איך לצאת מהצבא על נפשי?

לא מעט חיילים המשרתים בצבא ההגנה לישראל, וגם מועמדים לשירות ביטחון, מעלים לא אחת את השאלה והיא איך לצאת מהצבא על נפשי? מדובר על ניסוח פופולארי מאד בקרב החיילים המשרתים ובקרב המועמדים לשירות הביטחון, אך בפועל מדובר על קבלת פטור רשמי מהשירות בצבא מטעמים נפשיים [אישיותיים, הסתגלותיים וכיו”ב] או רפואיים. לא אחת, ישנו חשש גדול ומבוכה לא קטנה לקבל פטור משירות, כאשר הרבה פעמים החשש הגדול הוא הדחייה בחיים האזרחים. חשוב לציין, כי יציאה מהצבא או קבלת פטור עוד טרם השירות אינה בושה ובטח שלא מילה גסה. קבלת פטור מונעת פעמים רבות הסתבכויות של החייל, במידה ואכן אינו מתאים לשירות בצה”ל [כגון- הידרדרות במצב נפשי, עריקות, מעצרים וכליאות].

מי נותן את הפטור מהשירות הצבאי?

קבלת הפטור באופן רשמי הינה הצעד האחרון לאחר מספר בדיקות שעובר החייל. הפטור ניתן על ידי גורמים שונים בצבא, ביניהם אלו העוסקים בבריאות הנפש, קציני בריאות הנפש והפסיכיאטר הצבאי. כן חשוב לציין, כי ישנם מקרים בהם ניתן לקבל פטור מהקב”ן בעצמו ישירות, זאת בתנאי שהוא בדרגה בכירה [קב”ן בכיר]. סוגי הפטור הניתנים מתחלקים לכמה פטורים שונים: ראשית, ישנו פטור הניתן על בסיס קשיי הסתגלות 60, שניתן על בסיס הצפי כי המועמד לשירות הביטחון לא יצליח להשתלב במסגרת הצבאית. פרופיל 21 הינו הפרופיל השכיח ביותר וזה המוכר ביותר בקרב החיילים והוא ניתן על בסיס מקרים שונים – גופניים ונפשיים.

לצאת מהצבא על נפשי

קצת מידע על הפרופילים הצבאיים

מטרתו של הפרופיל היא לדרג ולהעריך את מידת הכישורים והיכולות של המועמד לשירות הביטחון. קיימים מספר פרמטרים שונים הקובעים את הפרופיל, שהינם חסויים ולא ניתן לדעת מה קובע את הפרופיל הסופי. חשוב לציין, כי למרות האמונה הרווחת כי הפרופיל משקף אך ורק יכולות פיסיות, הרי שהוא גם משקף מצבים נפשיים שיש להתייחס אליהם. כך לדוגמא, בעוד ישנם חיילים בעלי פרופיל 64 הניתן להם על סמך בעיות בגב, גם ישנם חיילים המדורגים באותו הפרופיל על בסיס אבחון בעיות של חרדה.

יצאתי מהצבא – מהן ההשפעות וההשלכות?

רבים אלו המאמינים כי הם פחות מתאימים למסגרת הצבאית, אך הפחד הגדול כי הם לא יתקבלו בברכה בחיים האזרחיים – גורם להם להתגייס בכל זאת. ולמרבה הצער, לאחר שהם מתגייסים כחוק, הם מוצאים עצמם במצוקה מתמשכת שלא משאירה להם ברירה אלא להפסיק להגיע אל הבסיס – החלטה שבסופו של דבר מגיעה למצב של משפט צבאי ולרוב גם בכליאה בבית כלא צבאי. רגע לפני שאתם מקבלים את ההחלטה, חשוב שגם אתם תדעו מהן באמת השלכות היציאה מהצבא.

לכן, חשוב לשבור את המיתוס: גם אם שוחררתם משירות צבאי בפרופיל 21 , תוכלו ללמוד בכל מוסד לימודים, להתראיין למשרות ולהיות בעלי זכויות שוות בעולם האזרחי. כן חשוב, לומר כי פרופיל 21 יכול למנוע מכם לקבל משרה בגופי הביטחון ולעיתים להתקבל למוסדות ממשלתיים מסווגים אשר דורשים טופס ויתור סודיות. עוד חשוב לציין כי במקרים של מחלות נפש חמורות, מן הסתם קיימות מגבלות אשר לא קשורות לעצם התאמת הפרופיל אלא להיות החייל חולה באותן מחלות נפש. התאמת פרופיל 21 גם לא מובילה אוטומטית לשלילת רישיון, בניגוד לדעה הרווחת. השורה התחתונה היא, כי כל עוד אתם בעלי הכישורים המתאימים, אין כל סיבה שתופלו לרעה רק בגלל שלא שירתם בצה”ל.

ליווי של עורך דין בדרך לקבלת הפטור

תהליך של יציאה מהצבא אינו תהליך קל, ופעמים רבות הוא מלווה בחששות כבדים ושאלה גדולה האם אכן מדובר בצעד הנכון. ליווי של עורך דין יכול להפוך את הדרך לקלה יותר, תוך שאתם מקבלים ליווי מקצועי ואמין ותמיכה לאורך כל הדרך. רבים מופתעים מהנתונים כי לפחות 50% מהמועמדים לשירות הביטחון לא מתגייסים, או שמדובר על חיילים שלא סיימו את השירות שלהם. למרות קיומו של חוק גיוס בישראל, עדיין טובת הפרט מסתמנת כטובה שלא ניתן להתעלם ממנה, כך שאם אתם חשים כי מסיבה מסוימת – רפואית או נפשית אינכם כשירים לשרת, כדאי להסתייע בשירות של עורך דין צבאי.

 

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 36.0413 חופשת מחלה ומענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה

פקודת מטכ”ל 36.0413 חופשת מחלה ומענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה

הגדרות

1.          בפקודה זו:

א.      “חייל” – חייל או חיילת בשירות קבע תקין, כהגדרתו בסעיף משנה ד להלן.

תוקף סעיף משנה ב מה- 12 באפריל 2005

ב.       “בן משפחה” – בן זוגו של משרת קבע שנפטר. אם לא היה למשרת הקבע בן זוג, ילדיו. לא היו למשרת הקבע בן זוג או ילדים, הוריו. בהיעדר בן זוג, ילדים או הורים, תלויים אחרים כהגדרתם בחוק שירות הקבע. לא היו למשרת הקבע בן זוג, ילדים, הורים או תלויים אחרים, יורשים לפי צו ירושה או צו קיום צוואה.

ג.       “שירות קבע” – שירות לפי התחייבות לשירות קבע, שירות חובה בתנאי קבע, שירות סדיר נוסף בתנאי קבע ושירות מילואים בתנאי קבע.

ד.       “שירות קבע תקין” – שירות קבע, כמפורט בסעיף משנה ג לעיל, שעבורו זכאי החייל בשירות הקבע לתשלום שכר, לרבות תשלום לחיילים השוהים בחוץ לארץ או לחיילים המשתלמים בארץ.

ה.      “חופשת מחלה” – התקופה (בימים) בה נעדר חייל מיחידתו, לפי הוראת רופא, עקב אשפוז (הצבה או סיפוח לר”ם 2) או עקב ימי חופשת מחלה בבית (ימי “ג”), הכול כשהמחלה או הפגיעה, בעטיין נעדר החייל, לא נגרמו, לכאורה, עקב השירות הצבאי.

ו.        “מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה” – תשלום הניתן לחייל עם פרישתו לגמלאות או הניתן לשאיריו, בגין ההפרש בין ימי חופשת המחלה להם היה זכאי לפי פקודה זו ובין הימים אותם ניצל בפועל.

ז.        “משכורת קובעת” – כהגדרתה על-פי חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ”ה-1985.

ח.      “זכות כוללת” – סך כל ימי חופשת המחלה שלהם זכאי החייל בעד כל תקופת שירותו.

תוקף סעיפי משנה ט עד י מה- 12 באפריל 2005

ט.      “הורה יחיד” – משרת קבע במעמד של ראש משפחה חד הורית אשר ילדו, שגילו 18, לכל היותר, בחזקתו ומתגורר עימו דרך קבע, לפי חוק משפחות חד הוריות, התשנ”ב-1992.

י.        “חוק שירות הקבע” – חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ”ה-1985.

כללי

2.          הפקודה קובעת את זכותם של חיילים לחופשת מחלה, את נוהל הדיווח ואת הזכות למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה, על ידי הפורשים או על ידי בני המשפחה.

3.          ימי חופשת מחלה בגין פגיעה או בגין מחלה, שנגרמו עקב השירות, לא יופחתו ממכסת הימים הקבועה בפקודה זו. ימי חופשת מחלה בגין פגיעה או בגין מחלה, שלא נגרמו עקב השירות, יופחתו ממכסת הימים הקבועים בפקודה זו.

4.          הסדר מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה מופעל עבור אוכלוסיות הפורשים ובני המשפחה, שפרשו או שהחלה זכותם, בהתאמה, מה- 1 בנובמבר 1990.

זכות חייל לחופשת מחלה

5.          חייל זכאי לצבור שלושים ימי חופשת מחלה בשנה (קרי – יומיים וחצי לכול חודש שירות), וזאת בעת היותו בשירות קבע תקין. מספר ימי המחלה הצבורים יעוגל כלפי מעלה, במידה שלא יהיה שלם. לעניין סעיף זה יחול עיקרון היחסיות – החופשה תהיה ביחס לחלק השנה בו היה החייל בשירות קבע תקין.

6.          אין באמור בפקודה זו כדי לפגוע בזכותו של חייל לצאת לחופשת מחלה לפי החלטת רופא צבאי, כמפורט בפ”מ 61.0104, או לפי החלטת בית חולים, כמפורט בפ”מ 61.0116.

קיצור שעות פעילות מסיבה רפואית

7.          חייל בשירות קבע שיום פעילותו קוצר מסיבות בריאותיות, בהתאם להוראות קרפ”ר, יחושבו לו ימי מחלה כמפורט להלן:

א.      חייל שעבד חמש שעות, לפחות, במסגרת יום פעילות, ותקופת קיצור שעות הפעילות מסיבות בריאותיות לא עלתה על חמישה ימי עבודה רצופים – לא ייחשבו ימים אלה כימי חופשת מחלה לצורך מניין ימי חופשת מחלה.

ב.      בכול מקרה אחר, ייחשבו כימי חופשת מחלה מחצית מספר ימי הפעילות בהם קוצרו שעות פעילותו של החייל.

חיילים שאינם זכאים לצבור ימי חופשת מחלה

8.          החיילים המפורטים להלן אינם זכאים לצבור ימי חופשת מחלה עבור התקופות המפורטות, אלא אם כן קבע אכ”א-רמ”ח הפרט אחרת:

א.      חיילים בחופשה ללא תשלום.

ב.      חיילים שהושמו במאסר או במחבוש.

מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה

9.

א.      חייל בשירות קבע הפורש לגמלאות, או שאיר של חייל שנפטר בהיותו בשירות קבע יהיו זכאים למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה, כולה או מקצתה, לפי התנאים המפורטים בפקודה זו.

ב.      המענק יינתן בעד יתרת ימי חופשת המחלה הצבורים, קרי – סך כל ימי חופשת המחלה שלהם זכאי החייל בעד כל תקופת שירותו, כאמור לעיל, בניכוי כל ימי חופשת המחלה שאותם ניצל במשך תקופת שירותו, ובהתאם למשכורת הקובעת של החייל ביום פרישתו.

ג.       חייל הפורש לגמלאות לפני הגיעו לגיל 45 לא יהיה זכאי למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה.

ד.       על אף האמור בסעיף משנה ג לעיל, חייל הפורש לגמלאות לפני הגיעו לגיל 45 יהיה זכאי למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה ביום הפרישה, באם מתקיים לגביו אחד התנאים הרשומים להלן, לפחות:

  • 1) בעל ותק נצבר בשירות קבע של חמש שנים, לפחות, ברמת פעילות א ומעלה;
  • 2) פרש לגמלאות מחמת נכות כשהוא עומד באחד התנאים הבאים:

א)         בעל פרופיל 21 ובעל ותק של חמש שנים, לפחות, בשירות קבע;

ב)         מוכר על ידי אגף השיקום כבעל נכות בשיעור שלושים וחמישה אחוזים, לפחות.

תוקף סעיף משנה ה מה- 12 באפריל 2005

ה.      על אף האמור בסעיף משנה ג לעיל, חייל הפורש לגמלאות בטרם הגיעו לגיל 45, יהיה זכאי למענק ימי המחלה אשר צבר עד לשנת 1996, וזאת בהתאם לכללים אשר ייקבעו בהוראות קבע אכ”א, בהתייעצות עם היועץ הכספי לרמטכ”ל.

חישוב ימי זכאות למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה

10.          חישוב מספר ימי הזכאות למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה מושפע משילוב שלושת המרכיבים הבאים (להלן החישוב):

א.      גיל בעת פרישה או בעת פטירה.

ב.      מספר ימי חופשת המחלה הצבורים, שלא נוצלו במשך תקופת השירות.

ג.       שיעור ניצול ימי חופשת המחלה, ביחס למספר ימי המחלה שיכול היה לצבור במהלך תקופת שירותו.

11.          לצורך החישוב נקבעו שלוש קבוצות:

א.      חיילים שניצלו עד שלושים ושישה אחוזים מזכאותם הכוללת.

ב.      חיילים שניצלו בין שלושים ושישה אחוזים לבין שישים וחמישה אחוזים מזכאותם הכוללת.

ג.       חיילים שניצלו מעל שישים וחמישה אחוזים מזכאותם הכוללת.

אופן החישוב

12.          עבור כל שלושים ימים שלא נוצלו, כמפורט בסעיף 1, סעיף משנה ו לעיל, יהיה שיעור המענק, בעת הפרישה לגמלאות או בעת הפטירה, כמפורט בטבלה זו:

גיל פטירה או גיל פרישה

 

שיעור ניצול

 

עד שלושים ושישה אחוזים

בין שלושים ושישה אחוזים לבין שישים וחמישה אחוזיםמעל שישים וחמישה אחוזים
עד גיל חמישים, לכל היותרשישה ימיםשלושה ימיםלא זכאי
מעל גיל חמישיםשבעה ימיםחמישה ימיםלא זכאי

13.          שוויו הכספי של יום מענק יהיה אחד חלקי עשרים וחמש מהמשכורת הקובעת.

 

נוהל רישום ודיווח חופשות מחלה עד ה- 31 במארס 1991

14.

א.      לחיילים שלא היו מאושפזים בתקופת שירותם הצבאי, או שהיו מאושפזים בגין פגיעה או מחלה, שנגרמו עקב השירות הצבאי, ינוכו שלושה ימי חופשת מחלה עבור כל שנת עבודה, ללא צורך בדיווח.

ב.      לחיילים שהיו מאושפזים בתקופת שירותם עקב פגיעה או עקב מחלה, שלא נגרמו עקב השירות, יירשמו ימים אלה כימי חופשת מחלה. במידה ומספר הימים הינו נמוך משלושה ימים בשנה, יראו את החיילים כאילו שהו בשלושה ימי חופשת מחלה עבור כל שנת עבודה.

נוהל רישום ודיווח חופשת מחלה מאפריל 1991 ואילך

15.          חייל שנעדר מיחידתו, לפי הוראת רופא, עקב ימי חופשת מחלה בבית (ימי “ג”), ידווח על ימים אלה באמצעות “טופס דיווח חופשת מחלה”, שדוגמתו ניתנת בנספח א לפקודה זו, תוך צירוף האישורים הרלוונטיים.

16.          הדיווח, כמפורט בסעיף 15 לעיל, יוזן למערכת הממוכנת על ידי קצין השלישות או על ידי קצין הניהול היחידתי, ויתווסף אוטומטית לסך כל ימי השהות בר”ם 2, המופיעים ברשומת הממוכנת אודות החייל.

17.          ביחידות בהן לא ניתן להזין ישירות לקובץ רישום אישי, הטופס יועבר למפקדה הממונה לשם הזנה. במקרים חריגים, בהם לא קיימת אפשרות להזנה במפקדה הממונה, יועבר הטופס, ישירות, להזנה במת”ש-ענף שכר הקבע והגמלאות-מדור דו”ב.

18.          הנתון הכולל של ניצול ימי חופשת מחלה יישמר במערכת הממוכנת עד לפרישתו של החייל לגמלאות או עד לפטירתו, ויהווה בסיס לחישוב זכותו למענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה.

תיקון דיווח על חופשת מחלה

19.          אם חלה טעות בדיווח ימי חופשת מחלה לגבי חייל מסוים, ימלאו קצין השלישות או קצין הניהול היחידתיים “טופס דיווח על חופשת מחלה”, שדוגמתו ניתנת בנספח א לפקודה זו, בציון הדיווח התקין, תוך צירוף טופס הדיווח המקורי, על בסיסו הוזנה הטעות. מפקד שדרגתו סא”ל, לפחות, יאשר את התיקון בחתימתו.

20.          אם הטעות בדיווח ימי חופשת המחלה מתייחסת לשנת העבודה השוטפת או, לכל המאוחר, עד סוף חודש פברואר בשנה העוקבת, התיקון יוזן למערכת הממוכנת, על ידי קצין השלישות או על ידי קצין הניהול היחידתיים.

21.          החל מחודש מארס בשנה העוקבת יבוצע תיקון ההזנה, עד שלוש שנות עבודה קודמות, על ידי מת”ש-ענף שכר הקבע והגמלאות-מדור דו”ב, לאחר שקצין השלישות או קצין הניהול היחידתיים יעבירו את טופס הדיווח שימולא באופן שפורט בסעיף 20 לעיל, בצירוף מכתב שיפרט את מהות התיקון.

22.          אכ”א-רמ”ח הפרישה מוסמך לתקן דיווח חופשת מחלה של חייל שהוצב במחלקת הפרישה, לגבי שנת העבודה השוטפת או לגבי שלוש שנות העבודה הקודמות לה, וזאת במקרים מיוחדים, אם שוכנע כי נפלה טעות בדיווח של מספר ימי חופשת מחלה, ויש צורך לתקנה.

23.          ראש מחלקת הסגל מוסמך לתקן דיווח על מספר ימי חופשת מחלה, גם עבור תקופה העולה על שלוש שנות העבודה הקודמות, וזאת במקרים חריגים אם שוכנע כי נפלה טעות בדיווח על מספר ימי חופשת המחלה, וכי יש צורך לתקנה. במקרה זה, יורה ראש מחלקת הסגל למפקד היחידה למנות ועדת חקירה, ולהעביר לו את ממצאיה, והוא יפסוק בעניין.

נוהל רישום ודיווח חופשת מחלה לגבי חיילים בשירות קבע השוהים בחוץ לארץ

24.          מעקב אחר ניצול חופשת ימי מחלה של חייל השוהה בחוץ לארץ ייערך כמפורט להלן:

א.       הקריטריונים לדיווח על ימי חופשת מחלה יהיו כמפורט בפקודה זו.

ב.       רישום חופשות המחלה ינוהל בכל נספחות צבאית בחוץ לארץ על ידי הנספח או על ידי קצין הניהול, ובכל משלחת – על ידי נציג המשלחת הנוגע לעניין (לגבי חיילים עליהם חל נוהל הנספחויות והמשלחות).

ג.        כל חייל יעביר, עם סיום תפקידו בחוץ ארץ, לקצין הניהול או לחשב של אותה נציגות דיווח על ימי חופשת המחלה שנוצלו על ידו בתקופת שהותו בחוץ לארץ. הרישום ייעשה על “טופס דיווח על חופשת מחלה”, שדוגמתו ניתנת בנספח א לפקודה זו. ימי מחלה לא רצופים ידווחו על טופס נפרד.

ד.        ההצהרות תאושרנה על ידי קצין הניהול או על ידי החשב של אותה נציגות, ויועברו לאכ”א-מחלקת הפרט-מפקדת יחידת חוץ לארץ.

ה.       אכ”א-מחלקת הפרט-מפקדת יחידת חוץ לארץ תרכז את הנתונים, בהתייחס לכול שנת עבודה בנפרד, על טופס 74 ותעביר את הטפסים למת”ש-רע”ן שכר הקבע והגמלאות.

פורשי צה”ל

25.          אכ”א-מחלקת הפרישה-מדור החישובים יזין ישירות לרשומת הממוכנת את ימי חופשת המחלה העומדים לזכות הפורש (כולל התקופה שלפני הצבתו לאכ”א-מחלקת הפרישה) באותה שנת עבודה, וזאת עד יום פרישתו.

26.          אם בין מועד הדיווח לבין מועד הפרישה בפועל שהה החייל בחופשת מחלה, תעביר אכ”א-מחלקת הפרישה דיווח נוסף, בתוך עשרה ימים, לכול היותר, לאחר מועד הפרישה.

מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור שירות קבע קודם

27.          חייל שהיה בשירות קבע וחזר לשירות קבע יזוכה במענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור תקופת שירות קבע קודמת, רק אם נרכשה או אם צורפה תקופה זו על-פי חוק הגמלאות. אם נרכש רק חלק מתקופת הקבע הקודמת, יזוכה החייל בימי חופשת מחלה רק עבור התקופה שרכש.

28.          חייל שפדה את ימי חופשת המחלה שעמדו לזכותו בתקופת שירותו הראשונה יזוכה במענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור התקופה שבין החזרה לשירות ועד לפרישתו הנוכחית בלבד, ובתנאי שבתקופה זו שירת שירות תקין המזכה בצבירת ימים.

מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור תקופת עבודה בשירות המדינה או עבור תקופת עבודה כעובד צה”ל

29.          חייל שעבד בשירות המדינה או כעובד צה”ל וחזר לשירות קבע יזוכה במענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה עבור תקופה זו, רק אם נרכשה תקופה זו על-פי חוק הגמלאות. אם נרכשה רק חלק מהתקופה, יזוכה בימי מחלה רק עבור התקופה שרכש.

מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה לשאירי חללים משירות קבע

תוקף סעיפים 30 עד 31 מה- 12 באפריל 2005

30.          מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה ישולם לבן משפחה של חייל בשירות קבע שנפטר.

31.          בן משפחה שחויב בדין על ידי בית משפט או בית דין בגרימת מותו של החייל או בשותפות לעבירה זו – לא ישולם לו מענק בגין חופשת מחלה שלא נוצלה.

ערעורים

32.          חיילים בשירות קבע יוכלו לערער ולברר טענותיהם באשר לימי חופשת המחלה בפני ועדת ערעורים, כמפורט בסעיפים 33 עד 40 להלן.

33.          הרכב ועדת הערעורים יהיה כמפורט להלן:

א.      אכ”א-רמ”ח הפרישה שישתתף בדיונים בעצמו ולא יוכל למנות נציג – יו”ר.

ב.      מקרפ”ר-רע”ן הרפואה או נציג מטעמו – חבר.

ג.       נציג מפצ”ר-יעח”ק – חבר.

ד.       נציג מת”ש-ענף שכר הקבע והגמלאות – חבר.

ה.      נציג מקשל”ר-ענף הביקורת – חבר.

ו.        נציג אכ”א-מחלקת הפרט-ענף ת”ש קבע או ענף תשו”ג – חבר.

ז.        אכ”א-מחלקת הפרישה-רמ”ד החישובים – מזכיר.

34.          נוהלי עבודת הוועדה והפורום הנדרש לקבלת החלטות יאושרו על ידי אכ”א-רמ”ח הפרט, ויופיעו בתקנון הוועדה.

35.          הוועדה תדון בבקשות של בני משפחה (באמצעות אכ”א-מחלקת הנפגעים), בבקשות של גמלאים ובבקשות של חיילים בשירות קבע, שעניינם מטופל על ידי אכ”א-מחלקת הפרישה.

36.          הוועדה מוסמכת לדון בערעורים שהוגשו על ידי חיילים בשירות קבע במהלך שירותם, ושאינם מטופלים על ידי אכ”א-מחלקת הפרישה.

37.          בקשות להופעה בפני הוועדה, כמפורט בסעיפים 35 ו- 36 לעיל, יוגשו למזכיר הוועדה, בצירוף החומר הנוגע לעניין.

38.          הוועדה מוסמכת לקבוע, לעניין זה, אם הפגיעה או אם המחלה, שבגינן נעדר החייל מיחידתו, נגרמו עקב השירות או שלא עקב השירות, וכן בכול שאלה בעניין מימוש ימי חופשת המחלה שעמדו לרשות החייל, ובעניין צבירתם. החלטת הוועדה היא סופית.

39.          לא יתקבל ערעור על עניינים שהובאו בפני הוועדה בעבר והוכרעו, אלא אם כן הורה אכ”א-רמ”ח הפרט אחרת.

40.          הוועדה תתכנס אחת לשלושים ימים, לפחות, אלא אם כן החליט אכ”א-רמ”ח הפרישה אחרת.

 

חופשת מחלה בגין מחלת ילד

41.

תוקף סעיפי משנה א עד ב מה- 12 באפריל 2005

א.      חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, ושהוא הורה לילד עד גיל שש עשרה, הנמצא בחזקתו, זכאי לחופשה בת שמונה ימים, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת המחלה שלו, בגין מחלת הילד.

ב.      חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, ושהוא הורה יחיד לילד עד גיל שש עשרה, או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית, זכאי לחופשה בת שנים עשר ימים, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת המחלה שלו, בגין מחלת הילד.

ג.       חייל שנמצא בשירות קבע שנה ברציפות, לפחות, ושהוא הורה לילד עד גיל שמונה עשרה הנמצא בחזקתו, זכאי לחופשה בת שישים ימים, לכל היותר, על חשבון זכותו הכוללת לימי חופשת מחלה, בגין מחלה ממארת של ילדו.

ד.       הזכות לא תשתנה ולא תגדל אם החייל הינו הורה ליותר מילד אחד.

42.          האמור בסעיף 41 לעיל יחול רק באחד משני המקרים הבאים:

א.      הילד בחזקתו הבלעדית של החייל.

ב.      הצהרת החייל, כי ההורה האחר עובד ולא נעדר מעבודתו בשל מחלת הילד. דוגמת נוסח ההצהרה ניתנת בנספח ב לפקודה זו.

ג.       על אף האמור לעיל, בהתקיים התנאים שבסעיף 41, סעיף משנה ג, אם ההורה האחר נעדר מעבודתו אף הוא בשל מחלת הילד, או אם ההורה האחר אינו עובד, יהיה החייל זכאי לחופשה בת שלושים ימים, לכל היותר.

43.          במקרים המפורטים בסעיף 42 לעיל ימציא החייל אישור רפואי על מחלת הילד. קצין השלישות או קצין הניהול היחידתי יתייק את המסמך במעטפת המסמכים האישיים של החייל וידווח בהתאם למפורט בסעיפים 15 עד 17 לעיל.

44.          חייל, כאמור, רשאי לבקש כי הימים שניצל בגין מחלה ממארת של ילדו, על-פי פקודה זו, ייחשבו על חשבון החופשה השנתית הצבורה העומדת לזכותו, ולא כימי חופשת מחלה.

תוקף סעיפים 45 עד 46 מה- 12 באפריל 2005

45.          חופשת מחלה בגין מחלת בן זוג

א.      חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, זכאי לחופשה בת שישה ימים בשנה, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת המחלה שלו, בגין מחלת בן זוגו.

ב.      לצורך כך יראה כחולה בן זוג שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום. (לעניין סעיף זה: “פעולות יום-יום” – כהגדרתן בסעיף 3 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ”ח-1988).

ג.       חייל, כמפורט בסעיף 45, סעיף משנה א לעיל, ימלא הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ה לפקודה זו, וימציא אישור רפואי על מצב בן זוגו. קצין השלישות או קצין הניהול היחידתי יתייק את המסמך במעטפת המסמכים האישיים של החייל.

46.          חופשת מחלה בגין היריון ולידה של בת זוג

א.      חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, זכאי לחופשה בת שבעה ימים בשנה, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת המחלה שלו, בגין טיפולים או בדיקות הקשורים להיריון בת זוגו או בשל לידה שלה.

ב.      חייל, כמפורט בסעיף 46, סעיף משנה א לעיל, ימלא הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ו לפקודה זו וימציא אישור רפואי על מצב בת זוגו. קצין השלישות או קצין הניהול היחידתי יתייק את המסמך במעטפת המסמכים האישיים של החייל.

חופשת מחלה בגין מחלת הורה

47.          חייל שנמצא בשירות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, ושלו הורה בגיל שישים וחמש שנים, לפחות, זכאי לחופשה בת שישה ימים בשנה, לכל היותר, על חשבון זכותו הכוללת לימי חופשת מחלה, בגין מחלת ההורה.

48.          לצורך כך, יראו כחולה הורה שחלה ושהפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום (לעניין סעיף זה: “פעולות יום-יום” – כהגדרתן בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995).

49.          האמור בסעיפים 47 ו- 48 לעיל יחול רק במידה שהחייל מצהיר, כי אף לא אחד מאחיו מימש את זכותו, מכוח סעיף 1 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ”ד-1993, או מכוח פקודה זו, וכי ההורה החולה אינו נמצא במוסד סיעודי.

50.          חייל, כמפורט בסעיף 49 לעיל, ימלא הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ג לפקודה זו, וימציא אישור רפואי על מצב ההורה ותצלום תעודת הזהות של ההורה החולה. קצין השלישות או קצין הניהול היחידתי יתייק את המסמך במעטפת המסמכים האישיים של החייל.

ימי מחלה על-פי הצהרת החייל

51.          על אף האמור בפ”מ 61.0104 – “מסדר חולים”, רשאי חייל בשירות קבע להודיע ליחידתו, כי היעדרותו מהשירות הייתה בגין מחלה, מבלי שהדבר נקבע על ידי קצין רפואה. הודעה, כאמור, תימסר על ידי החייל בכתב, באמצעות הצהרה על טופס שדוגמתו ניתנת בנספח ד לפקודה זו.

52.          חייל בשירות קבע רשאי להיעדר מיחידתו בהתאם לסעיף 51 לעיל, לא יותר מפעמיים בשנה, לתקופה שלא תעלה על יום אחד בכל פעם, או לא יותר מפעם אחת בשנה, לתקופה שלא תעלה על שני ימים רצופים. לעניין זה, ייחשבו היום האחרון בשבוע העבודה והיום הראשון של שבוע העבודה שלאחריו וכמו כן, יום העבודה האחרון לפני חופשה שנתית ויום העבודה הראשון שלאחריה, כתקופה העולה על שני ימי מחלה רצופים.

53.          נעדר חייל בשירות קבע מהשירות, וביקש להצהיר על היעדרותו, כאמור בסעיף 51 לעיל, אך לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 52 לעיל, ייחשבו ימי ההיעדרות כימי חופשה שנתית, וזאת בנוסף להוראות כל דין.

חופשת מחלה בגין טיפולי פוריות

54.          חייל בשירות קבע הנעדר מהשירות בשל טיפולי פוריות – תיחשב היעדרותו כחופשת מחלה, בין אם הטיפולים דרושים בגין בעיה רפואית ממנה סובל החייל ובין אם הטיפולים דרושים בגין בעיה רפואית ממנה סובל בן זוגו של החייל, בתנאי שהיעדרותו לא תעלה על שנים עשר ימי פעילות בשנה לגבר או על שישה עשר ימי פעילות בשנה לאישה.

55.          חייל, כאמור בסעיף 54 לעיל, יציג בפני מפקדו הישיר אישור על כך שההיעדרות נעשתה בגין טיפולי פוריות כאמור, מהמוסד בו מבוצעים הטיפולים. האישור יועבר על ידי החייל לתיקו הרפואי.

חריגים

56.          אכ”א-רמ”ח הפרט רשאי לאשר חופשות מחלה שלא בהתאם להוראות פקודה זו, וזאת מטעמים מיוחדים, ובתיאום עם היועץ הכספי לרמטכ”ל.

אישורים

57.          פורשים ומשוחררים עד ה- 31 במארס 1991 יוכלו לקבל אישור על זכות לימי מחלה שלא נוצלו, לאחר הגשת פנייה, בכתב, לד.צ. 02180, אכ”א-מחלקת הפרישה-מדור החישובים.

58.          פורשים ומשוחררים מה- 1 באפריל 1991 ואילך יוכלו לקבל אישור על זכות לימי חופשת מחלה שלא נוצלו, במת”ש-ענף שכר הקבע והגמלאות. עם מיכון הפקת האישורים, יוכלו הפורשים והמשוחררים לקבל אישור על זכות לימי חופשת מחלה שלא נוצלו על ידי קצין העיר הקרוב למקום מגוריהם.

תחולה

59.          פקודה זו תקפה מיום פקיעתו של חוזר מפ”ע 34-94, פרט לסעיפים הבאים: סעיפים 30 ו- 31, כנוסחם ערב פרסום חוזר מפ”ע 17-2005 המובאים בנספח ז לפקודה זו, וסעיפים: 41(ב), 42(ג) ו- 47, יהיו תקפים מיום פרסומה של פקודה זו.

60.             החל מיום פקיעתו של חוזר מפ”ע 34-94 ועד ליום פרסומה של פקודה זו, יחול סעיף 41, סעיף משנה ג כאילו נאמר בו “שש עשרה” במקום “שמונה עשרה”.

61.          הוראות פקודה זו אינן חלות על אוכלוסייה שנקבעה כ”דור המעבר” ליישום ההסכם בין מנכ”ל משרד האוצר לבין מנכ”ל משרד הביטחון.

שינויים בנוהל מקוצר

תוקף סעיף 61 מה- 12 באפריל 2005

62.          שינויים לנספחי הפקודה יבוצעו בנוהל מקוצר, על-פי האמור בסעיף 18 להפ”ע 1.0102.

 

נספח א

יחידה _________

חותמתיחידה

 

סימוכין________

תאריך_________

 

 

דיווח על חופשת מחלה

 

 

5210

 

מספר אישי

 

 

דרגהשם משפחהשם פרטי

 

סוג החופשה(סמן את החופשה המתאימה)תאריך תחילהתאריך סיום
02מחלה רגילהשנהחודשיוםשנהחודשיום
03מחלת ילד

חתימת החייל         חתימת המפקד      חתימת קצין השלישות

המאשר

 

 

 

ימי המחלה שידווחו הם ימים שלגביהם נתן הרופא המוסמך ימי חופשת מחלה (ימי “ג”), ושאינם חופפים לתקופות סיפוח או הצבה לר”ם 2.

 

 

 

הזכאות לחופשת מחלת ילד היא עד שמונה ימים בשנה, כמפורט בפ”מ 36.0406.

 

 

 

נספח ב
הצהרה על ימי מחלה בגין מחלת ילד

 

1.            אני החתום/ה מטה:

 

 

­­­            ( מספר אישי )               ( שם פרטי )                     ( שם משפחה )                        ( מען )

 

מודיע/ה בזאת כי שהיתי בחופשה בשל מחלת ילדי מיום ________________

עד יום                              (מצורף אישור רפואי).

 

2.            פרטי הילד:____________________________________________________.

( שם פרטי )                ( שם משפחה )                   ( מספר זהות )

3.            אני מצהיר/ה כי הילד שפרטיו מפורטים בסעיף 2 לעיל, נמצא בחזקתי/בחזקתי הבלעדית (מחק את המיותר). לראיה באתי על החתום:

 

 

( חתימה )                 ( תאריך )

 

4.            לעניין זה, אני החתום/ה מטה מצהיר/ה בזאת כי בן/בת הזוג לא נעדר/ה ממקום העבודה באותם ימי היעדרות המפורטים בסעיף 1 להצהרה זו.

פרטי בן/בת  הזוג                                                                                            .

( שם פרטי )              ( שם משפחה )             ( מספר זהות )
פרטי המעביד של בן/בת הזוג:

______________________________________________________________.

( שם פרטי )               ( שם משפחה )     ( שם בית העסק או מקום העבודה )

 

5.            העתק מהצהרה זו נמסר למעביד של בת הזוג או של בן הזוג, שפרטיהם מפורטים בסעיף 3 להצהרה זו, ביום                       .

 

 

נספח ג
הצהרה על ימי מחלה בגין מחלת הורה    

 

1.             אני החתום/ה מטה:

 

 

( מספר אישי )               ( שם פרטי )                     ( שם משפחה )                        ( מען )

מודיע/ה בזאת כי נעדרתי מעבודתי בשל מחלת הורה ולצורך טיפול בו/ה מיום________ עד יום ______.
(מצורף אישור רפואי בדבר היות ההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום).

