מיהו עורך דין צבאי?

מיהו עורך דין צבאי ?

בעבר עורך דין צבאי היה מי שהוסמך להופיע בפני בתי דין צבאיים. החל משנת 2017 יכול כל עורך דין לייצג בבית דין צבאי. אבל לא כל עורך דין יודע לייצג בפני בית דין צבאי או בפני רשויות הצבא!! בטרם תשכרו שירותיו של עו”ד נכון יהא לברר מידת ניסיונו בתחום הצבאי, רקע צבאי קודם כעורך דין בפרקליטות הצבאית, ושנות עיסוק בתחום הספציפי הזה.

עורך דין צבאי הוא עורך דין שתפקידו להגן על זכויות החייל ולייצגו בפני בית הדין הצבאי או רשויות הצבא. עורכי הדין בחברת עו”ד צבאי קרדונר התמחו בענייני צבא ופלילים ושרתו שירות ארוך במסגרת הפרקליטות הצבאית, ומכאן ניסיונם העשיר בן כ-20 שנים בתחום המשפט הצבאי-

עורך דין צבאי ונוטריון רוני קרדונר התמחה אצל הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, האלוף אביחי מנדלבליט [כיום משמש כמזכיר הממשלה]. בוגר קורס קצינים בבה”ד 1, ובוגר קורס קציני משפטים בבית הספר למשפט צבאי בצריפין וכן קורס קציני משפטים מתקדם לקצינים בדרגת סרן. עבר השתלמויות רוחביות וממוקדות בדין הצבאי והמשפט הבינלאומי. בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. סיים חוק לימודיו בשנת 1999 והתגייס לפרקליטות הצבאית במסלול העתודה, שם שירת בחובה ובקבע בשורות הפרקליטות והסנגוריה הצבאית. החל מגיל 21 עוסק עו”ד קרדונר בתחום הדין הצבאי, וגם לאחר שחרורו ממשיך הוא לשרת במילואים בסנגוריה הצבאית בתיקי מצ”ח מורכבים וחמורים וגם כיועץ משפטי אופרטיבי בתחום הדין הצבאי והמשפט הבינלאומי לרבות כיועץ משפטי באוגדת מילואים וכיום באוגדה סדירה. עו”ד צבאי ונוטריון קרדונר הינו בדרגת רס”ן במילואים המבצע כ-40 ימי מילואים בשנה וזכה להכרה כקצין מצטיין במערך המילואים של הפרקליטות הצבאית לשנת 2013.

עורכת דין צבאית אודליה קרדונר התמחתה אצל הסניגורית הצבאית הראשית, אל”מ אורנה דוד, בוגרת קורס קצינים בבה”ד 1, בוגרת קורס קציני משפטים בבית הספר למשפט צבאי בצריפין, ועברה השתלמויות רבות בדין הצבאי. במסגרת תפקידה הכינה את תוכנית החניכה של פרקליטות עריקים לקצינים חדשים במערך. בוגרת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2005 התגייסה לפרקליטות צבאית במסגרת מסלול העתודה, והחל מגיל 21 עוסקת עו”ד קרדונר בתחום הדין הצבאי, היא שירתה כסנגורית צבאית בפיקוד דרום וזרוע היבשה, תובעת צבאית בבית המשפט באיו”ש ותובעת בכירה טיפלה בתיקים פלילים חמורים. בתפקידה האחרון שרתה כממונה עריקים בבית הירוק ביפו עם מינוי פרקליט. לעורכת דין צבאי אודליה קרדונר נסיון רב בתיקי עריקים ומצ”ח, והיא מנהלת את תחום הדין הצבאי במשרד.

עורך דין צבאי הוא מי שבקיא בחוק השיפוט הצבאי וההליכים המשפטיים, והמכיר את המערכת הצבאית באופן אשר יסייע לו לייצג את לקוחו. עורך דין צבאי מומחה חייב להיות בקיא ברזי חוק השיפוט הצבאי, להכיר את מדיניות הפרקליטות הצבאית בנוגע לעבירות מסויימות, ולהכיר את פסיקת בתי הדין הצבאיים והלכות בית הדין הצבאי לערעורים. זאת, על מנת לתת ללקוחו את תמונת המצב הנכונה ביותר, את דרכי הפעולה הטובות האפשריות, ואת התוצאות הטובות ביותר בהתאם לדין הצבאי, לפסיקה הצבאית, ולנסיבות הספציפיות של המקרה.

עורך דין צבאי מומחה, הוא עורך דין אשר יידע לתת פתרון לכל בעיה הקיימת מול רשויות הצבא, בין אם מדובר בהליכים צבאיים פליליים ובין אם מדובר בהליכים מול רשויות הגיוס, בהבאת עניינו של לקוחו לגורמים המתאימים (ולא בפני גורמי סרק), באופן ובהליך המתאים מבחינה צבאית, בתוך פרקי הזמן הקבועים בחוק ובפקודות (על מנת שלא “לפספס” מועדים ולגרום נזק לחייל המיוצג), ובאופן נהיר וברור בהסברת עניינו הספציפי של הלקוח.

כמובן, ניסיונו של עורך הדין בתחום המשפט הצבאי, והצלחות קודמות שהיו לו בתיקים צבאיים, הינם פרמטרים חשובים ביותר אשר יש לשקול בבואכם לשכור שירותיו של עורך דין צבאי. חשוב להדגיש- וותק של עורך דין בצבא, יכול ללמד על שירות צבאי ארוך שנים, אך לא על ניסיון בתור עורך דין צבאי, ורצוי לשאול את עורך הדין במפורש, כמה שנים הוא עוסק בתחום המשפט הצבאי ומייצג חיילים בפני בתי דין צבאיים, ולא כמה שנות ניסיון בשירות צבאי צבר.

משרדנו עוסק במשפט הצבאי מזה למעלה מ-15 שנים וסיפק במהלך השנים שירות משפטי מעולה לאלפי לקוחות מרוצים, לרבות עבירות העדר מן השירות, עריקה, שימוש בסמים, סירוב להיבדק, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, סחר ותיווך בסמים, ביזה, תיקי מוות, אירועים מבצעיים, אלימות, שימוש בלתי חוקי בנשק, ירי בשטחים בנויים ופתוחים, תיקים מבצעיים, תיקי עבירות הטרדה מינית, עבירות מין ועוד .

אם אתה, את או יקירכם נעצרו, עומדים להיעצר, נחקרים או עומדים להיחקר – פנה למשרדנו לקבלת טיפול משפטי מקיף, בכל ההיבטים, ואנו נלווה אתכם בכל השלבים, החל מהייעוץ, הטיפול במעצר, במשפט, בהסדרת המעמד, בוועדת התאמה לשירות, בפרופיל הצבאי ועוד.

תיקים צבאיים רבים אשר טופלו על ידי משרדנו לאורך השנים סוקרו על ידי התקשורת, בהיותם תיקים משמעותיים אשר היו חשובים לסדר היום הציבורי, ולאור ההישגים הגדולים שהושגו בהם מול מערכת המשפט הצבאית ומול גורמי הצבא. משרדנו טיפל בהליכים צבאיים חמורים ובעלי פרופיל תקשורתי נרחב כדוגמת מוות באימונים ביחידה מובחרת במתקן אדם, התעללות של חיילי חטיבת חי”ר באיו”ש, אירוע של הריגה תוך כדי הימלטות משוטרים, תיקי סוכנים וימל”מ, תיקי אונס, תיקי הוצאה נשק ואמל”ח וסחר בהם ועוד.

גם תיקי היעדרות מן השירות זוכים לחשיפה נרחבת, ומשרדנו טיפל בתיק של משתמט ל-9 שנים אשר שירת במארינס האמריקאי. בתיק זה, פנינו לכל הגורמים האפשריים, לרבות משרד ראש הממשלה, שר הביטחון, הקונגרס האמריקאי, נציגי המארינס בישראל. בעקבות אלו ועוד פעולות משפטיות רבות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון אשר בית הדין הצבאי מצא שהינו מקל בצורה קיצונית עם נסיבות העניין, אולם הסכים לאמצו.

משרדנו הביא לביטולי כתבי אישום בתיקי מצ”ח חמורים, בתיקי זיוף גימלים, בתיקי החזקת סמים עקב חיפוש לא חוקי, בתיקי עריקות ובשלל עבירות אחרות. זאת, לאור היכרות עם מדיניות הפרקליטות, עם רזי החוק הצבאי והפלילי וידיעה כיצד לאתר את אותם פגמים ראייתיים אשר עשויים לסייע לחייל הלקוח.

בנוסף, משרדנו טיפל בתיקים רבים מול רשויות הגיוס וגרם לטיפול מיטבי בחיילים שללא ייצוגנו הייצוג זכו להתעלמות– כך למשל, טיפל משרדנו בחיילים רבים אשר היה צורך להביא את נתוניהם האישיים/ מצוקה רפואית/ מצוקה נפשית בפני רשויות הגיוס, וזאת לצורך בחינת התאמתם לשירות צבאי. החייל לא זכה לטיפול הולם עד שפנה למשרדנו, ובעקבות ייצוג משרדנו, החייל פוטר משירות או הותאם לו פרופיל רפואי/נפשי תואם את מצבו.

משרדנו הביא לביטול הליכי גיוס של מועמדים לשירות בטחון עקב אי חוקיות הליכי הגיוס. חוקיות הליכי הגיוס הינה תורה שלמה, אשר רק עורך דין צבאי מנוסה ומומחה, עם וותק של שנים רבות בתחום המשפט הצבאי, יידע להכיר. עורך דין אשר בקיא בהלכות הנוגעות לחוקיות הגיוס, יידע לזהות הליכים בלתי חוקיים ולעצור אותם עוד לפני שהחייל יגיע למצב של קושי להתייצב לגיוס, להשתמטות או עריקות, ולכליאה.

לכן, לעו”ד צבאי מומחה ומנוסה, הבקיא ברזי המשפט הצבאי והפלילי ועניינים הנוגעים לחוקיות הגיוס והליכים מול רשויות הצבא – חשיבות עליונה בייצוג חייל אשר עומד לדין בפני בית הדין הצבאי.

 

בכל בעיה משפטית צבאית, ניתן לפנות אל משרדנו בכל שעה ונשמח לייעץ ולעזור- עו”ד אודליה קרדונר 054-7337750.

 

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 33.1010 ריצוי עונש מאסר שהטיל בית דין צבאי

33.1010 ריצוי עונש מאסר שהטיל בית דין צבאי ונוהל טיפול לאחר מתן פסק הדין

הגדרות
1. בית דין צבאי – בית דין, שהוקם על פי חוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-.
2. בית דין צבאי לתעבורה – בית דין צבאי לתעבורה, שהוקם לפי סעיף 209 א לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-.
3. רשות מאשרת – כמשמעותה בסעיף 441 (ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-:
א. לגבי גזרי דין של בית הדין הצבאי לערעורים ושל בית הדין הצבאי המיוחד – הרמטכ”ל.
ב. לגבי גזרי הדין האחרים – ראש המחוז השיפוטי (ראה הפ”ע 5.0104).
4. קצין בית הדין – קצין, הממלא את תפקידי קצין בית הדין, לפי הפ”ע 5.0216, בבית הדין הצבאי שהטיל את העונש.
5. מפקד היחידה – מפקד יחידת הרישום, שבה משרת החייל הנדון.

כללי
6. סעיף 489 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-, קובע, שפסק דין של בית הדין הצבאי, המטיל עונש מאסר, מחבוש או ריתוק למחנה או לאנייה,ימומש עם קריאתו, אלא אם כן הורו בית הדין, שהטיל את העונש, הרשות המאשרת או בית הדין הצבאי לערעורים, אחרת.
7. כל עונש אחר יבוצע עם אישור גזר הדין על ידי הרשות המאשרת, אולם בית הדין שהטיל את העונש רשאי לקבוע מועד אחר לביצועו.
8. מפקד יחידה, המקבל הודעה חתומה בידי קצין בית הדין בדבר עונש, שהוטל על חייל המשרת ביחידתו, על צו ביצוע (טופס 3728), בצירוף העתק מאושר מגזר הדין, אחראי לביצוע העונש, כמפורט בסעיפים 27 ו- 28 להלן.

