.

     

    2. מסכימים לשבת בריתוק עד למועד המשפט – אם הוגשה נגדכם תלונה ובמקביל מקבלים ריתוק, חשוב לדעת שאין זה חוקי. לא ניתן לרתק עבור אותו מקרה טרם נערך משפט. מצד שני, אם כן מרתקים, לא ניתן לערוך משפט בנושא, רק אם הפרקליט מעניק אישור מיוחד.

     

    3. מגיעים למשפט מבלי לדעת במה מדובר – כל נאשם שמזומן למשפט צבאי, רשאי לדרוש לדעת במה מדובר, ואף לעיין מראש בעדויות.

     

    4. מקבלים את הדין מבלי להיות נוכחים בדיון – לא רק שאין זה חוקי לשפוט מאחורי הגב, אלא גם אין זה חוקי לשמוע עדויות ללא הנוכחות של החייל המואשם.

     

    5. חיילת מסכימה להישפט מול קצין גבר למרות חוסר הנוחות – חיילות צריכות לדעת שאם הן מעדיפות להישפט מול קצינה אישה, הן בהחלט יכולות.

     

    6. ניגשים למשפט ללא תמיכה מקצועית – חשוב ביותר לדעת ששמורה הזכות לגשת למשפט לצד תמיכה של סנגור. עוד ראוי לדעת שצעד זה מעכב במעט את ההליך. כמו כן, לאחר שהסנגור נכנס לתמונה, הוא מגיש את חוות דעתו לפרקליט. אם צעד זה מעורר סוגיה נוספת, החייל מורשה בשנית להגיב – מורשה למסור התייחסות נוספת באמצעות הסניגור.

     

    7. ניגשים למשפט ללא גיוס עדים – חשוב לדעת שגם במערכת הצבאית ניתן להיעזר בכוחם של עדים. מכאן שיש להתגונן – לזמן עדים וכמובן להשיג ראיות. עוד נציין שאם קצין השיפוט הוא הצד שזימן עדים, הרי שהנידון גם כן רשאי לחקור אותם מזווית הראייה שלו.

     

    8. מסכימים להישפט למרות שהיו מעדיפים להחליף גורם – חשוב ביותר לדעת שכל אחד יכול לסרב פעם אחת להישפט מול הגורם שעומד על הפרק. ניתן לבקש להעביר את הדיון לגורם בדרגה יותר גבוה. כך למשל אם עומדים להישפט מול סרן, אפשרי לבקש להישפט מול המפקד שלו, או אם עומדים להישפט מול אישיות שגבוהה מסר"ן, הרי שאפשרי לבקש להישפט מול המפקד שלו/בית דין צבאי. אומנם לעיתים ימונה קצין בודק שיכריע בסוגיה, אך האפשרות בהחלט קיימת ואף עשויה לשנות את כל המתווה של המשפט.

     

    9. מעדיפים להסתדר לבד – הרבה חיילים שעומדים לפני דיון משמעותי (לא איחור או אי עטיית כומתה) מוותרים על ייצוג משפטי, פשוט כי יותר מפחדים מגובה העלויות מאשר אופי ההכרעה. בהרבה מקרים מגלים מאוחר מדי שהייתה זו טעות, פשוט כי העונש משפיע על המסלול הצבאי ובו זמנית על ההיבט האזרחי.

אם לא ייצוג אז לפחות ייעוץ מקצועי

לסיכום נציין שחשוב ביותר להכיר מהן הזכויות ובו זמנית מהן האפשרויות ואופציות התמרון. לעיתים מספיק שינוי מינורי כדי להסית את המשפט למסלול הרצוי. מכאן שגם אם לא מעוניינים בייצוג משפטי, טוב לדעת שהרבה פעמים ניתן להסתפק בייעוץ מקצועי. ייעוץ של עורך דין צבאי עשוי לסגור היטב את הפינה. ייעוץ מקצועי יימנע לבצע טעויות מיותרות ובו זמנית יצביע על אפשרויות כדאיות וכמובן יכין היטב למשפט – ינחה אלו סיטואציות

איך מתחילים?

משרדנו מייצג מועמדים לשירות בטחון וכל חייל אשר זקוק לסיוע מול רשויות הצבא, בבקשות לפטור משירות, לטיפול נפשי או רפואי, עררים רפואיים ושאר הליכים צבאיים מנהליים. השותפים במשרד הינם יוצאי פרקליטות צבאית.

עו”ד ונוטריון (רס”ן במיל’) רוני קרדונר

מאמרים נוספים

התרת התחייבויות

בחירת משרד עורך דין לענייני צבא בדומה לכל הליך משפטי, חשוב להיות מיוצג בצורה מקצועית על ידי עו”ד גם בוועדה להתרת התחייבויות, שכן הליך בוועדה זו הינו הליך משפטי לכל דבר ועניין. משרתי קבע רבים לא מודעים לזכותם להיות מיוצגים בוועדה להתרת התחייבויות, וחבל, שכן

להמשך קריאה »
נהיגה בשכרות

נתפסת בנהיגה בשכרות במהלך השירות הצבאי? כל מה שאתה חייב לדעת

במהלך השירות הצבאי אתם למעשה "רכוש" צה"לי, מה שחיילים רבים לא לוקחים בחשבון כאשר הם יוצאים לבלות בסוף השבוע. אם חיילים או חיילות נתפסים נוהגים שיכורים, הם בדרך כלל יצטרכו להסתייע בעורך דין צבאי. יחד עם זאת, אין בכך חובה, ולעיתים, יהיה אפשרי להסתייע גם

להמשך קריאה »

פקודת מטכ"ל 36.0413 – חופשת מחלה ומענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה

הגדרות 1.          בפקודה זו: א.      “חייל” – חייל או חיילת בשירות קבע תקין, כהגדרתו בסעיף משנה ד להלן. תוקף סעיף משנה ב מה- 12 באפריל 2005 ב.       “בן משפחה” – בן זוגו של משרת קבע שנפטר. אם לא היה למשרת הקבע בן זוג, ילדיו. לא

להמשך קריאה »