2.            פרטי ההורה:_______________________________________________________________

( שם פרטי )                   ( שם משפחה )                        ( מספר זהות )

 

 

( תאריך לידה )                                          ( מען )
3.            אני מצהיר/ה כי אף לא אחד מאחיי מימש זכותו מכוח סעיף 1 לחוק דמי מחלה, (היעדרות בשל מחלת הורה) התשנ”ד-1993, או מכוח פקודה זו, בפרק הזמן האמור לעיל, וכי ההורה שפרטיו מפורטים בסעיף 2 להצהרה זו אינו נמצא במוסד סיעודי.

4.            מספר הימים שנעדרתי השנה, תוך מימוש זכותי לימי מחלה, הוא: _______.

 

 

 

 

( תאריך )                                                                                                    ( חתימה )

 

 

 

 

 

 

 

נספח ד
יחידה____________
סימוכין___________

תאריך___________

קש”ל היחידה

המפקד הישיר

 

הצהרה על היעדרות בגין מחלה שלא על-פי הוראת קצין רפואה

 

 

 

 

מספר אישי                      דרגה                        שם משפחה                          שם פרטי

הריני מצהיר/ה בזאת כי בין התאריכים                            ו- _____________ נעדרתי  מהשירות בגין מחלה.
ידוע לי כי הצהרתי זו ניתנת בהתאם לאמור בפ”מ 36.0413.

הצהרתי זו היא אמת.

 

 

( תאריך )                                                                                                    ( חתימה )

 

 

 

 

נספח ה

הצהרה על ימי מחלה בגין מחלת בן/בת זוג

 

1.            אני החתום/ה מטה:

 

 

( מספר אישי )        ( דרגה )          ( שם פרטי )         ( שם משפחה )               ( מען )

מודיע/ה בזאת כי נעדרתי מיחידתי בשל מחלת בן/בת זוגי ולצורך טיפול בו/ה מיום _________ עד יום (מצורף  אישור רפואי המעיד כי מחלת בן/בת הזוג הפכה אותו/ה לתלוי/ה לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום).

2.            פרטי בן/בת הזוג:

 

 

( שם פרטי )                          ( שם משפחה )                             ( מספר זהות )
3.            מספר הימים שבהם נעדרתי השנה מיחידתי בשל מחלת בן/בת זוגי הוא: ______.

ולראיה באתי על החתום:

 

 

( חתימה )                               ( תאריך )

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח ו

הצהרה על ימי מחלה בגין היריון/לידה של בת זוג

 

1.            אני החתום מטה:

 

 

( מספר אישי )        ( דרגה )          ( שם פרטי )         ( שם משפחה )               ( מען )

מודיע בזאת כי נעדרתי מיחידתי בשל היריון/לידה של בת זוגי מיום _________ עד  יום                .

2.            פרטי בת הזוג:

 

 

( שם פרטי )                          ( שם משפחה )                             ( מספר זהות )
3.            מספר הימים שבהם נעדרתי השנה מיחידתי בשל היריון בת זוגי הוא: ______.

ולראיה באתי על החתום:

 

 

( חתימה )                               ( תאריך )

 

 

נספח ז

 

נוסח סעיפים 30 ו-31 ערב תיקון הפקודה מיום 12.4.2005

 

 

מענק ימי חופשת מחלה לשאירי חללים משירות קבע

 

30.     מענק ימי חופשת מחלה שלא נוצלו ישולם לשאיריו של חייל בשירות קבע שנפטר. שאיר שהורשע על ידי בית משפט בגרימת מותו של החייל או בשותפות לעבירה זו – לא ישולם לו מענק ימי חופשת המחלה.

31.     במקרה של פטירה בנסיבות המזכות את בני המשפחה בקצבת בני משפחה, כמפורט בסעיפים 22 ו- 23 לחוק הגמלאות, ישולם לבני משפחה מענק בעד ימי חופשת המחלה שלא נוצלו, ושעמדו לזכות הנפטר ביום מותו, על פי כללי החלוקה הקבועים בחוק הגמלאות, לעניין חלוקת קצבת בני המשפחה.

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 36.0406 הטבות עקב הריון והורות

פקודת מטכ”ל 36.0406 הטבות עקב הריון והורות

1.         חיילת בשירות קבע, שהרה ללדת, זכאית לאלה: –

א.        לחופשת הריון מיוחדת, אם עקב הריונה או עקב הלידה אין היא מסוגלת לעבוד.

ב.         לחופשת לידה.

ג.         למענק לידה, למענק אשפוז וכן לקצבת לידה, אם ילדה יותר מתאומים בלידה אחת. המענקים ישולמו ע”י המוסד לביטוח לאומי.
אם החיילת אינה בחיים, זכאי בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי העניין, למענק לידה ולקצבת לידה.

2.      חייל בשירות קבע וחיילת בשירות קבע זכאים עקב הורות לאלה :

א.      לשחרור מעבודה למשך שעה ביום, כמפורט בסעיפים 23 – 28 להלן.

ב.      לחופשה מיוחדת ללא תשלום, כמפורט בסעיפים 17 – 19 להלן.

ג.      לחופשת מחלה בגין מחלת ילד, כמפורט בסעיפים 29 – 31 להלן.

חופשת הריון מיוחדת

3.         חיילת בשירות קבע, הסובלת בתקופת הריונה או לאחר הלידה – עקב ההריון או עקב הלידה- מתופעות המונעות ממנה לעבוד עבודה תקינה, תישלח אל קצין הרפואה של היחידה, וזה יפנה אותה אל רופא נשים. אישר רופא הנשים, כי החיילת אינה מסוגלת לעבודה עקב ההריון או עקב הלידה למשך תקופה כלשהי- תועבר תעודת הרופא לאישורו של רע”ן מיון רפואי במקרפ”ר, או לאישור מי שהוסמך לכך על ידו.

4.         אישרו רע”ן מיון רפואי במקרפ”ר, או מי שהוסמך לכך על ידו, את ממצאי הרופא, תהיה החיילת זכאית לחופשת הריון מיוחדת למשך התקופה, שבה אין היא מסוגלת לעבוד. משך החופשה ייקבע על ידי רע”ן מיון רפואי במקרפ”ר, או מי שהוסמך לכך על ידו, והיא לא תחשב כחופשת מחלה לעניין פידיון ימי חופשת מחלה.

5.         חיילת, כאמור בסעיף 4 לעיל, תהיה זכאית לתשלום שכרה במשך תקופת חופשת ההריון המיוחדת, לפי מפתח של זכות לתשלום למשך יומיים עבור כל חודש שירות סדיר (כולל חובה ושירות סדיר נוסף). ניצלה החיילת את כל תקופת החופשה בשכר, לפי המפתח האמור- תהיה יתרת חופשת ההריון המיוחדת חופשה ללא תשלום.
לדוגמה: חיילת בעלת ותק של שישים חודשי שירות תהיה זכאית לתשלום בחופשת הריון מיוחדת למשך מאה עשרים ימים. אם חופשת ההריון ארוכה ממאה עשרים ימים, תהיה יתרת חופשת חופשת ההריון  המיוחדת חופשה ללא תשלום.

6.         זכות לשכר עבור חופשת הריון מיוחדת, שכבר נוצלה, בטלה, ולא תבוא עוד במניין לגבי חופשת הריון מיוחדת נוספת.
לדוגמה: חיילת בעלת ותק של שמונים חודשי שירות, שקיבלה כבר מאה עשרים ימי חופשת הריון מיוחדת בתשלום, תיחשב- לצורך חופשת הריון נוספת- כבעלת ותק של עשרים חודשי שירות בלבד, משום שהזכות, המגיעה לה עבור שישים חודשי שירות, נוצלה כבר בעת חופשת ההריון הראשונה.

7.         מפקד יחידה לא ישחרר חיילת מעבודה עקב הריון או עקב לידה, אלא במסגרת חופשת הריון מיוחדת או בהתאם למפורט בסעיפים 23 – 27 להלן.

חופשת לידה

8.         חיילת בשירות קבע זכאית לחופשת לידה של שנים עשר שבועות (שמונים וארבעה יום) הניתנת:-

א.        שישה שבועות, או כל תקופה קצרה יותר, כרצון החיילת, לפני יום הלידה המשוער, והשאר – אחר יום הלידה.

ב.         מיום הלידה (אם החיילת החלה את עבודתה ביום הלידה, תימנה החופשה ממחרת היום).

תוקף סעיף 8  מה20- אוק’ 87

9.         חיילת, שהילד שילדה חייב להישאר בבית החולים, או לחזור לבית החולים לאשפוז במשך התקופה של חופשת הלידה, לתקופה, שמשכה שבועיים, לפחות, זכאית לאחת מאלה:-

א.        להאריך את חופשת הלידה עד תום תקופת האשפוז (ועד ארבעה שבועות לכל היותר), ובלבד שמשך חופשת הלידה- בסך הכל- יהיה שישה עשר שבועות לכל היותר.

ב.         לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות יהיו מייד אחר יום הלידה, ויתרת החופשה תהיה אחרי היום בו יעזוב הילד את בית החולים.
פיצול חופשת הלידה או הארכתה ייעשו בתיאום עם מחה”ס – הענף המתאים- לגבי קצינות, ועם מקשל”ר – מנהל הנגדים- לגבי נגדות, ובהתאם לנוהל המפורט בסעיפים 37 – 38 להלן.

10.       חיילת שחלתה, ואושפזה בבית חולים בתוך תקופת חופשת הלידה , לתקופה שמשכה שבועיים לפחות, זכאית לאחד מאלה : –

א.      להאריך את חופשת הלידה עד תום תקופת האשפוז (ועד ארבעה שבועות, לכל היותר), ובלבד שמשך חופשת הלידה – בסך הכל – יהיה שישה עשר שבועות לכל היותר.

ב.      לפצל את חופשת הלידה כך שתקופת האשפוז, שמשכה ארבעה שבועות, לכל היותר, לא תובא במניין חופשת הלידה.

11.     חיילת שילדה ולד שאינו בחיים רשאית לבקש לקצר את חופשת הלידה, אם הרופא נתן את האישור לכך, בכתב, ובלבד שמשך חופשתה, לאחר הלידה, יהיה שלושה שבועות לפחות.

12.       בתקופה חופשת הלידה אין להיתר עבודה פרטית, שניתן לפי פ”מ 33.0115, כל תוקף. מקרים חריגים יאושרו על ידי רמ”ח פרט באכ”א, לאחר שנועץ ברע”ן מיון רפואי במקרפ”ר.

13.       חיילת, שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, ושניים מהם חיו 7 ימים, לפחות, ובתום חופשת לידה של שנים עשר שבועות נותר בחיים ילד, שנולד באותה לידה, זכאית להאריך את חופשת הלידה  בשבועיים נוספים.

14.       עבור התקופה של חופשת לידה, לרבות במקרה של הארכתה לפי פקודה זו, ישולם לחיילת השכר הקבוע, כשיעור דמי הלידה שבסעיף 100 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ”ח1968- (להלן – החוק).

15.       על אף האמור בסעיף 14 לעיל, חיילת, המוצבת ביחידת השתלמויות עקב יציאתה ללימודים מטעם צה”ל, ושילדה בתוך תקופה זו, תוכל להמשיך בלימודיה, והיא זכאית במקרה זה למלוא שכרה.

 

מענק לידה, מענק אשפוז וקצבת לידה

16.       חיילת בשירות קבע אינה זכאית לתבוע תשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, אולם היא זכאית לקבל מהמוסד האמור מענק לידה, מענק אשפוז וקצבת לידה, הכל עפ”י הוראות החוק.

חופשה מיוחדת ללא תשלום

17.       חיילת, המבקשת לצאת לחופשה ללא תשלום עקב הריון או לידה חייבת לנצל תחילה את החופשה הרגילה ואת החופשה הצבורה העומדות לרשותה, והמחושבות בהנחה שתצא לחופשה ללא תשלום.

18.     תקופת החופשה הרגילה, החופשה הצבורה והחופשה המיוחדת ללא תשלום גם יחד, תהיה שנה אחת, לכל היותר. התקופה זו תזוכה החיילת בתשלום עבור ימי החופשה הרגילה ועבור ימי החופשה הצבורה בלבד.

19.

א.      חייל בשירות הקבע יהיה זכאי אף הוא לחופשה מיוחדת ללא תשלום, ויחולו לגביו הוראות פקודה זו, בשינויים המחויבים, ובלבד שהתקיים אחד מאלה : –

1)       בת זוגו זכאית לחופשה ללא תשלום בהתאם להוראות הפקודה (אם היא חיילת), או אם הועסקה כעובדת במשך שישה חודשים רצופים, לפחות, בסמוך למועד תחילת היעדרותו מן העבודה (אם אינה חיילת).

2)       הילד נמצא בחזקתו הבלעדית או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.

ב.      נעדר אחד מבני הזוג מן העבודה או מן השירות, לפי העניין – לא יהיה בן הזוג השני זכאי לחופשה ללא תשלום. ואולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מן התקופה המירבית, רשאי בן זוגו להיעדר למשך יתרת התקופה.

ג.       חייל בשירות קבע, המבקש לממש זכות זו, ימסור הצהרה, שדוגמתה ניתנת בנספח א’ לפקודה זו.

20.     חיילת בשירות קבע, המאמצת ילד שגילו שלוש עשרה שנים, לכל היותר, לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ”א – 1981, זכאית לחופשת לידה ולחופשה מיוחדת ללא תשלום, כמפורט בסעיפים 17-18 לעיל. דין חופשת לידה לפי סעיף זה כדין חופשת לידה לפי סעיפים 8-15 לעיל, והחיילת תהיה זכאית לחופשה מהיום בו ניתנה הודעה לפקיד סעד, כמפורט בסעיף 6לחוק אימוץ ילדים התשמ”א – 1981.

21.     זכות לחופשה מיוחדת ללא תשלום תהיה גם לחייל בשירות קבע, שאימץ ילד שגילו שלוש עשרה שנים, לכל היותר, בהתאם לאמור בסעיף 19 לעיל.

חופשות עקב הריון ועקב הורות – חיילת בחופשת פרישה

22.     הזכות לחופשה עקב הריון ועקב הורות לחיילת בחופשת פרישה הינה כמפורט להלן:

א.      חיילת בשירות קבע הנמצאת בחופשת פרישה, אינה זכאית לחופשת הריון מיוחדת.

ב.       חיילת בשירות קבע הנמצאת בחופשת פרישה, זכאית לחופשת לידה. עם סיומה של חופשת הלידה, תשלים את יתרת חופשת הפרישה. בתקופת חופשת הלידה, תזכה החיילת לכל הזכויות וההטבות, המפורטות בפקודה זו, ולא תהא זכאית לזכויות ולהטבות הנובעות מחופשת הפרישה.

ג.       חיילת בשירות קבע, שהיתה בחופשת פרישה וילדה לאחר מועד הפרישה, תהיה זכאית לשכר,

כאמור בסעיף 14 לעיל, לאחר שחרורה, ויחולו על העניין הוראות סעיף 47 להלן.

ד.       חיילת בשירות קבע הנמצאת בחופשת פרישה, אינה זכאית לחופשת ללא תשלום, לפי המפורט בסעיפים 17-18 לעיל, ואולם תוכל לצרף את החופשה הצבורה ואת החופשה הרגילה לחופשת הפרישה, כמפורט בהוראת קבע אכ”א 36-01-03 (כלומר- שלושה חודשים), וזאת מבלי שתזדקק לאישור ממחה”ס או ממקשל”ר, כמפורט בהוראת קבע אכ”א 36-01-03.

שחרור מעבודה

23.     חיילת בשירות קבע, שאינה בחופשה והמניקה ילד, זכאית לשחרור מעבודה למשך שעה אחת בסוף יום עבודה, כל עוד היא מניקה את הילד. שעה זו תהיה חופפת לשעת העבודה האחרונה בה רשאי המפקד לשחררה.

24.       השחרור מעבודה לפי סעיף זה הוא בנוסף להפסקות הרגילות, מהן היתה נהנית הגם לולא היתה מניקה ילד.

25.       חיילת בשירות קבע, שהיא אם לילד שגילו שלוש עשרה, לכל היותר, ושאינה מנצלת את זכותה לפי סעיף 23 לעיל – רשאי מפקד החיילת שדרגתו לפי תקן סא”ל, לפחות, לשחררה מעבודתה, לפי בקשתה, בימים א’ עד ה’ שעת אחת קודם לסיום שעות הפעילות הרגילות, וזאת בתנאי ששעת סיום העבודה לא תהיה לפני השעה 16:30.

26.     למרות האמור בסעיף 25 לעיל, רשאי מפקד, שדרגתו לפי תקן סא”ל, לפחות, של חיילת בשירות קבע, שהיא אם לילד, שגילו חמש, לכל היותר, והשוהה במעון יום, לסיים את יום הפעילות בשעה 16:00, וזאת עד למעבר מערכת מעונות היום לשבוע פעילות בו חמישה ימים. עד למעבר זה, תצומצם מכסת ימי החופשה השנתית של חיילות אלה בחמישה ימים.

27.     מפקד, שדרגתו לפי תקן סא”ל, לפחות, של חייל בשירות קבע במעמד של ראש משפחה חד הורית, שילדיו שגילם שלוש עשרה, לכל היותר, בחזקתו ומתגוררים עימו דרך קבע, רשאי לשחררו מעבודתו, לפי  בקשתו, בימים א’ עד ה’ שעת אחת קודם לסיום שעות הפעילות הרגילות. כמו כן, יחול עליו האמור בסעיף 28 להלן.

28.     הכרה במעמד של ראש משפחה חד הורית, לעניין פקודה זו, תהא בהסתמך על צו או על פסק דין של בית דין רבני או שח בית משפט מוסמך אחר, שלפיהם הילדים נמצאים בחזקתו של החייל. במקרים חריגים, רשאי רמ”ח פרט באכ”א להכיר באב כראש משפחה חד הורית גם בלא שיציג צו או פסק דין, כאמור, ובהסתמך על אישורים אחרים.

חופשת מחלה בגין מחלת ילד

29.       חייל, לרבות חיילת, שנמצא בשרות קבע שלושה חודשים ברציפות, לפחות, והוא הורה לילד שגילו שש עשרה, לכל היותר, הנמצא בחזקתו , זכאי לחופשת בשל מחלת הילד עד שישה ימים בשנה, לכל היותר, על חשבון ימי חופשת מחלה.

30.     האמור לעיל יחול בהתקיים אחד מאלה :

א.      הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של ההורה.

ב.       ההורה האחר מצהיר, כי לא נעדר מעבודתו בשל מחלת הילד. דוגמת ההצהרה ניתנת בנספח ב’ לפקודה זו.

31.     במקרים האמורים לעיל, ימציא החייל אישור רפואי על מחלת הילד. קצין השלישות, השליש או קצין הניהול של היחידה ידווח בהתאם לנוהל דיווח ימי חופשת מחלה, כפי שיפורסם מעת לעת על ידי אכ”א-פרט, בתאום עם היועץ הכספי לרמטכ”ל.

נוהל בקשת יציאה לחופשה

32.     חיילת בשירות קבע, שהרה ללדת, חייבת להודיע את דבר הריונה למפקד יחידתה ולרע”ן מיון רפואי במקרפ”ר, או למי שהוסמך לכך על ידו, לא יאוחר ממועד כניסתה לשבוע העשרים וארבעה להריון.

33.       חופשת הריון מיוחדת תינתן לחיילת לפי בקשתה.

34.       בקשה לחופשת הריון מיוחדת תוגש על טופס, שדוגמתו ניתנת בנספח ג’ לפקודה זו, בשני העתקים, ובצרוף אישור רפואי מתאים, מייד עם היציאה לחופשה.

35.       הטופס יועבר על ידי קצין השלישות, השליש או קצין הניהול של היחידה לרע”ן מיון רפואי במקרפ”ר, או למי שהוסמך לכך על ידו, שיעבירו אותו אל הסמכות המאשרת : מחה”ס – הענף המתאים – לגבי קצינות, ומקשל”ר – מנהל הנגדים – מדור פרט – לגבי נגדות.

36.       חופשת לידה בת שמונים וארבעה יום, כמפורט בסעיף 8 לעיל, תוזן ישירות לקובץ רישום אישי על ידי גורמי השלישות ביחידה, וזאת על סמך אישור על הלידה מבית החולים. ביחידות, שבהן לא ניתן להזין ישירות לקובץ רישום אישי, תוזן החופשה על ידי המפקדה הממונה.

37.       בקשה להארכת חופשת לידה בתשלום תוגש על טופס, שדוגמתו ניתנת בנספח ג’ לפקודה זו, בשני העתקים, ובצירוף אישור רפואי מתאים.
38.     הטופס יועבר בנוהל המפורט בסעיף 35 לעיל.

39.     בקשה לחופשה מיוחדת ללא תשלום, כמפורט בסעיפים 19-17 לעיל, תוגש על טופס 55-1. קצין השלישות, השליש או קצין הניהול של היחידה יציינו במכתב הנלווה את מספר ימי החופשה הרגילה ואת מספר ימי החופשה הצבורה, העומדים לזכות החיילת בתאריך המבוקש על ידה ליציאה לחופשה, או יציינו, כי כל ימי החופשה כבר נוצלו.

40.     תקופת שהותה של חיילת בחופשת הריון מיוחדת או בחופשת לידה תיחשב כשירות תקין לכל דבר, לרבות לצורכי חוק שירות הקבע בצה”ל (גמלאות) (נוסח משולב), התשמ,ה 1985.

41.     חיילת בחופשת לידה או בחופשת הריון מיוחדת תישאר מוצבת ביחידתה.

42.     חייל, לרבות חיילת, בחופשה מיוחדת ללא תשלום, כמפורט בסעיפים 19-17 לעיל, יוצבו לר”ם 7 – קצינים, או לר”ם 7 – חוגרים, למשך תקופת החופשה.

43.     לאחר שסיימו חייל או לחיילת את החופשה המיוחדת ללא תשלום עליהם להתייצב בר”ם 7 לשם שיבוץ מחדש ולשם חידוש תשלום מלוא שכרם.

התרת התחייבות, או סיום התחייבות לשירות קבע, בטרם לידה

44.     חיילת בשירות קבע, הנמצאת בחודש החמישי להריונה, וזכאית לבקש להתיר את חוזה התחייבותה, כמפורט בהפ”ע 3.0501 , או חיילת הרה, שהתחייבותה מסתיימת לפני תאריך הלידה, יהיו זכאיות – לאחר שחרור – לתשלומים אלה: –

א.      למענק שחרורין – בתנאי שהיא זכאית לכך, כמפורט בהפ”ע 3.0502.

ב.      לשכר קבוע כשיעור דמי הלידה, כמפורט בסעיף 14 לעיל.

45.     חיילת המבקשת תשלום שכרה, כמפורט בסעיף 44 סעיף משנה ב’ לעיל, תגיש תביעה על כך – במישרין – למת”ש- ענף  שכר קבע וגמלאות, ותצרף לפנייתה תעודת לידה , או אישור רפואי לפיו היא נמצאת בהריון, תוך ציון מספר חודשי הריונה.

46.     לא יופסק שירותה של חיילת בהריון, בחופשת לידה או בחופשה מיוחדת ללא תשלום, ולא תותר התחייבותה לשירות קבע, אלא אם כן אישר זאת ראש אכ”א, כמפורט בהפ”ע 3.0501.

תורנויות

47.           חיילת בשירות קבע , בשירות מילואים בתנאי קבע או, בשירות חובה בתנאי קבע, תשוחרר מכל

תורנות ביחידתה (למעט מקרה של צורך מבצעי דחוף), כל עוד היא בהריון ועד שנה מיום הולדת הילד.

 

עוד בנושא:

 

 

נספח א’ לפקודה 36.0406

הצהרה

הנדון: בקשה לחופשה מיוחדת ללא תשלום לחייל בשירות קבע

 

  1. אני החתום מטה :

__________________________________________________________

(שם פרטי)        (שם משפחה)        (מספר אישי)        (יחידה)

 

מבקש לצאת לחופשה ללא תשלום, מכוח סעיף 19 לפ”מ 36.0406.

 

  1. פרטי הרך הנולד או המאומץ :

__________________________________________________________

(שם פרטי)        (שם משפחה)        (תעודת זהות)        (מען)

 

הערות

א.      אם הילד נמצא בחזקתך הבלעדית או בטיפולך הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת הזוג, עבור לסעיף 9.

ב.       אם בת הזוג חיילת בשירות קבע, עבור לסעיף6.

3.       לעניין זה, אנו החתומים מטה מצהירים בזה כלהלן :

פרטי המעביד של בת הזוג : __________________________________________________________                               (שם פרטי)        (שם משפחה)        (שם העסק או מקום העבודה)

פרטי בת הזוג :                 __________________________________________________________                             (שם פרטי)        (שם משפחה)        (תעודת זהות)        (מען)

4.       (סמן X  במקום המתאים)

___ בת הזוג לא נעדרה מעבודתה מכוח סעיף 7 ד’ לחוק*, עקב לידה או עקב אימוץ של הילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו.

___ בת הזוג נעדרה מעבודתה מכוח סעיף 7 ד’ לחוק*, עקב לידה או עקב אימוץ של הילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו, מיום ______ עד יום _______.

5.       עותק מהצהרה זו נמסר למעביד של בת הזוג, שפרטיו מפורטים בסעיף 3 להצהרה זו, ביום ______.

הערה : אם בת הזוג אינה חיילת בשירות קבע, עבור לסעיף 8.

6.       פרטי בת הזוג שהיא חיילת בשירות קבע :                 __________________________________________________________                             (שם פרטי)        (שם משפחה)        (מספר אישי)        (יחידה)

7.       אישור מפקד יחידת בת הזוג                                                                                                (סמן X  במקום המתאים)                                                                                                                                                                        

___ החיילת בשירות קבע לא יצאה לחופשה מיוחדת ללא תשלום עקב לידה או עקב אימוץ של ילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו.

___ החיילת בשירות קבע  יצאה לחופשה מיוחדת ללא תשלום מיום ______ עד יום ______.

__________________________________________________________                                 (תאריך)   (מספר אישי)   (דרגה)   (שם פרטי)   ( שם משפחה)    (חתימה)

8.       אנו מצהירים, כי כאשר אחד מאיתנו ייעדר מעבודתו מכוח סעיף 7 ד’  או ד’1 לחוק*, או מכוח פ”מ 36.0406, לפי העניין , לא ייעדר השני מעבודתו או מן השירות.

9.       אני מצהיר, כי הילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו , נמצא בחזקתי הבלעדית/בטיפולי הבלעדי** מחמת נכות או מחלת בת זוגי (מצ”ב אישור רפואי מתאים).

__________________________________________________________                                   (תאריך)       (חתימת החייל בשירות הקבע)        (חתימת בת הזוג )

 

*חוק עבודת נשים, התשנ”ד- 1954                                                                                   **מחק את המיותר

 

 

 

נספח ב’ לפקודה 36.0406

הצהרה

 

  1. אני החתום מטה :

__________________________________________________________

(מספר אישי)      (שם פרטי)        (שם משפחה)      (מען)

 

מודיע בזה, כי שהיתי בחופשה בשל מחלת ילדי מיום ______ עד יום ______ (מצ”ב אישור רפואי מתאים).

 

  1. פרטי ילד :

__________________________________________________________

(שם פרטי)        (שם משפחה)        (תעודת זהות)

הערה : אם הילד נמצא בחזקתך הבלעדית, עבור לסעיף 6.

3.       לעניין זה, אני החתום מטה מצהיר בזה כלהלן :

פרטי בן/בת הזוג :                 __________________________________________________________                             (שם פרטי)        (שם משפחה)           (תעודת זהות)

 

פרטי המעביד של בן/בת הזוג : __________________________________________________________                               (שם פרטי)        (שם משפחה)        (שם בית העסק או מקום העבודה)

4.       בת הזוג או בן הזוג לא נעדרו מעבודתם באותם ימי העדרות, המפורטים בסעיף 1 להצהרה זו.

  1. עותק מהצהרה זו נמסר למעביד של בת הזוג או של בן הזוג, שפרטיו מפורטים בסעיף 3 להצהרה זו, ביום ______.

 

  1. אני מצהיר/ה, כי הילד, שפרטיו רשומים בסעיף 2 להצהרה זו, נמצא בחזקתי.

 

_______________________

(תאריך)    (חתימה)

 

 

 

 

נספח ג’ לפקודה 36.0406

יחידה______________            טלפון______________                     סימוכין_____________  תאריך______________

**מחה”ס 899 -ענף  _________                                                                                                   ***מקשל”ר 279 -מנהל הנגדים

 

הנדון: בקשה לחופשה מיוחדת עקב הריון/הארכת חופשת לידה בתשלום*

חלק א’ – בקשת החיילת

  1. אני החתומה מטה :-

 

מספר אישידרגהשם פרטישם משפחהספרור שוטף

 

 

164

מבקשת בזה לאשר לי (סמן X  במקום המתאים) : –

___ חופשה מיוחדת עקב הריון (חופשה עקב מצב רפואי מיוחד במהלך ההריון או אחריו).

___ חופשת לידה מוארכת עקב מחלתי/מחלת הילוד*.

2.       מצורפים מסמכים רפואיים לגבי בקשת החופשה.

3.       הערות : – ___________________________________________________________

___________________________________________________________________

____________________                                                                                              (תאריך)      (חתימה)

 

 

 

 

חלק ב’ – ימולא על ידי רע”ן מיון רפואי במקרפ”ר

(סמן X  במקום המתאים)

___ הריני מאשר חופשה מיוחדת עקב הריון, מתאריך __________ עד התאריך __________.

___ הריני מאשר הארכת חופשת לידה עקב מחלת האם/הילוד*, מתאריך __________ עד התאריך __________.

_______________________________________________________________                         (תאריך)   (מספר אישי)    (דרגה)    (שם פרטי)    (שם משפחה)    (חתימה)

 

 

חלק ג’ – לשימוש מקשל”ר/מחה”ס*

מאשר הזנת (סמן X  במקום המתאים) : –

סוגסימול
___ חופשה מיוחדת עקב הריון217
___ הארכת חופשת לידה ילד מאושפז219
___חופשת לידה מוארכת מפוצלת221
___ חופשת לידה מוארכת226

_______________________________________________________________                         (תאריך)   (מספר אישי)    (דרגה)    (שם פרטי)    (שם משפחה)    (חתימה)

 

 

*מחק את המיותר

** לגבי קצינות

***לגבי נגדות

 

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 36.0401 חופשות חיילים בשירות קבע

36.0401  חופשות חיילים בשירות קבע

תוקף סעיפים 1 עד 72 מה- 5 ביולי 2002

הגדרות

1.           בפקודה זו:

א.          “חייל” – חייל או חיילת בשירות קבע, שירות מילואים בתנאי קבע או שירות חובה בתנאי קבע.

תוקף סעיף משנה ב  מה- 5 באוגוסט 2009

ב.          “שירות תקין” – כל שירות שעבורו זכאי חייל בשירות קבע לתשלום, לרבות תשלום לחייל השוהה בחוץ לארץ או לחייל המשתלם בארץ ולמעט חייל המושעה מכל תפקיד או הנמצא בחופשת פרישה.

ג.            “ימים” – ימי פעילות שאינם מתקיימים בימי ו, ערבי חג, מועדי ישראל, שבתות וחגים רשמיים של מדינת ישראל.

ד.          “ותק בשירות” – כמפורט בהק”א 36.02.09.

ה.          “שנות שירות” – מספר השנים שבהן נמצא החייל בשירות, המשמשות לקביעת ותק בשירות.

ו.            “חייל הלומד מטעם צה”ל” – חייל הלומד לימודים מלאים על חשבון צה”ל שלא במסגרת התפקיד.

ז.           “פעילות במשמרות” – ביצוע תפקיד המחייב פעילות רצופה במשך 24 שעות ביממה, דרך קבע, כל ימי החודש, ולכן מתחלק בין מספר חיילים ביחידה המבצעים פעילות מחזורית, כל אחד בתורו, גם בשעות שאינן חופפות לשעות הפעילות על-פי פ”מ 33.0201.

ח.          “שעות פעילות” – השעות שבהן מבצע החייל פעילות במשמרת, ואינן כוללות שעות שינה או כל פעילות אחרת שאינה כלולה במסגרת תפקידו, ושנעשית במהלך המשמרת.

ט.          “קרוב מדרגה ראשונה” – אב, אם, אח, אחות, בן זוג, בת זוג, ילד או אפוטרופוס שהוכר רשמית על ידי משרד הפנים או צו בית משפט.

י.            “חופשה יחידתית מתוכננת” – הדממה.

יא.       “ערבי חג” – ערבי החגים שלפי פקודות הצבא, שעות הפעילות בהם הן עד השעה 13:00.

כללי

2.           חופשה שנתית היא חופשה, המגיעה לחייל עבור תקופת שירות תקין, כהגדרתו בסעיף 1 לעיל. מודגש בזאת, כי שבת, מועדי ישראל וחגים רשמיים של המדינה הם ימי מנוחה בצה”ל ולא תבוצע בהם פעילות, אלא בהתאם להפ”ע 3.0903. מפקד היחידה רשאי לאשר לפקודיו, חלקם או כולם, לבלות את יום המנוחה מחוץ למחנה, ויום זה לא ייחשב כיום חופשה על חשבון מכסת חופשתם השנתית.

3.           מטרת החופשה השנתית היא לאפשר לחייל הפסקה מתפקידיו השגרתיים לצורך מנוחה, נופש, בידור וכד’.

4.           חייל בחופשה שנתית ימשיך לקבל את משכורתו.

זכאות לחופשה

5.           חייל זכאי לחופשה שנתית, כמפורט להלן:

א.          בשנות השירות הראשונה והשניה – 14 ימים לשנה.

ב.          בשנות השירות השלישית, הרביעית והחמישית – עשרים ימים לשנה.

ג.            משנת השירות השישית ואילך – 25 ימים לשנה.

כדי להסיר ספק, מובהר בזה כי הזכות לחופשה שנתית מחושבת לפי שנות השירות, כהגדרתן בסעיף 1 לעיל.

6.           חייל בשירות חובה בתנאי קבע או חייל בשירות מילואים בתנאי קבע זכאי לחופשה שנתית של 12 ימים בשנה. ימים אלו אינם ניתנים לצבירה.

חישוב משך החופשה

7.           חישוב הזכות לחופשה, כמפורט בסעיפים 5 עד 6 לעיל, ייעשה על בסיס שנת הפעילות, המתחילה ב- 1 בינואר ומסתיימת ב- 31 בדצמבר של אותה שנה.

8.           עבור חלקי שנה, יהיה החייל זכאי לחופשה שנתית באופן יחסי, בהתאם למספר ימי השירות השלמים ששירת באותה שנת פעילות.

תכנון וניצול החופשה

9.           חייל זכאי לחופשה המגיעה לו עבור שנת פעילות, בכל עת באותה שנה, ברציפות או במפוצל, ובתנאי שצורכי השירות מאפשרים זאת.

10.           מפקד היחידה חייב לוודא שכל החיילים בשירות קבע המוצבים ביחידתו, ינצלו את כל מכסת החופשה השנתית לה הם זכאים, כשפרק אחד ממנה יהיה חמישה ימים רצופים, לפחות, אלא אם צרכי הצבא אינם מאפשרים זאת.

11.           מודגש בזאת כי מפקד רשאי לחייב חייל לצאת לחופשה יחידתית מתוכננת ובלבד שלזכות החייל עומדת יתרת חופשה שנתית בהיקף המאפשר לצאת לחופשה היחידתית תוך השארת יתרת חופשה שנתית בהיקף של שישה ימים לזכות החייל, לצרכיו האישיים.

12.           חייל יצא לחופשה שנתית במועד שייקבע על ידי מפקדו ובאישורו. כמו כן, תיחשב כחופשה שנתית כל תקופה, שבה החייל אינו משובץ בתפקיד מסיבה כלשהי, והוא עדיין זכאי לחופשה שנתית באותה שנה. במקרים יוצאים מן הכלל, יוכל אמ”ש-רמ”ח הסגל, לקבוע שתקופה בה החייל אינו משובץ בתפקיד (או חלק ממנה) לא תיזקף על חשבון החופשה השנתית, המגיעה לחייל באותה שנה.