ביצוע סוגי העונשים השונים
9. עונש של התראה, נזיפה או נזיפה חמורה יבוצע על ידי קריאת גזר הדין ואישור הרשות המאשרת בפני הנידון.
10. עונש של ריתוק למחנה או לאנייה יבוצע בהתאם לאמור בהפ”ע 5.0213.
11. עונש של הפקעת משכורת או קנס יבוצע בהתאם לאמור בפ”מ 35.0221.
12. עונש מחבוש יבוצע על ידי העברתו המיידית של הנידון למתקן כליאה שנקבע לכך בהפ”ע 5.0208.
13. עונש הורדה בדרגה יבוצע כמפורט בפ”מ 33.0916.;
14. עונש מאסר יבוצע על ידי העברתו המיידית של הנידון למתקן הכליאה שנקבע לכך בהפ”ע 5.0208.
15. מפקד היחידה אינו אחראי לביצוע גזר דין המטיל עונש על תנאי, אולם גזר הדין ואישור הרשות המאשרת יוקראו בפני הנידון מייד עם קבלת העתק מאושר מהם.

עונש של תנאי שהופעל יבוצע כמו עונש, שהוטל על ידי בית הדין, שהורה על הפעלתו.
16. העברת הנידון לבית הסוהר או למחנה מעצר צבאי תיעשה בהתאם לאמור בפ”מ 33.0317.
17. חייל, שנידון למאסר או למחבוש על ידי בית דין צבאי, יועבר – מייד – על ידי חוליית ליווי ממקמצ”ר לבסיס חמ”ץ המרחבי הקרוב, ומשם – למתקן הכליאה.
18. החייל הנידון זכאי בכל מקרה לקבל העתק מפסק הדין שניתן נגדו, אולם אם חלה על פסק הדין הוראת השיפוט הצבאי (השמטות מהעתק של פרטי-כל), התשכ”ה1965- – לא יימסר לידיו, אלא אותו חלק של פסק הדין שאין ההוראה האמורה מחייבת את השמטתו.

עיכוב ביצוע של גזר דין
19. נדחה ביצועו של גזר הדין, המטיל עונש ריתוק למחנה או לאנייה, מחבוש או מאסר, בהתאם לאמור בסעיף 6 לעיל, אחראי מפקד היחידה לביצוע העונש עם תום הדחייה.
20. החליט בית הדין הצבאי, שהטיל את העונש, לדחות את ריצוי העונש – יודיע על כך קצין בית הדין, בגוף צו הביצוע (טופס 3728), למפקד היחידה ולמפקד המקום בו על הנידון לרצות את עונשו, ויעביר העתק מאושר מההחלטה המתאימה של בית הדין למפקד היחידה ולמפקד המקום בו על הנידון לרצות את עונשו. החליט בית הדין הצבאי לערעורים לדחות את ריצוי עונש המחבוש, המאסר או הריתוק – יודיע על כך קצין בית הדין לגופים האמורים, תוך העברת העתק מאושר של החלטת בית הדין הצבאי לערעורים.
21. החלטת הרשות המאשרת על דחיית ריצוי עונש תינתן על טופס, שדוגמתו ניתנת בנספח א לפקודה זו. הטופס יוכן בשישה העתקים, שיופצו כלהלן:
א. ההעתק הראשון – יועבר למפקד היחידה;
ב. ההעתק השני – יועבר למפקד מתקן הכליאה, שבו על הנידון לרצות את עונשו;
ג. ההעתק השלישי – יועבר למקשל”ר-רמ”ד התיקיות;
ד. ההעתק הרביעי – יועבר לקצין בית הדין;
ה. ההעתק החמישי – יועבר לקצין בית הדין הצבאי לערעורים;
ו. ההעתק השישי – יישמר בלשכת הרשות המאשרת.
22. הטופס, המכיל את החלטת הרשות המאשרת, יופץ למכותבים, המפורטים בסעיף 21 לעיל, מייד עם עריכתו, ובמקביל תובא ההחלטה – בטלפון או במברק דחוף – לידיעת מפקד היחידה ומפקד מתקן הכליאה בו על הנידון לרצות את עונשו.
23. מפקד היחידה או המיתקן שבו נמצא הנידון אחראי להביא את החלטת בית הדין או הרשות המאשרת לידיעת הנידון, מייד עם קבלת ההודעה עליה, ולאי ביצוע העונש או להפסקת ביצוע העונש, כל עוד הדחייה עומדת בתוקפה.
24. מפקד היחידה יוודא את התייצבותו של הנידון במתקן הכליאה, לריצוי או המשך ריצוי עונשו במועד שבו תמה הדחייה.
25. נדחה הביצוע עד לאחר גמר ההליכים בערעור, ובהתאם לתוצאות הערעור על הנידון לרצות עונש מאסר או מחבוש, יפעל קבי”ד לערעורים בהתאם לאמור בסעיפים 17 ו- 18 לעיל.

וידוא ביצוע גזר הדין
26. הטיל בית דין צבאי עונש מאסר או מחבוש, יועבר העתק אחד מצו הביצוע (טופס 3728) למתקן הכליאה בידי הליווי המביא את הנידון לשם. מתקן הכליאה יאשר על ידי הטבעת חותמת מתאימה על התלוש המצורף לטופס, שהנידון התקבל במתקן הכליאה לריצוי עונשו, תוך ציון מועד קבלתו, ויעביר את התלוש לקבי”ד.
27. לא קיבל הקבי”ד את האישור האמור על הכנסת הנידון למתקן הכליאה, בתוך שבוע ימים מעת עריכת צו הביצוע – יברר קצין בית הדין, על ידי פנייה בטלפון למתקן הכליאה, אם אמנם לא נתקבל הנידון. הוברר שהנידון לא הגיע למתקן הכליאה – יודיע הקבי”ד על כך במברק דחוף לקצין השלישות של הפיקוד המרחבי, של מז”י, לרלכ”א בח”א או לרמכ”א בח”י (הכול לפי העניין), לידיעת הפרקליט הפיקודי, הזרועי, החילי או הפרקליט של מז”י (לפי העניין), ולמפקד היחידה על דבר אי הכנסת הנידון לריצוי עונשו, ויבקש את התערבותו של קצין השלישות, לשם ביצוע מיידי של העברת הנידון למתקן הכליאה.
28. נדחה ביצוע גזר דין לפני שהנידון התחיל בריצוי עונשו – יוודא קצין בית הדין הצבאי את החתמת הנידון על הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ב לפקודה זו. ההצהרה תיערך בשני העתקים. העתק אחד יישלח למפקד היחידה, בצירוף מכתב שדוגמתו ניתנת בנספח ג לפקודה זו, ההעתק השני יישמר במשרד בית הדין.
29. ניתנה הדחייה שעה שהנידון כבר נשלח ליחידתו – יחתים מפקד היחידה את הנידון על הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ב לפקודה זו, בשני העתקים. העתק אחד יועבר לקבי”ד וההעתק השני יתויק ביחידה.
30. נדחה המשך ביצוע גזר הדין, לאחר שהנידון התחיל כבר לרצות את עונש המאסר או את עונש המחבוש שהוטלו עליו – יחתים מפקד מתקן הכליאה את הנידון, לפני עוזבו את מתקן הכליאה, על הצהרה שדוגמתה ניתנת בנספח ב לפקודה זו, בשלושה העתקים. העתק אחד יועבר למפקד היחידה, והעתק שני לקבי”ד, הכול בצירוף מכתב שדוגמתו ניתנת בנספח ג לפקודה זו. ההעתק השלישי יישמר במתקן הכליאה.
31. התייצב הנידון במתקן הכליאה בתום הדחייה, ידווח מתקן הכליאה במברק על התייצבות הנידון לקבי”ד ולמפקד היחידה.
32. לא קיבל הקבי”ד את אישור מתקן הכליאה על התייצבות הנידון, בתוך 72 שעות ממועד תום הדחייה – יפעל הקבי”ד לפי האמור בסעיף 27 לעיל.

תחולה
33. האמור בסעיפים 1 עד 32 של פקודה זו חל על חיילים בשירות סדיר, על חיילים בשירות מילואים פעיל ועל עובדי צבא.

אנשים שאינם חיילים
34. אדם שנידון על ידי בית דין צבאי למאסר או למחבוש, והוא אינו חייל בשירות סדיר, חייל בשירות מילואים פעיל או עובד צבא, ייעצר במקום על ידי סמל ביה”ד, ויועבר למתקן הכליאה על ידי המשטרה הצבאית. קבי”ד יצייד את השוטר הצבאי המלווה בצו ביצוע (טופס 3728), ומתקן הכליאה יאשר את קבלתו, כאמור בסעיף 26 לעיל.
35. לא קיבל הקבי”ד את האישור של מתקן הכליאה על קבלת הנידון, תוך שבוע ימים מיום עריכת צו הביצוע, יברר הקבי”ד על ידי פנייה טלפונית למתקן הכליאה, אם אמנם לא נתקבל הנידון. הוברר שהנידון לא הגיע למתקן הכליאה, יודיע הקבי”ד על כך במברק דחוף למפקד המשטרה הצבאית הפיקודית, אשר יטפל במאסרו של הנידון ובהבאתו למתקן הכליאה, באמצעות משטרת ישראל.
36. נדחה ביצוע גזר הדין של אדם, כאמור בסעיף 34 לעיל – יחולו הוראות סעיפים 20 ו- 21 לעיל, אולם העתק מהחלטת הדחייה יישלח גם לכתובתו האזרחית של הנידון. כן יחולו הוראות סעיפים 28 עד 32 לעיל, אולם אין צורך להעביר העתק הצהרה למפקד היחידה. במקרה של אי התייצבות הנידון לריצוי, או המשך ריצוי העונש בתאריך בו תמה הדחייה, ישלח קצין בית הדין מברק למפקד המשטרה הצבאית הפיקודי, וזה יטפל במאסרו של האיש, ובהעברתו למתקן הכליאה, באמצעות משטרת ישראל.

ביצוע פסקי דין של בית דין צבאי לעבירות תנועה
37. גזר דין של בית דין צבאי לתעבורה יבוצע כגזר דין של בית דין צבאי, בכפוף למפורט להלן.
38. פסק דין, שנתן בית דין צבאי לתעבורה, או שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה, אינו טעון אישור הרשות המאשרת (לפי סעיף 444א לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-), ולפיכך יוצא אל הפועל מייד עם היותו חלוט, כאמור בסעיף 441 (א) לחוק דנן.
39. על אף האמור בסעיף 38 לעיל, פסק דין, שנתן בית דין צבאי לתעבורה, ושמטיל עונש מחבוש, מאסר או ריתוק, ימומש עם קריאתו, אך לא לפני שהובא לידיעת מפקדו של הנשפט, והכול אם בית הדין או ראש המחוז השיפוטי לא הורו אחרת. הוגש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים – רשאי גם שופט צבאי משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים להורות על עיכוב ביצוע העונש.
תוקף סעיפים 40 עד 63 מה- 31 במאי 2000

תיק בית דין צבאי מחוזי
40. עותק מתיק בית דין צבאי מחוזי יועבר על ידי קצין בית הדין, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה ימים מיום גמר המשפט, לפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי. תיק בית הדין עצמו לא יוצא מבית הדין.
41. הפרקליט הצבאי יעביר לראש המחוז השיפוטי, בתוך שלושה ימים מיום גמר המשפט בבית הדין הצבאי המחוזי, עותק מפסק הדין, בלווית חוות דעתו, הכוללת תמצית של פסק הדין וכן ציון המלצתו לערער על פסק הדין, אם המליץ לעשות כן, בפני התובע הצבאי הראשי (להלן – התצ”ר). כשמוגשת בקשה להקלה בעונש בטרם הועברה חוות דעתו של הפרקליט אל ראש המחוז השיפוטי, תכלול חוות דעתו של הפרקליט, בנוסף לאמור לעיל, התייחסות לבקשה להקלה בעונש.
42. בתוך שבעה ימים מיום גמר המשפט, יחליט ראש המחוז השיפוטי אם להורות לתצ”ר לערער על פסק הדין.
43. הוראת ראש המחוז השיפוטי, כאמור בסעיף 42 לעיל, תועבר על ידי הפרקליט הצבאי לתצ”ר.
44. החליטו התצ”ר או סנגורו של הנאשם לערער על פסק הדין – הם רשאים לבקש כי עותק מתיק ביה”ד
יועבר לידם. עשו כן – יועבר עותק מהתיק לידיהם.
45. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין של זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפרקליט הצבאי בפני
הרשות המאשרת. הוגשה בקשה להקלה בעונש, לאחר העברת חוות דעתו של הפרקליט הצבאי
לראש המחוז השיפוטי, כאמור בסעיף 41 לעיל – יצרף הפרקליט הצבאי את התייחסותו לבקשה
להקלה בעונש.

