למקרים דחופים:

רישום פלילי מופחת

מהו רישום פלילי מופחת בגין הרשעה בבית דין צבאי?

ברחבי הארץ קיימים 3 בתי דין אשר בהם נשפטים חיילים השייכים לפיקודים השונים, לפי החלוקה הבאה: בית דין צפון- פיקוד צפון וחיל ים; בית דין מרכז- פיקוד מטכ”ל, מרכז, חיל אוויר ועורף; בית דין דרום- פיקוד דרום וזרוע יבשה. בית דין צבאי הינו בית דין המקביל לבית משפט מחוזי, כאשר ערכאת הערעור היא בית הדין הצבאי לערעורים, הממוקם בקריה. ההליך המתקיים בבית דין צבאי הינו הליך פלילי המתנהל על פי חוק סדר הדין הפלילי, והרשעה בעבירה כלשהיא בבית הדין הצבאי נושאת רישום פלילי.

אין ספק שלרישום הפלילי יש השלכות מכבידות מאוד על המשך חייו של אדם צעיר, כאשר בפרט, לא יוכל חייל בעל רישום פלילי לעסוק בשלל עבודות ומקצועות כגון: עו”ד, רופא, קבלן, אדריכל, מורה לנהיגה, נהג מונית, סוכן ביטוח, כבאי, עובד מדינה וכו’. ר”פ ימנע גם הוצאת רישיון לנשק ושאר הגבלות אשר אין ספק כי יקשו על תחילת חייו האזרחיים של החייל.

בעניין הרישום הפלילי בגין הרשעה בבית דין צבאי, חשוב לדעת, כי כיום קיימת אבחנה בין רישום פלילי “מלא”, לבין רישום פלילי “מופחת”. אבחנה זו אינה קיימת באזרחות, והיא תולדה של תיקון חקיקה לחוק השיפוט הצבאי (תיקון 63) הגבלה על מסירת מידע מן המרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום הפלילי), התשע”א-2011.

רקע לתיקון: בעבר הייתה חלוקה בין עבירות נושאות רישום פלילי, לעבירות שאינן נושאות רישום פלילי. הרשעה בעבירה שאיננה נושאת רישום פלילי, אמנם הייתה חלק מהליך פלילי בבית הדין הצבאי, אך כזו שהשלכותיה אינן מרחיקות לכת, ולמעשה דומה במהותה להליך צבאי בדין משמעתי. בגין הרשעה שכזו לא היה מועבר עדכון למשטרת ישראל לצורך הזנת ר”פ, והחייל היה נעדר כל רישום פלילי. הרשעה בעבירה נושאת רישום פלילי, הייתה מובילה לקיומו של רישום פלילי במשטרת ישראל, והחייל לא יכול היה לקבל תעודת יושר. לכן, עורך דין צבאי מומחה או עורך דין פלילי אשר היה מייצג עצור בתיק פלילי, היה מנסה להביא בראש ובראשונה להמרת סעיף האישום  לסעיף שאינו נושא רישום פלילי, על מנת למזער את השלכות ההליך המשפטי בתיק הצבאי.

מצב נוכחי: כיום לא קיימת עוד חלוקה בין עבירות נושאות ר”פ וכאלה שאינן נושאות ר”פ ולמעשה כל הרשעה בגין עבירה מחוק השיפוט הצבאי – מובילה לרישום פלילי. אלא, שהרישום הפלילי מתחלק ל-רישום פלילי מלא ורישום פלילי מופחת:

על פי תיקון 63 לחוק השיפוט הצבאי, רישום פלילי מופחת יחול במקרים הבאים (הניסוח הבא הינו ניסוח שאינו משפטי גרידא, כדי להקל על הבנת החלוקה):

  • הרשעה ראשונה בבית דין צבאי.
  • כאשר העונש שהוטל על הנאשם הוא :
  • בתיקי מצ”ח – (עבירות מסוג עוון למעט עבירות עוון מסויימות המפורטות בתוספת השניה)- עונש שאינו כולל מאסר בפועל/ עד 60 ימי מאסר בפועל/ עד 3 חודשי מאסר שחלק ממנו מרוצה בדרך של עבודה צבאית / עד 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו כולם בדרך של עבודה צבאית.
  • בתיקי עריקות (היעדר מן השירות שלא ברשות וניתוק קשר)- עד 90 ימי מאסר בפועל .
  • בתיקי עריקות, קיים שיקול דעת לבית הדין הצבאי, גם במקרה של הטלת עונש מאסר פחות מ-90 ימים לקבוע כי לא יחול רישום פלילי מופחת; וגם במקרה של הטלת עונש בין 90-180 ימים בפועל, להורות שיחול הרישום הפלילי המופחת, במקרים מיוחדים.

הרישום הפלילי המופחת כולל הגבלת מסירת מידע מהמרשם הפלילי לרשימה מצומצמת יותר של גופים (רשימת גופים המפורטת בסעיף 13 רישא לחוק המרשם הפלילי, או גופים המפורטים בפרטים (כו) ו- (כז) בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי), כדי לא לגרום להשלכות מכבידות מאוד עבור החייל המשוחרר; וכן קיצור תקופת המחיקה של הרישום הפלילי ל-5 שנים. לאחר תקופת המחיקה הגישה למידע תהיה מצומצת אפילו יותר, ותכלול בעיקר גופים בטחוניים (מידע יועבר למשל, רק במקרה שבעתיד יבקש האדם להתמנות לתפקיד בכיר מתוך רשימת תפקידים מצומצמת).

חשוב מאוד להביא נתונים אלו בחשבון כבר בשלב ההליך המשפטי.

אם כבר הורשעתם – ראו מאמר שכתבנו בעניין מחיקת רישום פלילי.

איך מתחילים?

משרדנו מייצג מועמדים לשירות בטחון וכל חייל אשר זקוק לסיוע מול רשויות הצבא, בבקשות לפטור משירות, לטיפול נפשי או רפואי, עררים רפואיים ושאר הליכים צבאיים מנהליים. השותפים במשרד הינם יוצאי פרקליטות צבאית.

עו”ד ונוטריון (רס”ן במיל’) רוני קרדונר

מאמרים נוספים

עריקות ממילואים – איך להתנהל

כבר עם מילוי טופס הטיולים ביום האחרון לשירות הסדיר, מקבלים המשוחררים הטריים את הפרטים לגבי הבסיס בו הם ישרתו והתפקיד שהם ימלאו במילואים. למרות שרבים סבורים כי רק לוחמים חוזרים לשרת בצבא במסגרת המילואים, הרי שגם חיילים ששירתו בתפקידים אחרים – כתומכי לחימה או כג’ובניקים,

להמשך קריאה »

התרת התחייבויות

בחירת משרד עורך דין לענייני צבא בדומה לכל הליך משפטי, חשוב להיות מיוצג בצורה מקצועית על ידי עו”ד גם בוועדה להתרת התחייבויות, שכן הליך בוועדה זו הינו הליך משפטי לכל דבר ועניין. משרתי קבע רבים לא מודעים לזכותם להיות מיוצגים בוועדה להתרת התחייבויות, וחבל, שכן

להמשך קריאה »

מידע לנפגעים על רקע מיני

33.0145 איסור פגיעה על רקע מיני תוקף סעיפים 1 עד 50 מה- 16 באוקטובר 2007 הגדרות1. בפקודה זו:א. “הטרדה מינית” היא כל אחד מהמעשים המפורטים להלן:1) סחיטה באיומים, כמשמעה בסעיף 428 לחוק העונשין, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;2) מעשים מגונים, כמשמעם בסעיפים

להמשך קריאה »