13.           חייל שיצא לחופשה שנתית לה הוא זכאי באותה שנה, והחופשה נמשכת לתוך שנת הפעילות שלאחריה, ניתן לחשב החופשה כאילו נלקחה בשנה בה התחילה החופשה (בתחומי זכאותו באותה שנה).

חלקי ימי פעילות

14.           חייל שלא ביצע פעילות שמשכה חמש שעות, לפחות, במהלך יום הפעילות – ייחשב יום זה כחופשה וינוכה ממכסת חופשתו השנתית, למעט ערבי חג, כמפורט בסעיף 18 סעיף משנה א’ להלן.

חופשות בימי ו, במועדים, בשבתות ובחגים רשמיים

15.           מועדי ישראל, ימי ו, שבתות וחגים רשמיים של המדינה החלים בזמן החופשה, לא ייחשבו כימי חופשה.

16.           כמו כן, לא ייחשבו כימי חופשה ימי חג של בני עדות אחרות, שלגביהם מפורסם חוזר מפ”ע, המציין זכאותם לימי חופשה בתקופת החג.

17.           חייל הבוחר לצום באחד מימי הצום הרשמיים על-פי דתו, ישוחרר מכל פעילות ביחידתו. היעדרות חייל מיחידתו עקב הצום תיחשב כחופשה על חשבון מכסתו השנתית של החייל.

ערבי חג

18.

א.          חייל הנעדר מפעילות או המבצע פעילות שמשכה פחות מחמש שעות בערבי חג, ינוכה חצי יום חופשה על חשבון חופשתו השנתית. חייל שייעדר מיחידתו בערב יום כיפור, לא תחושב לו היעדרות זו כניצול חופשה.

ב.          מפקדו של חייל שמקום שירותו מרוחק ממקום מגוריו ישחררו לביתו, אם החייל מעונין בכך, יום קודם לערב החג. במקרה כזה, ינוכה חצי יום חופשה ממכסת חופשתו השנתית של החייל.

ג.            אם צורכי השירות אינם מאפשרים לשחרר את החייל, כאמור בסעיף משנה ב’ לעיל, ישוחרר החייל בערב החג במועד שיבטיח את הגעתו לביתו שעתיים לפני כניסת החג, לכל המאוחר, בהתחשב באמצעי התחבורה העומדים לרשותו. אז ייחשב יום זה כיום פעילות מלא, גם אם נבצר מהחייל להשלים חמש שעות פעילות במהלכו.

צבירת ימי חופשה

19.           לחייל בשירות קבע תינתן אפשרות לצבור בסיום שנת הפעילות חלק מימי החופשה שהוא זכאי להם, כמפורט בסעיף 5 לעיל ובסעיף 20 להלן, בתנאי שלא הצליח לממש את כל ימי החופשה שהיה זכאי לנצל במהלך השנה, עקב נסיבות השירות הצבאי.

20.           מספר ימי החופשה, שחייל בשירות קבע יוכל לצבור בכל שנת פעילות, יהיה כלהלן:

א.          בשנות השירות הראשונה והשניה – לא זכאי לצבור.

ב.          בשנות השירות השלישית, הרביעית והחמישית – שבעה ימים בשנה.

ג.            משנת השירות השישית ואילך – שנים עשר ימים בשנה.

21.           צבירת ימי חופשה תהיה באישור מפקד שדרגתו אל”ם ומעלה.

22.           חופשה שנתית, שחייל שבוי זכאי לה בתקופת שביו, תיצבר במלואה, אף אם זו שנת השירות הראשונה או השניה שלו.

23.           חייל שהוכר על ידי אמ”ש-מנה”ק כנעדר, ייצברו כל ימי החופשה השנתית שלה הוא זכאי בתקופת היותו נעדר, אף אם זו שנת השירות הראשונה או השניה שלו.

24.           חייל שבגלל חופשה ללא תשלום במשך שנת הפעילות או בגלל סיבה אחרת, אינו זכאי לכל ימי החופשה השנתית להם הוא זכאי לפי מספר שנות הוותק שלו – רשאי לצבור ימי חופשה לפי הנוסחה הבאה:

זכות לצבור לפי ותק X זכות לימי חופשה בגין שירות תקין בשנה זו

סך כל הזכות לימי חופשה בשנה זו לפי ותק

 

פדיון ימי חופשה צבורה או ניצולם

25.           ימי חופשה צבורה ניתנים לניצול כחופשה במסגרת היחידה בהתאם לבקשת החייל ובאישור מפקדו, עד שלושים יום בשנה קלנדרית.

26.           תשלום שכר עבור ימי חופשה צבורה ניתן לביצוע בהתאם לבקשת החייל. ערך פדיון ימי החופשה יתבסס על המשכורת המגיעה לחייל בחודש חישוב השכר עבור ימי החופשה הצבורה.

27.           חייל שמשתחרר משירות קבע, רשאי לפדות בתשלום את כל ימי החופשה הצבורה העומדים לזכותו או לנצלם, בכפוף לסעיף 25 לעיל.

28.           חייל המוצב אמ”ש-מחלקת מופ”ת-מנהל הפרישה אינו רשאי לנצל את ימי החופשה העומדים לזכותו, אלא לפדותם בלבד, למעט חיילים שקיבלו אישור לנצל את ימי החופשה העומדים לרשותם, בהתאם להק”א 36-01-03, או חיילים שצברו ימי חופשה עד ה- 31.12.1996 הזכאים לנצל ימים אלו בצמוד לחופשת הפרישה שלהם, וזאת עד לתקרה של שלושה חודשים (שווה ערך ל- 66 ימים).

29.           חייל שמשתחרר או פורש מצה”ל, שטרם ניצל את זכותו לחופשה צבורה וטרם קיבל עבורה משכורת או טרם פדה את שוויה, או חייל שלזכותו עומדת חופשה שנתית עבור השנה השוטפת – ישולם לו עם שחרורו או עם פרישתו תשלום השווה לערך פדיון יום חופשה צבורה עבור כל ימי החופשה שלא נוצלו.

30.           חופשה שנתית, שחייל בשירות קבע שבוי זכאי לה בתקופת שביו, ניתנת לצבירה במלואה. אכ”א-ראש מחלקת הפרט, יאשר לבן זוגו של חייל שבוי או נעדר לפדות את ימי החופשה המגיעים לו, כולם או חלקם, אם ניתנה החלטה של בית משפט מוסמך המורה לצה”ל להעביר את הפדיון לבן הזוג. מובהר שפדיון ימי החופשה אינו מונע מתן חופשה מיוחדת לחייל, עם שובו מהשבי.

 

אישור צבירת חופשה בגין שנים קודמות

31.           במקרים מיוחדים, יהיו ראש חטיבת הסגל – לגבי קצינים, וראש מנהל הנגדים – לגבי נגדים, מוסמכים לאשר צבירת חופשה גם לגבי השנה הקודמת, אם שוכנעו שאי הדיווח על צבירת חופשה בשנה הקודמת נבע מתקלה במערכת הצבאית.

32.           במקרים חריגים מוסמך ראש אכ”א לאפשר צבירת חופשה בדיעבד, גם לגבי מספר שנים קודמות (לפי המלצת רח”ט הסגל או ראש מנהל הנגדים), לאחר שמצא כי אי הדיווח על צבירת החופשה בשנים הקודמות נבע מתקלה במערכת הצבאית. במקרה זה, יורו ראש חטיבת הסגל או ראש מנהל הנגדים למפקד היחידה למנות ועדת חקירה, ולהעביר להם – לאחר קבלת חוות דעתו של פרקליט צבאי – את ממצאיה. חוות הדעת של ראש חטיבת הסגל או של ראש מנהל הנגדים על תיק ועדת החקירה תועבר לראש אכ”א, והוא יפסוק בעניין.

חייל שאינו זכאי לצבירת ימי חופשה

33.           חיילים אלה אינם זכאים לצבור את ימי חופשתם:

א.          חייל הלומד מטעם צה”ל לימודים מלאים שישה חודשים, לפחות.

ב.          חייל המוצב בר”ם פרישה, למעט חייל שביצע ימי תעסוקה או טיסה פעילה באישור אמ”ש-רמ”ח מופ”ת, עד 45 ימים בלבד.

ג.            חייל המוצב בר”ם 1 (למעט רופא הנמצא בבית חולים כחלק ממסלול הכשרתו) למשך תקופת ההצבה, למעט מקרים מיוחדים, שיאושרו על ידי אמ”ש-רמ”ח מופ”ת.

ד.          חייל המוצב בר”ם 10, בתקופת ההצבה.

ה.          חייל המשרת בתנאי קבע.

ו.            חייל בחופשה ללא תשלום, לתקופת הצבתו בחופשה ללא תשלום.

ז.           חייל המבצע פעילות במשמרות, כאמור בסעיפים 40 עד 41 להלן.

זכאות לחופשה שנתית ולצבירתה – לומדים

34.           חייל הלומד תוך כדי שירות או לומד לימודים מלאים מטעם צה”ל, תיחשב שנת לימודים מסוימת לצורך זכאות לחופשה שנתית ולצבירתה כאילו נלמדה במלואה בשנת הפעילות, שמתחילה לאחר פתיחת אותה שנת לימודים. לצורך זה ייחשב ה- 1 בספטמבר בשנה בה החל החייל את לימודיו כמועד תחילת שנת הלימודים, גם במערכת הממוכנת.

חופשה לחייל הלומד לימודים מלאים מטעם צה”ל

35.

א.          חייל הלומד לימודים מלאים מטעם צה”ל שישה חודשים, לפחות, כאמור בסעיף 34 לעיל, יהיה זכאי עם חזרתו לשירות לימי חופשה שנתית על-פי הנוסחה הבאה:

 

מספר ימי החופשה השנתית                 X              מספר הימים שנותרו לו עד ה- 31

להם זכאי על-פי ותק בשירות                               בדצמבר של אותה שנת פעילות

365 (ימים בשנה)

_________________________________________________________

2

 

ב.          חייל בשירות קבע, כמפורט בסעיף משנה א’ לעיל, לא יהיה זכאי לצבור חופשה שנתית, גם אם היה בתעסוקה במשך שנה זו במסגרת מינוי משנה.

 

זכות לחופשה שנתית ולצבירתה – חייל הלומד תוך כדי שירות

36.           חייל שאושרו לו לימודים תוך כדי שירות, בהיקף של ארבע שעות שבועיות, לפחות, על חשבון שעות הפעילות, לתקופה של תשעה חודשים, לפחות, תקוזז זכותו לחופשה שנתית בחמישה ימים. זכותו לצבירת ימי חופשה תקטן בחמישה ימים, בהתאמה.

37.           חייל כאמור, שאושרו לו לימודים תוך כדי שירות, בהיקף של פחות מארבע שעות שבועיות על חשבון שעות הפעילות, או שהאישור ניתן לגבי חלק משנת הלימודים, ייעשה לגביו חישוב יחסי לגבי קיזוז ימי חופשה וצמצום זכותו לצבירתם. במקרה זה, יהוו חמישה ימים את השלם שממנו יחושב החלק היחסי.

38.           היעדרותו של חייל, כאמור בסעיף 36, מארבע שעות פעילות, לכל היותר, ביום בחינה, תיחשב כהיעדרות עקב לימודים, ולא תנוכה ממכסת חופשתו השנתית.

39.           חופשות חיילים הלומדים או המשתלמים בחוץ לארץ מוסדרות בפ”מ 8.0203.

חופשות חייל העובד במשמרות

40.           התפקידים שיבוצעו במסגרת פעילות במשמרות, אורך המשמרות ותדירותן יוגדרו על ידי מפקד הפיקוד או הזרוע או על ידי קצין החיל הראשי בהוראות הפנימיות. רק תפקידים שנקבעו בהוראות, כאמור בסעיף זה, ייחשבו כמבוצעים בפעילות משמרות לצורך פקודה זו.

41.           להלן פירוט הזכאות לחופשה שנתית של חייל המשרת במשמרות:

א.          חייל המשרת במשמרות, ומספר שעות הפעילות השבועיות שלו הוא בממוצע 45 שעות, לפחות, יהיה זכאי לחופשה שנתית ולצבירתה, על-פי הקבוע בפקודה זו.

ב.          חייל המשרת במשמרות, ומספר שעות הפעילות השבועיות הממוצע שלו קטן מ- 45 שעות – לא יחולו עליו הכללים הקבועים בפקודה זו ולכן לא יהיה זכאי לחופשה שנתית או לצבירתה.

ג.            מפקדו של חייל המבצע פעילות במשמרות, כאמור בסעיף משנה ב לעיל, יסדר את המשמרות כך שפעמיים בשנה יתאפשר לחייל פסק זמן שאורכו שבעה ימים רצופים בין משמרת למשמרת. המפקד רשאי לאשר לחייל לצרף את שתי התקופות להפסקה רצופה של 14 ימים רצופים, אחת לשנה.

ד.          זכויותיו של החייל המשרת במשמרות לחופשה שנתית כאמור בסעיפי משנה א עד ג לעיל, ייגזרו מהגדרות מפקד הזרוע או קצין החיל הראשי, לגבי אורך המשמרות ותדירותן במסגרת ההוראות הפנימיות. מודגש בזאת שאין לחשב את שעות הפעילות על-פי סידור המשמרות בכל שבוע, אלא יש להתבסס על הוראות מפקד הזרוע או קצין החיל הראשי, כאמור לעיל.

ה.          האמור בסעיפי משנה ב ו- ג שלעיל יחולו רק בגין חלק השנה שבמהלכו משרת החייל במשטר הפעילות האמור בסעיפים אלה. בגין יתרת השנה תחושב זכאותו לחופשה שנתית ולצבירתה באופן יחסי, כאמור בסעיף 8 לעיל.

ו.            גששים המשרתים במשמרות בעלי ותק בשירות של שלוש שנים, לפחות, רשאים לצבור עשרה ימים, לכל היותר, בכל שנת פעילות. בכל מקרה על קצין השלישות היחידתי להעביר את הבקשה לצבירה לאישור אכ”א-ראש מחלקת הפרט.

חופשות חיילים המוצבים ביחידת בתי חולים

42.           חייל המוצב ביחידת בתי חולים זכאי לחופשה שנתית כמפורט בסעיפים 5 עד 8 לעיל, אולם אינו זכאי לצבירתה.

43.           למרות האמור בסעיף 42 לעיל, במקרים חריגים תאושר צבירת ימי חופשה שנתית, וזאת בהתאם להוראות קרפ”ר.

חופשה משפחתית

44.           מטרת החופשה המשפחתית היא לאפשר לחייל לצאת לחופשה בשל אירוע אישי.

45.           להלן פירוט כללי היציאה לחופשה משפחתית:

 

א.       חופשת נישואים

1)          חופשת נישואים היא חופשה הניתנת לחייל עקב נישואיו, לאחר שהציג אישור שנישואיו העתידיים מוכרים כנישואים על ידי משרד הפנים.

2)          חייל יזוכה בעשרה ימי חופשה. הוא רשאי לנצלם, החל מחודש לפני מועד הנישואים החזוי עד חודש ימים אחריו.

3)          יום הנישואים יחושב כיום חופשה אחד מתוך עשרת ימי חופשת הנישואים העומדים לזכותו. חופשת הנישואים ניתנת לפיצול על-פי בקשת החייל ובאישור מפקדו.

4)          חופשת הנישואים תחושב על חשבון מכסת חופשתו השנתית או הצבורה של החייל.

ב.       חופשה עקב לידה

1)          חופשת לידה לחייל ולחיילת בשירות קבע מעוגנת בפ”מ 36.0406.

2)          חייל שנולד לו ילד, או שהציג צו בית משפט המאשר אימוץ ילד שגילו אינו עולה על עשר שנים, זכאי לעשרה ימי חופשה אותם הוא רשאי לנצל החל מחודש לפני מועד הלידה או האימוץ החזויים ועד חודש לאחר הלידה או לאחר האימוץ.

3)          היעדרות ביום הברית או ב”זבד הבת” תחושב על חשבון החופשה עקב הלידה, כאמור לעיל.

4)          החופשה ניתנת לפיצול או לדחייה על פי בקשת החייל ובאישור מפקדו.

5)          חופשה זו תחושב על חשבון מכסתו השנתית של החייל או על חשבון חופשתו הצבורה.

ג.       חופשה עקב שמחה משפחתית

1)          חייל זכאי לחופשה של 24 שעות כדי להשתתף בשמחה משפחתית כשקרבת בעל השמחה לחייל היא מדרגה ראשונה.

2)          מפקד החייל יוודא שהחייל ישוחרר במועד סביר, שיאפשר לחייל להגיע בזמן לשמחה ולהשתתף בה.

3)          חופשה זו תחושב על חשבון מכסתו השנתית של החייל או על חשבון חופשתו הצבורה.

ד.       חופשת אבל

תוקף סעיף קטן 1 עד סעיף 1א רבתי  מה- 12 במארס 2007

1)          חייל זכאי לחופשה מיום פטירת הנפטר עד ליום קבורתו וכן לשבעה ימים נוספים, כשקרבת הנפטר מחייבת ישיבת “שבעה”, בידיעת מפקד היחידה. בנוסף, זכאי החייל לחופשה של 24 שעות ביום השלושים ובכל שנה ביום האזכרה של קרוב מדרגה ראשונה.

1א)   על אף האמור בסעיף קטן 1 לעיל, הוראות בדבר חופשת אבל של חייל בן העדות הלא-יהודיות מפורטות בפ”מ 34.0310.

2)          חייל שהוא בן למשפחה שכולה, זכאי ליום חופשה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. יש לאפשר לחייל לצאת מהיחידה במועד, כך שיוכל להגיע לביתו שעתיים לפני תחילת טקסי יום הזיכרון, לכל המאוחר. כל חייל אחר המבקש חופשה על מנת להשתתף באזכרה או בטקס זיכרון, יקבל חופשה של יום אחד, אם צורכי השירות מאפשרים זאת.

3)          חופשת אבל, כמפורט בסעיף זה, לא תחושב על חשבון מכסת חופשתו השנתית של החייל, למעט היעדרות של חייל שאינו בן למשפחה שכולה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

 

 

חופשה מיוחדת

46.           חופשה מיוחדת היא חופשה הניתנת לחייל מטעמים אישיים. חופשה מיוחדת תינתן לחייל, רק כאשר ניצל את כל ימי החופשה המגיעים לו באותה שנת פעילות, כולל החופשה הצבורה העומדת לזכותו.

47.           להלן פירוט הסמכויות לאישור חופשה מיוחדת (תהיה נתונה לאישור מפקד שדרגתו תא”ל ומעלה):

 

א.        

סמכות מאשרתפירוט האוכלוסיה לה מוסמך לאשראורך החופשה
ראש אמ”שקצינים בדרגת אל”ם ומעלהללא הגבלה
אמ”ש-רמ”ח הסגלקצינים עד דרגת סא”ל ונגדים שאינם בסמכות ח”א, ח”י, אלר”ם, מז”י או חמ”ןללא הגבלה
ח”א – ראש להק כוח האדםנגדים וקצינים עד דרגת סא”ל בח”א31 ימים לכל היותר
ח”י – ראש מספן כוח האדםנגדים וקצינים עד דרגת סא”ל בח”י31 ימים לכל היותר
אלר”ם-רמ”ט אלר”םנגדים וקצינים עד דרגת סא”ל באלר”ם31 ימים לכל היותר
ז”י – ראש חטיבת כ”אנגדים וקצינים עד דרגת סא”ל המשרתים בז”י או ביחידות הכפופות לז”י31 ימים לכל היותר
חמ”ן-קמנ”רנגדים וקצינים עד דרגת סא”ל בחמ”ן31 ימים לכל היותר

 

ב.       במקרים בהם מדובר בחופשה העולה על 31 ימים לקצינים ונגדים בסמכות ח”א, ח”י, אלר”ם, ז”י או חמ”ן, הגורם המאשר זאת יהיה אמ”ש-רמ”ח הסגל לגבי קצינים עד דרגת סא”ל ונגדים.

48.           הסמכות המאשרת חופשות מיוחדות רשאית לאשר לחייל חופשה קצרה מהתקופה שביקש או לדחות את הבקשה, אם לפי שיקול דעתה נסיבות הבקשה מצדיקות צעד זה.

49.           חופשה מיוחדת תינתן בתשלום או ללא תשלום לפי הנסיבות ובהתאם להחלטת הסמכות המאשרת, כמפורט להלן:

א.       חופשה מיוחדת בתשלום

1)          הסמכות המאשרת רשאית לאשר חופשה מיוחדת בתשלום לתקופה של 14 ימים, לכל היותר.

2)          חייל בחופשה מיוחדת בתשלום יישאר מוצב ביחידתו ובתפקידו, אולם לא יהיה זכאי להוצאות כלכלה בתפקיד.

ב.       חופשה מיוחדת ללא תשלום

1)          חייל שאושרה לו חופשה מיוחדת ללא תשלום, כולה או חלקה, לתקופה של 31 ימים, לכל היותר, יישאר מוצב ביחידתו ובתפקידו. אם משך החופשה המיוחדת שאושרה לו עולה על 31 ימים, יוצב לר”ם 7, כאמור בפ”מ 31.0517.

2)          הסמכות המאשרת רשאית להתנות מתן חופשה מיוחדת ללא תשלום לתקופה העולה על 31 ימים בכך שהחייל יאריך את התחייבותו לשירות קבע לתקופת זמן נוספת, השווה באורכה לתקופת החופשה המבוקשת.

50.           הסמכות המאשרת תדון בבקשה ותודיע את החלטתה לא יאוחר מ- 14 ימים ממועד הגשת הבקשה על ידי החייל. אישור חופשה מיוחדת ללא תשלום יועבר בכתב גם למת”ש-ענף שכר הקבע והגמלאות-מדור הבירורים. במקרה של אי ניצול החופשה או ניצולה החלקי, תודיע היחידה על כך לסמכות המאשרת. אם מדובר בחופשה מיוחדת ללא תשלום – גם למת”ש-ענף שכר הקבע והגמלאות.

יתרת חופשה משירות חובה

51.           מפקד יחידתו של חייל העומד לעבור משירות חובה לשירות קבע, ידאג שהחייל יקבל את יתרת החופשה הרגילה המגיעה לו משירות חובה. אם צורכי השירות לא יאפשרו את מתן החופשה לחייל במועד, תתאפשר דחייתה.

52.           חייל בשירות חובה שעבר לשירות קבע, והוא זכאי ליתרת חופשה מתקופת שירות החובה על-פי המפורט בפ”מ 35.0402, זכאי לנצל את יתרת החופשה במהלך שלושת החודשים הראשונים בתקופת שירות הקבע שלו.

53.           חייל שלא ניצל את יתרת החופשה המגיעה לו במהלך שלושת החודשים הראשונים בתקופת שירות הקבע, יאבד את זכותו לקבלת החופשה ולא יהיה זכאי לפיצוי כספי.

חופשות עקב התייצבות בבית משפט

54.           חייל שזומן להעיד בבית דין צבאי, בבית משפט אזרחי או בבית דין אזרחי מוסמכים על-פי צו שניתן כדין, או שזומן להופיע בפני גורם כלשהו על ידי המדינה – ייחשבו מתן העדות או ההופעה בפני אותו גורם כשעות פעילות ולא כחופשה.

55.           חייל הנעדר מהשירות עקב הופעתו בבית משפט אזרחי, בבית דין אזרחי או בפני גורם כלשהו במדינה, במסגרת הליך שבו הוא הצד התובע, תיחשב העדרות זו כחופשה על חשבון מכסתו השנתית של החייל, אם לא ביצע חמש שעות פעילות, לפחות, באותו היום.

ימי חופשה של חייל החוזר משירות בחוץ לארץ

56.           חייל החוזר מתפקיד בחוץ לארץ, ידווח על ימי החופשה, כמפורט בפ”מ 8.0203.

57.           חייל כאמור בסעיף 56 לעיל העתיד להשתחרר מצה”ל עם סיום תפקידו בחו”ל, יוצב לאחר חזרתו מחו”ל על ידי יחידת מעבר חו”ל בחטיבת הסגל לסמכות החילית, עד למועד הצבתו במחלקת פרישה. בגין תקופה זו לא יהיה זכאי לימי חופשה שנתית.

חייל בשירות קבע הזכאי ליציאה לחמי מרפא

58.           חייל שהוא נכה צה”ל, ושהוכר על ידי משרד הביטחון-אגף השיקום כזכאי ליציאה לחמי מרפא – לא תיכלל יציאה זו במניין ימי החופשה השנתית להם הוא זכאי, כמפורט בסעיף 5 לעיל. על החייל לעדכן את מפקדו בדבר תאריכי יציאתו לחמי מרפא, ולהציג אישור משרד הביטחון.

דיווח על צבירת חופשה

59.           צבירת חופשה תתאפשר מתאריך ה- 1 בינואר בשנת הפעילות העוקבת ועד תאריך ה- 31 בדצמבר באותה שנה. הדיווח יקרא דיווח בגין שנת הפעילות השוטפת.

60.           אופן דיווח צבירת חופשה יקבע על ידי אמ”ש-רמ”ח הפרט ויפורסם למערך בתחילת כל שנת הפעילות העוקבת לשנת הפעילות השוטפת.

צעדים שיינקטו עקב ניצול חופשה מעבר לזכאות

61.           חייל שיצא לחופשה שנתית בהיקף החורג ממכסת חופשתו, ינוכו הימים מיתרת חופשתו הצבורה. אם זו אינה עומדת לזכותו או שאינה בהיקף מספק, יתבצע ניכוי מהשכר בשיעור           עבור כל יום חריגה (על-פי נוסחת פדיון ימי חופשה).

62.           היעדרות עקב מחלה (בהיקף החורג מהקבוע בפ”מ 36.0413) תומר להיעדרות עקב חופשה שנתית על חשבון מכסתו השנתית של החייל.

63.           מודגש בזאת כי יציאה לחופשה שנתית בהיקף החורג ממכסת הזכאות השנתית אסורה על-פי פקודה זו. אין באמור בפקודה זו כדי להצדיק היעדרות מן השירות שלא ברשות ו/או עבירה אחרת לפי חוק השיפוט הצבאי התשט”ו-1955, או בכדי לאשר היעדרות מן השירות בדיעבד, ולא יהיה באמור בפקודה זו כדי למנוע העמדתו של החייל לדין.

פדיון חופשה למשתחרר

64.           כחלק מתהליך שחרורו של החייל ידווח השליש לקובץ רישום אישי את היקף ימי החופשה השנתית שנוצלו על ידי החייל, בהתבסס על הצהרה כתובה של מפקד שדרגתו אל”ם, לפחות. אם החייל זכאי לפדיון חופשה ישולם זה בשכרו לאחר השחרור. חייל שלא בוצע לגביו הליך זה, ומבקש לפדות את ימי החופשה שטרם נוצלו, יגיש בקשה למת”ש-ענף שכר הקבע והגמלאות-מדור תדו”ב, בצירוף אישור מפקד שדרגתו אל”ם, לפחות, על היקף ימי החופשה השנתית שניצל.

בקרה וביקורת

65.           אחת לרבעון יפיק שליש היחידה דוח בקרה על היקף ימי החופשה שנוצלו על ידי חיילי היחידה. דוח זה יהווה כלי עזר למפקד כדי שיוכל למלא את חובתו לניצול כל ימי החופשה השנתית של חיילי היחידה.

חריגים

66.           היעדרות ברשות שאינה מוזכרת בפקודה זו ובפ”מ 36.0413, תיחשב כיום חופשה על חשבון מכסתו השנתית של החייל.

67.           אמ”ש-רמ”ח מופ”ת לאשר חריגים שלא בהתאם להוראות פקודה זו, וזאת מטעמים מיוחדים, ובתיאום עם היועץ הכספי לרמטכ”ל.

שעת חירום – חופשת משפחה וחופשה מיוחדת

68.           האמור בסעיפים 70-71 להלן, ייכנס לתוקף בשעת חירום, לאחר שראש אמ”ץ יורה על הפעלתם והודעה מתאימה על כך תפורסם על ידו לכל יחידות הצבא. ניתנה הוראה כאמור, יהיו הסעיפים בתוקף עד שראש אמ”ץ יורה להפסיק את הפעלתם, והודעה על כך תפורסם בהתאם.

69.           בתקופה שבה עומדים סעיפים 70-71 בתוקף, יפוג תוקפם של יתר סעיפי פקודה זו, ולא יינתנו עוד חופשות לחיילי קבע, אלא לפי הוראות סעיפים אלה. זכותם של חיילים לחופשה שנתית תישמר, והם יהיו רשאים לנצלה לאחר שראש אמ”ץ יורה להפסיק את הפעלת הסעיפים.

70.           בתקופה שבה יעמדו סעיפים אלו בתוקף, יאושרו חופשות לחיילים במקרים הבאים, למשך התקופות המפורטות להלן:

א.       חופשת נישואים – חמישה ימים.

ב.       חופשה עקב לידה לחייל שנולד לו ילד – חמישה ימים.

תוקף סעיף משנה ג מה- 5 באוגוסט 2009

ג.       חופשת אבל לקרוב מדרגה ראשונה – כמפורט בסעיף 45.

ד.       חופשה מיוחדת מסיבה אחרת – ארבעה עשר ימים, לכל היותר.

71.           על אף האמור בסעיף 70 לעיל, רשאי מפקד, בתקן סא”ל לפחות, לצמצם את תקופת חופשת הנישואים והחופשה עקב הלידה לתקופה קצרה מחמישה ימים, אם צרכים מבצעיים יחייבו זאת.

הוראת מעבר

סעיף 61 לעיל יחול על ימי חופשה שנוצלו מיום ה- 1.1.2001. אולם, מי שחרג ממכסת ימי חופשתו בשנת 2001, ניתן לנכות את ימי החריגה מימי החופשה להם הוא זכאי בשנת 2002, אם עומדת לרשותו מכסת ימי חופשה מספקת בשנת 2002, לפי בחירתו של משרת הקבע

לכתבה >
פ”מ 32.0401 כושר בריאותי

פ”מ 32.0401  כושר בריאותי – בדיקה, קביעה וסמכות

הגדרות

 

תוקף סעיפים 1 עד 7 מה – 26 אבג’ 97

  1. “כושר בריאותי” – כמפורט בהפ”ע 3.0281.
  2. “כושר רפואי” – כאמור בתקנות שירות ביטחון, התשכ”ז1967-. דרגות הכושר הינן: “כשר לשירות”, “בלתי כשר לשירות”, “בלתי כשר זמנית לשירות”.
  3. “חייל” – מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או עם כוחות המילואים של צה”ל, לרבות חיילת.
  4. “מועמד לשירות ביטחון” (מלש”ב) – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ”ו- 1986.
  5. “יוצא צבא” – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ”ו- 1986.

 

כללי

  1. בדיקת הכושר הבריאותי של יוצאי צבא ושל מלש”בים נעשית על ידי ועדה רפואית, שמונתה על ידי מקרפ”ר-קצין הרפואה הראשי, על פי הכללים שנקבעו בחוק שירות ביטחון והתקנות שלפיו.
  2. בדיקת הכושר הבריאותי של יוצאי צבא ושל מלש”בים נקבעה בתקנות שירות ביטחון, התשכ”ז- 1967, ומוסדרת בקובץ הוראות קבע למתקני אכ”א ובהוראות קרפ”ר.

 

סמכויות ועדה רפואית

תוקף סעיפים 8 עד 10 מה – 29 פבר’ 96

  1. ועדה רפואית מוסמכת לקבוע או לשנות, באופן זמני או באופן קבוע, את סעיפי הליקוי ואת הפרופיל הרפואי של החייל הנבדק על ידה, לרבות קביעה, כי החייל אינו כשר לשירות (פרופיל 21) או אינו כשר ארעית לשירות (פרופיל 24).
  2. ועדה רפואית בדרג נמוך מוועדה רפואית פיקודית או חילית אינה מוסמכת לקבוע לחייל פרופיל 21 או פרופיל 24.
  3. קביעת הוועדה הרפואית תועבר לבדיקת מקרפ”ר-ענף מיון רפואי, כמפורט בפ”מ 32.0402.

 

בדיקות חוזרות

תוקף סעיף  11 מה – 26 אבג’ 97

  1. היו חייל או מלש”ב סבורים, כי הכושר הרפואי שנקבע להם על ידי ועדה רפואית או על ידי ועדה רפואית עליונה נשתנה מכל סיבה שהיא, רשאים הם לפנות לפוקד בבקשה בכתב להעמידם בפני ועדה רפואית. בבקשה זו עליהם לפרט את השינויים שחלו בכושרם הרפואי מאז נבדקו בפעם האחרונה.
    הזכות לפנות בבקשה תינתן רק אם נתקיימו שני התנאים האלה:-
  • עברו לפחות שלושה חודשים מאז ניתנה ההחלטה האחרונה שקבעה את כושרו הרפואי.
  • לבקשה צורפה תעודה רפואית מרופא מוסמך בה הוא מעיד שזיהה ובדק את המבקש ומצא שחלה או נחבל או הבריא ממחלה המפורטת בתעודה לאחר התאריך שבו נקבע לאחרונה כושרו הרפואי, וכי שינויים אלה הם, לדעת הרופא, מבחנים לדרגת כושר רפואי שונה מזו שנקבעה למבקש לאחרונה.

תוקף סעיפים 12 עד 16 מה – 29 פבר’ 96

  1. פניות, כאמור בסעיף 10 לעיל, יועברו לגורמים האלה:-
  • אם הפונה הינו מלש”ב – למפקד לשכת הגיוס האזורית המתאימה או לסגנו.
  • אם הפונה הינו חייל בשירות סדיר או בשירות מילואים – למקרפ”ר-רע”ן מיון רפואי כפוקד.
  1. אם הגורם, כמפורט בסעיף 11 לעיל, מוצא שהבקשה אינה עונה על התנאים המפורטים בסעיף 10 לעיל – יחזיר אותה למגיש, תוך ציון נימוקיו.
  2. אם הגורם, כמפורט בסעיף 11 לעיל, מוצא שהבקשה עונה על התנאים המפורטים בסעיף 10 לעיל, תועבר הבקשה לוועדה הרפואית המתאימה, והמבקש יוזמן להתייצב לבדיקות. הגורם רשאי להעביר את הבקשה לוועדה הרפואית, גם אם הוגשה בניגוד למפורט בסעיף 10 סעיף משנה א לעיל.

ערר

  1. כל מלש”ב וכל חייל רשאים לערער על ההחלטה האחרונה שקבעה את כושרם הרפואי. אולם, אין זכות ערר למלש”ב או לחייל הטוענים, שמגיע להם פרופיל שונה מזה שנקבע להם על ידי הוועדה הרפואית, כל עוד אין המלש”ב או החייל טוענים, כי יש לשנות גם את ההחלטה בדבר כושרם הרפואי.
  2. מלש”ב או חייל, המבקשים להשתמש בזכותם לערער על החלטה הוועדה הרפואית, יגישו את כתב הערר, בתוך שלושים ימים ממועד הבאת החלטת הוועדה הרפואית לידיעתם, לגורמים האלה:-

א.      למפקד לשכת הגיוס האזורית או לסגנו כפוקד – אם הוא מלש”ב.

תוקף סעיף משנה  ב’ מה – 26 אבג’ 97

ב.      למקרפ”ר-רע”ן מיון רפואי כפוקד – אם הוא חייל. בקשת החייל תועבר למקרפ”ר, במעטפה אטומה, ישירות דרך מפקדו האישי של החייל.

תוקף סעיף  17 מה – 29 אבג’ 97

  1. בערר יפרט המבקש את המום, המחלה או המבחן המצדיקים את ערעורו ויצרף לערר תעודה מרופא, שבה מעיד הרופא, שזיהה ובדק את העורר, ומצא בו את כל המבחנים המפורטים בתעודה, שהם,  לדעת הרופא, מבחנים של כושר רפואי שונה מזה שנקבע לעורר.

תוקף סעיף  18 מה – 29 פבר’ 96

  1. ערר, המוגש על ידי מי שנמצא בלתי כשר לשירות, אינו טעון הנמקה ואין הכרח לצרף אליו תעודה מרופא, כאמור.

תוקף סעיפים 19 עד 21 מה – 26 אבג’ 97

  1. סבר פוקד, כי טעתה ועדה רפואית בקביעתה, כי נבדק כשר לשירות, בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי הוא, בדרך של ערר בכתב, שיוגש לגורם המוסמך על פי סעיף 15, להורות כי ועדה רפואית עליונה תבדוק את הנבדק בדיקה נוספת, בנוהל המפורט להלן:

א.      אם מצאה הוועדה הרפואית את הנבדק כשר לשירות, רשאי הפוקד, בכל עת לאחר מכן, להגיש ערר כאמור.