תיק בית דין צבאי מיוחד
46. עותק תיק בית דין צבאי מיוחד יועבר על ידי הקבי”ד, לא יאוחר משלושה ימים מיום גמר המשפט,
לפצ”ר. תיק בית הדין עצמו לא יוצא מבית הדין.
47. החליטו התצ”ר או סנגורו של הנאשם לערער על פסק הדין – הם רשאים לבקש כי עותק מתיק בית
הדין יועבר לידם. עשו כן – יועבר עותק הדין לידיהם.
48. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין של זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפצ”ר, בצירוף חוות
דעתו, לרמטכ”ל, אם סבר שאין מקום להגשת ערעור על פסק הדין. הוגשה בקשה להקלה בעונש
לאחר העברת חוות דעתו של הפצ”ר לרמטכ”ל, יצרף הפצ”ר את התייחסותו לבקשה להקלה
בעונש.

תיק בית דין צבאי ימי
49. תיק בית דין צבאי ימי יועבר על ידי מי שהרכיב את בית הדין או על ידי הקבי”ד (אם נתמנה), אחרי
גמר המשפט, במהירות האפשרית, לידי הפרקליט הצבאי של חיל הים.
50. במידת האפשר, יודיע התובע הצבאי, לאחר גמר המשפט, לתצ”ר את תוצאות המשפט, וכן יציין
אם יש לדעתו מקום לערער על פסק הדין, ויפרט את נימוקיו לכך.
51. המפקד שהרכיב את בית הדין יוודא כי תינתן לנידון ולסנגורו, לפי בקשתם, אפשרות לעיין בתיק,
תוך המועד הקבוע להגשת ערעור, לפני או אחרי העברת התיק לידי הפרקליט הצבאי של חיל
הים.
52. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין של זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפרקליט הצבאי של חיל
הים בפני ראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין, כשמצורפת אליו חוות
דעתו, בהתאם להוראת סעיף 443 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-. הוגשה בקשה להקלה
בעונש לאחר העברת חוות דעתו של פרקליט חיל הים לראש השיפוט המחוזי, יצרף פרקליט חיל
הים את התייחסותו לבקשה להקלת העונש.
תיק בית דין שדה
53. תיק בית דין שדה יועבר על ידי מי שהרכיב את בית הדין או על ידי הקבי”ד (אם נתמנה), אחרי גמר
המשפט, במהירות האפשרית לידי הפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי שאליו שייכת היחידה של
מי שהרכיב את בית הדין.
54. לא הייתה אפשרות להעביר את התיק לפרקליט הצבאי של המחוז השיפוטי האמור – יועבר התיק
לפרקליט הצבאי הקרוב ביותר.
55. במידת האפשר, יודיע התובע הצבאי שהופיע במשפט לתצ”ר בגמר המשפט את תוצאותיו, וכן
יציין אם יש לדעתו מקום לערער על פסק הדין ויפרט את נימוקיו לכך.
56. המפקד שהרכיב את בית הדין יוודא כי תינתן לנידון ולסנגורו, לפי בקשתם, אפשרות לעיין בתיק,
תוך המועד הקבוע להגשת ערעור, לפני או אחרי העברת התיק לידי הפרקליט הצבאי או
הפצ”ר, כאמור.
57. גזר בית הדין עונש מוות – יועבר תיק בית דין שדה על ידי הפרקליט הצבאי לידי הפצ”ר.
58. לא הוגש ערעור ופסק הדין אינו פסק דין זיכוי – יובא גזר הדין על ידי הפרקליט הצבאי, כאמור,
בפני ראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין, כשמצורפת אליו חוות דעתו,
בהתאם להוראת סעיף 443 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-. הוגשה בקשה להקלה בעונש
לאחר העברת חוות דעתו של הפרקליט הצבאי לראש השיפוט המחוזי, יצרף הפרקליט הצבאי את
התייחסותו לבקשה להקלה בעונש.

תיק בית דין צבאי לערעורים
59. אישור גזר הדין בבית הדין הצבאי לערעורים, פסק דין המכיל חיוב וכן פסק דין של בית הדין
הצבאי המחוזי יועברו על ידי קצין בית הדין הצבאי לערעורים למפצ”ר-ענף הפיקוח המשפטי-מדור
החנינות, שיעבירם בלווית חוות דעתו לרשות המאשרת. לפי בקשתו של מדור החנינות יועברו לו על
ידי קצין בית הדין הצבאי לערעורים, במידת הצורך, גם תיק בית הדין הצבאי לערעורים ותיק בית
הדין הצבאי המחוזי.

פעולות הרשות המאשרת
60. לאחר החלטתה, תחזיר הרשות המאשרת את התיק לנשיא בית הדין המתאים, בצירוף החלטתה
בכתב.

ריצוי עונש מאסר
61. מי שנידון למאסר על ידי בית דין צבאי ירצה את עונשו בבית סוהר צבאי, אלא אם כן הורתה
הוועדה הפועלת לפי הפ”ע 6.0204 – “הוועדה להעברת כלואים” על העברתו לבית סוהר אזרחי.
אדם שהועבר לבית סוהר אזרחי – ינהגו בו כאילו היה אסיר הנושא עונש מאסר שהוטל על ידי בית
משפט אזרחי, אולם לגבי הפחתת עונשו, יחולו עליו הכללים להפחתת עונש שנקבעו על-פי סעיף
503 (א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-.
62. חייל שנידון לעונש מאסר על ידי בית משפט אזרחי ירצה את עונשו בבית סוהר אזרחי.
63. נוהל ביצוע העברה של אסיר לבית סוהר אזרחי ייקבע על ידי מפקדת קמצ”ר.

נספח א לפ”מ 33.1010

הוראת דחיית ריצוי גזר דין, שהוטל על ידי בית דין צבאי
בתוקף סמכותי לפי סעיף 489 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו1955-, הנני מורה בזה, כי ריצוי גזר הדין, שניתן על ידי בית הדין_______________

בתיק מספר__________,___________,__________ בתאריך_____________

נגד__________________________________________________________,

והמטיל עונש של מאסר/מחבוש/ריתוק למחנה או לאנייה*

לתקופה של_______________, יידחה עד תאריך______________ או

עד לגמר ההליכים בערעור*, ואם הוחל כבר בריצויו, יופסק עד למועד הנ”ל.

_________ __________
(תאריך) (חתימה)

________________________________________________________
(מספר אישי) (דרגה) (שם פרטי ושם משפחה)

(פרטי הרשות המאשרת)

*מחק את המיותר

נספח ב לפ”מ 33.1010

דחיית ריצוי עונש מאסר או מחבוש*
הצהרה
אני הח”ם:

מספר אישי דרגה שם פרטי ושם משפחה יחידה או כתובת

מצהיר בזה, כי הודיעו לי את תוכן החלטת בית הדין/הרשות המאשרת*

בתיק____________, _____________, ____________,

שלפיה עליי להתייצב ביום_______________________

במקום_______________________________________

לשם ריצוי/המשך ריצוי* עונש המאסר/המחבוש* שהוטל עליי.

_____________ ______________
(תאריך) (חתימה)

נחתם בנוכחות:________________________________________________
(דרגה) (שם פרטי ושם משפחה) (חתימה)

*מחק את המיותר

נספח ג לפ”מ 33.1010

בית דין בית סוהר/מחנה מעצר*
תיק
תאריך

מפקד יחידה
מפקדת פיקוד, חיל, מז”י*___________ – קצין שלישות
בית דין – קצין בית הדין

הנדון: דחיית ביצוע עונש מאסר/מחבוש*
שהוטל על_______________
(פרטי החייל הנידון)

1. בית הדין_________, הרמטכ”ל, אלוף הפיקוד, מפקד החיל, מפקד מז”י* החליט, בתוקף סמכותו לפי סעיף 489 לחש”ץ, התשט”ו1955-, לדחות עד לתאריך_________ את ריצוי העונש, שהוטל על הנ”ל.
2. תשומת לבך מופנית לפ”מ 33.1010, המטילה עליך את האחריות לריצוי/להמשך ריצוי* גזר הדין עם תום הדחייה.
3. לוט העתק מהצהרת הנ”ל, שבה הוא מתחייב להתייצב בתאריך, המוזכר בסעיף 1 לעיל להמשך ריצוי עונשו במתקן הכליאה___________________.
4. נא ודא התייצבותו בהתאם.

קבי”ד___________/מפקד מתקן הכליאה*

*מחק את המיותר

לכתבה >
נוהל המלצת צה”ל למחיקת רישום פלילי לחיילים בגין עבירות שביצעו לפני שירותם הצבאי

נוהל המלצת צה”ל למחיקת רישום פלילי לחיילים על עבירות שביצעו טרם שירותם הצבאי

רישום פלילי הוא רישום משטרתי כתוצאה מהליך משפטי שהסתיים בהרשעה ובגזר דין. רישומים בגין תיקים פתוחים המצויים בחקירה, או תיקים סגורים אשר לא התגבשו לכדי כתב אישום ונסגרו מטעמים של העדר ראיות או העדר עניין לציבור, נקראים מב”ד. מי שלחובתו רישום פלילי לא יוכל לקבל תעודת יושר. על פי ס’ 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א 1981, מוסמך הנשיא לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה החלות על רישומים פליליים.

במסגרת הליכי גיוס, נבחנים נתוניו האישיים של כל חייל, לרבות מצב רפואי, מצב נפשי, קבוצת איכות על פי מבחנים פסיכוטכניים, וכן עבר פלילי. חיילים בעלי “ניקוד ר.פ” גבוה לא יגוייסו לצה”ל ויקבלו פטור משירות בטחון. חיילים בעלי “ניקוד ר.פ” נמוך יותר, יגוייסו, בדרך כלל למערך מקא”מ, והם יחוייבו בשירות מלא בצה”ל.

הגיוס לצבא מהווה קרש קפיצה לחיילים אשר בנערותם הסתבכו בפלילים, עקב קלות ראש והיגררות חברתית, ומסייע להם לחזור למוטב. במקרים רבים, משרתים חיילים בעלי רישום פלילי באופן תקין, כך שהשירות בצבא למעשה נחווה על ידם כחוויה טובה ומתקנת. על מנת לתת אפשרות לחייל המשתחרר לפתוח דף חדש ונקי באזרחות עם שחרורו מהצבא, קיימת אפשרות למתן המלצה על ידי הצבא למחיקת רישום פלילי לחייל.

הוראת קבע אכ”א 33-63-65 קובעת את התנאים בהם ימליץ צה”ל על מחיקת רישום פלילי לחיילים בעלי רישום פלילי.

על פי הוראה זו, מי שביצע שירות צבאי מלא ותקין, ללא הרשעות בבית דין צבאי כמובן (אשר לכשעצמן מקימות רישום פלילי), ובתנאים מסויימים שיפורטו להלן- יוכל להגיש “בקשה למחיקת רישום פלילי” לוועדה הממליצה, וזו יכולה להמליץ על מחיקת הרישום הפלילי של החייל. הוועדה הממליצה מורכבת מקצין חינוך ראשי, נציג מקח”ר, נציג מערך מקא”מ, נציג מיטב ונציג פצ”ר (ראש מדור חנינות), והם מעבירים את המלצתם לנשיא המדינה.

התנאים להגשת בקשה לוועדה:

  1. לחייל רישום פלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו.
  2. לחייל אין הרשעות מבית דין צבאי או הרשעות מבית משפט אזרחי מתקופת השירות הצבאי.
  3. החייל עתיד לסיים שירות צבאי בן 18 חודשים.
  4. הבקשה תוגש בתוך חצי השנה שתקדם לשחרור, לא יותר מ-6 חודשים לפני השחרור, ולא פחות מ-3 חודשים לפני השחרור.
  5. גילו של החייל בזמן הגיוס לא היה מעל 23 שנים.
  6. לחייל יותר מ-14 ימי נפקדות מהצבא במהלך שירותו הצבאי.
  7. לחייל אין יותר מ-35 ימי מחבוש בשנתיים הראשונות, ולא יותר מ-7 ימי מחבוש בשנה השלישית לשירותו הצבאי.
  8. לטופס הבקשה יצורפו מסמכים, וביניהם- גיליון ר”פ, פרוטוקולים, כתבי אישום ופסקי דין בהם הורשע החייל, גיליון התנהגות ותדפיס אישי צה”לי.

חשוב מאוד לשמור על רקורד נקי ואין סיבה שכישלון לפני השירות ילווה אתכם כל חייכם.

