עריקות מהמילואים – איך יש להתנהל?

עריקות מהמילואים – איך יש להתנהל?

כבר עם מילוי טופס הטיולים ביום האחרון לשירות הסדיר, מקבלים המשוחררים הטריים את הפרטים לגבי הבסיס בו הם ישרתו והתפקיד שהם ימלאו במילואים. למרות שרבים סבורים כי רק לוחמים חוזרים לשרת בצבא במסגרת המילואים, הרי שגם חיילים ששירתו בתפקידים אחרים – כתומכי לחימה או כג’ובניקים, יכולים למלא תפקיד מרכזי בשירות המילואים. לצד המילואימניקים המתייצבים על פי צו המילואים, גם ישנם אלו שבוחרים שלא לציית לצו. על פי ההנחיות של הפרקליטות, עריק ממילואים לאורך תקופה של יותר מ-18 חודשים, יישפט בבית דין צבאי. על פי ההגדרה, עריק ממילואים הינו מי שקיבל צו התייצבות ולא התייצב בבסיס ובתאריך שנקבעו לו.

ישנו עדכון חדש שאמור לשמח את אלו שערקו: לרגל חגיגות ה-70 לישראל, ישנה הקלה מסוימת: עד ה-31.10.2018, עריקי מילואים [לא משנה מה תקופת העריקות] יוכלו להישפט בדין משמעתי בלבד. המשמעות הינה כי גם מי שערק לתקופה ארוכה של 3 שנים לדוגמא, יוכל להישפט בדין משמעתי ולא בבית דין צבאי.

הסיבות שבגללן חיילי מילואים עורקים מהשירות

היחידה בה משרת המילואימניק שולחת צו מילואים אל כתובת המגורים שלו כפי שהיא מעודכנת במערכת. למרבית מקרי חירום כמו עם צו 8, הרי שההודעה על שירות המילואים מגיעה מספיק זמן לפני תאריך ההתייצבות. המטרה היא לאפשר לאזרחים המשרתים בשירות מילואים, לדאוג לסידורים שונים בכדי לאפשר להם להתייצב לשירות מבלי שאורח חייהם והשגרה האזרחית שלהם תיפגע. למרות זאת, ישנם מילואימניקים שמחליטים שלא להתייצב לשירות מכל מיני סיבות: מילואימניקים שלומדים לקראת מבחן חשוב, עומסים בעבודה, ראיונות עבודה לקראת התקדמות בתפקיד נחשק יותר, בעיות בחיים האישיים או בחיי המשפחה וכדומה.

איך מטפלים במקרים של עריקות ממילואים?

דרך הטיפול במילואימניק שערק מבוססת על כמה פרמטרים הנקבעים בסופו של דבר על ידי הפרקליטות הצבאית. לעתים, הסיטואציה מסתכמת בדין משמעתי, אך לעתים מדובר על כתב אישום חמור – מקרה המצריך ליווי של עורך דין צבאי. הפרמטר העיקרי הוא משך העריקות ותקופת ימי שירות המילואים הפעיל אליו זומן [במידה והעריקות התמשכה יותר משנה] במקרה כזה יגיע המקרה לבית דין צבאי.

רמות הענישה משתנות בהתאם לכמה סיבות, כאשר הן נבדקות לעומק בהתאם לכל חייל מילואים. על כן, מתבצעת בדיקה האם מדובר על עריקות ראשונה, מהי תקופת המילואים שאליה זומן המילואימניק ולכמה זמן הוא נעדר, האם ישנן סיבות אישיות המצדיקות את העריקות וכדומה. כאמור, לא אחת ישנן סיבות אישיות שונות כמו קשיים בפרנסה או עניינים אישיים אחרים המובילים את המילואימניקים להחלטה כי הם לא יגיעו לשירות כפי שהם נדרשו. חשוב לציין כי למרות שפרמטר זה נלקח בחשבון בעת שקובעים את העונש, הרי שהפרקליטות לא אחת בוחרת להחמיר עם אלו שלא מגיעים מסיבות אלו – זאת מאחר וישנם אנשי מילואים שעוזבים את מקומות העבודה על מנת לשרת, כך שישנה חשיבות עליונה לשאת בנטל כמו המילואימניקים האחרים.

האחריות המוטלת על המילואימניק

האם על היחידה ליצור קשר עם המילואימניק? לא תמיד. על פי החוק, כל עוד היחידה לא יצרה קשר עם איש המילואים תקופה מסויימת הקבועה בחוק, עליו ליצור קשר עם היחידה בכדי לוודא כי הפרטים האישיים שלו המוזנים במערכת הינם נכונים, תוך שעליו לאמת כי אכן לא קראו לו לשירות מילואים נוסף. מילואימניק אשר לא יוצר קשר עם יחידת הקישור שלו ולא מעדכן את פרטיו, מסתכן בהעמדה לדין על עבירה של אי יצירת קשר.

מאמרים נוספים