האם די בהודעת פרישה של חבר מועצה מסיעה לצורך הטלות סנקציות?

האם די בהודעת פרישה של חבר מועצה מסיעה לצורך הטלות סנקציות?

 

האם די בהודעת פרישה של חבר מועצה מסיעה כדי להטיל עליו את הסנקציות הקבועות בדין ?

לצורך קביעת פרישתו של חבר מועצה, נקבעו הוראות ברורות בדין, אשר רק בהתמלא כלל ההוראות, יכול ראש העיר להוציא תחת ידו את הקביעה כי חבר המועצה פרש מן הסיעה. פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: “פקודת העיריות“] קובעת את התהליך הנ”ל באופן ברור בס’ 125ב’-

קביעת פרישתו של חבר המועצה

125ב. (א) דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור בסעיף 125א ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש העיריה.קביעת פרישתו של חבר המועצה

נדרש על פי הפקודה, שרוב חברי סיעתו של חבר המועצה שביצעה “מעשה פרישה” יפנו לראש העיר ויבקשו מראש העיר להכריז עליו כעל פורש, כי הדבר יעשה תוך 7 ימים ממועד מעשה הפרישה, וכי ראש העיר יאפשר לצדדים לטעון בפניו. תהליך זה מהווה תנאי שאין בלתו, ורק אם התקיים התהליך במלואו, ראש העיר רשאי לקבוע את דבר פרישתו של חבר המועצה, ורק לאחר שניתנה קביעה זו לפי סעיף 125ב’ על בסיס התנאים שנקבעו בו, יחולו הוראות סעיף 125א’ לפקודת העיריות לפיהן חבר המועצה אינו יכול להיכלל ברשימה של סיעה יוצאת.

הגורם היחיד שיכול על פי דין ליזום את תחילת התהליך, הוא הגורם “הנפגע” על פי הפקודה והפסיקה, הוא רוב חברי הסיעה אשר נדרשים לפנות בכתב אל ראש העיר לקבוע דבר פרישתו של חבר המועצה. ראש עיר אינו יכול להוות את הגורם היוזם של תהליך “פרישה מסיעה” והכל בהתאם להוראות סעיף 125ב לפקודת העיריות אלא רק הגורם ששוקל את בקשת הסיעה על פי בקשת רוב חבריהללא בקשת רוב חברי הסיעה, לא מתחיל תהליך משפטי/מינהלי שבסופו מוסמך ראש העיר לקבוע דבר פרישה של חבר מועצה. על המשמעות של קביעה כזו בפקודה. כל קביעה של ראש העיר ללא בקשה מטעם רוב חברי הסיעה, הינה בטלה (VOID) ונעשית בניגוד להוראות החוק.

יודגש כי אפילו בקשת חבר מועצה אינה יכולה להתחיל תהליך זה. קובעת הפקודה בעניין זה ברחל ביתך הקטנה כי הודעה של חבר מועצה בדבר פרישה מסיעה הינה אומנם “מעשה פרישה”, אולם אפילו היתה הודעה כאמור, על מנת שיופעלו הסנקציות הקבועות בס’ 125א לפקודת העיריות כנגד חברת המועצה, חייבים רוב חברי הסיעה לפנות בכתב אל ראש העיר כדי להתחיל בתהליך.

מבחינה משפטית הפקודה אינה מכירה בתהליך עצמאי של פרישה מסיעה כנגד חבר מועצה אם אין פניה של רוב חברי הסיעה. יתרה מכך, הפקודה קובעת כי פניה בכתב כאמור מטעם רוב חברי יש לבצע תוך 7 ימים ממעשה הפרישה, ולבסוף קובעת הפקודה כי יש להזמין את הצדדים לנמק את טיעוניהם.

מכאן שעמדתנו המשפטית, המבוססת על הוראות הפקודה היא כי אפילו הייתה הודעה מטעם חבר המועצה בדבר רצונו לפרוש מן הסיעה, אין בכך די כדי להביא לקביעת פרישה בהתאם להוראות ס’ 125ב לפקודה, ולתחולת הסנקציות הקבועות בס’ 125א לפקודה. הדין מאפשר מצב של עזיבה ו/או פרישה מסיעה ללא הטלת סנקציות כלשהן שנקבעו בס’ 125א’, אם רוב חברי הסיעה לא פנו בכתב אל ראש העיר וביקשו להכריז על חבר המועצה כפורש מסיעה. אנו סבורים כי פקודת העיריות ברורה בעניין זה.

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בהליך ע”ש 343/93 אפי כהן נ’ עיריית טירת הכרמל (פורסם בנבו) את הדברים הבאים:

מאחר ויכולה להיווצר מחלוקת עובדתית ומשפטית בשאלה האם פרש חבר מועצה מסיעתו, קבע המחוקק בסעיף 125ב את ראש העיריה כמכריע בשאלה הזו, אם כי החלטתו עשויה לעמוד בביקורת ביהמ”ש המחוזי שאליו ניתן לערער. ראש המועצה אינו פועל מיוזמתו בענין זה. מאחר ומי שנחשב כצד שנפגע מהפרישה היא הסיעה שבמסגרת רשימת מועמדיה נבחר חבר המועצה לתפקידו (וראה הגדרת “סיעה” בסעיף 125א(א) לפקודה), הרי שהיוזמה להכרזתו של חבר מועצה כ”פורש” צריכה לבוא מאותה סיעה בבקשה בכתב שהוגשה ע”י רוב חברי הסיעה. הבקשה צריכה להיות מוגשת תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה.