ב.      אם מצאה הוועדה הרפואית את הנבדק בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות, רשאי הפוקד להגיש ערר כאמור תוך שלושים ימים מיום מתן ההחלטה על ידי הוועדה הרפואית.

  1. בעקבות הגשת ערר ייזום הגורם המוסמך על פי סעיף 15 את העמדת המלש”ב או החייל לבדיקה נוספת בפני ועדה רפואית עליונה בלשכת הגיוס (לגבי מלש”ב) או בפני מקרפ”ר-ועדה רפואית עליונה (לגבי חייל), ויעביר העתק מן הערר ליושב ראש הוועדה הרפואית, שנתנה את ההחלטה עליה הוגש הערר.
  2. החלטת הוועדה העליונה תבוא במקום ההחלטה הקודמת של הוועדה הרפואית, ואין הנבדק רשאי לבקש אחריה בדיקה נוספת, אלא בהתאם לאמור בסעיפים 10 עד 13 לעיל.
    פוקד לא יהא רשאי להגיש בקשה לבדיקה נוספת על קביעתה של ועדה רפואית עליונה.

 

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 31.0109 שחרור חיילות בשירות חובה עקב נישואין או עקב הריון

פקודת מטכ”ל 31.0109 שחרור חיילות בשירות חובה עקב נישואין או עקב הריון

כללי
תוקף סעיפים 1 עד 7 מה – 5 אוק´ 95

1. חיילת בשירות חובה שנישאה תפוטר משירות ביטחון, כמפורט בפקודה זו, אלא אם כן התנדבה שעל אף נישואיה לא תשוחרר או תפוטר.
2. חיילת בשירות חובה שהרתה תפוטר משירות ביטחון, כמפורט בפקודה זו, אלא אם כן התנדבה, שעל אף נישואיה או הריונה לא תשוחרר או תפוטר, או התנדבה לשירות, כמפורט בסעיף 3 להלן.
3. חיילת בשירות חובה, שהרתה והביעה את רצונה להתנדב לשירות, אך הפסיקה להתקיים בה עילת הפטור, תפוטר משירות ביטחון מבלי שתקבל תעודת פטור, ותתנדב מיד לשירות בצה”ל מבלי שתקבל תעודת מתנדב.
4. בסמכות קחנ”ר לאשר התנדבותן של חיילות, שהרו ושביקשו להתנדב להמשך שירות סדיר בצה”ל, מכוח סעיף 17ג לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ”ו1986-, ומכוח הסמכת שר הביטחון.
5. חיילת הרה שהחליטה להתנדב, כמפורט בסעיף 3 לעיל, תוסיף לשרת ככל חיילת אחרת, מבלי שיחול כל שינוי בחובותיה ובזכויותיה.
6. הרשויות המוסמכות לטיפול בחיילת בשירות חובה, שנישאה או שהרתה (להלן – הרשות המוסמכת), הן אלה:-
א. בקו”ם-רמ”ד שחרורים – לגבי חוגרות, שאינן מעוניינות להתנדב לשרת בצה”ל. תוקף סעיף משנה ב´ מה- 15 דצמ´ 97
ב. חטיבת הסגל-ראש הענף המתאים – לגבי קצינות.

פרק א
חיילת העומדת להינשא
7. חיילת, העומדת להינשא, תודיע על כך למפקדה עשרים ואחד ימים, לפחות, לפני מועד החתונה. תוקף סעיף 8 מה — 21 יולי 96.
8. החיילת תציג בפני מפקדה אישור רישום לנישואין ממשרד הרבנות, שבו נפתח תיק נישואין, או הצהרה, החתומה בפני נוטריון או בפני עורך דין, שבה מצהירה חיילת על נישואיה העתידיים כנישואים המוכרים על ידי משרד הפנים .

פעולות היחידה
תוקף סעיפים 9 עד 12 מה – 5 אוק´ 95

9. עם היוודע מועד הנישואין, תועבר הודעה על כך לשליש היחידה, שיפעל כך:-
א. יבדוק, שהחיילת אינה חתומה על כל התנדבות לשירות חרף נישואיה.
ב. יתאם עם החיילת את חופשתה, כמפורט בפ”מ 35.0410. אם לא עומדות לזכות החיילת חופשות רגילות, יוודא שהחיילת תמלא טופס 59 – “בקשה לחופשה מיוחדת”, בשני העתקים, כמפורט בפ”מ 35.0411. החופשה המיוחדת תהיה עד יום נישואיה.
10. לפני יציאת החיילת לחופשה, יבצע שליש היחידה את הפעולות האלה:-
א. יוודא, שהחיילת סיימה את כל הסידורים הכרוכים בגריעתה מהיחידה (החזרת ציוד, שיפוט וכד´).
ב. יוודא, כי שולמו לחיילת כל התשלומים ודמי הכלכלה המגיעים לה, כמפורט בפ”מ 35.0205.
ג. ימלא צו הצבה (טופס 521) לתש”ם (תאריך שינוי מצבה), שהוא עשרה ימים לאחר מועד נישואיה. הטופס ימולא בשלושה העתקים, ויופץ לגורמים האלה:-
1) המקור – יימסר לחיילת.
2) העתק אחד – יישלח בדואר רשום לבקו”ם-מדור שחרורים.
3) העתק שני – יתויק ביחידה.
ד. ייתן לחיילת את המסמכים האלה:-
1) מקור של צו ההצבה (טופס 521) – המיועד לבקו”ם-מדור שחרורים.
2) אישור שהייה מחוץ למחנה בחופשה או בתפקיד (טופס 71) עד עשרה ימים לאחר מועד נישואיה.
3) מעטפת מסמכיה האישיים (טופס 77-4), בהתאם לנוהל המפורט בפ”מ 30.0214.
ה. יסביר לחיילת את תוכן “הצהרת חיילת שעומדת להינשא”, שדוגמתה ניתנת בנספח א לפקודה זו, ויחתימה על שלושה העתקים של ההצהרה, שבהם יעשה כך:-
1) המקור – יימסר לחיילת.
2) העתק אחד – יתויק ביחידה.
3) העתק שני – יתויק במעטפת המסמכים האישיים של החיילת.

11. מפקד היחידה או שליש היחידה ימלאו שני העתקים של טופס “הודעה על נישואיה של חיילת וחוות דעת מפקד”, שדוגמתו ניתנת בנספח ב לפקודה זו. הטופס ימולא ארבעה עשר ימים, לפחות, לפני מועד הנישואין, כמפורט בפ”מ 30.0117. העתק אחד יישלח לרשות המוסמכת, לשם הוצאת “תעודת הערכה לחייל המשתחרר”, וההעתק השני יתויק ביחידה.
12. מפקד היחידה או שליש היחידה יעקבו אחר שחרור החיילת משירות חובה ואחר גריעתה ממצבת היחידה.
תוקף סעיף 13 מה – 15 דצמ´ 97
13. מפקד היחידה או שליש היחידה יפעלו כאמור בסעיפים 9 עד 12 גם לגבי חיילת שנישאה בנישואין אזרחיים בחוץ לארץ, גם אם החיילת טרם נרשמה על ידי משרד הפנים במרשם האוכלוסין כנשואה.

פעולות חיילת שנישאה
תוקף סעיפים 14 עד 19 מה- 5 אוק´ 95

14. חיילת שנישאה חייבת להתייצב בבקו”ם-מדור שחרורים, לא יאוחר מעשרה ימים לאחר מועד נישואיה, כדי להשתחרר משירות סדיר.
15. חיילת, שמתייצבת בבקו”ם-מדור שחרורים, תביא עמה את המסמכים האלה:-
א. כתובה מקורית או תעודת נישואין מקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או רישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיה.
ב. כל המסמכים והאישורים הצבאיים שברשותה, וכן את ההצהרה, שחתמה עליה ביחידתה, כמפורט בסעיף 10 לעיל.
ג. טופס 71, שקיבלה ביחידה.
ד. צו הצבה לבקו”ם-מדור שחרורים (טופס 521).

פעולות בקו”ם-מדור שחרורים

16. בקו”ם-מדור שחרורים יוודא ברשומת הממוכנת, שהחיילת אינה חתומה על כל התחייבות להוסיף ולשרת בשירות סדיר, למרות נישואיה.
17. לאחר שהציגה החיילת את הכתובה המקורית או את תעודת הנישואין המקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או את הרישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיה, ישמור בקו”ם-רמ”ד שחרורים העתק של הכתובה, העתק של תעודת הנישואין או העתק של תעודת הזהות, שאושרו בחתימת ידו של קצין מבקו”ם-מדור שחרורים, בצירוף מעטפת מסמכיה האישיים של החיילת (טופס 77-4).
18. חיילת, שהתייצבה לאחר המועד שנקבע להתייצבותה – יבדוק בקו”ם-רמ”ד שחרורים את נסיבות איחורה. החיילת תועמד לדין בבקו”ם, לפי החלטת רמ”ד שחרורים:-
א. אם תצא חייבת בדין – תיחשב תקופת האיחור כנפקדות, ותירשם כתב”ן.
ב. אם תצא זכאית בדין – תש”ם השחרור יהיה עשרה ימים לאחר מועד נישואיה.
19. בקו”ם-מדור שחרורים לא ישחרר את החיילת, אם אחד מהמסמכים האלה אינו ברשותה:-
א. צו הצבה לבקו”ם-מדור שחרורים.
ב. מעטפת מסמכים אישיים.
ג. כתובה מקורית או תעודת נישואין מקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או רישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיה. החיילת תחויב להמציא את המסמך החסר בתוך עשרים וארבע שעות ממועד התייצבותה.
תוקף סעיפים 20 ו- 21 מה- 15 דצמ´ 97

20. א. חיילת שנישאה בנישואין אזרחיים בחוץ לארץ, אך טרם נרשמה על ידי משרד הפנים במרשם האוכלוסין כנשואה, והיא אינה חתומה על כל התחייבות להוסיף ולשרת בשירות סדיר למרות נישואיה, תוכל להגיש בקשה לדחיית שירות למשך שישה חודשים לבקו”ם-רע”ן תגבורת סדיר-מדור נשים. לבקשה יש לצרף העתק של תעודת נישואין מקורית, בליווי תרגום נוטוריוני לעברית.
ב. במקרה שעברו שישה חודשים ומשרד הפנים טרם החליט בבקשתה, תינתן לה על ידי בקו”ם-ענף תגבורת סדיר-מדור נשים, לפי בקשתה, דחיית שירות נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.
ג. לא הכיר משרד הפנים בתוקף הנישואין – תוחזר החיילת להשלמת שירות החובה.

פעולות הרשות המוסמכת
21. הרשות המוסמכת תקבל את הטופס, שדוגמתו ניתנת בנספח ב לפקודה זו – “הודעה על נישואיה של חיילת וחוות דעת מפקד”, ותוציא לחיילת “תעודת הערכה לחייל המשתחרר” (טופס 807). התעודה תישלח, בדואר רשום, לכתובתה האזרחית של החיילת.

מעקב אחר התייצבות החיילת לשחרור
תוקף סעיפים 22 ו- 23 מה – 5 אוק´ 95

22. אם עברו ארבעה עשר ימים מהמועד שנקבע להתייצבותה, והחיילת טרם שוחררה, ובבירור שערך בקו”ם-מדור שחרורים עם היחידה עולה, שהחיילת נעדרת מתהליך השחרור, והוכח כי נישאה באמצעות כתובה מקורית או באמצעות תעודת נישואין מקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או באמצעות רישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיה, תפנה היחידה לגורם המוסמך, כדי לבצע שחרור של החיילת שלא בפניה, כמפורט בפ”מ 31.0117.
אם לא הוכחו נישואיה, כמפורט לעיל, תטופל החיילת לפי נוהל נפקדים ועריקים, כמפורט בפ”מ 31.0513.

חיילת שלא נישאה

23. חיילת, שיצאה לחופשת נישואין, ושמסיבה כלשהי לא נישאה במועד עליו דיווחה ליחידה או שלא נישאה כלל, תדווח על כך ליחידתה בתוך עשרים וארבע שעות ממועד דחיית הנישואין או ממועד ביטולם. שליש היחידה, בתיאום עם מפקד היחידה, יקבעו, לפי נסיבות המקרה, את מועד התייצבות החיילת ביחידתה להמשך שירות.
תוקף סעיף 24 מה – 15 דצמ´ 97
24. שליש היחידה יודיע, בכתב ובטלפון, לבקו”ם-רמ”ד שחרורים – לגבי חוגרות, או לחטיבת הסגל-רמ”ד רישום והדרכה ולבקו”ם-מדור שחרורים – לגבי קצינות, על דחיית מועד נישואיה של החיילת או על ביטולם.

פרק ב

חיילת רווקה בשירות חובה שהרתה
תוקף סעיפים 25 ו- 26 מה – 5 אוק´ 95
25. חיילת רווקה בשירות חובה שהרתה תפעל כך:-
א. חיילת, החושבת שהיא הרה, תפנה לרופא היחידה, לעובדת סוציאלית של הח”ן או לרופאת הח”ן הפיקודית, שאליה שייכת היחידה בה היא מוצבת.
ב. החיילת תופנה על ידי אחד מהם למרפאה מוסמכת (מרפאת מומחים צבאית או מרפאה של בית חולים, הקשור בהסכם השילוב לצה”ל). רופא הנשים יאשר על טופס ההפניה לרופא מומחה (טופס 103 או טופס אישור רופא במקום טופס 103), כי החיילת הרה לפי המבחן הקבוע בתקנות שירות ביטחון (“פטור לאם לילד ולאישה הרה”).
26. לגבי חיילת רווקה בשירות חובה, שהרתה ושמעוניינת להתנדב להמשך שירות סדיר בצה”ל, יפעלו כך:-
א. חיילת הרה, לפי המבחן הקבוע בתקנות שירות ביטחון (“פטור לאם לילד ולאישה הרה”), תפוטר משירות ביטחון. החיילת תוכל להתנדב ולהמשיך שירותה בצה”ל, ובלבד שהעילה בגינה היא זכאית לפטור תבוטל. חיילת, שהחליטה להתנדב, כאמור לעיל, תפוטר משירות ביטחון מבלי שתקבל תעודת פטור, ותתנדב מיד לשירות בצה”ל מבלי שתקבל תעודת מתנדב.
ב. חיילת, שהחליטה להתנדב להמשך שירות סדיר בצה”ל, תחתום, בתוך שבוע ימים מיום קבלת האישור הרפואי על הריונה ובנוכחות עובדת סוציאלית של הח”ן, על “בקשת התנדבות לכוחות הסדירים של צה”ל”, שדוגמתה ניתנת בנספח ג לפקודה זו. הבקשה תועבר, עד שבוע ימים מיום החתימה, לאישור קחנ”ר, בתוקף סמכותה כפוקד. החתימה על בקשת ההתנדבות ואישורה הינם תנאי מוקדם לטיפול רפואי בחיילת במסגרת צה”ל. לאחר חתימת קחנ”ר על טופס ההתנדבות, יתויק הטופס בתיקה האישי של החיילת במקחנ”ר.
ג. במקרים בהם התרשמה העובדת הסוציאלית של הח”ן (לאור חוות דעת רפואית), שהטיפול הרפואי כרוך בסיכון מיוחד, עליה להתייעץ עם מקרפ”ר-רע”ן מיון רפואי, או עם מקרפ”ר-רע”ן רפואה.
ד. חיילת, שביקשה להתנדב, ושמסיבה כלשהי – אם רפואית ואם אחרת – תמשיך להתקיים בה עילת הפטור, תשוחרר מהמשך השירות הסדיר אליו התנדבה, בהתאם לנוהל המפורט להלן.
תוקף סעיף 27 מה – 21 יולי 96
27. לגבי חיילת בשירות חובה שהרתה, ושאינה מעוניינת להתנדב להמשך שירות סדיר בצה”ל, יפעלו כך:-
א. עו”ס הח”ן תשלח את החיילת, להתייצב בבקו”ם-מדור שחרורים, תוך יום עבודה, לכל היותר, עם אישור, כי החיילת הרה.
ב. בבקו”ם-מדור שחרורים תקבל החיילת פקודת שחרור לתאריך המאוחר בשלושה ימי עבודה מיום התייצבותה בבקו”ם, ותישלח חזרה ליחידה.
תוקף סעיף משנה ג´ מה – 15 דצמ´ 97
ג. בקו”ם-מדור שחרורים יבדוק שהחיילת אינה חתומה על כל התחייבות לשירות קבע. הייתה החיילת חתומה על התחייבות כזאת, יפנו לחטיבת הסגל-הענף המתאים – לגבי קצינות, או
לחטיבת הסגל-מנהל נגדים-רמ”ד תנועה – לגבי חוגרות, כדי שאלה יחליטו אם תופעל ההתחייבות המוקדמת או אם לאו.
ד. החיילת תחזור מיד ליחידה ותבצע את כל הנדרש לגריעתה מהיחידה, כמפורט בפ”מ 31.0103.
ה. השליש ייתן לחיילת את המסמכים האלה:-
1) צו הצבה (טופס 521) לבקו”ם ליום השחרור.
2) אישור שהייה מחוץ למחנה (טופס 71) מיום שליחתה מהיחידה ועד יום שחרורה בבקו”ם.
3) מעטפת מסמכים אישיים (טופס 77/4), כמפורט בפ”מ 30.0214.
ו. שליש היחידה יעקוב אחר שחרור החיילת משירות חובה ואחר גריעתה ממצבת היחידה.
תוקף סעיפים 28 עד 32 מה – 5 אוק´ 95
28. בקו”ם-מדור שחרורים לא ישחרר את החיילת, אם אחד מהמסמכים האלה אינו ברשותה:-
א. צו הצבה לבקו”ם-מדור שחרורים.
ב. העתק מאישור הרופא בדבר היותה הרה.
29. חיילת, שתפוטר משירות ביטחון – בתעודת הפטור יירשם: “פטור על פי החוק” ובתעודת השחרור יירשם: “תום שירות חובה”.

חיילת נשואה בשירות חובה שהרתה

30. חיילת נשואה בשירות חובה שהרתה, שלא התנדבה להמשך שירות סדיר, אם תהרה, תפעל כך:-
תוקף סעיפי משנה א´ עד ה´ מה – 15 דצמ´ 97
א. תופנה לאישור ההריון בנוהל זהה לחיילת רווקה בשירות חובה שהרתה, כמפורט בסעיף 25 לעיל.
ב. החיילת תציג בפני העובדת הסוציאלית של הח”ן את האישור הרפואי, המעיד על הריונה, כמפורט בסעיף 25, סעיף משנה ב לעיל.
ג. האישור הרפואי יועבר, מיד, בידי החיילת מהעובדת הסוציאלית של הח”ן לרשות המוסמכת.
ד. הרשות המוסמכת תבדוק, בתוך שבעה ימים מקבלת האישור, אם החיילת חתומה על התחייבות מוקדמת לשירות קבע. אם החיילת חתומה, תופנה בקשתה לשחרור לראש חטיבת הסגל – לגבי קצינות, או לחטיבת הסגל- ראש מנהל הנגדים – לגבי חוגרות, לבדיקה אם להפעיל את ההתחייבות או להתירה.
ה. חיילת, שאינה חתומה על התחייבות מוקדמת לשירות קבע, או שהוחלט לא להפעיל את ההתחייבות המוקדמת שלה לשירות קבע – תוציא לגביה הרשות המוסמכת, בתוך שבעה ימים ממועד קבלת האישור, פקודת פיטור.

פרק ג

חיילת בשירות ללא תשלום שנישאת
31. פקודה זו חלה על חיילת, הנמצאת במעמד של שירות ללא תשלום (להלן – של”ת), בשינויים האלה:-
א. חיילת בשל”ת תודיע על נישואיה לרב”ש או לרבש”ץ של המשק, שבו היא נמצאת, ולמפקד יחידת השל”ת בה היא מוצבת.
ב. החיילת תתייצב ביחידת השל”ת, שבה היא מוצבת, אחד עשר ימים לפני מועד נישואיה, כדי לסיים את כל הסידורים הנלווים לשחרורה.
ג. מפקד היחידה יפעל לגבי חיילת בשל”ת כמפורט בפרק א לפקודה זו.
חיילת בשירות ללא תשלום שהרתה
32. חיילת בשירות ללא תשלום שהרתה תפעל כמפורט בפרק ב לפקודה זו.

נספח א לפקודה 31.0109
הצהרת חיילת שעומדת להינשא

1. אני החתומה מטה-
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי ושם משפחה) (חיל

מצהירה בזאת, שהובאו לידיעתי הפרטים האלה, ושהבנתי את תוכנם:-
א. בעקבות הודעתי על נישואיי הקרובים, ניתנה לי חופשת נישואין, כמפורט בפ”מ 35.0410, החל מיום ועד ליום הנישואין, שיחול בתאריך .
ב. ידוע לי, שלפי סעיף 39ב לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ”ו1986-, אישה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר, ואני מצהירה בזאת, שלא התנדבתי להמשיך ולשרת בשירות סדיר לאחר נישואיי.
ג. ידוע לי, שעבור התקופה של חופשת הנישואין עד יום הנישואין, ישולמו לי דמי כלכלה (ארוחת צהריים בלבד).
ד. ידוע לי, שעליי להתייצב בבקו”ם-מדור שחרורים, לא יאוחר מעשרה ימים לאחר מועד נישואיי.
ה. ידוע לי, שבעת התייצבותי בבקו”ם-מדור שחרורים, עליי להביא עמי את המסמכים האלה:-
1) כתובה מקורית או תעודת נישואין מקורית, שהוצאה על ידי הרבנות הראשית, או רישום של משרד הפנים בתעודת הזהות, המעיד על נישואיי.
2) צו הצבה (טופס 521) – ההעתק מיועד לבקו”ם-מדור שחרורים.
3) כל המסמכים האישיים הצבאיים שברשותי, וכן הצהרה זו.
4) אישור שהייה מחוץ למחנה בחופשה או בתפקיד, שקיבלתי ביחידתי (טופס 71)
5) כל הציוד הצבאי שברשותי.
ו. ידוע לי, שאם לא אתייצב כנדרש – אם אינשא ואם לאו – יראו בי כמי שנעדרת מהשירות שלא ברשות.
ז. ידוע לי, שאם מסיבה מסוימת לא יתקיימו נישואיי, או שהם יידחו, אני חייבת להודיע על כך ליחידתי בתוך עשרים וארבע שעות ממועד ביטול הנישואין או ממועד דחייתם.
(חתימה) (תאריך)

2. אישור מפקד היחידה/שליש היחידה

הנני מאשר בזה, שהצהרה זו נחתמה בנוכחותי, ושהסברתי את משמעותה לחיילת הנ”ל.
(תאריך) (חתימה)
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי ושם משפחה) (תפקיד)
מחק את המיותר

נספח ב לפקודה 31.0109

יחידה
סימוכין
טלפון
תאריך
בקו”ם -377 רמ”ד שחרורים (לגבי חוגרות)
חטה”ס -899 רמ”ד רישום והדרכה (לגבי קצינות)
הנדון: הודעה על נישואיה של חיילת וחוות דעת מפקד
1. החיילת, שפרטיה רשומים להלן:-
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי ושם משפחה) (חיל)
נרשמה לנישואין ברבנות, ומועד נישואיה נקבע לתאריך:
(תאריך עברי) (תאריך לועזי)
2. במועד שחרורה הצפוי : .
3. להלן חוות דעת מפקד החיילת, כפי שתירשם בתעודת השחרור:
4. אבקשכם להוציא “תעודת הערכה לחייל המשתחרר” ופקודת שחרור לחיילת.
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי) (שם משפחה) (תפקיד)
(תאריך) (חתימת מפקד היחידה)
לוט:-
1. אישור רישום של החיילת לנישואין ברבנות.
2. הצהרת החיילת, שידועה לה חובתה להתייצב בבקו”ם-מדור שחרורים במועד.

נספח ג לפקודה 31.0109

בקשת התנדבות לכוחות הסדירים של צה”ל
לפי סעיף 17ג לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ”ו1986- (להלן – החוק), ולפי הסמכת שר הביטחון, אני החתומה מטה:-

(מספר אישי) (מספר תעודת זהות) (שם פרטי ושם משפחה)
מצהירה בזה כלהלן:-

1. הואיל שאינני חייבת בשירות ביטחון על פי החוק, ויש ברצוני להמשיך ולשרת בצה”ל, הריני מבקשת להתנדב לשירות בכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל, לתקופה של יתרת השירות בה הייתי חייבת, ושתחילתה מן המועד שייקבע לכך על ידי הרשות המוסמכת.
2. ידוע לי, כי התנדבות זו תיכנס לתוקפה רק מהמועד בו תאושר על ידי שר הביטחון, או על ידי מי שהוסמך לכך על ידו.
3. ידוע לי, שאם תאושר התנדבותי זו, אהיה חייבת להתייצב לשירות במועד שייקבע, ולשרת את מלוא תקופת השירות אליה התנדבתי, אלא אם כן אשוחרר קודם לכן.
4. ידוע לי ואני מסכימה לכך, שאם מסיבה כלשהי – אם רפואית ואם אחרת – תמשיך להתקיים בי עילת הפטור, רשאים שר הביטחון, או מי שהוסמך לכך על ידו, לשחרר אותי משירות סדיר.
5. כמו כן, ידוע לי שבמשך תקופת השירות לפי התנדבותי זו איחשב לחיילת בשירות סדיר בצה”ל לכל דבר, ויחולו עליי כל הזכויות והחובות, שחלות על חיילים בשירות סדיר לפי כל דין ולפי הוראות הצבא.
6. נימוקים לבקשה:

(תאריך) (חתימה)
אישור קחנ”ר
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17ג לחוק שירות ביטחון, הריני מאשרת את התנדבותה של המתנדבת הנ”ל לשירות בכוחות הסדירים של צה”ל, כמפורט בהצהרתה.

(תאריך) (חתימה)

לכתבה >
33.0146 המרשם הפלילי – כללי סודיות, דרכי קבלת מידע מהמירשם ואופן הטיפול בו

33.0146 המרשם הפלילי – כללי סודיות, דרכי קבלת מידע מהמירשם ואופן הטיפול בו
כללי
1. חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א1981- (להלן – החוק), והתקנות על פיו מסדירים את הקשור בקבלת מידע מן המרשם הפלילי. האמור בפקודה זו מבוסס על הוראות החוק והתקנות.
2. פקודה זו חלה על חיילי צה”ל ועל עובדי צה”ל.
3. המרשם הפלילי שבידי משטרת ישראל כולל את הפרטים הר”מ:-
א. הרשעות ועונשים של בית-משפט או בית דין בפלילים בשל פשעים ועוונות,למעט בעוונות שקבע שר המשפטים, שלגביהם לא יירשמו פרטי רישום.
ב. צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה – למעט צווים נגד מתלונן – וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה.
ג. קביעת בית משפט באישום בעבירה, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר- עונשין, מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי.
ד. קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א1971-.
ה. הרשעות ועונשים בבית-דין למשמעת, שהוקם לפי פקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל”א1971-, למעט הרשעות ועונשים בשל עבירות משמעת, ששר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, קבע בתקנות.
ו. שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת עפ”י דין.
ז. החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18 לחוק, בדבר קיצור או ביטול תקופת התיישנות או תקופת מחיקה של הרשעות.
הוראות פקודה זו יחולו על הפרטים האמורים לעיל, המתקבלים מן המרשם הפלילי, שיכונו להלן “פרטים מהמרשם”.

סודיות המידע
4. פרטים מהמרשם יימסרו ויועברו אך ורק בהתאם להוראות פקודה זו.
5. מי שקיבל פרטים מן המרשם – רואים אותו כמי שנמסרו לו הפרטים בתנאי מפורט שישמרם בסוד, ואם מסרם לאדם שאינו מוסמך לקבלם או התרשל בשמירתם, עובר הוא עבירה לפי סעיף 119 לחוק העונשין, תשל”ז1977-.
תוקף סעיפים 6 עד 32 מה15- ינו’ 86
6. האחריות הפלילית לפי סעיף 119 לחוק העונשין, תשל”ז1977-, אינה גורעת מן האחריות הפלילית לפי סעיף 117 לאותו חוק או לפי כל דין אחר.
7. לא ישיג אדם, במישרין או בעקיפין, פרטים מן המרשם, שאין הוא מורשה לקבלם, ולא יעיין בהם.
קבלת פרטים מן המרשם ע”י המשטרה הצבאית ומחלקת ביטחון מידע באמ”ן
8. בעלי התפקידים המנויים להלן יהיו רשאים, לצורך מילוי תפקידם, לפנות למענ”א – מטא”ר (מרכז לעיבוד נתונים אוטומטי במטה הארצי, משטרת ישראל), בבקשה לקבלת פרטים מן המרשם:-
א. משטרה צבאית –
1) קצין משטרה צבאית בדרגת סרן ומעלה.
2) מפקד מיתקן כליאה וסגנו.
3) קצין מטה במפקדת קמצ”ר, שהוסמך לכך ע”י הקמצ”ר.
4) חוקרי מצ”ח בכירים, מדרגת רס”ל ומעלה, שהוסמכו לכך ע”י הקמצ”ר.
5) מי שנתמנה כפקיד רישוי לצורך חוק כלי היריה תש”ט1949-.
ב. מחב”ם –
1) ראש מחב”ם באמ”ן.
2) ראש ענף אבחון כ”א במחב”ם.
3) ראשי מדורים וקציני מטה בענף אבחון כ”א במחב”ם.
9. הבקשה לקבלת פרטים מן המרשם תועבר ע”ג טופס 7415.

העברת פרטים מן המרשם
10. המשטרה הצבאית ומחלקת ביטחון מידע רשאיות, לצורך מילוי תפקידן, להעביר ביניהן פרטים מן המרשם. וכמו כן רשאיות הן, לצורך מילוי תפקידן, להעביר פרטים אלו לשירות הביטחון הכללי ולקבלם ממנו.
11. המשטרה הצבאית רשאית להעביר לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בסעיפים 1 עד 7 לנספח א’ לפקודה זו פרטים מן המרשם, לצורך מילוי תפקידם.
12. מחלקת ביטחון מידע רשאית להעביר לבעלי התפקידים המנויים בסעיפים 1 ו2- בנספח א’ לפקודה זו פרטים מן המרשם, לצורך מילוי תפקידם.
13. בקשה לקבלת פרטים מן המרשם לפי סעיף זה תועבר ע”ג טופס 7415. העברת פרטים מן המרשם לפי סעיף זה תיעשה במעטפה סגורה, המסווגת בסיווג “שמור” וממוענת למכותב בלבד.
14. הועברו פרטים מן המרשם לפי סעיפים 11 ו12- לעיל, ימסרו מחלקת ביטחון מידע והמשטרה הצבאית הודעה על כך לאדם, שבנוגע אליו נמסרו הפרטים, ותרשומנה את ההעברה ביומן, שיתנהל לצורך כך אצלן. היומן יכלול את הפרטים הר”מ:-
א. תאריך ההעברה.
ב. שם האדם שבנוגע אליו הועבר המידע, מספרו האישי ומספר תעודת הזהות שלו.
ג. מספרו האישי, דרגתו, שמו ותפקידו של מעביר המידע.
ד. מקבל המידע – ציון תפקידו.
ה. מטרת ההעברה.
ו. ציון המועד שבו נמסרה הודעה לאדם הנוגע בדבר.
ז. חתימת המעביר.
15. האמור בסעיף 14 לא יחול על:-
א. מידע הנמסר לגורמים המנויים בסעיפים 1 עד 6 בנספח א’ לפקודה זו.
ב. נושא המידע הסכים, בכתב, למסירת המידע.
16. בנוסף לאמור בסעיפים 10 עד 15 לעיל, רשאים כל הגופים המנויים בנספח א’ לפקודה לפנות ישירות למשטרת ישראל מטא”ר-מענ”א, בבקשה לקבלת פרטים מן המרשם.
בקשה לקבלת פרטים מן המרשם תועבר ע”ג טופס 7415.

הטיפול בפרטים מן המרשם
17. פרטים, שנתקבלו מן המרשם, יתויקו עם החומר הנוגע לעניין.
18. מקבל הפרטים ינקוט אמצעים לשם אבטחת סודיות המידע, כאמור בסעיפים 4 עד 7 לעיל.
19. עם סיום הטיפול בעניין, שלשמו נתבקשו הפרטים מן המרשם, יאחסן מקבל הפרטים את החומר במעטפה, שתיסגר ותיחתם בחותמתו או בחתימתו.

פרטים מן המרשם לגבי מלש”בים
20. פרטים מן המרשם אודות מלש”בים יועברו ויטופלו כמפורט להלן:-
א. ממכ”א תעביר למענ”א-מטא”ר סרט מגנטי, המכיל פרטי מלש”בים. משטרת ישראל – מטא”ר-מענ”א יעביר לממכ”א סרט מגנטי, הכולל את המידע המצוי במרשם לגבי האוכלוסייה הנדונה.
ב. לפי הסרט המגנטי שנתקבל תפיק ממכ”א דו”חות רישום פלילי, שיכילו את פרטי המרשם, המתייחסים לכל מלש”ב. הדו”חות יועברו, כשהם ארוזים באופן, שאינו מאפשר את העיון בהם, למינהל גיוס. במינהל גיוס יוכנסו דו”חות הרישום הפלילי למעטפות (להלן – מעטפות הרישום). מעטפות הרישום תתויקנה בתיקיהם האישיים של המלש”בים.
ג. למען הסר ספק יצוין, כי אין באמור לעיל לגרוע מיכולתם של בעלי תפקידים, שהוסמכו לכך במינהל גיוס (כמפורט בהקמ”א רש14-), לפנות למענ”א – מטא”ר, בבקשה נוספת לקבלת פרטים מן המרשם אודות מלש”בים מסוימים. פרטים מן המרשם, שיתקבלו לפי סעיף זה, יוכנסו אף הם למעטפות הרישום.
ד. פוקד ומי שהוסמך לכך על ידו, בלבד, יהיו רשאים לעיין בחומר המצוי במעטפת הרישום, לצורך מילוי תפקידם.
21. עם הכנת התיק לקראת גיוס המלש”ב, תיסגר המעטפה ותיחתם בחותמת מינהל גיוס. רמ”ד קליטה בבקו”ם יוודא, טרם העברת תיקו האישי של המלש”ב לשל”ר, כי מעטפת הרישום סגורה וחתומה בחותמת מינהל גיוס.
22. רמ”ד תיקיות בשל”ר יוודא, בעת קבלת התיק האישי, כי מעטפת הרישום סגורה וחתומה.
23. גילה רמ”ד תיקיות בשל”ר מעטפות, שאינן סגורות וחתומות, ידווח על כך, מייד, לרע”ן רו”ש בשל”ר, אשר יבדוק מי אחראי לדבר וינקוט את הצעדים המשפטיים והמינהליים, המתחייבים מכך.

עיון במעטפת הרישום בשל”ר ובמחה”ס
24. ראש מחה”ס, השליש הראשי ומי שהוסמך על ידם רשאים לעיין במעטפת הרישום שבתיק האישי, לצורך מילוי תפקידם.
25. המעיין במעטפת הרישום יציין במקום המתאים לכך ע”ג המעטפה את מועד העיון, הסיבה לעיון ואת פרטיו האישיים.
בסיום העיון יוחזרו הדו”חות למעטפת הרישום, וזו תיסגר בחותמת או בחתימת המעיין.

מידע על תיקים סגורים ותיקים, שבהם עוכבו ההליכים
26. המשטרה הצבאית ומחב”ם בלבד רשאיות לקבל ממשטרת ישראל מידע על תיקים סגורים ותיקים, שלגביהם עוכבו ההליכים. המשטרה הצבאית ומחב”ם רשאיות להשתמש במידע לצורך מילוי תפקודן המודיעיני היעודי, להבדיל מבדיקות לצורכי התאמת מועמדים לתפקידים מסוימים. המשטרה הצבאית ומחב”ם לא יעבירו את המידע, בשום מקרה, לגורמים אחרים.