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 33.0219 טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית

33.0219 טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית
תוקף סעיפים 1 עד 22 מ- 10 במארס 2008

הגדרות
1. בפקודה זו:
א. “חייל” – חייל או חיילת בשירות סדיר ובשירות מילואים.
א1. “מפקד יחידה”- מפקד יחידת רישום בתקן סא”ל, לפחות, ובהיעדרו מפקד יחידה ממונה.
תוקף סעיף משנה ב’ מ-30 בדצמבר 2010
ב. “מפקד החייל” – מפקדו הישיר של החייל בדרגת סג”ם ומעלה.
ג. “גורם בריאות הנפש” (להלן:”גורם ברה”ן”) – קב”ן או רופא פסיכיאטר המשרתים במסגרת מערך בריאות הנפש בצה”ל.

כללי
2. כל אחד מהמקרים המפורטים להלן יחשב כמצוקה נפשית:
א. חייל שהתנהגותו מסכנת או עלולה לסכן את עצמו או את סביבתו.
ב. בהתנהגותו או בהתבטאויותיו של החייל, יש כדי להצביע בעיני מפקדו או בעיני חבריו, על מצוקה נפשית (כגון: דיכאון המתבטא באדישות כלפי הסביבה, התכנסות החייל בתוך עצמו, שינוי קיצוני בהתנהגותו).
ג. כל מקרה אחר, הנראה בעיני המפקד, כראוי לבירור מיידי של גורמי ברה”ן.
3. חייל הסבור שהוא נזקק לבדיקת גורם ברה”ן, על אף שלא נתגלה בו מצב של מצוקה
נפשית, כמפורט בסעיף 2 לעיל, יופנה לטיפול רפואי בהתאם לפ”מ 61.0104. ההפניה לגורם ברה”ן תיעשה בהתאם לאמור בהוראת הקרפ”ר 401.005.
4.
א. התקבלה בקפ”ץ או בקצין העיר (להלן:”הגורם המטפל”) הודעה המתארת מצוקה נפשית של חייל, יפנה הגורם המטפל למפקד החייל ויעדכנו בדבר. המפקד יעדכן את הגורם המטפל בהמשך הטיפול בדיווח.
ב. במקרים חריגים, כשהתרשם הגורם המטפל, כי החייל מעוניין שלא תועבר הודעה למפקדו או, כי המצוקה הנפשית נובעת מיחס של המפקד אל החייל- ינחה הגורם המטפל את החייל לפעול, כמפורט בסעיף 3 לעיל.
תוקף סעיף 5 מ-30 בדצמבר 2010
5. חבר ליחידה ומשרת אחר בקרבת החייל, אשר הבחין בהתנהגות או בהתבטאות המצביעה על מצוקה נפשית אצל חברו, ידווח על כך בהקדם האפשרי למפקדו של החייל או למפקד אחר בהיעדרו, אשר יפנה את החייל לגורמים אשר יכולים לסייע לו במצוקתו.

פעולות המפקד
6. אם התגלו אצל החייל ביטויי מצוקה נפשית, כאמור לעיל, יפעל המפקד כמפורט להלן:
א. יראיין את החייל מייד.
ב. יפנה את החייל לבדיקת קצין הרפואה היחידתי, למרפאה המרחבית או לגורם ברה”ן.
ג. במקרה בו סבר הרופא, כי יש צורך בכך – יפנה את החייל לבדיקת גורם ברה”ן, על-פי נוהלי ההפניה המפורטים בהוראות הקרפ”ר 401.008 ו- 401.005.
טיפול בחייל הנמצא בסיכון אובדני בתחומי יחידתו
7. אם סבור המפקד שהחייל עלול לנסות לפגוע בעצמו או שהחייל כבר ניסה לעשות כן, יפעל המפקד, בנוסף לאמור לעיל כמפורט להלן:
א. המפקד ימנע מהחייל כל גישה לנשק; לשם כך, ימנה המפקד שני חיילים שמתפקידם להשגיח על החייל, לבל יפגע בעצמו או באחרים (להלן:”המשגיחים”). אם על המשגיחים לשאת נשק בתוקף תפקידם, הם ישאו את הנשק בלי מחסניות, ואת המחסניות ישאו בכיסם.
ב. מעמד המשגיחים – אם תנאי היחידה מאפשרים זאת, יהיו המשגיחים קצינים או חוגרים בשירות קבע. אם תנאי היחידה אינם מאפשרים זאת, יהיו המשגיחים חיילים בשירות חובה.
ג. דרגת המשגיחים – ככלל, תהיה דרגת המשגיחים כדרגת החייל, לפחות. אם אין בנמצא חיילים שדרגתם כדרגת החייל, לפחות, והמפקד סבור שחיילים אחרים מסוגלים לבצע את התפקיד, ימנה המפקד משגיחים שדרגתם נמוכה מדרגת החייל, שמסוגלים, לפי דעתו, לבצע את התפקיד.
ד. החייל יוחזק תחת השגחת המשגיחים, בנפרד משאר חיילי היחידה, במקום שיש בו תנאי מנוחה הולמים. יש להביא את החייל לבדיקת גורם רפואי או גורם ברה”ן (להלן:”הגורם הבודק”), שיטפלו בחייל בהתאם לשיקוליהם המקצועיים. ההשגחה כאמור, לא תוסר מהחייל עד להבאתו בפני גורם רפואי או בפני גורם ברה”ן שיחליטו לגבי המשך ההשגחה על החייל.
ה. הנשק יוחזר לחייל על-פי החלטת מפקד בדרגת סא”ל, לפחות, ולאחר קבלת חוות דעת כתובה מגורם בריאות הנפש, הקובעת, כי אין מניעה לאפשר לחייל גישה לנשק.
8. אם החליט הגורם הבודק שיש צורך גם באבחון פסיכיאטרי, יובא החייל בפני פסיכיאטר, בהתאם ללוחות הזמנים שקבע הגורם הבודק. אם ראה הגורם הבודק צורך בכך, תימשך ההשגחה על החייל עד להבאתו לפסיכיאטר. הטיפול בחייל וההשגחה עליו ימשיכו בהתאם להוראות הפסיכיאטר.
9. המשגיחים על החייל, כאמור בפקודה זו, יוחלפו בתורנות, כאילו הייתה זו שמירה, בהתאם לשעות השמירה המותרות, כמפורט בפ”מ 33.0213.

הטיפול בחייל השוהה מחוץ ליחידתו
10. אם הגיעו לקצין העיר, לקצינת פניות הציבור או לכל גוף צבאי אחר, הודעות על ניסיון התאבדות או על איום בהתאבדות של חייל השוהה מחוץ ליחידתו, עליהם להודיע על כך מייד, למפקדו של החייל, ולמפקד מרפאת בריאות הנפש הצבאית הקרובה למקום האירוע, במידה והאירוע מתרחש בשעות הפעילות. לאחר שעות הפעילות, יעבירו הודעה למפקדו של החייל ולקב”ן הכונן, באמצעות חמ”ל הרפואה השייך לפיקוד, שבמרחבו התרחשו ניסיון ההתאבדות או האיום בהתאבדות. הקב”ן הכונן או מפקד מרפאת בריאות הנפש שקיבלו את פרטי הדיווח יטפלו בנושא, בהתאם להנחיות המקצועיות שנקבעו לעניין זה על ידי אלר”ם-מקרפ”ר-רמ”ח ברה”ן (להלן:”רמ”ח ברה”ן”).
11. יחידתו של החייל תעביר הודעה למוקד המשטרה הצבאית המרחבית על פרטי החייל ועל מיקומו. המשטרה הצבאית תסייע לקב”ן ולמפקדו של החייל בטיפול בנושא בהתאם להנחיות הקב”ן או גורם ברה”ן אחר.
הטיפול בחייל השוהה מחוץ ליחידתו והמסרב לשתף פעולה ולקבל סיוע מגורמי הצבא
12. מייד עם קבלת ההודעה, יפעל המפקד ליצירת קשר עם החייל בתיאום עם גורם הברה”ן ובליוויו. את גורם הברה”ן ימנה לעניין זה מפקד מרפאת הברה”ן או הקב”ן הפיקודי. לאחר יצירת הקשר עם החייל, יפעל המפקד בהתאם להוראותיו של גורם ברה”ן.
13. גורם הברה”ן ינחה את המפקד, האם וכיצד להסתייע בקרובי החייל, לצורך הטיפול בחייל, וכן יחווה דעתו לגבי דחיפות הטיפול בחייל.
14. הורה גורם הברה”ן, כי יש להביא מייד את החייל לאשפוז או לבדיקה, תימסר הודעה לחייל, כי עליו להתייצב לבדיקה או לאשפוז, על-פי העניין.
15. סרב החייל להיבדק, יפעל גורם הברה”ן בהתאם לסעיפים 6 עד 7 לחוק הטיפול בחולי נפש, התשנ”א–1991 (להלן:”חוק הטיפול בחולי נפש”), ובהתאם להנחיית מרכז ברה”ן 03-003, ולהנחיית מרכז ברה”ן 03-004. נוסף על זאת, יבחן הנושא מול הפסיכיאטר המחוזי, שיבדוק, בין השאר, אם מתקיימת עילה להבאת החייל לבדיקה כפויה או לאשפוז כפוי.
16. הורה הפסיכיאטר המחוזי על בדיקה כפויה או על אשפוז כפוי, תסייע יחידת החייל בהבאתו לבדיקה, בהתאם להוראות גורם ברה”ן. היחידה או הפסיכיאטר המחוזי רשאים לבקש לעניין זה סיוע גם מהמשטרה הצבאית.

הקמת צוות לטיפול בחייל
17. חיווה גורם ברה”ן דעתו, כי אין להביא את החייל לבדיקה או לאשפוז באופן דחוף, או שהפסיכיאטר המחוזי מצא, כי אין עילה להורות על בדיקה כפויה או על אשפוז כפוי, יפעל מפקד היחידה כמפורט.
18. מפקד היחידה אחראי להקים צוות לטיפול באירוע.
19. מפקד היחידה יהיה יו”ר הצוות, ובנוסף, יפנה לגורמים שיפורטו להלן, לצורך מינוי נציג מטעמם בצוות:
א. אלר”ם-מקרפ”ר-רמ”ח ברה”ן.
ב. אכ”א-מקמצ”ר-רמ”ח אג”ם ומקצועות.
ג. מפצ”ר-תצ”ר.
20. מפקד היחידה יעדכן את רמ”ט אכ”א, על הקמת הצוות ועל התקדמות עבודתו.
21. צוות הטיפול באירוע ילווה את המשך הטיפול בחייל, עד שיוסר החשש למעשה אובדני על ידו.
22. צוות הטיפול ייבחן את מכלול אפשרויות הטיפול בחייל, לרבות האפשרויות המפורטות להלן:
א. הוראה על טיפול או על אשפוז כפוי ייתן הפסיכיאטר המחוזי בלבד, כאמור בחוק הטיפול בחולי נפש ובהנחיות מרכז ברה”ן.
ב. שחרור החייל מטעמי אי-התאמה (בפניו או שלא בפניו) – בהתאם להק”א 30-01-07.
ג. נעדר החייל מהשירות שלא ברשות – המשך הטיפול בחייל ייעשה, בהתאם לפקודות צה”ל העוסקות בטיפול בנפקדים ועריקים.
ד. הוראה על מעצר החייל כאמור, ייתן נציג הפרקליטות הצבאית בלבד.
23. לאחר סיום הטיפול באירוע, יכין מפקד היחידה סיכום המתעד את אופן הטיפול לצורך הפקת לקחים.
24. סיכום האירוע יועבר לרמ”ט אכ”א ולידיעת רמ”ח ברה”ן, התצ”ר וסגן הקמצ”ר.

לכתבה >
עריקות – מה זה צו 12?

השירות הצבאי במדינת ישראל, הוא כידוע, שירות חובה. החל מגיל 16 נחשבים כל נער ונערה בישראל מועמדים לשירות בטחון (מלש”בים), הם אינם עוד רשאים להחליט החלטות משמעותיות לגבי השנים הבאות ללא קבלת רשות מפורשת מרשויות הגיוס מאחר והם מועמדים לגיוס, ובשנה הקרובה יחלו הליכי המיון שלהם לצבא.