ראש העיריה, במלאו תפקיד מעין שיפוטי, חייב לקיים את כללי הצדק הטבעי ובראשם את זכות הטיעון ולכן נקבע, שבטרם יתן החלטתו עליו ליתן הזדמנות לטעון טענות בפניו, הן לנציגי הסיעה המבקשת, והן לחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע.”

כל זה לא נעשה במקרה הנוכחי.

לכאורה די בכך לקבלת הערעור”

כב’ השופט ד”ר בין מוסיף וקובע בפסק הדין הנ”ל דברים נוספים התואמים את טענותינו וענינינו

סיכומו של דבר, ראש העיריה (או פקיד הבחירות), אינם יכולים ליזום הליך של הכרזתו של חבר מועצה כפורש, אלא תפקיד ראש העיריה הוא להוות טריבונאל המכריע ב”סכסוך” שנוצר בין סיעה לחבר מחבריה עקב התנהגותו של אותו חבר. משלא נוצר סכסוך אין פרישה במובן החוק ואין קביעה.”

 בית המשפט המחוזי הנכבד קובע את משמעות העדר נקיטת הליך מטעם רוב חברי הסיעה כ”הויתור”–

“אשר לטענה, כי הפרישה נעשתה בהסכמת הסיעה, הרי טענה זו היא בבחינת חרב פיפיות לראש העיר. כל המטרה של ההליך המכריז על חבר מועצה כפורש, היא להגן על הסיעה שבמסגרתה נבחר חבר המועצה ואם סיעה זו בוחרת למחול ולותר לחבר המועצה “המרדן” מה לו לראש העיריה להלחם את מלחמתה.

סימוכין לעמדה שבוטאה על ידי, דהיינו שאם אומרת הסיעה “אי איפשי לי בתקנת חכמים מעין זו” מכבדים את רצונה, ניתן למצוא בכך שהצבעה בניגוד לעמדת הסיעה תחשב כפרישה רק אם הצבעה זו נעשתה “שלא בהסכמת רוב חבריה” (סעיף 125א).

זאת ועוד, הבקשה בכתב לראש הרשות אינה יכולה להעשות סתם על ידי איזה חבר סיעה שהתנהגותו של חבר המועצה “המרדן” אינה מוצאת חן בעיניו, אלא הבקשה צריכה להיות מוגשת ע”י רוב חברי הסיעה, שכן הצד הנפגע על ידי הפרישה היא כאמור הסיעה כגוף ורק רוב החברים יכולים ליצגה.”

ראויה לציון העובדה שבהליך הנ”ל, קבע כב’ השופט מודריק כי ראש עיר, שדן בעניין שנוגע לסיעתו, והוא נדרש להכריע בו נמצא בניגוד עניינים מובנה, ועליו להימנע ממנו תוך העברת סמכותו לחבר מועצה אחר שאינו מסיעתו כדלקמן –

“ניגוד העניינים על דרך הזיקה והאינטרס האישי של ראש העירייה בקביעה שהעותר נחשב לפורש מסיעתו, ברור וזועק דרשני. נשרי ב”כובעו” כחבר סיעת “תנועת התושבים” הגיש בקשה לנשרי, ב”כובעו” כראש העירייה, על מנת ש”ישמע” את העותר ויחליט בבקשה של עצמו. איזה סיכוי יש לעותר במהלך “בין כובעי” כזה? האם ההליך משל הוא ל”משחק תפקידים”[1]

המחשבה שנשרי יקבל החלטה, ממשית וחורצת גורל, על פי “עדותו” שלו  “דוקרת את העין ומקוממת את הלב” (אם ניתן לשאול מאמר מעניין אחר). לא ברור כיצד טחו עיניי נשרי מראות,  אם לא אטם לבבו ועצם עיניו כדי שלא יבין ולא יבחין.

ראש העירייה היה צריך להאציל את סמכותו במקרה זה לחבר מועצה שאינו מסיעתו.  “

 יתרה מכך, בעניין ע”ש 606/00 שמטוב ליה נגד ראש עיריית נצרת עילית (פורסם בנבו) פסל בית המשפט הנכבד קביעת פסילה בשל העדר שימוע וקבע כי די בכך לכשעצמו. לסיכום, בהעדר הליך מינהלי תקין, לא ניתן למנוע מחבר מועצה להתמודד בבחירות בסיעה אחרת, אפילו אם הודיע בעצמו על פרישה מסיעה. רשימה זו מתבססת על עתירה מנהלית שהגשנו לבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, בתיק עת”מ 10237-10-13. בית המשפט הנכבד קיבל את העתירה ואיפשר התמודדותו של חבר המועצה בבחירות.

סקירה זו נכתבה על ידי קרדונר – חברת עורכי דין ונוטריון המתמחים במשפט האזרחי – מסחרי. הסקירה אינה ייעוץ משפטי והיא אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין. כל הזכויות שמורות.

 

 

מאמרים נוספים