הגבלת מסירת מידע
27. פרטים מן המרשם כמפורט להלן יועברו ע”י המשטרה הצבאית או ע”י מחב”ם לגופים המנויים בסעיפים 3 עד 7 לנספח א’ בלבד, לצורך מילוי תפקידם:-
א. מידע על עבירה, שעבר קטין בטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים.
ב. מידע על עוון, שעבר קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים.
ג. קביעה או צו כאמור בסעיף 3 סעיף משנה ד’ לפקודה.
ד. מידע בדבר צו מבחן.
ה. מידע על צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו שירות לתועלת הציבור, שניתנו ללא הרשעה.

28. משעברו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות ולעניין פרטים מן המרשם, כמפורט בסעיף 27 לעיל, מיום פסק הדין או ההחלטה (להלן – תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, והמשטרה הצבאית או מחב”ם לא יעבירו מידע לגביה.
29. תקופת המחיקה תחל רק משתמו תקופות ההתיישבות של כל ההרשעות של מי שפרטי הרישום עליו ותיפסק, משהורשע בעבירה נוספת.
30. תקופת התיישנות לעניין סעיף זה:-
א. לגבי עבירה שעבר בגין:-
1) אם הוטל מאסר עד שנה אחת – התקופה שהוטלה ועוד 7 שנים.
2) אם הוטל מאסר עד 5 שנים – התקופה שהוטלה ועוד 10 שנים.
3) אם הוטל מאסר לתקופה ארוכה מ5- שנים – התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על 15 שנים.
4) אם הוטל עונש שאינו מן המפורטים בסעיפי משנה א’ 1) עד 3) לעיל או נתן ביהמ”ש קביעה כאמור בסעיף 3 סעיף משנה ג’ – 7 שנים.
ב. לגבי עבירה שעבר קטין:-
1) אם הוטל מאסר עד 3 שנים – התקופה שהוטלה ועוד 5 שנים.
2) אם הוטל מאסר עד 5 שנים – התקופה שהוטלה ועוד 7 שנים.
3) אם הוטל מאסר של יותר מ5- שנים – התקופה שהוטלה ועוד 10 שנים.
4) אם הוטל עונש, שאינו בין המפורטים סעיפי משנה ב’ 1) עד 3) לעיל או נתן ביהמ”ש קביעה כאמור בסעיף 3 סעיף משנה ג’ – 3 שנים.
31. הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה – דינה כדין הרשעה שנמחקה.
32. על אף האמור בסעיפים 28 עד 31 לעיל, לא תהיה מחיקה לגבי עבירות אלה:-
א. עבירות שעונשן מוות.
ב. עבירות שאין עליהן התיישנות לפי חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות, תשכ”ו1966-.
ג. עבירות שהעונש עליהן מאסר עולם או מאסר של 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
ד. עבירות לפי החיקוקים הבאים, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:-
1) פרק ז’ לחוק העונשין, תשל”ז1977-.
2) חוק דיני עונשין (ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רישמיים) תשי”ז1957-.
3) פקודת הסודות הרישמיים.

4) סעיפים 49 עד 54 ו57- לפקודת החוק הפלילי, 1936.
5) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי”ד1954-.
6) תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
7) סעיפים 43 עד 92, 100,46 ו102- סיפא לחש”צ.
8) פקודת מניעת טרור, תשי”ח1948-.

נספח א’ לפקודה 33.0146

גופים הרשאים לקבל ולעיין במידע מן המרשם
1. הרמטכ”ל .
2. ראש אכ”א.
3. פרקליט צבאי, תובע צבאי.
4. רשות מאשרת לפי סעיף 441 לחוק השיפוט הצבאי תשט”ו1955- (להלן – חש”צ), רשות מקלה לפי סעיף 444א’ לחש”צ, ועדה לעיון בעונש לפי סעיף 509 לחש”צ, הוועדה לאישור סניגורים לפי סעיף 317 לחש”צ.
5. ועדה לעיון בעבר הפלילי של החייל בראשות קח”ר, בהתאם להק”א 33-03-05.
6. הוועדה המייעצת להתרת התחייבות של חייל לשירות קבע, בהתאם להפ”ע 3.0501.
7. פוקד, כמשמעו בחוק שירות ביטחון, התשי”ט 1959* והמוסמכים על ידו.
8. בית דין צבאי.
9. בית משפט צבאי ומפקד, כמשמעותם בתקנות שעת-חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה) שיפוט בעבירות ועזרה משפטית, תשכ”ז1967-.
10. סניגורו של נאשם לעניין מידע על נאשם, לצורך הליך שהוא מנהל.
11. רע”ן בריאות הנפש ופסיכיאטר, שנתבקש מאת בית משפט, מאת בית דין, מאת תובע או מאת סניגור לבדוק אדם שהואשם בפלילים.

* הודעה על מינוי פוקדים – ראה הפ”ע 5.0650.-

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 35.0204 מפרעת חיול שירות חובה (זכויות ת”ש חיילים)

35.0204 מפרעת חיול – שירות חובה תוקף סעיף 1 מה1- נוב’ 79 1. כל חייל בשירות חובה זכאי, עם חיולו, לקבל מפרעה על חשבון שכרו, בשיעור של 70 אחוז משכר טוראי בשירות חובה. 2. תשלום המפרעה יבוצע ביחידת הקליטה. 3. המפרעה תירשם על גיליון התשלומים (טופס 3003) בצירוף חתימת החייל ומספרו האישי. תוקף סעיף 4 מה1- נוב’ 79 4. המפרעה תנוכה, ע”י מת”ש, משכרו של החייל ב5- תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מתשלום השכר של החודש הראשון. 5. חייל כנ”ל, אשר מסיבות כלשהן לא קיבל מפרעת חיול ביחידת הקליטה, תדווח יחידה זו על כך למת”ש – מדור חובה. 6. חיילים, המתגייסים לתקופת שירות של עד 149 יום, לא יהיו זכאים למפרעת חיול. יחידת הקליטה תדווח למת”ש – מדור שירות חובה על חיילים אלה. 7. חיילים, המועברים לר”מ 7 או לר”מ 8 מייד לאחר חיולם, לא יקבלו את מפרעת החיול.

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 33.1010 ריצוי עונש מאסר שהטיל בית דין צבאי

33.1010 ריצוי עונש מאסר שהטיל בית דין צבאי ונוהל טיפול לאחר מתן פסק הדין

הגדרות
1. בית דין צבאי – בית דין, שהוקם על פי חוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-.
2. בית דין צבאי לתעבורה – בית דין צבאי לתעבורה, שהוקם לפי סעיף 209 א לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-.
3. רשות מאשרת – כמשמעותה בסעיף 441 (ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-:
א. לגבי גזרי דין של בית הדין הצבאי לערעורים ושל בית הדין הצבאי המיוחד – הרמטכ”ל.
ב. לגבי גזרי הדין האחרים – ראש המחוז השיפוטי (ראה הפ”ע 5.0104).
4. קצין בית הדין – קצין, הממלא את תפקידי קצין בית הדין, לפי הפ”ע 5.0216, בבית הדין הצבאי שהטיל את העונש.
5. מפקד היחידה – מפקד יחידת הרישום, שבה משרת החייל הנדון.

כללי
6. סעיף 489 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-, קובע, שפסק דין של בית הדין הצבאי, המטיל עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאנייה,ימומש עם קריאתו, אלא אם כן הורו בית הדין, שהטיל את העונש, הרשות המאשרת או בית הדין הצבאי לערעורים, אחרת.
7. כל עונש אחר יבוצע עם אישור גזר הדין על ידי הרשות המאשרת, אולם בית הדין שהטיל את העונש רשאי לקבוע מועד אחר לביצועו.
8. מפקד יחידה, המקבל הודעה חתומה בידי קצין בית הדין בדבר עונש, שהוטל על חייל המשרת ביחידתו, על צו ביצוע (טופס 3728), בצירוף העתק מאושר מגזר הדין, אחראי לביצוע העונש, כמפורט בסעיפים 27 ו- 28 להלן.

ביצוע סוגי העונשים השונים
9. עונש של התראה, נזיפה או נזיפה חמורה יבוצע על ידי קריאת גזר הדין ואישור הרשות המאשרת בפני הנידון.
10. עונש של ריתוק למחנה או לאנייה יבוצע בהתאם לאמור בהפ”ע 5.0213.
11. עונש של הפקעת משכורת או קנס יבוצע בהתאם לאמור בפ”מ 35.0221.
12. עונש מחבוש יבוצע על ידי העברתו המיידית של הנידון למתקן כליאה שנקבע לכך בהפ”ע 5.0208.
13. עונש הורדה בדרגה יבוצע כמפורט בפ”מ 33.0916.;
14. עונש מאסר יבוצע על ידי העברתו המיידית של הנידון למתקן הכליאה שנקבע לכך בהפ”ע 5.0208.
15. מפקד היחידה אינו אחראי לביצוע גזר דין המטיל עונש על תנאי, אולם גזר הדין ואישור הרשות המאשרת יוקראו בפני הנידון מייד עם קבלת העתק מאושר מהם.

עונש של תנאי שהופעל יבוצע כמו עונש, שהוטל על ידי בית הדין, שהורה על הפעלתו.
16. העברת הנידון לבית הסוהר או למחנה מעצר צבאי תיעשה בהתאם לאמור בפ”מ 33.0317.
17. חייל, שנידון למאסר או למחבוש על ידי בית דין צבאי, יועבר – מייד – על ידי חוליית ליווי ממקמצ”ר לבסיס חמ”ץ המרחבי הקרוב, ומשם – למתקן הכליאה.
18. החייל הנידון זכאי בכל מקרה לקבל העתק מפסק הדין שניתן נגדו, אולם אם חלה על פסק הדין הוראת השיפוט הצבאי (השמטות מהעתק של פרטי-כל), התשכ”ה1965- – לא יימסר לידיו, אלא אותו חלק של פסק הדין שאין ההוראה האמורה מחייבת את השמטתו.

עיכוב ביצוע של גזר דין
19. נדחה ביצועו של גזר הדין, המטיל עונש ריתוק למחנה או לאנייה, מחבוש או מאסר, בהתאם לאמור בסעיף 6 לעיל, אחראי מפקד היחידה לביצוע העונש עם תום הדחייה.
20. החליט בית הדין הצבאי, שהטיל את העונש, לדחות את ריצוי העונש – יודיע על כך קצין בית הדין, בגוף צו הביצוע (טופס 3728), למפקד היחידה ולמפקד המקום בו על הנידון לרצות את עונשו, ויעביר העתק מאושר מההחלטה המתאימה של בית הדין למפקד היחידה ולמפקד המקום בו על הנידון לרצות את עונשו. החליט בית הדין הצבאי לערעורים לדחות את ריצוי עונש המחבוש, המאסר או הריתוק – יודיע על כך קצין בית הדין לגופים האמורים, תוך העברת העתק מאושר של החלטת בית הדין הצבאי לערעורים.
21. החלטת הרשות המאשרת על דחיית ריצוי עונש תינתן על טופס, שדוגמתו ניתנת בנספח א לפקודה זו. הטופס יוכן בשישה העתקים, שיופצו כלהלן:
א. ההעתק הראשון – יועבר למפקד היחידה;
ב. ההעתק השני – יועבר למפקד מתקן הכליאה, שבו על הנידון לרצות את עונשו;
ג. ההעתק השלישי – יועבר למקשל”ר-רמ”ד התיקיות;
ד. ההעתק הרביעי – יועבר לקצין בית הדין;
ה. ההעתק החמישי – יועבר לקצין בית הדין הצבאי לערעורים;
ו. ההעתק השישי – יישמר בלשכת הרשות המאשרת.
22. הטופס, המכיל את החלטת הרשות המאשרת, יופץ למכותבים, המפורטים בסעיף 21 לעיל, מייד עם עריכתו, ובמקביל תובא ההחלטה – בטלפון או במברק דחוף – לידיעת מפקד היחידה ומפקד מתקן הכליאה בו על הנידון לרצות את עונשו.
23. מפקד היחידה או המיתקן שבו נמצא הנידון אחראי להביא את החלטת בית הדין או הרשות המאשרת לידיעת הנידון, מייד עם קבלת ההודעה עליה, ולאי ביצוע העונש או להפסקת ביצוע העונש, כל עוד הדחייה עומדת בתוקפה.
24. מפקד היחידה יוודא את התייצבותו של הנידון במתקן הכליאה, לריצוי או המשך ריצוי עונשו במועד שבו תמה הדחייה.
25. נדחה הביצוע עד לאחר גמר ההליכים בערעור, ובהתאם לתוצאות הערעור על הנידון לרצות עונש מאסר או מחבוש, יפעל קבי”ד לערעורים בהתאם לאמור בסעיפים 17 ו- 18 לעיל.

וידוא ביצוע גזר הדין
26. הטיל בית דין צבאי עונש מאסר או מחבוש, יועבר העתק אחד מצו הביצוע (טופס 3728) למתקן הכליאה בידי הליווי המביא את הנידון לשם. מתקן הכליאה יאשר על ידי הטבעת חותמת מתאימה על התלוש המצורף לטופס, שהנידון התקבל במתקן הכליאה לריצוי עונשו, תוך ציון מועד קבלתו, ויעביר את התלוש לקבי”ד.
27. לא קיבל הקבי”ד את האישור האמור על הכנסת הנידון למתקן הכליאה, בתוך שבוע ימים מעת עריכת צו הביצוע – יברר קצין בית הדין, על ידי פנייה בטלפון למתקן הכליאה, אם אמנם לא נתקבל הנידון. הוברר שהנידון לא הגיע למתקן הכליאה – יודיע הקבי”ד על כך במברק דחוף לקצין השלישות של הפיקוד המרחבי, של מז”י, לרלכ”א בח”א או לרמכ”א בח”י (הכול לפי העניין), לידיעת הפרקליט הפיקודי, הזרועי, החילי או הפרקליט של מז”י (לפי העניין), ולמפקד היחידה על דבר אי הכנסת הנידון לריצוי עונשו, ויבקש את התערבותו של קצין השלישות, לשם ביצוע מיידי של העברת הנידון למתקן הכליאה.
28. נדחה ביצוע גזר דין לפני שהנידון התחיל בריצוי עונשו – יוודא קצין בית הדין הצבאי את החתמת הנידון על הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ב לפקודה זו. ההצהרה תיערך בשני העתקים. העתק אחד יישלח למפקד היחידה, בצירוף מכתב שדוגמתו ניתנת בנספח ג לפקודה זו, ההעתק השני יישמר במשרד בית הדין.
29. ניתנה הדחייה שעה שהנידון כבר נשלח ליחידתו – יחתים מפקד היחידה את הנידון על הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ב לפקודה זו, בשני העתקים. העתק אחד יועבר לקבי”ד וההעתק השני יתויק ביחידה.
30. נדחה המשך ביצוע גזר הדין, לאחר שהנידון התחיל כבר לרצות את עונש המאסר או את עונש המחבוש שהוטלו עליו – יחתים מפקד מתקן הכליאה את הנידון, לפני עוזבו את מתקן הכליאה, על הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ב לפקודה זו, בשלושה העתקים. העתק אחד יועבר למפקד היחידה, והעתק שני לקבי”ד, הכול בצירוף מכתב שדוגמתו ניתנת בנספח ג לפקודה זו. ההעתק השלישי יישמר במתקן הכליאה.
31. התייצב הנידון במתקן הכליאה בתום הדחייה, ידווח מתקן הכליאה במברק על התייצבות הנידון לקבי”ד ולמפקד היחידה.
32. לא קיבל הקבי”ד את אישור מתקן הכליאה על התייצבות הנידון, בתוך 72 שעות ממועד תום הדחייה – יפעל הקבי”ד לפי האמור בסעיף 27 לעיל.

תחולה
33. האמור בסעיפים 1 עד 32 של פקודה זו חל על חיילים בשירות סדיר, על חיילים בשירות מילואים פעיל ועל עובדי צבא.

אנשים שאינם חיילים
34. אדם שנידון על ידי בית דין צבאי למאסר או למחבוש, והוא אינו חייל בשירות סדיר, חייל בשירות מילואים פעיל או עובד צבא, ייעצר במקום על ידי סמל ביה”ד, ויועבר למתקן הכליאה על ידי המשטרה הצבאית. קבי”ד יצייד את השוטר הצבאי המלווה בצו ביצוע (טופס 3728), ומתקן הכליאה יאשר את קבלתו, כאמור בסעיף 26 לעיל.
35. לא קיבל הקבי”ד את האישור של מתקן הכליאה על קבלת הנידון, תוך שבוע ימים מיום עריכת צו הביצוע, יברר הקבי”ד על ידי פנייה טלפונית למתקן הכליאה, אם אמנם לא נתקבל הנידון. הוברר שהנידון לא הגיע למתקן הכליאה, יודיע הקבי”ד על כך במברק דחוף למפקד המשטרה הצבאית הפיקודית, אשר יטפל במאסרו של הנידון ובהבאתו למתקן הכליאה, באמצעות משטרת ישראל.
36. נדחה ביצוע גזר הדין של אדם, כאמור בסעיף 34 לעיל – יחולו הוראות סעיפים 20 ו- 21 לעיל, אולם העתק מהחלטת הדחייה יישלח גם לכתובתו האזרחית של הנידון. כן יחולו הוראות סעיפים 28 עד 32 לעיל, אולם אין צורך להעביר העתק הצהרה למפקד היחידה. במקרה של אי התייצבות הנידון לריצוי, או המשך ריצוי העונש בתאריך בו תמה הדחייה, ישלח קצין בית הדין מברק למפקד המשטרה הצבאית הפיקודי, וזה יטפל במאסרו של האיש, ובהעברתו למתקן הכליאה, באמצעות משטרת ישראל.

ביצוע פסקי דין של בית דין צבאי לעבירות תנועה
37. גזר דין של בית דין צבאי לתעבורה יבוצע כגזר דין של בית דין צבאי, בכפוף למפורט להלן.
38. פסק דין, שנתן בית דין צבאי לתעבורה, או שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה, אינו טעון אישור הרשות המאשרת (לפי סעיף 444א לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-), ולפיכך יוצא אל הפועל מייד עם היותו חלוט, כאמור בסעיף 441 (א) לחוק דנן.
39. על אף האמור בסעיף 38 לעיל, פסק דין, שנתן בית דין צבאי לתעבורה, ושמטיל עונש מחבוש, מאסר או ריתוק, ימומש עם קריאתו, אך לא לפני שהובא לידיעת מפקדו של הנשפט, והכול אם בית הדין או ראש המחוז השיפוטי לא הורו אחרת. הוגש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים – רשאי גם שופט צבאי משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עיכוב ביצוע העונש.
תוקף סעיפים 40 עד 63 מה- 31 במאי 2000

תיק בית דין צבאי מחוזי
40. עותק מתיק בית דין צבאי מחוזי יועבר על ידי קצין בית הדין, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה ימים מיום גמר המשפט, לפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי. תיק בית הדין עצמו לא יוצא מבית הדין.
41. הפרקליט הצבאי יעביר לראש המחוז השיפוטי, בתוך שלושה ימים מיום גמר המשפט בבית הדין הצבאי המחוזי, עותק מפסק הדין, בלווית חוות דעתו, הכוללת תמצית של פסק הדין וכן ציון המלצתו לערער על פסק הדין, אם המליץ לעשות כן, בפני התובע הצבאי הראשי (להלן – התצ”ר). כשמוגשת בקשה להקלה בעונש בטרם הועברה חוות דעתו של הפרקליט אל ראש המחוז השיפוטי, תכלול חוות דעתו של הפרקליט, בנוסף לאמור לעיל, התייחסות לבקשה להקלה בעונש.
42. בתוך שבעה ימים מיום גמר המשפט, יחליט ראש המחוז השיפוטי אם להורות לתצ”ר לערער על פסק הדין.
43. הוראת ראש המחוז השיפוטי, כאמור בסעיף 42 לעיל, תועבר על ידי הפרקליט הצבאי לתצ”ר.
44. החליטו התצ”ר או סנגורו של הנאשם לערער על פסק הדין – הם רשאים לבקש כי עותק מתיק ביה”ד
יועבר לידם. עשו כן – יועבר עותק מהתיק לידיהם.
45. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין של זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפרקליט הצבאי בפני
הרשות המאשרת. הוגשה בקשה להקלה בעונש, לאחר העברת חוות דעתו של הפרקליט הצבאי
לראש המחוז השיפוטי, כאמור בסעיף 41 לעיל – יצרף הפרקליט הצבאי את התייחסותו לבקשה
להקלה בעונש.

תיק בית דין צבאי מיוחד
46. עותק תיק בית דין צבאי מיוחד יועבר על ידי הקבי”ד, לא יאוחר משלושה ימים מיום גמר המשפט,
לפצ”ר. תיק בית הדין עצמו לא יוצא מבית הדין.
47. החליטו התצ”ר או סנגורו של הנאשם לערער על פסק הדין – הם רשאים לבקש כי עותק מתיק בית
הדין יועבר לידם. עשו כן – יועבר עותק הדין לידיהם.
48. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין של זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפצ”ר, בצירוף חוות
דעתו, לרמטכ”ל, אם סבר שאין מקום להגשת ערעור על פסק הדין. הוגשה בקשה להקלה בעונש
לאחר העברת חוות דעתו של הפצ”ר לרמטכ”ל, יצרף הפצ”ר את התייחסותו לבקשה להקלה
בעונש.

תיק בית דין צבאי ימי
49. תיק בית דין צבאי ימי יועבר על ידי מי שהרכיב את בית הדין או על ידי הקבי”ד (אם נתמנה), אחרי
גמר המשפט, במהירות האפשרית, לידי הפרקליט הצבאי של חיל הים.
50. במידת האפשר, יודיע התובע הצבאי, לאחר גמר המשפט, לתצ”ר את תוצאות המשפט, וכן יציין
אם יש לדעתו מקום לערער על פסק הדין, ויפרט את נימוקיו לכך.
51. המפקד שהרכיב את בית הדין יוודא כי תינתן לנידון ולסנגורו, לפי בקשתם, אפשרות לעיין בתיק,
תוך המועד הקבוע להגשת ערעור, לפני או אחרי העברת התיק לידי הפרקליט הצבאי של חיל
הים.
52. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין של זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפרקליט הצבאי של חיל
הים בפני ראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין, כשמצורפת אליו חוות
דעתו, בהתאם להוראת סעיף 443 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-. הוגשה בקשה להקלה
בעונש לאחר העברת חוות דעתו של פרקליט חיל הים לראש השיפוט המחוזי, יצרף פרקליט חיל
הים את התייחסותו לבקשה להקלת העונש.
תיק בית דין שדה
53. תיק בית דין שדה יועבר על ידי מי שהרכיב את בית הדין או על ידי הקבי”ד (אם נתמנה), אחרי גמר
המשפט, במהירות האפשרית לידי הפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי שאליו שייכת היחידה של
מי שהרכיב את בית הדין.
54. לא הייתה אפשרות להעביר את התיק לפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי האמור – יועבר התיק
לפרקליט הצבאי הקרוב ביותר.
55. במידת האפשר, יודיע התובע הצבאי שהופיע במשפט לתצ”ר בגמר המשפט את תוצאותיו, וכן
יציין אם יש לדעתו מקום לערער על פסק הדין ויפרט את נימוקיו לכך.
56. המפקד שהרכיב את בית הדין יוודא כי תינתן לנידון ולסנגורו, לפי בקשתם, אפשרות לעיין בתיק,
תוך המועד הקבוע להגשת ערעור, לפני או אחרי העברת התיק לידי הפרקליט הצבאי או
הפצ”ר, כאמור.
57. גזר בית הדין עונש מוות – יועבר תיק בית דין שדה על ידי הפרקליט הצבאי לידי הפצ”ר.
58. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפרקליט הצבאי, כאמור,
בפני ראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין, כשמצורפת אליו חוות דעתו,
בהתאם להוראת סעיף 443 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-. הוגשה בקשה להקלה בעונש
לאחר העברת חוות דעתו של הפרקליט הצבאי לראש השיפוט המחוזי, יצרף הפרקליט הצבאי את
התייחסותו לבקשה להקלה בעונש.

תיק בית דין צבאי לערעורים
59. אישור גזר הדין בבית הדין הצבאי לערעורים, פסק דין המכיל חיוב וכן פסק דין של בית הדין
הצבאי המחוזי יועברו על ידי קצין בית הדין הצבאי לערעורים למפצ”ר-ענף הפיקוח המשפטי-מדור
החנינות, שיעבירם בלווית חוות דעתו לרשות המאשרת. לפי בקשתו של מדור החנינות יועברו לו על
ידי קצין בית הדין הצבאי לערעורים, במידת הצורך, גם תיק בית הדין הצבאי לערעורים ותיק בית
הדין הצבאי המחוזי.

פעולות הרשות המאשרת
60. לאחר החלטתה, תחזיר הרשות המאשרת את התיק לנשיא בית הדין המתאים, בצירוף החלטתה
בכתב.

ריצוי עונש מאסר
61. מי שנידון למאסר על ידי בית דין צבאי ירצה את עונשו בבית סוהר צבאי, אלא אם כן הורתה
הוועדה הפועלת לפי הפ”ע 6.0204 – “הוועדה להעברת כלואים” על העברתו לבית סוהר אזרחי.
אדם שהועבר לבית סוהר אזרחי – ינהגו בו כאילו היה אסיר הנושא עונש מאסר שהוטל על ידי בית
משפט אזרחי, אולם לגבי הפחתת עונשו, יחולו עליו הכללים להפחתת עונש שנקבעו על-פי סעיף
503 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-.
62. חייל שנידון לעונש מאסר על ידי בית משפט אזרחי ירצה את עונשו בבית סוהר אזרחי.
63. נוהל ביצוע העברה של אסיר לבית סוהר אזרחי ייקבע על ידי מפקדת קמצ”ר.

נספח א לפ”מ 33.1010

הוראת דחיית ריצוי גזר דין, שהוטל על ידי בית דין צבאי
בתוקף סמכותי לפי סעיף 489 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-, הנני מורה בזה, כי ריצוי גזר הדין, שניתן על ידי בית הדין_______________

בתיק מספר__________,___________,__________ בתאריך_____________

נגד__________________________________________________________,

והמטיל עונש של מאסר/מחבוש/ריתוק למחנה או לאנייה*

לתקופה של_______________, יידחה עד תאריך______________ או

עד לגמר ההליכים בערעור*, ואם הוחל כבר בריצויו, יופסק עד למועד הנ”ל.

_________ __________
(תאריך) (חתימה)

________________________________________________________
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי ושם משפחה)

(פרטי הרשות המאשרת)

*מחק את המיותר

נספח ב לפ”מ 33.1010

דחיית ריצוי עונש מאסר או מחבוש*
הצהרה
אני הח”ם:

מספר אישי דרגה שם פרטי ושם משפחה יחידה או כתובת

מצהיר בזה, כי הודיעו לי את תוכן החלטת בית הדין/הרשות המאשרת*

בתיק____________, _____________, ____________,

שלפיה עליי להתייצב ביום_______________________

במקום_______________________________________

לשם ריצוי/המשך ריצוי* עונש המאסר/המחבוש* שהוטל עליי.

_____________ ______________
(תאריך) (חתימה)

נחתם בנוכחות:________________________________________________
(דרגה) (שם פרטי ושם משפחה) (חתימה)

*מחק את המיותר

נספח ג לפ”מ 33.1010

בית דין בית סוהר/מחנה מעצר*
תיק
תאריך

מפקד יחידה
מפקדת פיקוד, חיל, מז”י*___________ – קצין שלישות
בית דין – קצין בית הדין

הנדון: דחיית ביצוע עונש מאסר/מחבוש*
שהוטל על_______________
(פרטי החייל הנידון)

1. בית הדין_________, הרמטכ”ל, אלוף הפיקוד, מפקד החיל, מפקד מז”י* החליט, בתוקף סמכותו לפי סעיף 489 לחש”ץ, התשט”ו1955-, לדחות עד לתאריך_________ את ריצוי העונש, שהוטל על הנ”ל.
2. תשומת לבך מופנית לפ”מ 33.1010, המטילה עליך את האחריות לריצוי/להמשך ריצוי* גזר הדין עם תום הדחייה.
3. לוט העתק מהצהרת הנ”ל, שבה הוא מתחייב להתייצב בתאריך, המוזכר בסעיף 1 לעיל להמשך ריצוי עונשו במתקן הכליאה___________________.
4. נא ודא התייצבותו בהתאם.

קבי”ד___________/מפקד מתקן הכליאה*

*מחק את המיותר

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 33.0219 טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית

33.0219 טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית
תוקף סעיפים 1 עד 22 מ- 10 במארס 2008

הגדרות
1. בפקודה זו:
א. “חייל” – חייל או חיילת בשירות סדיר ובשירות מילואים.
א1. “מפקד יחידה”- מפקד יחידת רישום בתקן סא”ל, לפחות, ובהיעדרו מפקד יחידה ממונה.
תוקף סעיף משנה ב’ מ-30 בדצמבר 2010
ב. “מפקד החייל” – מפקדו הישיר של החייל בדרגת סג”ם ומעלה.
ג. “גורם בריאות הנפש” (להלן:”גורם ברה”ן”) – קב”ן או רופא פסיכיאטר המשרתים במסגרת מערך בריאות הנפש בצה”ל.

כללי
2. כל אחד מהמקרים המפורטים להלן יחשב כמצוקה נפשית:
א. חייל שהתנהגותו מסכנת או עלולה לסכן את עצמו או את סביבתו.
ב. בהתנהגותו או בהתבטאויותיו של החייל, יש כדי להצביע בעיני מפקדו או בעיני חבריו, על מצוקה נפשית (כגון: דיכאון המתבטא באדישות כלפי הסביבה, התכנסות החייל בתוך עצמו, שינוי קיצוני בהתנהגותו).
ג. כל מקרה אחר, הנראה בעיני המפקד, כראוי לבירור מיידי של גורמי ברה”ן.
3. חייל הסבור שהוא נזקק לבדיקת גורם ברה”ן, על אף שלא נתגלה בו מצב של מצוקה
נפשית, כמפורט בסעיף 2 לעיל, יופנה לטיפול רפואי בהתאם לפ”מ 61.0104. ההפניה לגורם ברה”ן תיעשה בהתאם לאמור בהוראת הקרפ”ר 401.005.
4.
א. התקבלה בקפ”ץ או בקצין העיר (להלן:”הגורם המטפל”) הודעה המתארת מצוקה נפשית של חייל, יפנה הגורם המטפל למפקד החייל ויעדכנו בדבר. המפקד יעדכן את הגורם המטפל בהמשך הטיפול בדיווח.
ב. במקרים חריגים, כשהתרשם הגורם המטפל, כי החייל מעוניין שלא תועבר הודעה למפקדו או, כי המצוקה הנפשית נובעת מיחס של המפקד אל החייל- ינחה הגורם המטפל את החייל לפעול, כמפורט בסעיף 3 לעיל.
תוקף סעיף 5 מ-30 בדצמבר 2010
5. חבר ליחידה ומשרת אחר בקרבת החייל, אשר הבחין בהתנהגות או בהתבטאות המצביעה על מצוקה נפשית אצל חברו, ידווח על כך בהקדם האפשרי למפקדו של החייל או למפקד אחר בהיעדרו, אשר יפנה את החייל לגורמים אשר יכולים לסייע לו במצוקתו.

פעולות המפקד
6. אם התגלו אצל החייל ביטויי מצוקה נפשית, כאמור לעיל, יפעל המפקד כמפורט להלן:
א. יראיין את החייל מייד.
ב. יפנה את החייל לבדיקת קצין הרפואה היחידתי, למרפאה המרחבית או לגורם ברה”ן.
ג. במקרה בו סבר הרופא, כי יש צורך בכך – יפנה את החייל לבדיקת גורם ברה”ן, על-פי נוהלי ההפניה המפורטים בהוראות הקרפ”ר 401.008 ו- 401.005.
טיפול בחייל הנמצא בסיכון אובדני בתחומי יחידתו
7. אם סבור המפקד שהחייל עלול לנסות לפגוע בעצמו או שהחייל כבר ניסה לעשות כן, יפעל המפקד, בנוסף לאמור לעיל כמפורט להלן:
א. המפקד ימנע מהחייל כל גישה לנשק; לשם כך, ימנה המפקד שני חיילים שמתפקידם להשגיח על החייל, לבל יפגע בעצמו או באחרים (להלן:”המשגיחים”). אם על המשגיחים לשאת נשק בתוקף תפקידם, הם ישאו את הנשק בלי מחסניות, ואת המחסניות ישאו בכיסם.
ב. מעמד המשגיחים – אם תנאי היחידה מאפשרים זאת, יהיו המשגיחים קצינים או חוגרים בשירות קבע. אם תנאי היחידה אינם מאפשרים זאת, יהיו המשגיחים חיילים בשירות חובה.
ג. דרגת המשגיחים – ככלל, תהיה דרגת המשגיחים כדרגת החייל, לפחות. אם אין בנמצא חיילים שדרגתם כדרגת החייל, לפחות, והמפקד סבור שחיילים אחרים מסוגלים לבצע את התפקיד, ימנה המפקד משגיחים שדרגתם נמוכה מדרגת החייל, שמסוגלים, לפי דעתו, לבצע את התפקיד.
ד. החייל יוחזק תחת השגחת המשגיחים, בנפרד משאר חיילי היחידה, במקום שיש בו תנאי מנוחה הולמים. יש להביא את החייל לבדיקת גורם רפואי או גורם ברה”ן (להלן:”הגורם הבודק”), שיטפלו בחייל בהתאם לשיקוליהם המקצועיים. ההשגחה כאמור, לא תוסר מהחייל עד להבאתו בפני גורם רפואי או בפני גורם ברה”ן שיחליטו לגבי המשך ההשגחה על החייל.
ה. הנשק יוחזר לחייל על-פי החלטת מפקד בדרגת סא”ל, לפחות, ולאחר קבלת חוות דעת כתובה מגורם בריאות הנפש, הקובעת, כי אין מניעה לאפשר לחייל גישה לנשק.
8. אם החליט הגורם הבודק שיש צורך גם באבחון פסיכיאטרי, יובא החייל בפני פסיכיאטר, בהתאם ללוחות הזמנים שקבע הגורם הבודק. אם ראה הגורם הבודק צורך בכך, תימשך ההשגחה על החייל עד להבאתו לפסיכיאטר. הטיפול בחייל וההשגחה עליו ימשיכו בהתאם להוראות הפסיכיאטר.
9. המשגיחים על החייל, כאמור בפקודה זו, יוחלפו בתורנות, כאילו הייתה זו שמירה, בהתאם לשעות השמירה המותרות, כמפורט בפ”מ 33.0213.

הטיפול בחייל השוהה מחוץ ליחידתו
10. אם הגיעו לקצין העיר, לקצינת פניות הציבור או לכל גוף צבאי אחר, הודעות על ניסיון התאבדות או על איום בהתאבדות של חייל השוהה מחוץ ליחידתו, עליהם להודיע על כך מייד, למפקדו של החייל, ולמפקד מרפאת בריאות הנפש הצבאית הקרובה למקום האירוע, במידה והאירוע מתרחש בשעות הפעילות. לאחר שעות הפעילות, יעבירו הודעה למפקדו של החייל ולקב”ן הכונן, באמצעות חמ”ל הרפואה השייך לפיקוד, שבמרחבו התרחשו ניסיון ההתאבדות או האיום בהתאבדות. הקב”ן הכונן או מפקד מרפאת בריאות הנפש שקיבלו את פרטי הדיווח יטפלו בנושא, בהתאם להנחיות המקצועיות שנקבעו לעניין זה על ידי אלר”ם-מקרפ”ר-רמ”ח ברה”ן (להלן:”רמ”ח ברה”ן”).
11. יחידתו של החייל תעביר הודעה למוקד המשטרה הצבאית המרחבית על פרטי החייל ועל מיקומו. המשטרה הצבאית תסייע לקב”ן ולמפקדו של החייל בטיפול בנושא בהתאם להנחיות הקב”ן או גורם ברה”ן אחר.
הטיפול בחייל השוהה מחוץ ליחידתו והמסרב לשתף פעולה ולקבל סיוע מגורמי הצבא
12. מייד עם קבלת ההודעה, יפעל המפקד ליצירת קשר עם החייל בתיאום עם גורם הברה”ן ובליוויו. את גורם הברה”ן ימנה לעניין זה מפקד מרפאת הברה”ן או הקב”ן הפיקודי. לאחר יצירת הקשר עם החייל, יפעל המפקד בהתאם להוראותיו של גורם ברה”ן.
13. גורם הברה”ן ינחה את המפקד, האם וכיצד להסתייע בקרובי החייל, לצורך הטיפול בחייל, וכן יחווה דעתו לגבי דחיפות הטיפול בחייל.
14. הורה גורם הברה”ן, כי יש להביא מייד את החייל לאשפוז או לבדיקה, תימסר הודעה לחייל, כי עליו להתייצב לבדיקה או לאשפוז, על-פי העניין.
15. סרב החייל להיבדק, יפעל גורם הברה”ן בהתאם לסעיפים 6 עד 7 לחוק הטיפול בחולי נפש, התשנ”א–1991 (להלן:”חוק הטיפול בחולי נפש”), ובהתאם להנחיית מרכז ברה”ן 03-003, ולהנחיית מרכז ברה”ן 03-004. נוסף על זאת, יבחן הנושא מול הפסיכיאטר המחוזי, שיבדוק, בין השאר, אם מתקיימת עילה להבאת החייל לבדיקה כפויה או לאשפוז כפוי.
16. הורה הפסיכיאטר המחוזי על בדיקה כפויה או על אשפוז כפוי, תסייע יחידת החייל בהבאתו לבדיקה, בהתאם להוראות גורם ברה”ן. היחידה או הפסיכיאטר המחוזי רשאים לבקש לעניין זה סיוע גם מהמשטרה הצבאית.