סמכות הפוקד לקרוא ליוצא צבא לשירות מעוגנת בסעיף 13 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ”ו-1986 (להלן:”חוק שירות בטחון” או “חש”ב“). על פי סעיף זה, רשאי פוקד לקרוא לגיוס ליוצאי צבא, גבר או אישה, שנמצאו כשירים לשירות צבאי:

פוקד רשאי, בצו, לקרוא –

(1) ליוצא-צבא, גבר, שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ותשע, או שהוא רופא או רופא שיניים והוא באחד הגילים שמשלושים עד שלושים ושמונה;

(2) ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

הכשירות עליה מדובר הינה כשירות רפואית (ובמקרים מסויימים גם נפשית), אשר לצורך קביעתה נדרש המלש”ב להגיע ללשכת הגיוס במסגרת צו ראשון, ומכאן ואילך מתחיל תהליך מיון אשר כולל בדיקות רפואיות, מיון פסיכוטכני, מבדקים אישיותיים וכיו”ב. לכל בדיקה/ראיון/מבחן, נשלח צו זימון למלש”ב, הקורא לו להמשך הליכי מיון לתאריך או תאריכים מסויימים. אי התייצבות לזימונים אלה, עלול להביא להוצאת פקודת מעצר נגד המלש”ב בגין אי התייצבות לבדיקות והליכי מיון לקראת גיוס.

כאמור, דרך המלך לקריאת אדם לשירות בטחון הינה קריאה בהתאם להוראות ס’ 13 לחש”ב, וזאת, לאחר שנבחנה התאמתו לשירות והוא נמצא כשיר לשירות. ואולם, על מנת למנוע מצב בו אדם מתחמק מחובת שירותו ומסכל את אפשרות גיוסו בדרך של אי התייצבות לבדיקות רפואיות- נקבע הסדר מיוחד בס’ 12 לחש”ב, המעניק סמכות לפוקד לקרוא לגיוס גם את מי שכושרו הרפואי טרם נקבע בעקבות אי התייצבות לבדיקות:

  1. (א) מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי סעיפים 13 או 27 ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות סעיפים 5 עד 8 יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955.

(ב) סעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחוייבים, על יוצא צבא שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ונקרא להתייצב לבדיקה חוזרת לפי סעיף 6 ולאהתייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות.

ס’ 12 קובע, כי כאשר מלש”ב לא התייצב לבדיקות, או התייצב וסרב להבדק או להשלים את הבדיקות, ניתן לקרוא אותו להתייצב לשירות בטחון אף על פי שכושרו הרפואי טרם נקבע; אך הוא  לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי; בדיקתו של המלש”ב אמורה להתבצע בתוך 30 ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות, כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה.

בית המשפט העליון הגדיר סמכות זו לקריאה למי שלא נקבעה כשירותו הרפואית לשירות, “סמכות קיצונית ובעייתית”, אשר יש להפעילה במקרים מיוחדים. לכן היא נקבעה כסמכות רשות אשר הפעלתה כרוכה בשיקול דעת. מכאן, שסמכותו של פוקד לפי ס’ 12 מותנית בכך שהפוקד השתכנע, על בסיס ראיות, כי המלש”ב נקרא בצווי התייצבות לרישום ובדיקות מכח ס’ 5 לחש”ב, לא התייצב לביצוע הבדיקות או לחלופין סרב להיבדק.

להוצאת צו 12 יש משמעויות, ראשית, בהתחלת סנקציות כנגד המלש”ב שלא התייצב לבדיקות, כגון הוצאת פקודת מעצר ואפשרות למעצרו. שנית, בהמשך, במידה והמלש”ב לא מתייצב והופך למשתמט, יכולות להיות לעניין זה משמעויות ראייתיות בבוא היום לכשיגיע לדיון בפני בית דין צבאי. לצורך התמודדות עם מקרים שכאלה יש צורך בעו”ד צבאי מומחה אשר מכיר את הדין הצבאי על בוריו ומכיר את השלכות הוצאת הצו, חוקיות הצו וכיו”ב, שכן הדבר עשוי להשפיע על שאלת המעצר ו/או העונש.

 חשוב לדעת, כי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים בעבר, הייתה כי מי שגוייס ללא פרופיל, וחלפה תקופת הימים הנקובה בחוק לצורך קביעתו, על הרשות לשחררו ולקרוא לו שוב לשירות ב”דרך המלך”. אלא שפסיקה זו נהפכה ע”י בית המשפט העליון, אשר קבע כי אין חובה אוטומטית שכזו. רק שעה שהפגם בהתנהלות רשויות הגיוס הוא בעוצמה רבה, וכשהעניין עולה בתקיפה ישירה בפני בית המשפט הגבוה לצדק, ניתן לחייב שחרור מבלי לגרוע מהסמכות לקרוא חזרה לשירות. במקרים אחרים, כך נקבע, יתכן והסעד יהיה באי מיצוי הדין במישור הפלילי, וזאת, לדוגמה, כאשר החייל עצמו ביקש להיבדק בפרק הזמן הקבוע בחוק והרשויות התעלמו מבקשותיו.

מאחר ולעניין צו 12 משמעויות חשובות, יש להיוועץ במקרה הפרטני בעו”ד צבאי מנוסה ומיומן, עם שנות ותק רבות בתחום הדין הצבאי, וזאת על מנת לקבל את הייעוץ והייצוג הטוב ביותר.

[מאמר זה נכתב על ידי עורך דין צבאי מומחה בדין צבאי בכלל ובתיקי עריקים בפרט, וניתן למצוא בו מידע מועיל ויעיל, אשר מגלם ניסיון של 16 שנות ניסיון בדיני צבא. מאמר זה אינו מהווה, בשום פנים ואופן, תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ופרטני, בהתאם למקרה הספציפי.]

 

 

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 34.0303 השתלמות תורנית לחיילים דתיים

34.0303 השתלמות תורנית לחיילים דתיים
תוקף סעיפים 1 עד 7 מה- 29 במאי 2006

כללי
1. באחריות הרבנות הצבאית לערוך השתלמות תורנית לחיילים דתיים בתדירות שלא תפחת מממוצע של יום אחד בחודש. את תוכן ההשתלמות תקבע הרבנות הצבאית הראשית.
2. ניתן לקיים את ההשתלמות במסגרת יחידתית. במקרה זה, מועדה ייקבע על ידי הרבנות הצבאית בתיאום עם מפקד היחידה.
3. על אף האמור בסעיף 2 לעיל, במחנות ובמתקנים רבי-יחידות, כהגדרתם בפ”מ 9.0103, ניתן לקיים השתלמות לכלל חיילי היחידות השוכנות במחנה או במתקן. במקרה זה, מועדה ייקבע על ידי הרבנות הצבאית בתיאום עם מפקד המחנה או המתקן.
4. באחריות סגל הדת היחידתי לפרסם את מועדי ההשתלמויות המיועדות לחיילי היחידה, בפקודות השגרה של היחידה, לפחות שבוע אחד לפני מועד קיום ההשתלמות.
5. מפקד החייל יאפשר לחייל להשתתף בהשתלמויות האמורות בתדירות של שלושה ימים, לפחות, על פני תקופה של שלושה חודשים.

חריגים
6. קצין בדרגת אל”ם ומעלה רשאי לאשר דחיית זכותו של חייל ביחידות הכפופות לו, כאמור בסעיף ‎5 לעיל, רק כשהדבר נדרש בשל פעילות מבצעית. דחייה כאמור עשויה להיות עד לתקופה של שלושה חודשים. בתום תקופת הדחייה יאפשר מפקד החייל לחייל להשתתף בהשתלמויות האמורות, במידת האפשר, נוסף על זכותו לפי סעיף 5 לעיל, במספר הימים אשר נמנעו מהחייל להשתתף בהם בשל הפעילות המבצעית.
בסעיף זה: “פעילות מבצעית” – פעילות לחימה, מארבים ופשיטות, לרבות סיוע ליחידות המבצעות פעילות זו.
7. נמצא החייל בקורס, וצורכי הקורס אינם מאפשרים לו לצאת להשתלמות או לקיים השתלמות במסגרת הקורס – רשאי המפקד הממונה על הקורס, שדרגתו אל”ם, לפחות, לדחות את יציאת החייל להשתלמות. הקצין האמור לא יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה אלא לאחר שהתייעץ עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי. בתום תקופת הדחייה יאפשר מפקד החייל לחייל להשתתף בהשתלמויות האמורות, במידת האפשר, נוסף על זכותו לפי סעיף 5 לעיל, במספר הימים אשר נמנעו מהחייל להשתתף בהם בשל השתתפותו בקורס.

לכתבה >
פקודת מטכ”ל 34.0201 שבתות, מועדים, חגים וימי צום

34.0201 שבתות, הימים הנוראים, מועדים, חגים וימי צום בצה”ל

תוקף סעיפים 1 עד 40 מה- 29 בדצמבר 2005

פרק א – כללי

  1. הוראות בדבר פעילות הצבא בשבתות, בימים הנוראים, במועדי ישראל ובחגי ישראל, מפורטות בהפ”ע 3.0903 ופקודה זו באה להשלים את האמור בה.

תוקף סעיף 1א רבתי  מה- 12 במארס 2007

1א.       הוראות בדבר זכויותיהם של חיילים בני העדות הלא-יהודיות מפורטות בפ”מ 34.0310.

  1. באחריות הרב הצבאי היחידתי, ובהיעדרו – סגל הדת, לפרסם את מועדי השבתות, המועדים, הימים הנוראים, החגים וימי הצום, את שעות כניסתם ויציאתם, את זמני התפילות ומשכיהן (כמפורט בפ”מ 34.0301) ואת זמני הטקסים הנערכים על-פי פקודה זו, בפקודות השגרה של היחידה, אשר יובאו לידיעת חיילי היחידה באחריות מפקדיהם.
  2. יש לשחרר את החיילים מפעילות, לפחות שעה לפני כניסת השבת, המועד והימים הנוראים, כך שיוכלו להשלים את כל הכנותיהם לימים אלו בטרם כניסתם.
  3. הוראות בדבר הופעה ולבוש בהתאם לדיני ישראל ולמסורת ישראל מעוגנות בפ”מ 33.0501 ובהק”א 33-05-01.

פרק ב – שבתות

  1. שבת מתחילה בכל יום שישי לפני שקיעת החמה ומסתיימת ביום שבת עם צאת הכוכבים.
  2. בכל יחידות צה”ל ובמתקניו בהם מתקיימות ארוחות סדירות ייערכו בליל שבת סעודות חגיגיות לכל חיילי היחידה, לפי מסורת ישראל.

פרק ג – הימים הנוראים

ראש השנה

  1. ראש השנה מתחיל בכל שנה ביום כ”ט באלול לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום ב’ בתשרי עם צאת הכוכבים.
  2. בכל יחידות צה”ל ובמתקניו בהם מתקיימות ארוחות סדירות ייערכו בימי ראש השנה, בערבים ובצהריים, סעודות חגיגיות לכל חיילי היחידה, לפי מסורת ישראל.

יום הכיפורים

  1. יום הכיפורים מתחיל בכל שנה ביום ט’ בתשרי, עשר דקות לפני שקיעת החמה, ומסתיים ביום י’ בתשרי עם צאת הכוכבים.
  2. ארוחת הערב לכלל החיילים בליל יום הכיפורים תוגש ביחידות צה”ל ובמתקניו שעה אחת, לפחות, לפני כניסת הצום, ותהווה סעודה מפסקת לחיילים הצמים.
  3. קנטינות, מזנונים, מטבחים וחדרי אוכל הפועלים במחנות ובמתקנים צבאיים יהיו נעולים ביום הכיפורים. מנת מזונם של החיילים אשר אינם צמים ביום הכיפורים תוכן בערב יום הכיפורים, לפני כניסת הצום.

פרק ד – מועדי ישראל

  1. בכל יחידות צה”ל ובמתקניו בהם מתקיימות ארוחות סדירות ייערכו בליל מועדי ישראל סעודות חגיגיות לכל חיילי היחידה, לפי מסורת ישראל.

חג הסוכות

  1. חג הסוכות מתחיל בכל שנה ביום י”ד בתשרי לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום כ”א בתשרי עם צאת הכוכבים.
  2. באחריות מפקד המחנה להקים סוכה ליד כל חדר אוכל, לפי דיני ישראל ובהתאם להנחיות הרב היחידתי, אשר תעמוד בכל ימי חג הסוכות. על היחידה להעמיד לרשות מפקד המחנה אמצעים מתאימים לצורך בניית הסוכה.
  3. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך, יתאפשר לאכול בסוכה בימי חג הסוכות.
  4. באחריות הרב היחידתי, ובהיעדרו – באחריות סגל הדת, לוודא שיהיו ארבעת המינים בבית הכנסת של היחידה.