הקמת צוות לטיפול בחייל
17. חיווה גורם ברה”ן דעתו, כי אין להביא את החייל לבדיקה או לאשפוז באופן דחוף, או שהפסיכיאטר המחוזי מצא, כי אין עילה להורות על בדיקה כפויה או על אשפוז כפוי, יפעל מפקד היחידה כמפורט.
18. מפקד היחידה אחראי להקים צוות לטיפול באירוע.
19. מפקד היחידה יהיה יו”ר הצוות, ובנוסף, יפנה לגורמים שיפורטו להלן, לצורך מינוי נציג מטעמם בצוות:
א. אלר”ם-מקרפ”ר-רמ”ח ברה”ן.
ב. אכ”א-מקמצ”ר-רמ”ח אג”ם ומקצועות.
ג. מפצ”ר-תצ”ר.
20. מפקד היחידה יעדכן את רמ”ט אכ”א, על הקמת הצוות ועל התקדמות עבודתו.
21. צוות הטיפול באירוע ילווה את המשך הטיפול בחייל, עד שיוסר החשש למעשה אובדני על ידו.
22. צוות הטיפול ייבחן את מכלול אפשרויות הטיפול בחייל, לרבות האפשרויות המפורטות להלן:
א. הוראה על טיפול או על אשפוז כפוי ייתן הפסיכיאטר המחוזי בלבד, כאמור בחוק הטיפול בחולי נפש ובהנחיות מרכז ברה”ן.
ב. שחרור החייל מטעמי אי-התאמה (בפניו או שלא בפניו) – בהתאם להק”א 30-01-07.
ג. נעדר החייל מהשירות שלא ברשות – המשך הטיפול בחייל ייעשה, בהתאם לפקודות צה”ל העוסקות בטיפול בנפקדים ועריקים.
ד. הוראה על מעצר החייל כאמור, ייתן נציג הפרקליטות הצבאית בלבד.
23. לאחר סיום הטיפול באירוע, יכין מפקד היחידה סיכום המתעד את אופן הטיפול לצורך הפקת לקחים.
24. סיכום האירוע יועבר לרמ”ט אכ”א ולידיעת רמ”ח ברה”ן, התצ”ר וסגן הקמצ”ר.

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 34.0303 השתלמות תורנית לחיילים דתיים

34.0303 השתלמות תורנית לחיילים דתיים
תוקף סעיפים 1 עד 7 מה- 29 במאי 2006

כללי
1. באחריות הרבנות הצבאית לערוך השתלמות תורנית לחיילים דתיים בתדירות שלא תפחת מממוצע של יום אחד בחודש. את תוכן ההשתלמות תקבע הרבנות הצבאית הראשית.
2. ניתן לקיים את ההשתלמות במסגרת יחידתית. במקרה זה, מועדה ייקבע על ידי הרבנות הצבאית בתיאום עם מפקד היחידה.
3. על אף האמור בסעיף 2 לעיל, במחנות ובמתקנים רבי-יחידות, כהגדרתם בפ”מ 9.0103, ניתן לקיים השתלמות לכלל חיילי היחידות השוכנות במחנה או במתקן. במקרה זה, מועדה ייקבע על ידי הרבנות הצבאית בתיאום עם מפקד המחנה או המתקן.
4. באחריות סגל הדת היחידתי לפרסם את מועדי ההשתלמויות המיועדות לחיילי היחידה, בפקודות השגרה של היחידה, לפחות שבוע אחד לפני מועד קיום ההשתלמות.
5. מפקד החייל יאפשר לחייל להשתתף בהשתלמויות האמורות בתדירות של שלושה ימים, לפחות, על פני תקופה של שלושה חודשים.

חריגים
6. קצין בדרגת אל”ם ומעלה רשאי לאשר דחיית זכותו של חייל ביחידות הכפופות לו, כאמור בסעיף ‎5 לעיל, רק כשהדבר נדרש בשל פעילות מבצעית. דחייה כאמור עשויה להיות עד לתקופה של שלושה חודשים. בתום תקופת הדחייה יאפשר מפקד החייל לחייל להשתתף בהשתלמויות האמורות, במידת האפשר, נוסף על זכותו לפי סעיף 5 לעיל, במספר הימים אשר נמנעו מהחייל להשתתף בהם בשל הפעילות המבצעית.
בסעיף זה: “פעילות מבצעית” – פעילות לחימה, מארבים ופשיטות, לרבות סיוע ליחידות המבצעות פעילות זו.
7. נמצא החייל בקורס, וצורכי הקורס אינם מאפשרים לו לצאת להשתלמות או לקיים השתלמות במסגרת הקורס – רשאי המפקד הממונה על הקורס, שדרגתו אל”ם, לפחות, לדחות את יציאת החייל להשתלמות. הקצין האמור לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא לאחר שהתייעץ עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי. בתום תקופת הדחייה יאפשר מפקד החייל לחייל להשתתף בהשתלמויות האמורות, במידת האפשר, נוסף על זכותו לפי סעיף 5 לעיל, במספר הימים אשר נמנעו מהחייל להשתתף בהם בשל השתתפותו בקורס.

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 34.0201 שבתות, מועדים, חגים וימי צום

34.0201 שבתות, הימים הנוראים, מועדים, חגים וימי צום בצה”ל

תוקף סעיפים 1 עד 40 מה- 29 בדצמבר 2005

פרק א – כללי

  1. הוראות בדבר פעילות הצבא בשבתות, בימים הנוראים, במועדי ישראל ובחגי ישראל, מפורטות בהפ”ע 3.0903 ופקודה זו באה להשלים את האמור בה.

תוקף סעיף 1א רבתי  מה- 12 במארס 2007

1א.       הוראות בדבר זכויותיהם של חיילים בני העדות הלא-יהודיות מפורטות בפ”מ 34.0310.

  1. באחריות הרב הצבאי היחידתי, ובהיעדרו – סגל הדת, לפרסם את מועדי השבתות, המועדים, הימים הנוראים, החגים וימי הצום, את שעות כניסתם ויציאתם, את זמני התפילות ומשכיהן (כמפורט בפ”מ 34.0301) ואת זמני הטקסים הנערכים על-פי פקודה זו, בפקודות השגרה של היחידה, אשר יובאו לידיעת חיילי היחידה באחריות מפקדיהם.
  2. יש לשחרר את החיילים מפעילות, לפחות שעה לפני כניסת השבת, המועד והימים הנוראים, כך שיוכלו להשלים את כל הכנותיהם לימים אלו בטרם כניסתם.
  3. הוראות בדבר הופעה ולבוש בהתאם לדיני ישראל ולמסורת ישראל מעוגנות בפ”מ 33.0501 ובהק”א 33-05-01.

פרק ב – שבתות

  1. שבת מתחילה בכל יום שישי לפני שקיעת החמה ומסתיימת ביום שבת עם צאת הכוכבים.
  2. בכל יחידות צה”ל ובמתקניו בהם מתקיימות ארוחות סדירות ייערכו בליל שבת סעודות חגיגיות לכל חיילי היחידה, לפי מסורת ישראל.

פרק ג – הימים הנוראים

ראש השנה

  1. ראש השנה מתחיל בכל שנה ביום כ”ט באלול לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום ב’ בתשרי עם צאת הכוכבים.
  2. בכל יחידות צה”ל ובמתקניו בהם מתקיימות ארוחות סדירות ייערכו בימי ראש השנה, בערבים ובצהריים, סעודות חגיגיות לכל חיילי היחידה, לפי מסורת ישראל.

יום הכיפורים

  1. יום הכיפורים מתחיל בכל שנה ביום ט’ בתשרי, עשר דקות לפני שקיעת החמה, ומסתיים ביום י’ בתשרי עם צאת הכוכבים.
  2. ארוחת הערב לכלל החיילים בליל יום הכיפורים תוגש ביחידות צה”ל ובמתקניו שעה אחת, לפחות, לפני כניסת הצום, ותהווה סעודה מפסקת לחיילים הצמים.
  3. קנטינות, מזנונים, מטבחים וחדרי אוכל הפועלים במחנות ובמתקנים צבאיים יהיו נעולים ביום הכיפורים. מנת מזונם של החיילים אשר אינם צמים ביום הכיפורים תוכן בערב יום הכיפורים, לפני כניסת הצום.

פרק ד – מועדי ישראל

  1. בכל יחידות צה”ל ובמתקניו בהם מתקיימות ארוחות סדירות ייערכו בליל מועדי ישראל סעודות חגיגיות לכל חיילי היחידה, לפי מסורת ישראל.

חג הסוכות

  1. חג הסוכות מתחיל בכל שנה ביום י”ד בתשרי לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום כ”א בתשרי עם צאת הכוכבים.
  2. באחריות מפקד המחנה להקים סוכה ליד כל חדר אוכל, לפי דיני ישראל ובהתאם להנחיות הרב היחידתי, אשר תעמוד בכל ימי חג הסוכות. על היחידה להעמיד לרשות מפקד המחנה אמצעים מתאימים לצורך בניית הסוכה.
  3. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך, יתאפשר לאכול בסוכה בימי חג הסוכות.
  4. באחריות הרב היחידתי, ובהיעדרו – באחריות סגל הדת, לוודא שיהיו ארבעת המינים בבית הכנסת של היחידה.

שמיני עצרת (שמחת תורה)

  1. שמיני עצרת (שמחת תורה) מתחיל בכל שנה ביום כ”א בתשרי לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום כ”ב בתשרי עם צאת הכוכבים.

חג הפסח

  1. חג הפסח מתחיל בכל שנה ביום י”ד בניסן לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום כ”א בניסן עם צאת הכוכבים.
  2. מיום י”ג בניסן, בשעה 09:00, לא יימצא חמץ בבסיסי צה”ל ובמתקניו וזאת עד לצאת חג הפסח.
  3. בכל המטבחים ובחדרי האוכל שבבסיסי צה”ל ובמתקניו יבוער החמץ ויוכשרו כלי המטבח והאוכל עד ליום י”ב בניסן, בשעה 18:00.
  4. בשנה בה י”ד בניסן חל ביום שבת או ביום ראשון, רשאית הרבנות הצבאית הראשית להקדים את המועדים המצוינים בסעיפים 19 ו- 20 לעיל.
  5. בליל פסח, י”ד בניסן, יתקיים בכל יחידות צה”ל ובמתקניו סדר פסח מסורתי לכל חיילי היחידה. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך יתאפשר להשתתף בסדר הפסח.

חג השבועות

  1. חג השבועות מתחיל בכל שנה ביום ה’ בסיוון לפני שקיעת החמה ומסתיים למחרת ביום ו’ בסיוון עם צאת הכוכבים.

פרק ה – חגים

חג החנוכה

  1. חג החנוכה מתחיל בכל שנה בליל כ”ה בכסלו ומסתיים ביום ג’ בטבת.
  2. באחריות סגל הדת של היחידה לערוך בימי החנוכה טקס הדלקת נרות בכל יחידות צה”ל ומתקניו. אם אין ביחידה סגל דת, יישא באחריות האמורה קצין או נגד אשר מונה לכך על ידי מפקד היחידה. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך, יתאפשר להשתתף בטקס זה.

חג הפורים

  1. חג הפורים חל בכל שנה ביום י”ד באדר, ובירושלים – ביום ט”ו באדר. בשנה מעוברת, יחול החג בחודש אדר ב’. בשנה שבה ט”ו באדר חל בשבת, חל החג בירושלים ביום י”ד באדר.
  2. לחיילים החפצים בכך יתאפשר להשתתף בקריאת המגילה בחג הפורים, בהתאם לאמור בפ”מ 34.0301.

פרק ו – ימי צום

  1. כל חייל החפץ בכך רשאי לצום בכל אחד מימי הצום המפורטים בסעיף 9 לעיל ובסעיפים 31 ו- 32 להלן. חייל שצם ישוחרר מכל פעילות במשך שעות הצום.
  2. קצין הלוגיסטיקה היחידתי אחראי לדאוג לכך שלכל חייל שצם, תוגש ארוחה חמה לפני כניסת הצום ומיד בסיומו. מפקדו של חייל אשר צם בימי הצום כאמור, אחראי לכך שלחייל יתאפשר לסעוד סעודות אלה.
  3. בהתאם לאמור בהק”א 33-05-01, במהלך יום הכיפורים ותשעה באב רשאי כל חייל החפץ בכך לנעול נעליים שאין בהן חלקי עור.

צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז

  1. ימי הצום המפורטים להלן מתחילים עם עלות השחר בתאריכים המצוינים בצידם ומסתיימים 30 דקות לאחר שקיעת החמה:
    • א. צום גדליה – ג’ בתשרי (אם ג’ בתשרי חל בשבת, נדחה הצום ליום ראשון שלאחריו);
    • ב. עשרה בטבת – י’ בטבת;
    • ג. תענית אסתר – י”ג באדר (אם י”ג באדר חל בשבת, מוקדם הצום ליום חמישי שלפניו). בשנה מעוברת, חל הצום באדר ב’;
    • ד. שבעה עשר בתמוז – י”ז בתמוז (אם י”ז בתמוז חל בשבת, נדחה הצום ליום ראשון שלאחריו).

צום תשעה באב

  1. צום תשעה באב מתחיל ביום ח’ באב (אם תשעה באב חל בשבת, נדחה הצום ליום ראשון שלאחריו), עשר דקות לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום ט’ באב, 30 דקות לאחר שקיעת החמה.
  2. ארוחת הערב לכלל החיילים בליל תשעה באב תוגש ביחידות צה”ל ובמתקניו שעה אחת, לפחות, לפני כניסת הצום, ותהווה סעודה מפסקת לחיילים הצמים.
  3. בתשעה באב אין לקיים במחנות צה”ל ובמתקניו פעילות בידור, הווי או תרבות. כמו כן, קנטינות ומזנונים הפועלים במחנות צה”ל ובמתקניו יהיו נעולים ביום זה.

פרק ז – מעליות שבת

  1. בפרק זה: “מנגנון פיקוד שבת” – כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבניינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס”א-2001.
  2. בכל בניין, אשר הקמתו החלה לאחר יום 29 בדצמבר 2005, שבו מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת.
  3. בכל בניין שבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות מותקן מנגנון פיקוד שבת, תופעל המעלית כמעלית שבת בכל הקומות בשבתות, בימים הנוראים ובמועדי ישראל, למעט ימי חול המועד, מחצי שעה לפני כניסתם עד לחצי שעה לאחר יציאתם. באחריות מפקד הבניין או המתקן הצבאי לאפשר לכל חייל החפץ בכך את השימוש במעלית, אשר הופעלה כמעלית שבת.

פרק ח – חריגים

תוקף סעיף 37א רבתי  מה- 29 במאי 2006

37א.     בפרק זה: “פעילות מבצעית” – פעילות לחימה, מארבים ופשיטות, לרבות סיוע ליחידות המבצעות פעילות זו.

  1. על אף האמור בסעיפים 6, 8, 10, 12 ו- 22 לעיל, במחנות ובמתקנים רבי-יחידות, כהגדרתם בפ”מ 9.0103, ניתן לערוך סעודה או סדר פסח אחד לכל היחידות השוכנות במחנה ובמתקן – הכול בתנאי שלכל חיילי היחידות השוכנות במחנה או במתקן יש אפשרות להגיע לסעודה או לסדר הפסח באופן סביר ובמועדים שנקבעו לקיומם. במחנה או במתקן שבו קיימת יחידה המרוחקת ממקום קיום הסעודה או סדר הפסח יש לקיים סעודה או סדר הפסח גם ביחידה זו, בהתאם לאמור בסעיפים 6, 8, 10, 12 ו- 22 לעיל.
  2. קצין בדרגת אל”ם ומעלה מוסמך לאשר ביחידות הכפופות לו חריגה מהוראות פקודה זו כמפורט להלן:
    • א. לא לאפשר לחיילים להשתחרר מפעילות לפני כניסת השבת, המועד או הימים הנוראים, בהתאם לאמור בסעיף 3 לעיל;
    • ב. לא לקיים סעודה חגיגית או לא לאפשר לחייל להשתתף בסעודה חגיגית, בהתאם לאמור בסעיפים 6, 8 ו- 12 לעיל;
    • ג. לא להקים סוכה, בהתאם לאמור בסעיף 14 לעיל;
    • ד. לא לאפשר לחיילים לאכול בסוכה, בהתאם לאמור בסעיף 15 לעיל;
    • ה. לא לאפשר לחייל להשתתף בסדר פסח, בהתאם לאמור בסעיף 22 לעיל;
    • ו. לא לקיים טקס הדלקת נרות או לא לאפשר לחייל החפץ בכך להשתתף בטקס זה, בהתאם לאמור בסעיף 25 לעיל;
    • ז. לא להפעיל מעלית כמעלית שבת, בהתאם לאמור בסעיף 37 לעיל – לתקופה שלא תעלה על 96 שעות.
  3. קצין בדרגת אלוף ומעלה מוסמך לאשר ביחידות הכפופות לו חריגה מהוראות פקודה זו כמפורט להלן:
    • א. לא לקיים סעודה מפסקת, בהתאם לאמור בסעיפים 10 ו- 33 לעיל;
    • ב. לא לקיים סדר פסח, בהתאם לאמור בסעיף 22 לעיל;
    • ג. לא לשחרר מפעילות חייל שצם בימי הצום, בהתאם לאמור בסעיף 28 לעיל.

תוקף סעיף 41 מה- 29 במאי 2006

  1. לא יעשה קצין שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 39 לעיל אלא כשהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית, ולאחר שהתייעץ עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי. כן, לא יעשה קצין שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 40 לעיל, אלא כשהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית ולאחר שהתייעץ עם הרב הצבאי הראשי.
לכתבה >
פקודת מטכ”ל 35.0501 ציוד דת, אישי או יחידתי ותשמישי קבורה

35.0501 ציוד דת, אישי או יחידתי ותשמישי קבורה
כללי
1. ציוד דת יסופק ליחידות תחזוקה ע”י בסיס הרבנות הצבאית.
2. ציוד דת מתחלק לסוגים האלה:-
א. ציוד דת אישי, בהתאם לשיעורי התקן המתפרסמים בתקן אט”ל7000-.
ב. ציוד דת מתכלה, בהתאם לפירוט הניתן בנספח א’ לפקודה זו.
ג. ציוד דת מושאל, בהתאם לפירוט הניתן בנספח ב’ לפקודה זו.
ד. ציוד דת יחידתי, בהתאם לשיעורי התקן המתפרסמים בתקן אט”ל2000-.
ה. ציוד קבורה.

הזמנה
3. רב צבאי, קצין דת או רכז דת של יחידת תחזוקה, יזמין ציוד דת, מן הסוגים המפורטים בסעיף 2 סעיפי משנה א’ עד ה’ לעיל, מבסיס הרבנות הצבאית. ההזמנות יוגשו בהתאם לפ”מ 53.0101, לאישור הרבנות הצבאית-ענף הווי דתי, באמצעות הרבנות הצבאית במפקדה שלה כפופה היחידה.

קבלה
4. ציוד דת אישי, ציוד דת יחידתי או ציוד דת מושאל ינופק מבסיס הרבנות הצבאית באמצעות שובר הזמנה ניפוק וקבלה (טופס 1003), בהתאם לפ”מ 53.0102, מאושר ע”י הרבנות הצבאית – ענף הווי דתי. תוקפו של שובר זה הוא 21 יום מתאריך אישורו.

החסנה
5. ציוד דתי יוחסן ביחידה ע”י רב צבאי, קצין דת או רכז דת, בנפרד ולא יעורבב עם אפסניה אחרת, המוחסנת ביחידה.

אחריות
6. רב צבאי, קצין דת או רכז דת הוא האחראי על ציוד הדת המוחסן על ידו והנמצא ברשותו או באחריותו, בהתאם לאמור בפ”מ 52.0101.

ניפוק ציוד דת אישי לחיילים
7. חייל בשירות חובה, הנזקק לציוד דת אישי וטרם קיבל כזה בצה”ל, יפנה לרב הצבאי, לקצין הדת או לרכז הדת ביחידה ולאחר שהאחרון יבדוק ויוודא עפ”י טופס 1004 של החייל, כי החייל טרם קיבל ציוד דת אישי בצה”ל, ינפק לו את הציוד באמצעות שובר ניפוק ציוד אישי (טופס 1029) וירשום בתעודת הציוד האישי (טופס 1004) של החייל, שהציוד נופק.
8. חייל בשירות קבע, שטרם קיבל ציוד דת אישי בצה”ל ונזקק לו, ינופק לו הציוד כאמור בסעיף 7 לעיל, עפ”י דברתו בפני הרב הצבאי, קצין הדת או רכז הדת היחידתי, כי טרם קיבל ציוד כאמור בצה”ל (הואיל ולחייל בשירות קבע אין טופס 1004).
9. שובר ניפוק ציוד אישי (טופס 1029), כאמור בסעיפים 7 ו8- לעיל, ייערך בשני העתקים. בסוף כל חודש יסוכם וייחתם ע”י הרב הצבאי, קצין הדת או רכז הדת היחידתי ויועבר לקצין התחזוקה של היחידה והאחרון יפיצו כמפורט:-
א. המקור, עם תו מענ”א – למענ”א, לעדכון רישומי היחידה במחשב.
ב. ההעתק – לתיוק ביחידה.
10. ציוד דת אישי ינופק לחייל באופן חד פעמי בלבד, ללא החלפה עקב בלאי. במקרה של אובדן או נזק ינופק ציוד אחר רק לאחר שננקטו הפעולות, כאמור בפ”מ 52.0301.

ניפוק ציוד דת מתכלה
11. ציוד דת מתכלה, למעט מזוזות, ינופק ליחידות ע”י בסיס הרבנות הצבאית באמצעות שובר ריכוז ניפוק אפסניה נצרכת (טופס 1027), בהתאם לפ”מ 54.0104.
12. מזוזות ינופקו ליחידות ע”י בסיס הרבנות הצבאית באמצעות שובר ניפוק (טופס 1003) מאושר ע”י הרבנות הצבאית – ענף הווי דתי. עם קביעת המזוזות יערוך הרב הצבאי, קצין הדת או רכז הדת היחידתי טופס 1027, בהתאם להוראות מענ”א לעריכת טופס 1027, שישמש לעדכון רישומי היחידה במחשב.

ניפוק ציוד דת מושאל
13. הזמנה לציוד דת מושאל לחגים תוגש ע”י הרב הצבאי, קצין הדת או רכז הדת היחידתי לרבנות הצבאית במפקדת הפיקוד או החיל המתאים, לא יאוחר מ50- יום לפני החג.
14. הרבנות הצבאית במפקדת הפיקוד או החיל תרכז את ההזמנות ותעבירן לאישור הרבנות הצבאית-ענף הווי דת, לא יאוחר מ40- יום לפני החג, והאחרון יוציא למפקדת הפיקוד או החיל הקצאה כוללת לציוד, כאמור, בעבור כל יחידותיה.
15. הרב הצבאי במפקדת הפיקוד או החיל יאשר לכל יחידה, על שובר הזמנה (טופס 1003), את סוג הציוד והכמויות שישאילו לה. סה”כ הציוד שיאשר יהיה במסגרת ההקצאה שהועמדה לרשותו.
16. בתוך 15 יום מתום החג תחזיר היחידה לבסיס הרבנות הצבאית את כל הציוד שהושאל לה.
17. במקרה של פחת שאינו עולה על 20 אחוזים בציוד דת מושאל, המפורט בנספח ג’ לפקודה זו, תערוך היחידה שובר לזיכוי עצמי (טופס 1003), שיועבר לבסיס הרבנות הצבאית, עם מכתב חתום ע”י הרב הצבאי, קצין הדת או קצין התחזוקה של היחידה, ובו יפורטו הסיבות שגרמו לפחת. אם אישר בסיס הרבנות הצבאית את השובר, יועבר המקור, ע”י היחידה, למענ”א וישמש לעדכון רישומיה במחשב. אם לא אושר הזיכוי, כולו או חלקו, או אם הפחת עולה על 20 אחוזים, תפעל היחידה לגבי הציוד שזיכויו לא אושר בהתאם לפ”מ 52.0301.

ציוד דת יחידתי
18. ציוד דת יחידתי ינופק ע”י בסיס הרבנות הצבאית, על שובר הזמנה, ניפוק וקבלה (טופס 1003), מאושר ע”י הרבנות הצבאית-ענף הווי דתי. תוקפו של שובר זה הוא ל21- יום מתאריך אישורו.
19. ציוד דת יחידתי יועבר ע”י הרב הצבאי, קצין הדת או רכז הדת לבתי הכנסת של יחידתו והוא יוודא, שיינקטו אמצעים נאותים לשמירתו.
תוקף סעיפים 20 עד 24 מה2- פבר’ 86
20. ציוד דת יחידתי יירשם ביחידה כמקובל לגבי כל אפסניה אחרת, כמפורט בפ”מ 53.0201.
ספרי תורה יירשמו ביחידה לפי מספריהם הטבועים, כמפורט בפ”מ 53.0302 וייספרו ביחידה במסגרת ספירת צל”ם, אחת לשנה; הטיפול במקרה של חוסר או נזק ייעשה כמפורט בפ”מ 52.0301 לגבי צל”ם.
21. ציוד דת יחידתי, שהוא מעל לתקן, יוחזר ע”י היחידה לבסיס הרבנות הצבאית, בהתאם לפ”מ 53.0105.
22. ציוד דת יחידתי, שהפך לבלתי שמיש, יוחלף ע”י בסיס הרבנות הצבאית. במקרה של בלאי בלתי רגיל, יפעל בסיס הרבנות הצבאית בהתאם לפ”מ 52.0301.

ציוד קבורה
23. הזמנה וקבלה ביחידה –
א. יחידות תחזוקה יזמינו ציוד קבורה ע”י שובר הזמנה (טופס 1003), בהתאם לצורך ולהשלמת תקנים לחירום, ויוגש לאישור הרבנות הצבאית-ענף אישות וקבורה.
ב. הזמנת ציוד קבורה, מאושרת כאמור בסעיף משנה א’ לעיל, תועבר לבסיס הרבנות הצבאית, אשר ינפקו ליחידה בהתאם לפ”מ 53.0102.
24. זיכוי במקרה של שימוש בציוד קבורה או של ציוד אחר, ששימש לקבורת הנפטר, תערוך היחידה שובר לזיכוי עצמי (טופס 1003), בשני העתקים, שיאושר ע”י הרב הצבאי, במשבצת 14 לטופס (אישור הרשות המאשרת) ויופץ ע”י היחידה כמפורט:-
א. המקור, עם תו מענ”א – למענ”א, לעדכון הרישומים במחשב.
ב. העתק – יתויק ביחידה.

נספח א’ לפקודה 54.0109

ציוד דת מתכלה או נצרך
1. מזוזות.
2. נרות שבת.
3. נרות נשמה.
4. נרות חנוכה.
5. נרות הבדלה.
6. נרות כחול לבן.
7. נוי סוכה.
8. אתרוגים.
9. מגילת אסתר חד פעמי.

נספח ב’ לפקודה 54.0109

ציוד דת מושאל
1. סליחות.
2. קינות לתשעה באב.
3. מגילת אסתר (דפוס).
4.מגילות אסתר (קלף).
5. קיטלים.
6.שופרות.
7. ציוד הכשרה לפסח.
8. אביזרי ליל הסדר.
9. מחזורים לראש השנה ויוה”כ.
10. חנוכיות.

11. מחזורים לשלשת הרגלים.

12. סוכות מתקפלות.

13. סכך לנצח.

14. תיקון ליל שבועות.

נספח ג’ לפקודה 54.0109

ציוד מושאל שעליו מותר פחת עד 20%
1. קינוח לתשעה באב.
2. סליחות.
3. מחזורים לראש השנה.
4. מחזורים לשלושת הרגל.
5. מגילות אסתר (דפוס).
6. הגדות של פסח.
7. תיקון ליל שבועות.

חוזר מס’ 46

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 33.0145 איסור פגיעה על רקע מיני

33.0145 איסור פגיעה על רקע מיני

תוקף סעיפים 1 עד 50 מה- 16 באוקטובר 2007

הגדרות
1. בפקודה זו:
א. “הטרדה מינית” היא כל אחד מהמעשים המפורטים להלן:
1) סחיטה באיומים, כמשמעה בסעיף 428 לחוק העונשין, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
2) מעשים מגונים, כמשמעם בסעיפים 348 ו- 349 לחוק העונשין;
3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם שהראה לפוגע, כי אינו מעוניין בהן;
4) התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, המופנות לאדם שהראה לפוגע, כי אינו מעוניין בהן;
5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות לנטייתו המינית;
6) הצעות או התייחסויות, כאמור בסעיפים קטנים 3 או 4, המופנות למי מהמפורטים להלן ובנסיבות המפורטות בסעיפים קטנים אלו, גם אם לא הראה הנפגע לפוגע, כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, בנסיבות המפורטות להלן:
א) אדם במסגרת יחסי מטופל-מטפל;
ב) אדם במסגרת יחסי השירות או העבודה, תוך ניצול מרות ביחסי שירות או עבודה.
ב. “הראה” – במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות.
ג. “התייחסות” – בכתב, בעל-פה, באמצעות מצג חזותי או מצג שמע, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב או בהתנהגות.
ד. “התנכלות” – פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או בתביעה שהוגשו על הטרדה מינית.
ה. “חוק העונשין” – חוק העונשין, התשל”ז-1977.
ו. “חייל” – חייל או חיילת בכל דרגה בשירות חובה, בשירות קבע, בשירות מילואים פעיל, בשירות מילואים בתנאי קבע או בשירות חובה בתנאי קבע, עובד או עובדת צה”ל ועובד או עובדת בשליחות הצבא.
ז. “ממונה מטעם המפקד לטיפול בהטרדה מינית” – קצינת ת”ש או קצינה אחרת, שמינו מפקד היחידה או רע”ן הפרט; נוסף על תפקידה, לסייע למפקד היחידה בטיפול בנושא פגיעה על רקע מיני, לרבות ליווי חייל שהוטרד מינית (להלן: “הממונה”).
ח. “מסגרת יחסי שירות או עבודה” – מקום השירות או העבודה; מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם צה”ל תוך כדי שירות או עבודה.
ט. “מפקד יחידה” – מפקד יחידה בדרגת סא”ל ומעלה.
י. “מתלונן” – חייל המבקש להגיש תלונה אודות הטרדה מינית.
יא. “נילון” – מי שהתלונה בעניין ההטרדה המינית מופנית כנגדו.
יב. “ניצול מרות” – במישרין, בעקיפין, בגלוי או במרומז, תוך ניצול מעמדו של המפקד או של המעביד.
יג. “עו”ס פיקודית” – עובדת סוציאלית פיקודית המטפלת בחיילים ובחיילות שהוטרדו מינית.
יד. “ענייני עבודה” – קבלה לשירות, קבלה לעבודה, תנאי שירות ותנאי עבודה, לרבות התנאים הפיזיים הסביבתיים הקשורים למסגרת השירות או ליחסי העבודה, לרבות תורנויות צבאיות, שיבוץ בתפקידים וביחידות, קידום בשירות ובעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית או צבאית, פיטורים והתרת התחייבות לשירות קבע, פטור משירות צבאי, הטבות ותשלומים הניתנים לחיילים ולעובדים במסגרת העבודה, במסגרת פרישה משירות או מעבודה או לשחרור משירות.
טו. “פגיעה על רקע מיני” – לרבות, עבירת מין לפי חוק העונשין (אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה, ניסיון או קשירת קשר לביצועם וכד’), עבירת הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית או עבירה אחרת על רקע מיני לפי חוק העונשין או לפי החוק למניעת הטרדה מינית.
טז. “קצין הפרט” – רע”ן הפרט או הממונה מטעם אלוף הפיקוד; מפקד החיל או הזרוע או מפקד יחידת מעו”ז לטיפול באירועים של הטרדה מינית.

כללי
2. פקודה זו היא תקנון המפרט את אופן הטיפול בחייל שהיה קורבן לפגיעה על רקע מיני על-פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.

אחריות
3. יוהל”ן היא יועצתו של הרמטכ”ל לעניין גיבוש והטמעת המדיניות בנושא הפגיעה על רקע מיני, ותקיים בקרה על אופן הטמעתה ביחידות הצבא, באמצעות יוהל”ן-רע”ן קידום שוויון ההזדמנויות.
4. באחריות מפקד היחידה לפעול להטמעת פקודה זו והנורמות המעוגנות בה בקרב פקודיו, לבצע בקרה על מימושה ולדווח על כל אירוע של פגיעה על רקע מיני.
5. באחריות קצין הפרט, לפעול להטמעת הפקודה, לטפל באירועי פגיעה על רקע מיני, ולבצע בקרה אחר מימוש הפקודה בקרב היחידות שתחת סמכותו, בהתאם להנחיות יוהל”ן.
איסור הטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני והתנכלות
6. לא יטריד חייל מינית או יבצע פגיעה על רקע מיני ולא יתנכל לזולתו.
7. הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות פליליות ועוולות אזרחיות, בגינן ניתן יהיה לנקוט אחד או יותר מהצעדים המפורטים להלן:
א. העמדה לדין פלילי.
ב. העמדה לדין משמעתי.
ג. צעדים פיקודיים.
ד. הגשת תביעה נזיקית.