שמיני עצרת (שמחת תורה)

  1. שמיני עצרת (שמחת תורה) מתחיל בכל שנה ביום כ”א בתשרי לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום כ”ב בתשרי עם צאת הכוכבים.

חג הפסח

  1. חג הפסח מתחיל בכל שנה ביום י”ד בניסן לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום כ”א בניסן עם צאת הכוכבים.
  2. מיום י”ג בניסן, בשעה 09:00, לא יימצא חמץ בבסיסי צה”ל ובמתקניו וזאת עד לצאת חג הפסח.
  3. בכל המטבחים ובחדרי האוכל שבבסיסי צה”ל ובמתקניו יבוער החמץ ויוכשרו כלי המטבח והאוכל עד ליום י”ב בניסן, בשעה 18:00.
  4. בשנה בה י”ד בניסן חל ביום שבת או ביום ראשון, רשאית הרבנות הצבאית הראשית להקדים את המועדים המצוינים בסעיפים 19 ו- 20 לעיל.
  5. בליל פסח, י”ד בניסן, יתקיים בכל יחידות צה”ל ובמתקניו סדר פסח מסורתי לכל חיילי היחידה. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך יתאפשר להשתתף בסדר הפסח.

חג השבועות

  1. חג השבועות מתחיל בכל שנה ביום ה’ בסיוון לפני שקיעת החמה ומסתיים למחרת ביום ו’ בסיוון עם צאת הכוכבים.

פרק ה – חגים

חג החנוכה

  1. חג החנוכה מתחיל בכל שנה בליל כ”ה בכסלו ומסתיים ביום ג’ בטבת.
  2. באחריות סגל הדת של היחידה לערוך בימי החנוכה טקס הדלקת נרות בכל יחידות צה”ל ומתקניו. אם אין ביחידה סגל דת, יישא באחריות האמורה קצין או נגד אשר מונה לכך על ידי מפקד היחידה. כל מפקד אחראי לכך שלכל חייל הכפוף אליו והחפץ בכך, יתאפשר להשתתף בטקס זה.

חג הפורים

  1. חג הפורים חל בכל שנה ביום י”ד באדר, ובירושלים – ביום ט”ו באדר. בשנה מעוברת, יחול החג בחודש אדר ב’. בשנה שבה ט”ו באדר חל בשבת, חל החג בירושלים ביום י”ד באדר.
  2. לחיילים החפצים בכך יתאפשר להשתתף בקריאת המגילה בחג הפורים, בהתאם לאמור בפ”מ 34.0301.

פרק ו – ימי צום

  1. כל חייל החפץ בכך רשאי לצום בכל אחד מימי הצום המפורטים בסעיף 9 לעיל ובסעיפים 31 ו- 32 להלן. חייל שצם ישוחרר מכל פעילות במשך שעות הצום.
  2. קצין הלוגיסטיקה היחידתי אחראי לדאוג לכך שלכל חייל שצם, תוגש ארוחה חמה לפני כניסת הצום ומיד בסיומו. מפקדו של חייל אשר צם בימי הצום כאמור, אחראי לכך שלחייל יתאפשר לסעוד סעודות אלה.
  3. בהתאם לאמור בהק”א 33-05-01, במהלך יום הכיפורים ותשעה באב רשאי כל חייל החפץ בכך לנעול נעליים שאין בהן חלקי עור.

צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, שבעה עשר בתמוז

  1. ימי הצום המפורטים להלן מתחילים עם עלות השחר בתאריכים המצוינים בצידם ומסתיימים 30 דקות לאחר שקיעת החמה:
    • א. צום גדליה – ג’ בתשרי (אם ג’ בתשרי חל בשבת, נדחה הצום ליום ראשון שלאחריו);
    • ב. עשרה בטבת – י’ בטבת;
    • ג. תענית אסתר – י”ג באדר (אם י”ג באדר חל בשבת, מוקדם הצום ליום חמישי שלפניו). בשנה מעוברת, חל הצום באדר ב’;
    • ד. שבעה עשר בתמוז – י”ז בתמוז (אם י”ז בתמוז חל בשבת, נדחה הצום ליום ראשון שלאחריו).

צום תשעה באב

  1. צום תשעה באב מתחיל ביום ח’ באב (אם תשעה באב חל בשבת, נדחה הצום ליום ראשון שלאחריו), עשר דקות לפני שקיעת החמה ומסתיים ביום ט’ באב, 30 דקות לאחר שקיעת החמה.
  2. ארוחת הערב לכלל החיילים בליל תשעה באב תוגש ביחידות צה”ל ובמתקניו שעה אחת, לפחות, לפני כניסת הצום, ותהווה סעודה מפסקת לחיילים הצמים.
  3. בתשעה באב אין לקיים במחנות צה”ל ובמתקניו פעילות בידור, הווי או תרבות. כמו כן, קנטינות ומזנונים הפועלים במחנות צה”ל ובמתקניו יהיו נעולים ביום זה.

פרק ז – מעליות שבת

  1. בפרק זה: “מנגנון פיקוד שבת” – כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבניינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס”א-2001.
  2. בכל בניין, אשר הקמתו החלה לאחר יום 29 בדצמבר 2005, שבו מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת.
  3. בכל בניין שבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות מותקן מנגנון פיקוד שבת, תופעל המעלית כמעלית שבת בכל הקומות בשבתות, בימים הנוראים ובמועדי ישראל, למעט ימי חול המועד, מחצי שעה לפני כניסתם עד לחצי שעה לאחר יציאתם. באחריות מפקד הבניין או המתקן הצבאי לאפשר לכל חייל החפץ בכך את השימוש במעלית, אשר הופעלה כמעלית שבת.

פרק ח – חריגים

תוקף סעיף 37א רבתי  מה- 29 במאי 2006

37א.     בפרק זה: “פעילות מבצעית” – פעילות לחימה, מארבים ופשיטות, לרבות סיוע ליחידות המבצעות פעילות זו.

  1. על אף האמור בסעיפים 6, 8, 10, 12 ו- 22 לעיל, במחנות ובמתקנים רבי-יחידות, כהגדרתם בפ”מ 9.0103, ניתן לערוך סעודה או סדר פסח אחד לכל היחידות השוכנות במחנה ובמתקן – הכול בתנאי שלכל חיילי היחידות השוכנות במחנה או במתקן יש אפשרות להגיע לסעודה או לסדר הפסח באופן סביר ובמועדים שנקבעו לקיומם. במחנה או במתקן שבו קיימת יחידה המרוחקת ממקום קיום הסעודה או סדר הפסח יש לקיים סעודה או סדר הפסח גם ביחידה זו, בהתאם לאמור בסעיפים 6, 8, 10, 12 ו- 22 לעיל.
  2. קצין בדרגת אל”ם ומעלה מוסמך לאשר ביחידות הכפופות לו חריגה מהוראות פקודה זו כמפורט להלן:
    • א. לא לאפשר לחיילים להשתחרר מפעילות לפני כניסת השבת, המועד או הימים הנוראים, בהתאם לאמור בסעיף 3 לעיל;
    • ב. לא לקיים סעודה חגיגית או לא לאפשר לחייל להשתתף בסעודה חגיגית, בהתאם לאמור בסעיפים 6, 8 ו- 12 לעיל;
    • ג. לא להקים סוכה, בהתאם לאמור בסעיף 14 לעיל;
    • ד. לא לאפשר לחיילים לאכול בסוכה, בהתאם לאמור בסעיף 15 לעיל;
    • ה. לא לאפשר לחייל להשתתף בסדר פסח, בהתאם לאמור בסעיף 22 לעיל;
    • ו. לא לקיים טקס הדלקת נרות או לא לאפשר לחייל החפץ בכך להשתתף בטקס זה, בהתאם לאמור בסעיף 25 לעיל;
    • ז. לא להפעיל מעלית כמעלית שבת, בהתאם לאמור בסעיף 37 לעיל – לתקופה שלא תעלה על 96 שעות.
  3. קצין בדרגת אלוף ומעלה מוסמך לאשר ביחידות הכפופות לו חריגה מהוראות פקודה זו כמפורט להלן:
    • א. לא לקיים סעודה מפסקת, בהתאם לאמור בסעיפים 10 ו- 33 לעיל;
    • ב. לא לקיים סדר פסח, בהתאם לאמור בסעיף 22 לעיל;
    • ג. לא לשחרר מפעילות חייל שצם בימי הצום, בהתאם לאמור בסעיף 28 לעיל.

תוקף סעיף 41 מה- 29 במאי 2006

  1. לא יעשה קצין שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 39 לעיל אלא כשהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית, ולאחר שהתייעץ עם הרב הצבאי הפיקודי, הזרועי או האגפי הרלוונטי. כן, לא יעשה קצין שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 40 לעיל, אלא כשהדבר דרוש עקב פעילות מבצעית ולאחר שהתייעץ עם הרב הצבאי הראשי.
לכתבה >
מדריך לעריק מצה”ל

מדריך לעריק / מדריך למשתמט

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין צבאי מומחה בדין צבאי בכלל ובתיקי עריקים בפרט על כל סוגיהם (משתמט, עריק יחידה, “עריק בקו”ם”, עריקות מהמילואים) ונועד לשמש את החיילים, במהלך העריקות או במהלך המעצר ואת בני משפחותיהם בנקודת זמן קשה זו בחייהם.

במאמר זה תוכלו למצוא מידע מועיל ויעיל אשר מגלם ניסיון של כ-20 שנות ניסיון בדיני צבא. מאמר זה אינו מהווה, בשום פנים ואופן, תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ופרטני, בהתאם למקרה הספציפי.

1. מהי עריקות מהצבא עונש אילו סוגי עריקים קיימים?

במדינת ישראל קיימת חובת שירות בצבא. החל מגיל 16 נחשבים (כמעט) כל נער ונערה כמלש”בים (מועמדים לשירות בטחון), מקבלים צו ראשון, צווי התייצבות למיונים, צווים לבדיקות ולבסוף צו גיוס. לאחר התייצבות לצווים אלה, עוברים בדיקות, מותאם פרופיל רפואי, נשלח צו גיוס וצריך להתייצב במועד הגיוס. מי שלא מתייצב לצווים או במועד הגיוס, נחשב משתמט. מי שמסרב להתייצב ליחידה ובורח מהבקו”ם- נחשב עריק בקו”ם. מי שעובר את כל התהליך, מתפנה לטירונות, משובץ ליחידה ובורח ממנה- נחשב נפקד או עריק יחידה. מי שלא מתייצב לזימון מילואים- נחשב עריק מילואיםלגבי כל אחד מסוגי העריקים, קיימת מדיניות העמדה לדין ומדיניות ענישה שונה- כנגד עריק שתקופת היעדרותו מביאה אותו להגדרת “עריק פרקליטותי” – יוגש כתב אישום, והוא יובא למשפט בפני בית דין צבאי ושופטים צבאיים. על כל היעדרות לתקופה קצרה מזו- יועמד עריק יחידה לדין משמעתי בפני קש”ב.2. עריקות היא עבירה שמובילה לרישום פלילי.

כן, אם לא ידעתם, הרשעה בעבירת עריקות גוררת אחריה רישום פלילי. בעבר, כל הרשעה בתיק עריקות הייתה נושאת רישום פלילי “מלא”, למשך 17 שנים. על פי תיקון לחוק מהעת האחרונה, יהיו מקרים בהם הרישום הפלילי ייחשב “מופחת”, כלומר יימחק אוטומטית בתוך 5 שנים; ואילו במקרים אחרים, ילווה את החייל בגין הרשעה בתיק עריקות, רישום פלילי מלא למשך 17 שנים. קיומו של רישום פלילי כזה, שולל את היכולת לקבל תעודת יושר ולהתקבל למקומות עבודה מסויימים ועשוי להגביל את צעדיו של החייל. שימו לב- שיפוט בדין משמעתי לא גורר אחריו רישום פלילי. שיפוט בבית דין צבאי גורר אחריו רישום פלילי. גם בהיבט זה חשיבות מכרעת לייצוג טוב של עורך דין צבאי מנוסה, שכן קיימת משמעות לעונש אשר יושת עליכם, שכן יש רף מסוים של תקופת כליאה שמתחתיו- יהיה לחייל רישום פלילי מופחת, ואילו כל עונש מעל הרף- יגרור רישום פלילי לכל החיים. למאמר “רישום פלילי מופחת” לחץ כאן.

 עריקות

3. מה ניתן לעשות לפני שמתחילים עריקות?