אופן הטיפול בחייל שהוטרד מינית
8. זכויות חייל שהוטרד מינית יהיו כמפורט להלן:
א. חייל שהוטרד מינית יהיה זכאי לטיפול ולהדרכה, כמפורט בסעיפים 9 עד 11. כמו כן, באפשרותו להגיש תלונה נגד הנילון, כמפורט בסעיפים 11 ו- 17.
ב. החייל רשאי לפנות ישירות לבית חולים או למרכז סיוע אזרחי לנפגעי תקיפה מינית לקבלת טיפול ראשוני, רפואי או פסיכולוגי.
פניית חייל לקבלת סיוע או טיפול
9. חייל שהוטרד מינית יכול לפנות לאחד הגורמים המפורטים להלן, לשם קבלת סיוע, טיפול, ליווי והדרכה:
א. הגורם הפיקודי: המפקד הישיר או מפקד היחידה.
ב. גורמי הפרט-ת”ש: רע”ן הפרט או הממונה מטעם המפקד לטיפול בהטרדה מינית.
ג. עו”ס הפיקודית.
ד. גורמי הרפואה: רופא היחידה, קצינת הרפואה הפיקודית (קר”פ) לנשים או קב”ן.
ה. הקו הפתוח לפניות בנושא הטרדה מינית הפועל בקצין פניות הציבור (להלן: “קפ”ץ”).
ו. יוהל”ן-ענף קידום שוויון ההזדמנויות-ראש מדור הפרט.
ז. גורם הנחשד בפגיעה על רקע מיני לא יטפל בחייל.
10. עובד צה”ל יוכל לפנות לגורמים המפורטים להלן לשם טיפול והדרכה:
א. מפקד היחידה או מפקדו, כאמור בסעיף זה.
ב. מרכז תע”ץ-העובדת הסוציאלית.
11. ביקש חייל להגיש תלונה על כי הוטרד מינית, כאמור בסעיפים 18 עד 20 – יוכל להעבירה לקצין הפרט, וזה יפעל בהתאם לאמור בסעיפים 21 עד 24 לפקודה זו. בנוסף, המקבל דיווח על הטרדה מינית מחייל, המבקש להגיש תלונה בעניין זה, יעביר את התלונה לקצין הפרט, וזה יפעל בהתאם לאמור בפקודה זו.
אופן הטיפול בחייל
12. דיווח חייל, כי הוטרד מינית לאחד מן הגורמים המנויים בסעיף 9, יהיה הטיפול בו, כמפורט להלן:
א. הטיפול וההדרכה יינתנו לחייל ללא-דיחוי, תוך התחשבות מרבית במצבו הנפשי והגופני.
ב. החייל יקבל הדרכה וייעוץ, בדבר דרכי הטיפול והפעולה העומדות לרשותו.
ג. החייל יופנה לטיפול קצין הפרט. כמו כן, תובא לידיעתו האפשרות לקבל טיפול רפואי או פסיכולוגי.
ד. הטיפול בחייל יתבצע תוך שמירה על סודיות מלאה, למעט אם חייב קצין הפרט או מי שמינה מטעמו לגלות מידע לצורך הטיפול עצמו או על-פי הפקודה או הדין.
13. חייל שדיווח, כי הוטרד מינית ילוּוה בכל שלבי הטיפול (לרבות, טיפול רפואי, שיבוץ מחדש וליווי למתקן חקירה) על ידי מלווה שמינה קצין הפרט – חייל, קצין או נגד. במידת הצורך, תקצה היחידה רכב לצרכי הסעת החייל ומלוויו.

שינוי שיבוץ
14. בסמכות קצין הפרט או יוהל”ן-רע”ן קידום שוויון ההזדמנויות להורות על שינוי שיבוצו של חייל שדיווח, כי הוטרד מינית. ההחלטה בעניין זה תתקבל לאחר שמיעת החייל ולאחר התייעצות עם מפקד היחידה הממונה.

חובת דיווח
15. חובת דיווח והתייעצות עם גורמים צבאיים תהיה כמפורט להלן:
א. קצין הפרט וקפ”ץ ידווחו ליוהל”ן-רע”ן קידום שוויון ההזדמנויות אודות כל פנייה או הטרדה מינית המובאת לידיעתם, וכן יעבירו דיווח חודשי מסכם אודות דיווחי הטרדה מינית שבסמכותם, בהתאם לנספח א’.
ב. מפקד או ממונה שהובאו לידיעתם פניה או דיווח על הטרדה מינית, ידווחו מייד לקצין הפרט ובהיעדרו – ליוהל”ן-רע”ן קידום שוויון ההזדמנויות, למפקד היחידה ולפרקליט. כל זאת, בכפוף לאמור בסעיפים ג ו- ה להלן.
ג. לא ייעשה דיווח כאמור למפקד היחידה, אם ביקש החייל לשמור את העניין בסוד, גם מפני מפקדו, או כאשר מפקד היחידה הוא הנילון. במקרה זה הגורם המדווח יציין בדיווח, כי לא הועבר דיווח למפקד היחידה אודות הפניה.
ד. חייל שפנה לקבלת סיוע, בהתאם לסעיף 9, אך מבקש שלא להתלונן או שלא יינקטו הליכים בשל תלונתו – רשאי המפקד או הממונה, שהפניה הובאה לידיעתם, לדווח על הפניה למפקד היחידה.
ה. חייל שפנה לקבלת סיוע, בהתאם לסעיף 9, אך מבקש שלא להתלונן או שלא יינקטו הליכים בשל תלונתו – המפקד או הממונה ידווחו בכל מקרה לפרקליט צבאי אודות הפניה האמורה, בלא למסור את פרטיו המזהים של המתלונן.
ו. במקרה המפורט בסעיף משנה ה, שבו מצאו המפקד או הממונה, כי האמור בדיווח מעורר חשש סביר לביצוע עבירה, הכרוכה במגע פיזי חמור, ימסרו אף על-פי כן, לפרקליט צבאי גם את פרטיו של החייל ויפעלו על-פי הוראותיו. הכול, בכפוף לאמור בסעיף 25, סעיף משנה ב.
ז. אחד מן הגורמים המנויים בסעיף 9 שהוא רופא היחידה, קר”פ הנשים או קב”ן רשאי להתייעץ עם העו”ס הפיקודית לגבי המשך הטיפול, מבלי למסור מידע מזהה לגבי החייל. כל אחד מן הגורמים המפורטים בסעיף זה וכן עו”ס, אליו פנה חייל לקבלת סיוע, ואשר סבר, כי קיים חשש להטרדה נוספת בעתיד, יתייעץ עם הפרקליט הצבאי בעניין זה.
ח. הוגשה התלונה כנגד עובד צה”ל והחייל ביקש לנקוט בהליך פיקודי או פלילי, ידווח הממונה לראש מרכז תע”ץ.
ט. אחת לשנה תעביר היוהל”ן לראש אמ”ש ולרמטכ”ל, את הנתונים שהצטברו ברשותה בנושא ההטרדה המינית בצה”ל.
אירוע שבו קיים חשש סביר למעשה אלימות על רקע מיני
16. באירוע שבו קיים חשש סביר למעשה אלימות על רקע מיני (אונס, מעשה סדום, ניסיון לבצעם וכיו”ב), נוסף על ההנחיות המפורטות בסעיפים 9 עד 26 לפקודה, יבוצעו הפעולות המפורטות להלן:
א. בכפוף להסכמתו, יועבר החייל מייד לחדר מיון בבית החולים הקרוב ביותר, באמצעות רכב היחידה ובליווי גורם, כמפורט בסעיף 13 לצורכי בדיקה רפואית, טיפול מונע ואיסוף ראיות. בסיום ההליך, יוחזר ליחידתו או לביתו, על-פי הנחיית הגורם הרפואי.
ב. הגורם אליו הגיע הדיווח, ידווח מייד לקצין הפרט על אודות האירוע.
ג. קצין הפרט יראיין את החייל ויפנה אותו מייד לעו”ס הפיקודית, במקביל או בסמוך לתום הטיפול הרפואי.
17. חובת דיווח לרשויות תהיה כמפורט להלן:
א. איש סגל רפואי שבדק חייל פצוע, ויש חשש סביר שהפציעה נובעת ממעשה אלימות על רקע מיני – יודיע על כך באופן מיידי לקצין הפרט ולבסיס מצ”ח. באם קיים חשד, כי הפוגע הינו אזרח תימסר הודעה על האירוע גם למשטרת ישראל.
ב. אם היה לאדם (לרבות, איש סגל רפואי) יסוד סביר לחשוב, כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע על ידי אחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם לפקיד הסעד, או למשטרה או למצ”ח ולהגיש תלונה נגד הפוגע.

אופן הטיפול בתלונה
18. חייל שמבקש להתלונן, כי הוטרד מינית על ידי גורם צבאי רשאי לבחור באחת משתי אפשרויות הבדיקה המפורטות להלן:
א. קבו”ד: הגשת תלונה שתיבדק במסגרת בדיקה של קצין בודק.
ב. הליך פלילי: הגשת תלונה למצ”ח או למשטרת ישראל (אם הנילון הוא אזרח).
19. כמו כן, רשאי חייל לנקוט הליך אזרחי ולהגיש, בהתאם לקבוע בחוק, תביעה בבית משפט נגד הפוגע או המתנכל.
20. על אף האמור לעיל, חייל המשרת שירות מוכר לפי סעיף 26א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב] התשמ”ו-1986 יפעל במקביל בשתי הדרכים המפורטות להלן:
א. יגיש תלונה בהתאם לתקנון של המסגרת האזרחית שבה הוא משרת, אלא אם הוטרד במסגרת צבאית או על ידי גורם צבאי, שאז יפעל על-פי המפורט בפקודה זו.
ב. יפנה ליוהל”ן-ראש מדור הפרט והביקורת – התלונה תירשם ותועבר לטיפול הגורם הרלוונטי.
קבלת תלונה אודות הטרדה מינית
21. קיבל קצין הפרט תלונה של חייל, כי הוטרד מינית, יפעל בהתאם למפורט בסעיפים 22 עד 25.
22. לצורך זה, יוכל קצין הפרט למנות אחראי מטעמו, בדרגת כתף סרן, לפחות, לטיפול בתלונה. על גורם זה יחולו כל החובות החלות על קצין הפרט, כמפורט בפקודה זו.
23. קצין הפרט, או מי שמינה מטעמו, לא יטפל בתלונה אם הוא בעל נגיעה אישית לנילון או מעורב בנושא התלונה, אלא יעביר את התלונה למפקדו.
24. ביקש חייל, המבקש להגיש תלונה, על כי הוטרד מינית, כי זו תימסר למפקדו ולא לקצין הפרט – יטפל המפקד בתלונה, כמפורט בפקודה זו, וכן יחולו עליו כל החובות החלים על קצין הפרט, כמפורט בפקודה זו. מפקד שקיבל תלונה כאמור, ידווח על כך לקצין הפרט, ויוכל להיוועץ בפרקליט לצורך זה.

אופן הטיפול בתלונה על ידי קצין הפרט
25. ראיון המתלונן, קבלת הדיווח או התלונה והעברתם יהיו כמפורט להלן:
א. קצין הפרט יזמן אליו מייד את המתלונן.
ב. התלונה תוגש בכתב או בעל פה. הוגשה תלונה בעל פה – תירשם מייד, בציון תאריך מסירתה, על ידי הגורם האחראי שבפניו הוגשה והמתלונן יחתום על הרישום כדי לאשר את תוכנו.
ג. הוגשה תלונה לממונה הנושא דרגת כתף נמוכה מדרגת סרן או לעו”ס הפיקודית, תועבר התלונה לקצין הפרט.
ד. קצין הפרט יפרט בפני המתלונן את ההליכים שבאפשרותו לנקוט, כמפורט בסעיף 18.
ה. בחר המתלונן לנקוט הליך פלילי – יעביר קצין הפרט את הרישום שערך למצ”ח, וידווח על כך לפרקליט.
ו. בחר המתלונן, כי תיערך בדיקה על ידי קצין בודק – ידווח קצין הפרט לפרקליט על התלונה, ויפעל על-פי הוראותיו, כמפורט להלן:
1) הורה הפרקליט הצבאי להעביר את התלונה למצ”ח – יפעל האחראי כמפורט בסעיף משנה ה;
2) הורה הפרקליט הצבאי על בדיקה באמצעות קצין בודק – ימנה קצין הפרט קצין בודק ויעביר אליו את הרישום, והוא יפעל בהתאם לפקודות הצבא בעניין זה, וכן בכפוף לאמור בסעיפים 27 עד 28. בסיום ההליך, יועבר תיק הקצין הבודק להחלטת הפרקליט;
3) הורה הפרקליט הצבאי לנקוט צעד אחר – יפעל קצין הפרט בהתאם להוראת הפרקליט הצבאי.
ז. הוגשה התלונה כנגד עובד צה”ל והמתלונן ביקש, כי תיערך בדיקה באמצעות קצין בודק או שיינקט הליך פלילי – יעביר קצין הפרט את הרישום שערך גם לראש מרכז תע”ץ.
בדיקה באמצעות קצין בודק
26. הורה פרקליט על עריכת בדיקה לבירור תלונת המתלונן ומונה קצין בודק לעריכת הבדיקה, תיערך בדיקה על ידי הקצין הבודק, וזה יפעל בהתאם לאמור בהוראות פ”מ 33.0304. למען הסר ספק, יודגש, כי כקצין בודק רשאי לשמש מי שעונה על התנאים הנקובים בפ”מ 33.0304.
27. ככל הניתן, ימונה כקצין בודק, קצין הנמנה עם היחידה, אליה שייך החייל המתלונן, בדרגת סא”ל, לפחות.
28. הקצין הבודק יעביר לפרקליט הצבאי את חומר הבדיקה וממצאיה, תוך עשרה ימים מקבלת התלונה לטיפולו, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הפרקליט הצבאי.
29. הפרקליט הצבאי יעביר את חוות דעתו לתיק הקצין הבודק גם לגורמים המפורטים להלן:
א. קצין הפרט.
ב. מפקד היחידה שבה משרת הנילון, לבד אם מפקד היחידה הוא הנילון.
ג. יוהל”ן-רמ”ד פרט.
30. מפקד היחידה שבה משרת הנילון, שקיבל את חוות דעת הפרקליט, או כל גורם אחר, שקיבל את חוות דעת הפרקליט, יפעל בהתאם לאמור בה וידווח על ביצוע הוראותיה לפרקליט הצבאי ולקצין הפרט.
חקירת התלונה באמצעות מצ”ח
31. בחר המתלונן להגיש תלונתו למצ”ח, חייב קצין הפרט להעבירה למצ”ח.
32. קצין הפרט, שקיבל מידע או תלונה לעניין אינוס, מעשה סדום או ניסיון לבצעם, ידווח על כך למצ”ח מיידית.
33. מתלונן ייחקר על ידי חוקר מצ”ח שהוכשר לכך.
34. מתלונן יהיה זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו במצ”ח, אלא אם כן סבר מפקד בסיס מצ”ח, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.
35. מפקד בסיס מצ”ח יוכל, על-פי שיקול דעתו, לתאם את נוכחותם של קצין הפרט, הממונה, עו”ס הפיקודית או קב”ן בחקירה, אם לפי בקשת החייל ואם לאו, בתנאי שהחייל הסכים לכך.
36. ניתנה חוות דעת פרקליט צבאי לתיק המצ”ח, יעביר הפרקליט את חוות דעתו גם לגורמים המפורטים בסעיף 29.
37. מפקד היחידה שבה משרת הנילון, שקיבל את חוות דעת הפרקליט, או כל גורם אחר, שקיבל את חוות הדעת הפרקליט, יפעל בהתאם לאמור בה וידווח על ביצוע הוראותיה לפרקליט הצבאי ולקצין הפרט.

דיווח למשטרת ישראל
38. במידה שהמקרה שהובא בפני קצין הפרט, התרחש בנסיבות שאינן נתונות לתחולת חוק השיפוט הצבאי, או שאינן בעלות זיקה לשירות הצבאי, יעביר קצין הפרט את התלונה למשטרת ישראל, בכפוף להסכמת המתלונן בלבד.
שיפוט בדין משמעתי
39. הורה הפרקליט הצבאי להעמיד את הנילון לדין משמעתי, יחולו הכללים המפורטים להלן:
א. “בעל הכשרה משפטית” – בסעיפי משנה ב ו- ג להלן, מי שרשום, זכאי להיות רשום בפנקס לשכת עורכי הדין או מי שהוא בעל השכלה משפטית גבוהה כאמור בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א-1961.
ב. שיפוט בדין משמעתי בגין מעשים המהווים פגיעה על רקע מיני, יתקיים על ידי קצין שיפוט בכיר בדרגת אל”ם, לפחות, בעל הכשרה משפטית או שעבר הכשרה מיוחדת, שקבע הפרקליט הצבאי הראשי, לשיפוט בעניינים אלו, שאינו נמנה עם היחידה שבה משרת הנילון. באישור פרקליט, ניתן להעמיד את הנילון בפני קצין שיפוט בכיר בדרגת אל”ם, לפחות, הנמנה עם יחידתו של הנילון, ובלבד שהוא בעל ההכשרה המפורטת בסעיף זה. ככלל, יימנו קציני השיפוט בסוג זה של עבירות עם הפיקוד או הסמכות, אליהם משתייך הנילון, אלא אם כן, קבע פרקליט צבאי אחרת.
ג. קצין בדרגת סא”ל, לפחות, העומד לדין משמעתי בגין מעשים המהווים פגיעה על רקע מיני, יישפט על ידי קצין שיפוט בדרגת תא”ל, לפחות, שקבע הפרקליט הצבאי הראשי לשיפוט בעניינים אלו.
ד. כפר הנילון באשמה, יזמן קצין השיפוט את המתלונן לצורך מתן עדות.
ה. במהלך הדיון לא יחקור קצין השיפוט ולא יאפשר חקירה של המתלונן שיש בה משום עלבון, הפחדה, הטעיה או ביוש שאינם לעניין הנידון ואינם הוגנים.
ו. קצין השיפוט לא יחקור ולא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של המתלונן, אלא אם כן מצא, כי איסור החקירה עלולה לגרום לנאשם עיוות דין.
ז. קצין השיפוט ינהל את הדיון תוך שמירה על כבודו של המתלונן.
ח. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות פ”מ 33.0302.

התרת התחייבות לשירות קבע
40. הורשע משרת קבע בבית דין צבאי בעבירה שמהותה הטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני או התנכלות – יחווה הפרקליט דעתו אם נוכח ההליכים המשפטיים שהתנהלו, יש ליזום כנגד משרת הקבע הליך של התרת התחייבות, על-פי הכללים והעילות המפורטים בהפ”ע 3.0501.
41. הורשע משרת קבע בדין משמעתי בעבירה שמהותה הטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני או
התנכלות – תפנה אמ”ש-מחלקת הסגל לפצ”ר או לסגנו, על מנת שיחווה דעתו, אם נוכח ההליכים המשפטיים שהתנהלו, יש ליזום הליך של התרת התחייבות, על-פי הכללים והעילות המפורטים בהפ”ע 3.0501.
42. משך הזמן המרבי לטיפול בהליכים לאחר הרשעת משרת קבע בבית דין צבאי או בדין משמעתי בעבירה שמהותה הטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני או התנכלות יהיה כמפורט להלן:
א. בהרשעה בבית דין – הפרקליט הצבאי יעביר דיווח על פסק הדין לאמ”ש-מחלקת הסגל וכן לפצ”ר או סגנו, לא יאוחר משבועיים מיום היות פסק הדין בבית הדין הצבאי חלוט.
ב. בהרשעה בדין משמעתי –
1) קצין השיפוט ידווח על תוצאות ההליך המשמעתי ויעביר את כל חומר ההליך, לרבות טופס התלונה (“טופס 630”), טופס ההנמקה ופרוטוקול הדיון לפרקליט הצבאי, לאמ”ש-מחלקת הסגל-ראש המנהל המתאים וליוהל”ן-רמ”ד פרט לא יאוחר משבעה ימים מיום השיפוט;
2) אמ”ש-מחלקת הסגל-המנהל המתאים יעביר את תוצאות ההליך וכל החומר שנתקבל אצלו לפצ”ר או לסגנו – ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלתם מקצין השיפוט.
ג. אמ”ש-רמ”ח הסגל יהא רשאי שלא לבקש חוות דעתו של הפצ”ר או סגנו בשאלת התרת התחייבותו של הנילון, במקרים המפורטים להלן:
1) מועד תום שירותו של משרת הקבע חל שלושה חודשים, לכל היותר, מיום ההרשעה ומשרת הקבע הביע הסכמתו לאי-הארכת שירותו;
2) משרת הקבע הביע הסכמתו להפסקת שירותו, בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום הרשעתו.
ד. הפצ”ר או סגנו, יעבירו את חוות-הדעת בשאלת הבאת עניינו של הנילון בפני הוועדה להתרת התחייבויות לא יאוחר משבועיים מיום קבלת כלל החומר הנוגע לעניין ללשכתם.
ה. המליץ הפצ”ר או סגנו על הבאת הנילון בפני הוועדה להתרת התחייבויות, תכונס הוועדה על ידי אמ”ש-מחלקת הסגל לא יאוחר מחודש ממועד קבלת חוות דעת הפצ”ר או סגנו.
43. בהתאם לתקנה 3(א)(2) לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) התשנ”ח-1998 יחול האמור בסעיף 11 להסכם הקיבוצי על עובדי צה”ל גם מקום בו מדובר בהטרדה מינית, פגיעה על רקע מיני או התנכלות, בין אם נידונה בדין משמעתי ובין אם נידונה בפני בית משפט.
44. הוגשה תלונה כנגד עובד צה”ל ובחר המתלונן לפתוח בהליך פלילי או פיקודי, רשאי ראש מרכז תע”ץ לפעול בהתאם לאמור בסעיף 11(א)(1) להסכם הקיבוצי.

חובת פרסום והסברה
45. הסברה לכוח-אדם סדיר – באחריות מפקד היחידה לערוך לכוח האדם הסדיר הסברה בנושא הטרדה מינית. הסברה כאמור תתבצע על-פי הדרישות המפורטות להלן:
א. “אוכלוסיית היעד” – בסעיף זה:
1) מפקדים – קצינים, קצינות, נגדים ונגדות;
2) חיילים – לרבות חיילות.
ב. הפרדת הסברות – ייערכו הסברות נפרדות בין המפקדים לבין החיילים, אלא אם התיר קצין הפרט לערכן במתכונת מאוחדת למפקדים ולחיילים.
ג. תדירות ההסברות – הסברה לכל אחת מהאוכלוסיות, חיילים ומפקדים, תיערך אחת לחצי שנה.
ד. מערך ההסברה – ההסברה תבוצע בהתבסס על מערך הסברה עדכני של יוהל”ן ועל בסיס הנחיות יוהל”ן-רע”ן קידום שוויון ההזדמנויות שיופצו מעת לעת.
ה. מעבירי ההסברה –
1) פתיחת ההסברה – הסברות למפקדים או לחיילים ייפתחו על ידי מפקד יחידת הרישום. מפקד יחידת הרישום יוכל למנות לצורך זה מפקד בדרגת כתף סא”ל, מפקד פלוגה בגדוד או מפקד מחלקה בבסיס הכשרה. פותח ההסברה ידגיש את המסר באשר למאבק צה”ל והיחידה בתופעת ההטרדה המינית ואת אחריותו ואת מחויבותו ליצור סביבה נטולת-הטרדות (“רוח המפקד”);
2) גוף ההסברה – את מערכי ההסברה של יוהל”ן יעביר קצין בדרגת רס”ן, לפחות, או נגד בדרגת רס”ב, לפחות, שמונה לצורך זה על ידי קצין הפרט או מפקד היחידה, או גורם אחר שאושר על ידי יוהל”ן-רע”ן קידום שוויון ההזדמנויות;
3) בסיום ההסברה יועבר פירוט של הגורמים הרלוונטיים ביחידה ומחוצה לה לטיפול בהטרדה מינית, ומסר בדבר חשיבות שמירת הכרטיסים או האיגרות המחולקים לחיילים במיטב בנושא הטרדה מינית.
ו. חובת דיווח – דוח על אופן ביצוע ההסברה ועל פרטיה (לרבות מספר המשתתפים, מערך ההסברה שהועבר, פרטי המפקד הבכיר שפתח את ההסברה, פרטי מעביר ההסברה, ביצוע ההסברה בהתאם למערך ההסברה של יוהל”ן ועוד) יועבר על גבי טופס דיווח המצורף בנספח ב’ לפקודה זו. את טפסי הדיווח יעבירו מעבירי ההסברה לקצין הפרט. העתקי טפסי הדיווח יישמרו ביחידה לרבות בתיק פק”ל היחידה, שנתיים מיום פעולת ההסברה, לצורך ביקורות.
ז. הסברה בהכשרות – הכשרות הטירונות, קורסי הפיקוד הזוטר והבכיר, והכשרות הקצונה בבה”ד 1 יכללו תוכן הסברה בנושא הטרדה מינית.

הסברה ליחידות מילואים ולמפקדיהן
46. אמ”ש-ראש עתכ”א מילואים הוא האחראי להביא פקודה זו לידיעת כלל המג”דים במילואים באמצעות הפצת איגרת בתיאום עם יוהל”ן, אחת לשנה.
47. אמ”ש-ראש עתכ”א מילואים יפיץ את האיגרת האמורה בסעיף 48 לכלל קציני השלישות הפיקודיים ולקציני כוח אדם מילואים ביחידות צה”ל המגייסות אנשי מילואים.
48. מפקד יחידת המילואים הוא האחראי להביא פקודה זו לידיעת המשרתים במילואים שבאחריותו (חיילים וחיילות, קצינים וקצינות, נגדים ונגדות, מתנדבים ומתנדבות) באמצעות שיחת הסברה שתועבר בתחילת שירות המילואים הפעיל לכלל חיילי המילואים המתגייסים לתקופה של למעלה משלושה ימים.

עובדי צה”ל
49. בנוסף לפעולות ההסברה המפורטות לעיל, לעובדי צה”ל יתאפשר להשתתף בשעות העבודה בפעולות הדרכה והסברה, שעניינן מניעת הטרדה מינית והתנכלות, שמארגן עתית ארגון עובדי צה”ל, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע במהלך התקין של העבודה.

בקרה
50. קצין הפרט יבצע בקרה באשר לביצוע הסברות ביחידות שתחת סמכותו.

נספח א
תיק הטרדה מינית – מדור פרט

פרטי המוטרד פרטי המטריד
שם פרטי: ____________________ שם פרטי:__________________
שם משפחה: __________________
מ.א.________________________ שם משפחה: ________________
מ.א./ת.ז.:__________________
דרגה: ______________________ דרגה: ____________________
סוג שרות: ___________________ סוג שרות: _________________
יחידה: _____________________ יחידה :____________________
פיקוד: _____________________ פיקוד:_____________________
תפקיד:_____________________ תפקיד:_____________________

תאריך האירוע: __________ מקום האירוע: ___________ סוג האירוע:_________

פרטי האירוע: ____________________________________________________
____________________________________________________
¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬
תאריך קבלת דיווח ראשוני במדור פרט ביוהל”ן:_____________________________
גורם מדווח ראשוני למדור פרט ביוהל”ן: __________________________________
תאריך דיווח גורם פרט פיקודי: _________________________________________
תאריך ראיון גורם פרט פיקודי: _________________________________________

ערוץ טיפול נבחר

 לא מעוניין בטיפול
 הגשת תלונה במשטרת ישראל
 הגשת תלונה בנציבות שירות המדינה
 עבר יחידה: האם החייל עבר יחידה: כן / לא לאן: ________
 טיפול עו”ס פיקודית/קב”ן: כן / לא
 טיפול יחידתי:
 שיחת הבהרה
 שיחת נזיפה
 דמ”ש
 הדחה מהיחידה
 הרחקה מתפקיד
 קצין
 תחקיר

הגשת תלונה במצ”ח

תאריך הגשת התלונה: _____________________________
מגיש התלונה: ___________________________________
מס’ תיק מצ”ח:__________________________________
תאריך סיום חקירה:______________________________
תאריך חוו”ד פרקליט:_____________________________
המלצת פרקליט: _________________________________
תוצאות טיפול: __________________________________
ועדה להתרת חוזים: ______________________________
תאריך סיום טיפול: ______________________________

נספח ב

תאריך:__________
יחידה: __________

לכבוד

הממונה על הטיפול בסוגיות הייחודיות לנשים בפיקוד/ בחיל/ בזרוע (רע”ן/רמ”ד פרט וכדומה)

טופס דיווח ביצוע הסברה בנושא הטרדה מינית

ההסברה הועברה בתאריך:____________
סוג ההסברה: למפקדים בלבד/לחיילים בלבד/למפקדים +חיילים

גורם פותח ההסברה*: _________________________________________
שם דרגה תפקיד

גורם מעביר ההסברה: _________________________________________
שם דרגה תפקיד
נוכחות:
סוג שירות מספר הנוכחים לא נכחו (מספרית) סה”כ המשרתים ביחידה
קצינים/ות
נגדים/ות
חוגרים/ות
עובדים/ות צה”ל
סה”כ

 יש לזכור כי על-פי פ”מ 33.0145 ההסברה הן לכלל החיילים והן לכלל המפקדים – ללא הבדלי מין.
 אופן השלמת ההסברה לחסרים : _____________________________

תוכן ההסברה:
ההסברה הועברה על-פי מערך ההסברה של יוהל”ן הנושא תאריך _________ / אחר: __________________

אם ההסברה הועברה על-פי מערך שאינו של יוהל”ן- האם כללה את נושאי החובה הבאים:
 רוח המפקד
 מהי הטרדה מינית
 החוק למניעת הטרדה מינית
 השפעות ההטרדה המינית
 גורמי הטיפול
 מדיניות צה”ל ופקודת מטכ”ל “איסור פגיעה על רקע מיני”
 מהי התרועעות אסורה (מערכת יחסים אינטימית בהסכמה אך אסורה)

 אופן השלמת הנושאים החסרים:_________________________________________
____________________________________________________________________¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬
מ.א שם דרגה תפקיד חתימה

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 61.0104 טיפול רפואי בחייל

61.0104 טיפול רפואי בחייל
תוקף סעיפים 1 עד 96 מה- 29 בדצמבר 2005

פרק א – הגדרות
1. בפקודה זו:
א. “בדיקה”, “בדיקה רפואית”, “טיפול”, “טיפול רפואי” – משמעם כמשמעות המונח “טיפול רפואי” בחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 (להלן: “חוק זכויות החולה”), ובהו”ק 300.001 “זכויות החולה בצה”ל”.
ב. “בדיקות רפואיות נוספות” – בדיקות מעבדה, בדיקות דימות, בדיקות רופאים מומחים, טיפולים שונים ואשפוז, וכל טיפול רפואי אחר שאליו מפנה הגורם הרפואי המטפל.
ג. “גורם ברה”ן” – עובד סוציאלי, פסיכולוג קליני או פסיכיאטר הפועל במסגרות המיועדות לטיפול בבעיות בריאות הנפש של חיילי צה”ל, בהתאם לסמכויות וההסמכות הנתונות לו, כמפורט בהו”ק 300.019 “חופשת מחלה – כללי מתן ימי מחלה והגבלות בכושר עבודה”.
ד. “גורם רפואי מטפל” – גורם הנותן טיפול רפואי לחייל, על-פי הסמכויות הנתונות לו בפקודה זו ובהוראות קרפ”ר.
ה. “חדר מיון” – מחלקה לרפואה דחופה בבית חולים.
ו. “יום ב” – יום שבו רופא או גורם אחר המוסמך לכך לפי פקודות הצבא, אישר שחייל מוגבל בכושר עבודתו או פטור מפעילות במסגרת תפקידו ביחידה. תוקפו של יום ב הוא מרגע קבלתו ועד השעה 08:00 למחרת. תוקפו של יום ב נוסף יהיה מהשעה שבה פג תוקפו של יום ב הקודם, ועד השעה 08:00 למחרת.
ז. “יום ג” – יום שבו רופא או גורם אחר המוסמך לכך לפי פקודות הצבא, אישר שחייל אינו כשיר לבצע כל פעילות, וזקוק למנוחה מלאה. תוקפו של יום ג הוא מרגע קבלתו ולמשך 24 שעות, ואם נסתיים במהלך יום העבודה יהיה תוקפו עד השעה 08:00 למחרת. תוקפו של יום ג נוסף יהיה מהשעה שבה פג תוקפו של יום ג הקודם, ועד השעה 08:00 למחרת.
ח. “יום ד” – יום שבו מפקד החייל, כהגדרתו בסעיף 72 לפקודה, אישר לחייל להיעדר מהשירות או אישר לו הקלה בשירות עקב בעיה שהחייל הגדירה כרפואית.
ט. “מצב חירום רפואי”, “מצב רפואי דחוף” – נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה לחייו, או קיימת סכנה כי תיגרם לאדם נכות חמורה או נכות בלתי-הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי.
י. “מִרפאה אֲזורית” – מרפאה המעניקה שירותי רפואה לחייל לאחר שעות העבודה או לחייל השוהה מחוץ ליחידתו, לרבות מרפאת מיון קדמי של ספק אזרחי המעניקה שירותי רפואה מטעם חיל הרפואה, על-פי הסכם שנכרת בינו לבין משרד הביטחון.
יא. “מתקן אשפוז” – חדר חולים או בית החלמה צבאי.
יב. “קצין רפואה” – לרבות קצין רפואת שיניים.
יג. “רופא היחידה” – רופא שהוא קצין רפואה האחראי לטיפול בחיילי היחידה, לרבות אזרח שהוסמך על ידי קרפ”ר או מי שהוסמך לכך מטעמו, לשמש כרופא יחידה לחיילי צה”ל, בהסכם שנחתם בין משרד הביטחון לבינו או עם מעסיקו.
יד. “רופא מומחה” – רופא שהוא קצין רפואה או רופא אזרחי שהם מומחים בתחום התמחות שהוכר על ידי הגורמים המוסמכים במדינת ישראל.
טו. “רשומה רפואית” – כמשמעה בחוק זכויות החולה ובהו”ק 300.001.
טז. “שעות פעילות” – כאמור בפ”מ 33.0201.

פרק ב – אי-תלות הגורם הרפואי המטפל
2. בטיפול רפואי בחייל, בשגרה ובאימונים, יהיה מחויב הגורם הרפואי המטפל, בראש ובראשונה, לבריאות החייל. הטיפול יינתן בהתאם לעקרונות הרפואה, לאתיקה המקצועית, לפקודות הצבא ולהוראות קרפ”ר.
3. חיל הרפואה הוא מוסד רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, והקרפ”ר הוא הסמכות המקצועית העליונה בצה”ל בענייני הרפואה ומנהל המוסד הרפואי. כמנהל המוסד הרפואי אחראי הקרפ”ר לקיים את כל החובות המוטלות על המוסד הרפואי בחוק זכויות החולה.

פרק ג – זכויות החייל לטיפול רפואי ולשירותי בריאות
4. חייל זכאי לטיפול רפואי ולשירותי בריאות מחיל הרפואה או ממי שפועל מטעמו, בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 (להלן: “חוק ביטוח בריאות ממלכתי”). היקף שירותי הבריאות נקבע על ידי הקרפ”ר.
5. כל חייל זכאי לטיפול רפואי לפי דרישתו בהקדם, כאמור בפקודה זו.
6. החייל זכאי לטיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית ואיכות הטיפול הרפואי, והן מבחינת יחסי האנוש.
7. מידע רפואי הנוגע לחייל יישמר בסוד, ולא יימסר אלא לאדם המוסמך לקבלו, כאמור בחוק זכויות החולה, בפקודה זו ובהוראות קרפ”ר.
8. הטיפול הרפואי יינתן לחייל, רק אם נתן לכך החייל הסכמה מדעת, כמשמעה בחוק זכויות החולה ובהו”ק 300.001. על אף האמור לעיל, יכול להינתן טיפול שלא בהסכמה, אך ורק אם נתקיימו התנאים הקבועים בחוק זכויות החולה או בחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955 (להלן: “חוק השיפוט הצבאי”), כמפורט בהו”ק 300.001.
9. אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכויות החייל על-פי חוק זכויות החולה, ומהאמור בהו”ק 300.001.

פרק ד – פנייה לטיפול רפואי וקביעת תור
טיפול רפואי דחוף
10. במצב חירום רפואי או במצב רפואי דחוף, יגיש גורם רפואי מטפל עזרה רפואית ללא כל התניה.
פניית חייל לטיפול
11. חייל המעוניין בטיפול רפואי, יפנה למפקדו או למי שהוסמך לכך על ידי המפקד, בהתאם לפקודות הקבע של היחידה.
12. המפקד או מי שהוסמך לכך על ידו, יפנה את החייל לטיפול במרפאה, בשעות פעילותה ובהתאם לפקודות הקבע של היחידה. ההפניה תיעשה כאמור בסעיפים 57 עד 61 להלן, וכמפורט להלן:
א. החובש יטפל בחייל בהתאם לסעיף 38 להלן.
ב. אם נמצא במרפאה רופא, זכאי החייל להיבדק על ידי רופא, בכפוף לאמור בסעיף 13 להלן.
ג. ביקש חייל להיבדק על ידי רופא, או פנה לחובש פעמיים בסמיכות בגלל אותה בעיה (על אף הטיפול שקיבל מהחובש) ייוועץ החובש ברופא, לגבי דחיפות ביצוע הבדיקה, בכפוף לאמור בסעיף 13 להלן.
13. ביקש החייל להיבדק על ידי רופא, לא ידחה את הטיפול למועד העולה על 24 שעות מהמועד שבו פנה החייל, אלא באישור הרופא. ההחלטה לדחות את הטיפול תתועד ביומן.
14. חייל המעוניין בטיפול רפואי שלא בשעות הפעילות של המרפאה, יופנה למרפאה הקרובה או למרפאה האזורית, על-פי פקודות הקבע של היחידה.