אמנם, ברקע היעדרות מהצבא תמיד קיימת סיבה, בין אם מדובר בבעיות כלכלית בבית, בעיות נפשיות של החייל, בעיות רפואיות של בן משפחה, קושי להישאר ביחידה או התנכלות מצד מפקדים. יחד עם זאת, עדיף להמנע ממצב של עריקות שכן אחת התוצאות של עריקות מהצבא עונש לאור השלכות הרישום הפלילי.

לכן, אם הספקת לקרוא מדריך זה לפני שהתחלת בעריקות, דע כי קיימים גורמים שונים בצה”ל אשר מטרתם לבחון את התנהלות גורמי היחידה והמפקדים, ופניה אליהם עשויה לפתור את הבעיה ולמנוע את העריקות. ראשית, ניתן לפנות אל נציב קבילות חיילים, אשר יבחן את התלונה, ובמידה וימצא אותה מוצדקת ייתן הוראות ליחידה, שיובילו לשינוי המצב. לדוגמא- אם אתה חייל בודד שלא מקבל סיוע ת”ש תקופה ארוכה למרות הגשת בקשות מתאימות, ייתכן שלאחר פניה לנציב קבילות חיילים תקבל באופן מיידי את הסיוע המגיע לך ואולי גם תנאי שירות מתאימים; אם מתעללים בך נפשית או פיזית ביחידה, כמובן שזה גם המקום לפנות לנציב קבילות חיילים, אך גם להגיש תלונה למצ”ח כנגד המפקדים או מי שפגע בך. שנית, בכל בעיה ניתן לפנות אל גורמי קצין פניות הציבור [קפ”ץ] אשר מהווים מקור פניות עיקרי בכל עניין ומנתבים את הפניה לגורם הצבאי המתאים. זכור, החוק פועל לשני הכיוונים, הוא מחייב גם את העבריין וגם את השוטר, גם את החייל וגם את רשויות הצבא, ובדיקת הגורמים המפקחים יכולה לסייע [קפ”ץ: 03-5691000 // נקח”ל: 03-6977374 // היחידה לפניות ותלונות הציבור: 03-697554].

4. עריק ועוד לא נעצרת? מה ניתן לעשות במהלך העריקות?

אם הנך עריק וטרם נעצרת, כדאי שתדע שקיימות אפשרויות לטפל בעניינך כבר משלב זה, ואין צורך להמתין עד שיתפסו אותך או עד שתסגיר את עצמך במצ”ח או בכלא 4. אפשר להתחיל לפעול כעת. למשרדנו תקדימים רבים של סגירת תיקים במהלך עריקות, פטור משירות במהלך עריקות ואף טיפול נפשי במהלך עריקות, הכל בהתאם לסוג המקרה. במקרה של בעיה רפואית או נפשית, חשוב לדעת, שקיימת אפשרות פניה לגורמים רפואיים ונפשיים גם במהלך העריקות, בייחוד מקום בו קיימים מסמכים רפואיים המעידים על מצב הדורש התייחסות מיוחדת. שים לב- ניתן לבצע בדיקות אלה גם ללא מעצר, ולמשרדנו תקדימים רבים כאלה. כך למשל, הצלחנו להקפיא פקודת מעצר בעניינה של עריקה במשך שנה, חולת אפילפסיה, ולהביאה לוועדה רפואית ללא מעצר. בוועדה הרפואית הומלץ לחיילת פרופיל 21 רפואי והיא פוטרה משירות תוך שהפרקליטות הצבאית הסכימה לסגור את עניינה ללא הליכים משפטים; בנוסף, הצלחנו להביא לבדיקה נפשית במהלך עריקות של חיילת עריקה שנתיים וחצי, היא פוטרה משירות בפרופיל 21, והגשנו בקשה לסגירת התיק משפטי לחלוטין ללא הליכים, תוך שבקשתנו נענתה בחיוב, והכל במהלך העריקות; בנוסף, הצלחנו להביא לבדיקה במהלך עריקות של חייל עריק יחידה במשך שנה וחצי, הוא פוטר משירות בפרופיל 21 ועמד לדין משמעתי בלבד [10 ימי מחבוש]. לכן, יש חשיבות גדולה להתייעצות כבר בשלב הזה, עם עורך דין צבאי בקיא ומנוסה בתיקים מסוג זה, אשר מכיר את המערכת הצבאית ואת הגורמים הרלוונטים ויודע בדיוק לאן לפנות. למאמר “גורמי בריאות הנפש” לחץ כאן. במקרה של מצב משפחתי/כלכלי קשה– אם הסיבה לעריקות היא מצב כלכלי קשה, מצב משפחתי בעייתי (מוות במשפחה, אלימות או הליכי גירושין בין ההורים), מצב רפואי קשה של ההורים או אחד מבני המשפחה, ניתן להתחיל בטיפול המשפטי ואיסוף המסמכים כבר בשלב העריקות, וייעוץ של עורך דין צבאי מומחה בדין צבאי ובתיקי עריקים יכול לתת הכוונה עוד בטרם נעצרתם. במקרים חריגים ניתן לבקש מגורמי פרקליטות צבאית לבטל פקודת מעצר או  לבטל הליכים משפטיים לחלוטין חרף היעדרות. אם אתה עריק יחידה- בשבועיים הראשונים להיעדרותך צפוי להגיע לביתך נציג מהיחידה, אשר יחפש אותך, יבקש ממך לחזור ליחידה וימסור לך ולהוריך מכתב בו מצויין כי אתה נעדר משירות, כי היעדרות משירות זו עבירה שבגינה אתה עלול לעמוד לדין בפני בית דין צבאי, ולהיות מורשע בעבירה הנושאת רישום פלילי. כדאי שתהיה מוכן ותציין גם בפני המפקד המחפש את סיבות ההיעדרות כיוון שהדברים נרשמים ומתועדים בתיק הפרקליטות. איסוף המסמכים ותחילת הטיפול המשפטי במהלך היעדרות יכול לסייע, ומשרדנו ייצג חייל שהיה עריק במשך שנה וחצי מהיחידה, אשר בעקבות טיפול משפטי שהחל במהלך ההיעדרות, פוטר משירות ושוחרר מהכלא בתוך 17 ימים בלבד ללא פרופיל 21.

5. מהו סעיף העבירה בחוק השיפוט הצבאי בגין עריקות?

בחוק השיפוט הצבאי קיימות מספר עבירות אשר התביעה יכולה לייחס בכתב האישום בגין עריקות: עבירה חמורה פחות, היא  עבירת ההיעדרות מן השירות, לפי ס’ 94 לחוק השיפוט הצבאי: “חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להמצא בו אותה שעה, דינו- מאסר שלוש שנים, אלא  אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”; עבירה חמורה יותר היא עבירת העריקה, לפי ס’ 92 לחוק השיפוט הצבאי:”חייל שערק מן הצבא, דינו- מאסר חמש עשרה שנה. “עריקה” לעניין סעיף זה- העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא”. קיימת חזקה משפטית, לפיה היעדרות מעל שנה וחצי מלמדת על כוונה שלא לחזור לצבא. חשוב שתדעו, שברוב תיקי העריקים מייחסת התביעה עבירה של היעדרות מהשירות לפי ס’ 94, ורק בתיקים החמורים מיוחס סעיף 92. ייחוס עבירת עריק בצבא יוביל לרישום פלילי חמור בגין עבירת פשע, ולעונש מאסר ממושך ביותר, נוכח החומרה שבה רואה התביעה תיק שכזה. לכן, להתייעצות עם עורך דין צבאי בקיא ומנוסה בתיקי עריק מצה”ל, כבר בשלב המעצר ולפני הגשת כתב האישום יש חשיבות עצומה, שכן פעולות שינקוט כבר בשלב זה יכולות להביא לייחוס עבירה חמורה פחות. גם אם התביעה מייחסת סעיף חמור ניתן לבקש להמיר את סעיף האישום מעבירת עריקה לפי ס’ 92 לעבירת היעדר מהשירות לפי ס’ 94, ולמשרדנו תקדימים רבים בהם הצלחנו להמיר את סעיף האישום, מה ששינה לחלוטין את פני התיקים, ואת הענישה בהם, בהתאם. למשרדנו אף תקדימים של ביטול כתבי אישום והעמדה לדין משמעתי בלבד. 

לייעוץ ראשוני בכל עניין צבאי משפטי מלאו שם ומספר טלפון ונחזור אליכם בהקדם.

בכל בעיה בתחום המשפט הצבאי הפלילי או מול רשויות הצבא, ניתן לפנות אלינו ונשמח לסייע בייעוץ והכוונה ראשונית. באתר גם מאמרים אשר מטרתם לספק מידע ראשוני בנוגע לתחום הפניה. אין במאמרים כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי במקרה הספציפי, ולצורך כך באפשרותכם לפנות אלינו טלפונית או לקבוע פגישת ייעוץ ללא התחייבות.


6. עריק, נעצרת? מה לעשות בחקירה?

אם נעצרתם בגין עריקות מהמילואים או משירות צבאי, השלב הראשון העומד בפניכם הוא שלב החקירה. חקירת עריק בצבא אינה דומה לחקירת מצ”ח, היא קצרה יותר, ומעמיקה פחות. מצד אחד זה טוב- כי לא תהיו זמן רב בחדר חקירות, ומצד שני זה לא טוב- כי לא ממש ישאלו אתכם יותר מדי שאלות על הסיבה לעריקות. אם יש דברים חשובים שעמדו ברקע להיעדרות- חשוב שתציינו אותם (גם כדי שלא יגידו אחר כך שלא טענתם את זה בהזדמנות ראשונה). חשוב שתדעו שזכותכם לכתוב את האמרה בעצמכם כי לדברים שייכתבו באמרה יש חשיבות בהמשך. לכן, אם החוקר מסרב לכתוב משהו שאמרתם, כגון- שאתם לא מודים בעריקות, מה היו הסיבות לעריקות, או כל התנהלות לא תקינה של השוטרים הצבאיים כלפיכם- קחו את העט מהחוקר, קחו את דף האימרה, וכתבו הכל בעצמכם; אם מזהירים אתכם בגין חשדות פליליים אחרים– דאגו באופן מיידי להתקשר לעו”ד צבאי, על מנת לקבל ייעוץ במהלך החקירה און ליין, לא להתבייש מהחוקר. למאמר המדריך המלא לחקירת מצ”ח לחץ כאן; אם אתם מוזהרים בביצוע עבירת עריקה לפי ס’ 92 חשוב מאוד שתתייעצו באופן מיידי בעורך דין צבאי מנוסה לפני שתאמרו ולו מילה אחת בחקירה. חשוב להבין, שעריקה היא היעדרות מהצבא עם כוונה שלא לחזור, ולכן קיימת חשיבות רבה לגרסה שתינתן במהלך החקירה. לצורך כך יש להתייעץ בעורך דין צבאי המנוסה בטיפול בתיקי עריקה, שכן באמצעות ייעוץ במהלך החקירה ובהמשך גם על ידי טיפול נכון בתיק- יוכל עורך דין צבאי מנוסה להביא לכך שלא יוגש כנגדכם כתב אישום בסעיף של עריקה לפי ס’ 92 אלא כתב אישום בעבירה של היעדרות מהשירות לפי ס’ 94 שהוא פחות חמור. אל תיעלבו, אבל מי שיחקור אתכם זה לא חוקר ולא חוקר מצ”ח אלא שוטר צבאי, ואל תיעלבו גם אם יגבו ממכם את האמרה כשאתם עומדים בקבלה לכלא 4, במסדרון ובעמידה. זה קורה. אם זה קורה, כדאי שתספרו על כך גם לעורך הדין הצבאי שייצג אתכם בתיק, לפעמים יש לזה חשיבות בהליך עצמו.

7. מהם ההליכים בבית הדין הצבאי בגין עריקות?