טיפול שיניים, פה ולסת
15. חייל זכאי לטיפול שיניים, פה ולסת בהתאם לדחיפות הבעיה.
16. חייל המעוניין בטיפול שיניים, פה ולסת, יפנה למפקדו או למי שהוסמך לכך מטעמו, בהתאם לפקודות הקבע של היחידה.
17. המפקד או מי שהוסמך לכך על ידו, יַפנה את החייל לטיפול במרפאת השיניים שבה מטופלים חיילי היחידה או למרפאת השיניים האזורית, בהתאם לפקודות הקבע של היחידה.
טיפול רפואי של חייל השוהה מחוץ ליחידתו
18. חייל השוהה מחוץ ליחידתו וזקוק לטיפול רפואי דחוף יפנה למרפאה האזורית.
19. חייל הזקוק לטיפול רפואי דחוף, עקב אחד מן המקרים המנויים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כמקרים שבהם ניתן פטור מתשלום בגין הפניה לחדר מיון (כמפורט להלן), ואשר אין באפשרותו להגיע למרפאה צבאית או למרפאה הנותנת שירותים לחיילי צה”ל, יפנה לחדר מיון בבית החולים הקרוב.
לעניין סעיף זה, המקרים שבהם ניתן פטור מתשלום בגין פנייה לחדר מיון, על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי: כל שבר חדש; פריקה חריפה של כתף או מרפק; פציעה הדורשת איחוי על ידי תפירה או אמצעי איחוי חלופי; שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה; חדירת גוף זר לעין; טיפול במחלות סרטן; טיפול במחלת דַמֶמֶת (המופיליה); אישה שנתקפה בצירי לידה; מי שפונה לבי”ח באמבולנס מד”א, מהרחוב או ממקום ציבורי אחר עקב אירוע פתאומי; חולי דיאליזה וכל מקרה אחר כפי שייקבע בחוק מעת לעת.
20. כשנתן את הטיפול הרפואי גורם שאינו גורם רפואי צבאי או שאינו גורם הפועל מטעם הצבא, יפנה החייל בהקדם לרופא היחידה, להמשך הטיפול, כמפורט בהו”ק 300.019, ובהתאם להוראות רופא חדר המיון.
21. קריטריונים להחזר הוצאות עבור ביקור במיון ייקבעו בהוראות קרפ”ר.
טיפול רפואי על ידי גורם רפואי שאינו פועל מטעם חר”פ
22. מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים 18 עד 21 לעיל, חייל לא יפנה לקבל טיפול רפואי מגורם שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, אלא כמפורט להלן:
א. חייל רשאי לפנות ביוזמתו ועל חשבונו אל רופא שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו כדי לקבל חוות דעת רפואית בלבד. חוות הדעת אינה מחייבת את צה”ל, כל עוד לא אומצה על ידי רופא צבאי. בחינת המלצה או חוות דעת שנתן רופא מומחה שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, תיעשה בהתאם למדיניות הקרפ”ר בנוגע לכיבוד המלצות רופא מומחה.
ב. חייל יוכל לקבל טיפול רפואי מגורם שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, באישור הסמכות הרפואית שהוסמכה לכך בהוראות קרפ”ר, ובהתאם לתנאי האישור.
23. על אף האמור לעיל, רשאי חייל לקבל את הטיפולים הרפואיים הבאים מגורם שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, ללא אישור גורם רפואי מטפל:
א. טיפול שיניים.
ב. כל חיסון שהחייל אינו זכאי לקבל מטעם חיל הרפואה.
ג. רפואה משלימה.
24. צה”ל ומשרד הביטחון לא יהיו אחראים בכל דרך שהיא לטיפול רפואי שנתן גורם שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו או לתוצאותיו, בין שניתן אישור לפי סעיף 22, סעיף משנה ב לעיל ובין שלא ניתן אישור כזה.
25. הוצאות הטיפול הרפואי הפרטי יחולו על החייל, למעט במקרים הקבועים בהו”ק 300.041 “נוהל מתן החזר כספי”.
26. הטיפול מהגורם הרפואי שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו יבוצע מחוץ לשעות הפעילות.
27. טיפול מגורם רפואי שאינו פועל במסגרת חיל הרפואה או מטעמו, שאישרה הסמכות הרפואית, כאמור בסעיף 22, סעיף משנה ב לעיל, והניתן, כולו או חלקו, בשעות הפעילות של יחידת החייל – יינתן בחופשת החייל (לרבות חופשת מחלה) או בתקופת דחיית שירות, כפי שנקבע בהו”ק 301.001 “פעולות רפואיות אלקטיביות” ולהו”ק 300.021 “טיפול רפואי פרטי – חיילים בשירות קבע”.
28. האמור לעיל אינו גורע מההסדרים המיוחדים לגבי טיפול רפואי בחייל בשל”ת או בחייל הנמצא בתפקיד בחוץ לארץ, הקבועים בהוראות קרפ”ר.
טיפול רפואי של חייל בשירות מילואים
29. בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל בשירות מילואים פעיל (להלן: “שמ”פ”) מבוטח בקופת החולים שבה הוא רשום. עם זאת, צה”ל בחר לתת טיפול רפואי לחייל בשמ”פ, כמפורט בהו”ק 302.006 “טיפול רפואי לחייל מילואים”. הטיפול הרפואי האמור בהתאם לאמור בפקודה זו, בשינויים המחויבים.
טיפול רפואי של חייל בשמ”פ ביום הגיוס
30. חייל מילואים שנקרא להתייצב לשמ”פ, בין לשמ”פ חודשי ובין לשמ”פ שנתי, וסבר שאינו יכול להתייצב לשירות או לבצע את שירות המילואים מסיבה בריאותית, יטופל כמפורט להלן:
א. החייל התייצב במקום שאליו נקרא בצו, וביקש להשתחרר מהשירות או לדחותו מסיבה רפואית, ייבדק על ידי רופא צבאי בהקדם.
ב. אין החייל מסוגל להתייצב ביחידתו לשם בדיקה רפואית, יפעל כמפורט להלן:
1) יפנה לרופאו האזרחי, כשהוא מצויד בספח האישור הרפואי (טופס 525), המצורף לצו הקריאה לשירות מילואים. למען הסר ספק, חייל כאמור אינו זכאי להיבדק במרפאה אזורית;
2) יודיע ליחידה שאינו יכול להתייצב מסיבות בריאותיות, ויעביר את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לרבות ספח האישור הרפואי (טופס 525) לרופא ביחידה, לא יאוחר מהשעה 13:00 ביום שנקבע להתייצב;
3) בהודעתו יצוינו הכתובת שבה הוא נמצא ומספר הטלפון שבו ניתן להשיגו.
31. רופא היחידה ומפקדה יפעלו על-פי סמכויותיהם, כמפורט בסעיפים 35 עד 37 וסעיפים 79 עד 80 להלן, בהתאמה.
32. למען הסר ספק, יובהר כי חייל אינו משוחרר משירות המילואים שאליו נקרא, ושירותו אינו נדחה, אלא אם כן שחרר אותו מפקדו, או שמפקדו דחה את שירותו.

פרק ה – סמכויות המטפלים
סמכויות רופא היחידה
סמכויות כלליות
33. רופא היחידה יקבל חיילים המבקשים טיפול רפואי, במרפאת היחידה, בשעות פעילותה הקבועות בפקודות הקבע של היחידה.
34. רופא היחידה יקבע בהתאם לאבחנה או לצורך בטיפול את הוראותיו לגבי החייל הנבדק, לרבות הוראה אחת או יותר מההוראות המפורטות להלן:
א. כשיר לתפקיד, בהתאם לפרופיל הרפואי הנוכחי, בלי הגבלה נוספת.
ב. כשיר לתפקיד, בהתאם לפרופיל הרפואי הנוכחי בהגבלות נוספות, כפי שיפרטן הרופא, ולמשך מספר ימים כפי שיקבע הרופא (ימי ב), כאמור בהו”ק 300.019.
ג. בלתי-כשיר לכל תפקיד וחייב להימצא במנוחה ולהימנע מכל פעילות, למשך ימים מספר, כפי שיקבע הרופא (ימי ג), כאמור בהו”ק 300.019. ימי המנוחה (ימי ג) יבוצעו ביחידה, בבית החייל או במקום אחר, לפי קביעת הרופא.
ד. חייב להתייצב במתקן אשפוז במועד שיקבע הרופא.
ה. מופנה לוועדה רפואית לשם בחינת הפרופיל וסעיפי הליקוי, עקב שינוי במצבו הבריאותי, כמפורט בפ”מ 32.0401.
ו. מוזמן לביקור במרפאת היחידה במועד שיקבע הרופא.
ז. מופנה לבדיקות רפואיות נוספות.
ח. מופנה לחדר מיון בבית חולים או למתקן אשפוז.
ט. הגבלת שעות העבודה של חייל בשירות קבע – כמפורט בפ”מ 33.0201.
סמכות לעניין חיילים בשמ”פ ביום הגיוס
35. בדק רופא היחידה חייל אשר פנה כאמור בסעיף 30, סעיף משנה א לעיל, יקבע הרופא אם החייל כשיר לשירות המילואים מבחינה רפואית.
36. רופא היחידה יבחן את המסמכים הרפואיים אשר העביר חייל המילואים כאמור בסעיף 30, סעיף משנה ב לעיל, ויקבע אם החייל כשיר לשירות המילואים מבחינה רפואית. מצא רופא היחידה כי אי-אפשר לקבוע אם החייל כשיר לשירות המילואים על סמך המסמכים שהעביר, יזמנו לבדיקה כאמור בסעיף 30, סעיף משנה א לעיל.
37. מצא הרופא כי החייל אינו כשיר לשירות המילואים מבחינה רפואית, יורה למפקד היחידה על התקופה הנחוצה לחייל להחלמה, ובמהלכה לא יבצע שמ”פ.

סמכויות חובש
38. חובש יקבל חיילים במרפאת היחידה, יטפל בהם לפי דחיפות רפואית ועל-פי סמכויותיו לפי הו”ק 200.001 “סמכויות החובש”, ויקבע תור לרופא, כאמור בפרק ד לפקודה זו.

סמכויות גורמים מטפלים נוספים
39. גורמים נוספים המטפלים בחייל, לרבות גורם ברה”ן, אח או אחות, בוגר רפואת חירום ופרמדיק – תהיה להם הסמכות לקבוע את כשירות החייל ולהורות על פינוי רפואי, כאמור בהוראות קרפ”ר, וכן סמכויות נוספות כקבוע בהוראות קרפ”ר.
התייחסות להמלצות רופא חדר המיון
40. התייחסות להמלצות רופא חדר המיון להורות על ימי מנוחה לחייל תיעשה כאמור בהו”ק 300.019 “כללי מתן ימי מחלה והגבלות בכושר עבודה”.
41. בחינת המלצה או חוות דעת שנתן רופא חדר המיון תיעשה בהתאם למדיניות הקרפ”ר בנוגע לכיבוד המלצות רופא מומחה.

טיפול רפואי בחייל על כורחו
42. טיפול בחייל על כורחו ייעשה בהתאם להוראות חוק זכויות החולה, חוק הטיפול בחולי נפש התשנ”א-1991, וחוק השיפוט הצבאי, לפי העניין, וכמפורט בהו”ק 300.001.
43. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 42 לעיל, לא יינתן לחייל טיפול רפואי (לרבות חיסון) על כורחו, בשגרה ובאימונים, שאינם מצב חירום רפואי או מצב רפואי דחוף, אלא אם כן אישר זאת הקרפ”ר או סגנו, לאחר שנועצו ביועץ המשפטי לחיל הרפואה.
סמכויות
44. הסמכויות הניתנות בפקודה זו לגורם רפואי מטפל יחידתי נתונות גם לכל גורם רפואי מטפל הממונה עליו במדרג הפיקודי או המקצועי.

פרק ו – תפקידי המטפלים
קיום הוראת גורם רפואי מטפל
45. מצא רופא היחידה כי המפקד אינו ממלא או אינו מתכוון למלא אחר הוראת גורם רפואי מטפל, באופן אשר יש בו כדי לסכן את חייו או את בריאותו של חייל או אדם אחר – ידווח על כך למפקד הרפואה הפיקודי, הזרועי או החילי, באמצעות שרשרת הפיקוד המקצועית, אשר יפעל אל מול גורמי הפיקוד הרלבנטיים על מנת שהוראת הגורם הרפואי המטפל תבוצע. במקביל, ידווח על כך רופא היחידה למפקד היחידה.
46. הייתה הוראת הגורם הרפואי המטפל, כאמור בסעיף 45 לעיל, הוראת מפקד הרפואה הפיקודי, הזרועי או החילי, יידע בכך את הקרפ”ר.
47. מפקד הרפואה הפיקודי, הזרועי או החילי (או הקרפ”ר, לפי העניין) יבחן את העניין, ואם מצא שיש באי-קיום הוראת הגורם הרפואי המטפל כדי לסכן חיים או בריאות, ידווח על האירוע ליועץ המשפטי לחיל הרפואה, ויעדכן בכך את רע”ן הרפואה במקרפ”ר.

פינוי רפואי
48. הורה הגורם הרפואי המטפל לפנות את החייל, ינחה הגורם הרפואי המטפל את מפקד החייל לגבי מועד הפינוי, דחיפותו, האופן שבו יפונה ולגבי הצורך בליווי החייל על ידי חייל אחר או על ידי גורם רפואי – הכול כאמור בהו”ק 300.005 “הסעת חיילים חולים ונפגעים”. הגורם הרפואי המטפל יעקוב אחר מילוי הוראותיו ויוודא את ביצוען. המפקד יפעל כאמור בסעיף 71 להלן.
49. במקרים דחופים, רשאי הגורם הרפואי המטפל לבצע את הפינוי הרפואי, שלא באמצעות מפקד החייל, ובלבד שהגורם הרפואי המטפל יודיע למפקד על הפינוי בהקדם.

הרישום הרפואי
50. הגורם הרפואי המטפל יתעד את הטיפול ברשומה הרפואית, כאמור בהוראות קרפ”ר.
51. נוהלי התיעוד הרפואי והעברת המידע בין מטפלים (לרבות ממצאים רפואיים חריגים ומידע רפואי רגיש) יפורטו בהוראות קרפ”ר.

חובת הסודיות הרפואית
52. רופא ישמור על סודיות המידע הרפואי של החייל על-פי כל דין. המפקד לא ידרוש מידע רפואי אישי על החייל, והרופא לא ימסור מידע זה, אלא בהתקיים החריגים הקבועים בדין.
53. סוגו של כל מסמך רפואי ייקבע בהתאם לאופי המסמך, ובמידת הצורך יצוין על המסמך “סודי רפואי – למכותב בלבד”. תוכן המסמך, כאמור, יובא לידיעתו של מטפל או לאדם אחר, לצורך טיפול בלבד או בהתקיים אחד החריגים לחובת הסודיות הרפואית המפורטים בדין, ובהו”ק 300.001, לרבות ומבלי למצות, בהתאם להסכמת המטופל.
54. הוראות שייתן הגורם הרפואי המטפל ביחידה לגבי חייל יימסרו למפקד החייל או לחייל אחר שהסמיך לכך המפקד, באמצעות טופס 102, כמפורט בסעיפים 57 עד 61 להלן.
55. מסירת מידע רפואי לחייל תיעשה כמפורט בפ”מ 61.0112 ובהו”ק 300.001.

שמירת הרצף הטיפולי
56. הגורם הרפואי המטפל אחראי לשמירת רצף הטיפול בחייל, ועליו לוודא את העברת המידע הרפואי הנדרש להמשך טיפול בחייל על ידי מטפליו האחרים. כן יוודא הגורם הרפואי המטפל את החזרת המידע הרפואי הנדרש ממטפלים אחרים.

העברת מידע נדרש למפקד
57. טופס 102 הוא טופס המיועד להפנות את החייל לטיפול רפואי ולהעביר את הוראות הגורם הרפואי המטפל אל המפקד. אין לרשום על גבי טופס זה ממצאים רפואיים, אבחנות רפואיות וכל מידע סודי רפואי אחר.
58. הפניית חייל לטיפול רפואי תיעשה באמצעות טופס 102.
59. החייל יעביר את טופס 102 לגורם המטפל. הגורם הרפואי המטפל יציין על גבי טופס 102 את ההוראות למפקד ולחייל, לרבות מתן ימי ב, מתן ימי ג, הפניות לבדיקות נוספות, וכל הוראה אחרת שבסמכות הגורם הרפואי המטפל לתת על-פי פקודה זו ולפי הוראות קרפ”ר.
60. הִפנה הגורם הרפואי המטפל לבדיקות נוספות, יציין הגורם הרפואי המטפל על גבי טופס 102 את מועד ההפניה. לא נקבע מועד כאמור, יציין הגורם הרפואי המטפל את מידת הדחיפות של ההפניה.
61. החייל יחזיר את טופס 102 למפקדו.

פרק ז – חובות המפקד
62. חובה על המפקד לבצע וליישם את ההוראות הרפואיות שנתן הגורם הרפואי המטפל.
63. היה למפקד ספק בדבר תוכן ההוראות שניתנו, היקפן או משמעותן, יפנה מייד עם קבלתן אל הגורם הרפואי המטפל שנתן אותן כדי לקבל הבהרות. אין בפנייה כאמור כדי לעכב את ביצוע ההוראות שניתנו כהווייתן.
64. אם סבור המפקד שיש סיבה כלשהי המצדיקה עיון מחדש בהוראות הרפואיות, רשאי הוא לפנות לרופא היחידה, ובהיעדרו – לסמכות הרפואית הממונה עליו, בדרך שימצא לנכון. אין בפנייה כאמור כדי לעכב את ביצוע ההוראות שניתנו כהווייתן.
65. מפקד היחידה יקבע מועדים סבירים ומספיקים לטיפול בחולים ביחידתו, כך שתתאפשר גישה זמינה לטיפול רפואי לכלל חיילי היחידה, כמפורט בפרק ד לפקודה זו.
66. מפקד יפנה חייל המעוניין בכך לבדיקה רפואית, כמפורט בסעיף 12 לעיל, כאמור בסעיפים 57 עד 61 לעיל.
67. החייל יפנה לביצוע בדיקות נוספות כמפורט להלן:
א. נקבע מועד לבדיקה נוספת על ידי הגורם הרפואי המטפל, יוודא מפקד החייל שהחייל יתייצב לבדיקה במועד שנקבע, כשברשותו הטפסים הדרושים לפי הנחיות הגורם הרפואי המטפל. למען הסר ספק יובהר כי המפקד לא ישנה מועד בדיקה, אשר קבע הגורם הרפואי המטפל, אלא באישור הגורם הרפואי המטפל.
ב. לא קבע הגורם הרפואי המטפל מועד לבדיקה, ישלח מפקד החייל את החייל לבדיקה, על-פי מידת הדחיפות שקבע הגורם הרפואי המטפל (כאמור בסעיף 60 לעיל), ולא יאוחר מ- 14 יום ממועד מתן ההפניה, אלא באישור הגורם הרפואי המטפל.
68. מפקד היחידה יהיה אחראי לקיום נהלים המבטיחים שחייל יחזיר למרפאת היחידה את התשובות ואת ממצאי הבדיקות הנוספות, כאמור בסעיף 88 להלן.
69. זימן רופא היחידה את החייל להמשך טיפול, יוודא מפקד החייל שהחייל יתייצב לבדיקה במועד שנקבע.
70. נקבע הצורך במתן חיסון, יוודא המפקד את התייצבות פקודיו כנדרש, במקום ובמועד שנקבעו למתן החיסון.
71. המפקד יהיה אחראי לביצוע פינוי רפואי של חייל בהתאם להנחיות הגורם הרפואי המטפל (כאמור בסעיף 48 לעיל). המפקד יעמיד לרשות החייל אמצעי הסעה הולמים וחיילים מלווים כנדרש, ובכפוף להנחיית הגורם הרפואי המטפל ביחידה, כמפורט בהו”ק 300.005.

פרק ח – סמכויות המפקד
סמכות המפקד למתן יום ד
72. לעניין פרק זה:
א. “מפקד” – מפקדו של החייל שהוא קצין בדרגת סגן, לפחות ונגד בדרגת רס”ב, לפחות.
ב. “חייל” – חייל בשירות סדיר כמשמעו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ”ו-1986.
73. המפקד רשאי לאשר לפקודו יום ד, כהגדרתו בסעיף 1, סעיף משנה ח לעיל.
74. יום ד יינתן בהתאם לצורך, ומשכּו לא יעלה על 24 שעות; הוא יסתיים, בכל מקרה, בשעה 8:00 בבוקר, ביום למחרת היום שניתן.
75. המפקד רשאי לתת לאותו חייל, לכל היותר, יום ד אחד, בשבעה ימים רצופים, ולכל היותר 10 ימי ד בשנה קלנדרית.
76. אין במתן יום ד כדי למנוע מהחייל פנייה לגורם רפואי מטפל במהלך היום או בסיומו.
77. אין במתן יום ד כדי למנוע מהמפקד להפנות את החייל לגורם רפואי מטפל, במהלך היום או בסיומו.
78. שליש היחידה יעקוב אחר רישום והזנת ימי ד, כמפורט בהוראות הקשל”ר.

דחייה או שחרור משירות מילואים מסיבות רפואיות ביום הגיוס
79. מפקד היחידה ידחה שירות מילואים או ישחרר את החייל משירות מילואים, בהתאם להוראות הגורם הרפואי המטפל, כאמור בסעיפים 35 עד 37 לעיל.
80. הוראות השלישות לעניין סמכות המפקד לשחרר משירות מילואים או לקרוא לשירות מילואים קבועות בהוראות הקשל”ר.

פרק ט – חובות החייל
81. חייל יקיים את הוראות הטיפול שהורה לו גורם רפואי מטפל, בכפוף לחובת הגורם הרפואי המטפל לקבל את הסכמתו מדעת לקבלת טיפול רפואי, כקבוע בסעיף 8 לעיל, וכמפורט בהו”ק 300.001.
82. חייל יקבל טיפול רפואי, לרבות חיסונים על ידי זריקה, הרכבה, בליעת תרופות או בכל דרך אחרת, בהתאם להוראת קצין רפואה ולהוראות חיל הרפואה, בכפוף לחובת הגורם הרפואי המטפל לקבל את הסכמתו מדעת לקבל טיפול רפואי, כקבוע בסעיף 8 לעיל, וכמפורט בהו”ק 300.001.
83. חייל יתייצב במתקן רפואה או במתקן אשפוז, אם ציווה עליו קצין הרפואה לעשות כן, וישהה בו עד שישחררו קצין הרפואה.
84. חייל יעבור כל בדיקה רפואית הדרושה לשם קביעת כושרו הרפואי לשירות או לשם קביעת מצבו הבריאותי, בכפוף לחובת הגורם הרפואי המטפל לקבל את הסכמתו מדעת לקבלת הטיפול הרפואי, כקבוע בסעיף 8 לעיל, וכמפורט בהו”ק 300.001.
85. סבר חייל שמפקדו אינו ממלא או אינו מתכוון למלא אחר הוראת גורם רפואי מטפל אשר ניתנה בעניינו, ייַדע בכך את רופא היחידה.
86. חייל שפנה לחדר מיון או שטיפל בו גורם שאינו גורם רפואי שהוא מטפל צבאי או שאינו פועל מטעם הצבא, ואין באפשרות החייל לפנות לאחר הטיפול לגורם רפואי שהוא מטפל צבאי, כאמור בסעיף 20 לעיל – יודיע על כך למפקדו, לשליש היחידה או לקצין העיר בהקדם, וימסור מידע על מקום שהותו בזמן היעדרו ועל הדרכים ליצירת קשר עימו בזמן זה.
87. חייל שפנה לחדר מיון, כאמור בסעיף 20 לעיל ובסעיף 86 לעיל, רשאי לפנות לרופא היחידה בבקשה לקבל התחייבות כספית לתשלום עבור הביקור בחדר המיון. לא פנה החייל לרופא היחידה, או שבקשתו לקבל התחייבות כספית כאמור לא אושרה בהתאם להוראות חיל הרפואה – החייל הוא האחראי להסדיר את חובו לבית החולים.
88. החייל ידווח על ממצאי הבדיקות הרפואיות כמפורט להלן:
א. החייל יעביר לידי הגורם הרפואי המטפל ביחידה את התשובות ואת הממצאים של הבדיקות הרפואיות שאליהן הפנה אותו גורם רפואי מטפל. בנוסף, יחזיר החייל את התשובות ואת הממצאים של הבדיקות הרפואיות שביצע שלא במסגרת הפניה מטעם גורם רפואי מטפל.
ב. החייל יחזיר את התשובות ואת הממצאים כאמור בסעיף משנה א לעיל במועד שקבע הרופא. אם לא נקבע מועד – בתוך 48 שעות ממועד קבלתן או ממועד חזרתו ליחידה – הכול לפי המאוחר מביניהם.
89. צה”ל אינו מספק שירותי בריאות לחייל הנמצא בחו”ל שלא בתפקיד. חייל היוצא לחו”ל שלא בתפקיד יבטח עצמו, על חשבונו, בביטוח רפואי פרטי המכסה את הפעילות שהוא מבצע בחו”ל.
90. חייל השוהה במרפאה ינהג בהתאם לפקודות הקבע של המרפאה, כפי שיפורסמו במרפאה מעת לעת.
91. חייל שנפגע בתאונת דרכים אזרחית ידווח על כך בהקדם למשטרת ישראל ולגורם המטפל ביחידה.

פרק י – שונות
92. הוראות העוסקות במיון רפואי ובקביעת כושר בריאותי לשירות מפורטות בפ”מ 32.0401 ובפ”מ 32.0402.
93. הוראות מיוחדות לטיפול בחיילות, נוסף על האמור בפקודה זו, מפורטות בהו”ק 300.006 “טיפול רפואי לחיילת”.
94. הוראות לשחרור חייל מטעמים רפואיים והנוהל להגשת תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון מפורטים בפ”מ 38.0122.
95. הוראות למילוי דוח פציעה מפורטות בפ”מ 38.0102.
96. הקרפ”ר מוסמך לקבוע הוראות בדבר אופן ביצועה של פקודה זו.

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 1.0124 – פרס הרמטכ”ל ליחידות מצטיינות

כללי
1. פרס הרמטכ”ל ליחידות מצטיינות מוענק מידי שנה, בסמוך לראש השנה, בסוף חודש תשרי או בתחילת חודש חשון, בהתאם להחלטת הרמטכ”ל.
2. היחידות המצטיינות נקבעות בידי ועדה, שתמונה לצורך זה מידי שנה, בחודש תמוז, בידי הרמטכ”ל. הוועדה תמליץ על יחידות אלה לרמטכ”ל.

הרכב הוועדה
3. בראש הוועדה עומד אלוף שנקבע לכך בידי הרמטכ”ל.
4. חברי הוועדה:-
א. רע”ן כוננות וכשירות באט”ל.
ב. קמ”ן מז”י או רמ”ח בטיחות במז”י.
ג. רמ”ח בו”ם באג”ם.
ד. רמ”ח תוה”ד באג”ם.
ה. סגן קשל”ר.
ו. נציג חיל האוויר.
ז. נציג חיל הים.

אופן בחירת היחידות המצטיינות
5. היחידות המצטיינות ייבחרו מבין היחידות והבסיסים ברמת חטיבה ובה”ד או יחידות אחרות, שמפקדיהן בדרגת אל”ם.
6. היחידות והבסיסים יחולקו לשני בתים על פי אופי היחידה, תנאי השירות בה וסוגי פעילותה, כמפורט בהק”א ק32-04-01-, ואלה הם:-
א. בית א’ – יחידות שדה.
ב. בית ב’ – יחידות עורפיות.
7. מפקדי הפיקודים, מפקדי הזרועות וראשי אגפים במטכ”ל ימליצו בפני הוועדה על היחידות, שהצטיינו במילוי תפקידן בשנה שחלפה, על פי ההקצאה שבנספח א’ לפקודה זו, עד סוף חודש תמוז, או עד מועד אחר, שתקבע הוועדה. הוועדה תשלח טופסי המלצה לסמכויות השונות.
8. הוועדה תקבע את היחידות המצטיינות בצה”ל כך:-
א. מקום ראשון ומקום שני בכל בית.

ב. יתר היחידות המצטיינות בכל בית.
9. בתוקף תפקידה רשאית הוועדה להיפגש עם מפקדים, להזמין בעלי תפקידים שונים לדיוניה ולערוך ביקורות נוספות ביחידות השונות.

נושא הבחינה ואופן חישוב הציון
10. נושאי אג”ם (40 אחוזים מהציון):-
א. ביצוע משימות היחידה במשך השנה.
ב. מוכנות היחידה לביצוע משימותיה במלחמה.
ג. רמת הגיוס והכוננות.
ד. רמת האימונים ורמת ההדרכה.
ה. נושאי הכשירות הקרבית והכשירות המבצעית.
ו. ביטחון מידע, ביטחון קשר ואבטחת מחנות.
ז. בטיחות באימונים.
11. נושאי אט”ל (25 אחוזים מהציון):-
א. רמת התחזוקה, הכוננות והכשירות ביחידה.
ב. מערך הרפואה ביחידה.
ג. אחזקה וכשירות ציוד חי”ח.
ד. שירותים לפרט ומנהלה אפסנאית.
ה. אחזקה וכשירות ציוד חי”ק.
ו. חיסכון וייעול.
ז. מניעת שריפות.
12. נושאי אכ”א (25 אחוזים מהציון):-
א. רמת האיוש וכשירות בעלי התפקידים.
ב. קיום פקודות הצבא בנושאי משמעת הפרט והמשמעת ביחידה.
ג. משמעת נהיגה ובטיחות בדרכים לרבות תאונות דרכים.
ד. הטיפול בפרט.
ה. חינוך.
ו. שליטה בתנועת כוח אדם.
ז. החתמה לקבע והמוראל ביחידה.
13. התרשמות כללית של הוועדה (10 אחוזים מהציון).
14. בנספח ב’ מובאים הנושאים, שתבחן הוועדה לצורך בחירת היחידות, המועמדות לפרס הרמטכ”ל.
פרס ותעודות
15. יחידות במקום הראשון והשני בכל בית יזכו בפרס. מהות הפרס תסוכם בין רמ”ח פרט באכ”א ליועץ הכספי לרמטכ”ל.
16. פרס כספי:-
א. אם סוכם שהפרס שיינתן ליחידות המצטיינות הוא פרס כספי, כאמור לעיל, הוא ישמש את היחידות המצטיינות לקיום הרווחה ביחידה ולשיפור תנאי השירות של החיילים (כגון: אביזרי מועדון, שיפור חזות היחידה וכד’) אולם לא ירכשו בו ציוד משרדי או ציוד המנופק בידי צה”ל.
ב. יחידות מצטיינות יוכלו להשתמש בפרס הכספי שקיבלו למטרות האמורות לעיל רק לאחר שיקבלו לכך את אישורו של רמ”ח פרט באכ”א.
17. לכל היחידות המצטיינות יוענקו תעודות הצטיינות.

טקס הענקת פרס הרמטכ”ל
18. הפרס יוענק בידי הרמטכ”ל בטקס רשמי בהשתתפות מפקדי היחידות, הזרועות, האגפים והחילות ובהשתתפות פורום המטה הכללי.
19. אכ”א – פרט אחראי לארגון הטקס.

נספח א’ לפקודה 1.0124

מספר היחידות העולות לגמר מכל סמכות
מספר
הסמכות מבית א’ מבית ב’
סודר
1. פיקוד הצפון 2 1
2. פיקוד המרכז 2 1
3. פיקוד הדרום 1 1
4. מז”י 2 1
5. אכ”א – 1
6. אט”ל – 3
7. אמ”ן 1 (מבית א’ או מבית ב’)

8. אג”ם – תוה”ד 1 (מבית א’ או מבית ב’)

9. מפקדת חיל האוויר 3 (מבית א’ או מבית ב’)

10. מפקדת חיל הים 1 (מבית א’ או מבית ב’)

נספח ב’ לפקודה 1.0124

מקורות לבחינת היחידות
1. מקורות לאיסוף מידע בתחום המוכנות המבצעית:-
א. ביקורות:-
1) מבקר המדינה.
2) מבקר מערכת הביטחון.
3) אג”ם – בו”ם.
4) אמ”ץ – חטיבת מבצעים.
ב. אימונים:-
1. מרא”ם או באלי”ש.
א. אימוני מפקדות (סיכום).
1) אימון מרא”ם (מפאו”ג וחטיבות).
2) אימון מאמ”ח (מפח”טים).
ב. תרח”טים (סיכומי תרגילים באלי”ש – יחידת מילואים).
1) תרח”ט חי”ר (מפקדת חי”ר).
2) תרח”ט שריון (מפקדת שריון).
2) תו”פ:-
א) ביקורות באימונים ביח”ש – סיכומי ביקורות/ביקורים מטעם רע”ן תו”ל מתאימים (רמת גדוד, חטיבה).
ב) ביקורות בתרגילים או באימונים – במפאו”ג.
ג) דוחות על תאונות אימונים ורכב – דיווח רע”ן בטיחות, תו”פ.
ד) סיכומי תרגילים (יחידות פיקוד מז”י).
ה) דוחות מסכמים של קציני חיל ראשיים – תרגילים פלוגתיים, כוחני פלוגה, כשירות צוותית.
3) אימונים:-
דוחות על ניצול שע”ם, דוחות על ניצול ימ”ם לאימונים (מול הקצאות אימונים ולא דיווח אוטומטי).
4) חוו”ד מז”י (ליחידות שדה):-
סיכומי אימון מחלקות מקצועיות (חטיבה, אוגדה) (קשר, חמ”ן, תחזוקה וכו’).
ג. פעילות מבצעית:-
1) חוות דעת של מפקדי גזרות תע”ם (פיקודים מרחביים).
2) תחקירים לאחר ביצוע של מבצעים (אמ”ץ – חטיבת מבצעים).
ד. משמעת מבצעית (תאונות, כמעט תאונה):-
1) בטיחות באימונים (מז”י, תו”פ, ח”א, ח”י).
2) שמירה על כללי בטיחות.
3) בקרת ביטחון קשר (עיט).
4) דוחות ניצול שע”ם וימ”ם לאימונים (מז”י).
5) חוות דעת של קב”ט הפיקוד או של קב”ט החיל.
2. מקורות לאיסוף מידע בתחום הכשירות האט”לית (במפקדות החילות בפיקודים המרחביים):-
א. תחזוקה:-
1) ציוני ביקורת מטכ”ל – אט”ל.
2) ייעול וחיסכון.
3) בדיקה מדגמית של אחסנה יבשה ביחידות.
4) אבדנים וביצוע ספירות.
ב. אחזקה – חימוש:-
1) ציוני ביקורות חי”ח.
2) נשק ותחמושת.
3) תכנית עבודה – תכנון מול ביצוע.
4) טיפול להשלמת כו”כ.
ג. קשר:-
1) ציוני ביקורת חי”ק.
2) תכנית עבודה – תכנון מול ביצוע.
ד. רפואה:-
1) ציוני ביקורת חר”פ.
2) ציוני ביקורת בריאות בצבא.
3) מרפאה ותאג”ד ורכב פינוי.
ה. מקחת”ר:-
1) שירותים לפרט (מזון, מגורים וכד’)
2) ממוצע ציוני ביקורותכיבוי אש.
3) מש”קים ביחידה.
3. מקורות לאיסוף מידע בנושאי אכ”א:-
א. ביקורת אכ”א – בחינת רמת השלישות והטיפול בפרט ביחידה כולל נושאי המשמעת, החינוך,
הח”ן והרבנות.
ב. ביקורות בטיחות בדרכים – בדיקת התארגנות היחידה בנושא הבטיחות בדרכים.
ג. דו”ח מקמצ”ר – נתונים סטיסטיים של עבירות משמעת, הופעה ועבירות תנועה.
ד. עבירות פליליות או חקירות מצ”ח.
ה. ביקורת מת”ש – תמונת מצב של ניהול כספי היחידה וניצול ימ”ם.
ו. ביקורות מדור גיוס חירום – בדיקת רשתות הגיוס (בשילוב אמ”ץ – חטיבת מבצעים).
ז. דוח רג”מ – דוח רמת גוף מדווח בנושא ועדכניות העברת המידע בידי היחידה (מופק בידי
מקשל”ר) ושלמותה.
ח. מצבת נפקדים ועריקים (נתוני מחשב).

סוף פרק משנה 9

לכתבה >