דיון הארכת מעצר ראשוני בפני שופט יתקיים בתוך 48 שעות מרגע המעצר. במידה והפרקליטות הצבאית תחליט שלא להגיש נגדכם כתב אישום אלא להעמיד אתכם לדין משמעתי, לא תובאו בפני שופט. הדיונים בבית דין צבאי הם פומביים, ולמשפחה יש אפשרות להיות נוכחת בהם. כך, ניתן יהיה לראות את יקירכם גם במהלך הדיונים בבית הדין ולא רק בתיאום ביקורים בכלא הצבאי; במידה וקיימות כנגדכם ראיות מספיקות- יוגש כנגדכם כתב אישום. כאמור, לסעיף העבירה שייוחס משמעות קריטית, ולעורך דין צבאי מנוסה יש את היכולת להביא לכתב אישום מרוכך יותר. בהתאם למשך ההיעדרות, תחליט התביעה האם בכוונתה להגיש בקשה להרחבת מותב משופט אחד לשלושה שופטים. מקום בו החליטה התביעה לבקש שלושה שופטים- המשמעות היא שבכוונתה לבקש עונש העולה על שנת מאסר! בשלב זה, מתפקידו של עורך הדין הצבאי להסיר מכם סיכון שכזה, ולבקש כי עניינכם ידון בפני שופט אחד, ולמשרדנו תקדימים בהם הצלחנו לשכנע את התביעה לחזור בה מבקשתה להרכבת מותב של שלושה שופטים; בהמשך, ייקבע מועד להקראה בתיק העריקות; ואתם וודאי שואלים את עצמכם- כמה זמן אשב בכלא?? זוהי שאלת מיליון הדולר. אז ככה- רמות הענישה בתיקי עריקים משתנות בין סוגי העריקים השונים, ועם ייצוג משפטי טוב של עורך דין צבאי מומחה, כמובן שהענישה יכולה להיות נמוכה באופן משמעותי. כך, משרדנו השיג הסדר של 17 ימי מאסר על עריקות של שנה וחצי (ללא פרופיל 21) [2014]; הסדר של 90 ימי מאסר על השתמטות של 12 שנים (!) הסדר של 47 ימי מאסר על 8 חודשי עריקות [2015]; 80 ימי מאסר בטיעון פתוח על עריקות של 9 חודשים עם תנאי בית דין קודם בן 60 ימים [2015]; עונש בטיעון פתוח של 90 ימי מאסר על 3 שנות היעדרות מהיחידה [2015]; הסדר של 150 ימי מאסר נטו על 8 שנות היעדרות מהיחידה [2016];  לדף הצלחות המשרד לחץ כאן.

8. פטור משירות צבאי

אם ברצונכם לקבל פטור משירות צבאיקיימות מספר אפשרויות, אשר תלויות בטעמים לצורך בפטור משירות צבאי. הגורמים בכלא אשר יכולים להורות על פטור הם וועדת התאמה או גורמי גחל”ת. כל חייל מאובחן כמעט באופן אוטומטי על ידי גורמי גחל”ת, ובמידה וקיימות בעיות קשות, ניתן לבקש שמערך גחל”ת יורה על פיטוריו משירות, כמובן תוך הגשת בקשה מתאימה ומסמכים. במידה וקיימת בעיה רפואית או נפשית ניתן לפנות אל גורמי רפואה וברה”ן בכלא; במידה וקיימת בקשה לפטור מטעם אחר [כגון דת] יש לפנות אל גורמי אחרים במיטב, בהתאם לבקשה; במידה ומשפחה עוזבת את ישראל יחד עם ילדים מתחת לגיל 16, יש להסדיר מעמד “בן מהגרים”. בן מהגרים הוא מי שבגיל מסויים עוזב את הארץ, יחד עם משפחתו, נוכח החלטת הוריו להגר מישראל. מאחר והוא אזרח ישראלי, עליו לבקש אישור לעזוב את הארץ. למשרדנו תקדימים של הסגרת מעמד בדיעבד. למאמר בנושא פטור משירות צבאי לחץ כאן.

9. תיקי משתמטים ועריקי בקו”ם דורשים מומחיות משפטית מיוחדת

תיקי משתמטים ועריקי בקו”ם הם תיקים סבוכים בהם נדרשת מומחיות מקצועית מיוחדת של עורך דין צבאי. מדובר בתיקים בהם כחלק מחומר הראיות, על התביעה להביא גם את תיקו האישי של החייל ולהוכיח את חוקיות גיוסו של החייל, בכל שלבי הגיוס החל משלב הזימונים לבדיקות, ועד שלב הוצאת צו הגיוס ומודעות החייל לצו הגיוס. אם למשל, לא קיים בתיק האישי צו הגיוס אשר נשלח לחייל, או שהצו נשלח לכתובת שאינה כתובת המגורים של החייל- ניתן לטעון כי לא הייתה לחייל מודעות לכך שעליו להתגייס. פגמים בחוקיות הגיוס יכולים להביא לשחרור ממעצר או אפילו ביטול כתב אישום. עורך דין צבאי מיומן ומנוסה, אשר יודע לקרוא תיק אישי ומכיר את התיק האישי על בוריו, יכול בנקל לגלות פגמים הקיימים בחומר הראיות בכל הנוגע להליך גיוס החייל, ולהביא לשחרור ממעצר, לביטול כתב אישום או לעונש מקל בעקבות בעיות בחוקיות הגיוס. בתיק אישי יש שלל מסמכים הנוגעים להליך גיוסו של החייל, צווים, זימונים, מכתבים ששלחה לשכת הגיוס ומכתבים ששלח החייל ללשכת הגיוס- הכל מתועד והכל בפנים. ואם לא- אז מזלכם! כי אי קיומו של מסמך או צו יכול לפגוע בראיות התביעה, וזה לטובתכם. משתמטי חו”ל או עריקי חו”ל [ששהו בחו”ל כל התקופה]- לעיתים נעצרים בנתב”ג עם חזרתם לארץ ולעיתים הם מעוכבים בנתב”ג, נמסר להם כי עליהם הגיע להסדיר את עניינם בלשכת הגיוס, הם מגיעים ללשכת גיוס ואז נעצרים. במקרה שנעצרת ומוגש נגדך כתב אישום, תצטרך התביעה להוכיח שעזבת את הארץ לאחר גיל 16 או לאחר שהתחלת הליכי גיוס, שלא הסדרת את מעמדך לפני העזיבה (בבקשת דחייה, פטור או מעמד בן מהגרים) ושהיית מודע לכך שאתה חייב בגיוס ולמרות זאת עזבת את הארץ. גם בעניין זה כמובן קיימות הלכות משפטיות אשר יכולות לסייע לך ואשר עורך דין צבאי מיומן יידע להציג בעניינך לבית המשפט, על מנת להביא לשחרורך ממעצר או לעונש מקל במיוחד. אם הסדרת את מעמדך לפני עזיבת הארץ, כגון באמצעות הגשת בקשה למעמד בן מהגרים, עורך הדין צבאי מיומן יעזור לטעון טענה זו ולהוכיחה. למשרדנו תקדימים של סגירת תיקים של משתמטי חו”ל ללא הליכים וללא כליאה, אף בשנות היעדרות רבות. למאמר בנושא פטור לישראלים השוהים בחו”ל ומעמד בן מהגרים לחץ כאןכשל בהסדרת מעמד בן ישיבה שתורתו אומנותו- הוא מי שלומד תורה בישיבה מוכרת במסגרת הסדר זה, לא עוסק בכל עיסוק אשר ראוי להיות משולם עבורו שכר ומקדיש את כל עיתותיו ללימוד התורה. קיימים מקרים בהם, בעקבות כשל בהגשת בקשת הדיחוי עובר מי שנכלל בהסדר בן ישיבה שתורתו אומנותו – מבוטל מעמד זה אוטומטית על ידי רשויות הצבא, והאדם נדרש להתייצב לגיוס. במקרה זה, הסתייעות בעו”ד צבאי מנוסה היא חשובה ביותר על מנת לפתור את הבעיה נקודתית ולהביא לפתרון הטוב ביותר עבור האדם- והוא- חזרה לישיבה ללימוד תורה במסגרת ההסדר או קבלת פטור משירות.

 10. כלא צבאי- פרטים ומידע שימושי

אי אפשר לסיים מאמר זה מבלי לתת לכם נתונים, מידע וטלפונים של הכלא הצבאי. כידוע, קיימים שני מתקני כליאה צבאיים:
• בס”כ 394 (או בשמו העממי- “כלא 4”) הממוקם בבסיס צריפין, סמוך לשער ראשון;
• בס”כ 396 (או בשמו העממי- “כלא 6”) הממוקם בסמוך לעתלית בצפון. בכל כלא מספר פלוגות עצורים, ופלוגה נפרדת לבנות. יודגש- בנות מוחזקות בהפרדה מוחלטת מפלוגות הבנים. חייל אשר טרם נגזר דינו מוגדר “על”מ”- עצור לפני משפט; חייל שכבר נגזר דינו- מוגדר “שפוט”. לרוב, חיילים מעדיפים להישאר בסטטוס של על”מ מאחר שבמצב זה לא ניתן לשפוט אותם בדין משמעתי בגין עבירות התנהגות בכלא, ולא ניתן להוסיף להם ימי כליאה. בנוסף, לעיתים לאחר גזר הדין ובמידה ונותרה עוד תקופת כליאה, מועברים חיילים לכלא 6. לכן, חיילים המתגוררים בדרום או במרכז מעדיפים להישאר בכלא 4 על מנת להקל על משפחותיהם בביקורים. בכל כלא צבאי, קיימים מספר מערכים תומכים אשר מטרתם לטפל בחיילים ואף לשקמם:

  • מערך גחל”ת (גורמי חזרה לשירות תקין) תפקידו של מערך זה בכלא צבאי, הוא לבחון את עניינו הפרטני של כל חייל ולהמליץ המלצות לגבי המשך שירותו, מתוך הבנה שקיימים קשיים שבגללם נעדר החייל משירות, קשיים המשפיעים על החייל ולא מאפשרים לו להמשיך שירות תקין במצב הנוכחי. כך, יכול מערך גחל”ת להמליץ על שינוי שיבוץ של חייל, על הקלה בתנאי שירות (כגון יומיות, שבוע-שבוע) וכן על פטור משירות;
  • מערך בריאות הנפש– קב”נים ופסיכיאטרים צבאיים אשר בודקים בכלא הצבאי חיילים אשר מתלוננים על מצב נפשי קשה, על חרדות, דכאונות, התמכרות לסמים ושלל בעיות נפשיות נוספות. גם גורמים אלה יכולים להמליץ שלל סוגי המלצות, החל מהורדת פרופיל והמשך שירות, ועד פטור משירות בפרופיל 21 נפשי;
  • מערך מקא”ממערך קידום אוכלוסיות מיוחדות המטפל בחיילים שגוייסו מראש בגיוס מיוחד, עם נתונים נמוכים, ומתוך הבנה שהם מגיעים עם קשיים מבית וסיכויי הצלחה נמוכים לשירות צבאי. חיילים כאלה, במידה ואכן מוסרים כי אינם מצליחים בשירות צבאי- מקבלים פטור משירות;
  • וועדות התאמה– וועדת התאמה בוחנת את עניינו של החייל וממליצה כל המלצה, כמו גחל”ת- החל משינוי שיבוץ ועד פטור משירות; חשוב לדעת- וועדת התאמה יכולה להמליץ על פטור משירות מכמה סיבות. הסיבה הנפוצה, במקרה של היעדרויות ארוכות, היא פטור בגלל “התנהגות רעה וחמורה”- ומשמעותה היא שהחייל בהתנהגותו הרעה והעובדה שביצע עריקות ארוכה, למעשה כפה על המערכת לשחרר אותו, ולמעשה הביא לשחרורו מהצבא בהתנהגותו הרעה והחמורה. בדרך כלל נשללות חלק מהזכויות (מענק וכד’) אם מקבלים פטור בעילה זו. קיימת סיבה אחרת והיא “אי התאמה”- ומשמעותה היא שהחייל פשוט לא מתאים למערכת. זו עילה שפטור בגינה לא מביא לשום פגיעה בחייל. גם בהיבט זה משמעות חשובה לעבודתו של עורך דין צבאי מנוסה המייצג את החייל, ולמשרדנו תקדימים בהם שונתה עילת השחרור מהתנהגות רעה וחמורה לעילה של אי התאמה והחייל זכה במלוא הזכויות המגיעות לו מהצבא.
  • מערך ת”ש– מטפל בבקשות ת”ש ומתן סיוע ת”ש למשפחתו של העצור גם בתקופת הכליאה, בייחוד מקום בו מדובר בחייל בודד או מצד שני חייל נשוי עם ילדים.

חשוב מאוד שעורך הדין הצבאי המייצג אתכם יהיה בעל היכרות מעמיקה עם כל הגורמים לעיל בכלא הצבאי, ויידע להפנותכם אל כל הגורמים הרלוונטים לכם, שכן אלה יכולים לתת המלצה לגבי פטור משירות, המלצה לגבי הקלה בעונש ואף לתת לכם סיוע כספי שמגיע לכם עוד במהלך הכליאהביקורים וכן הבאת ציוד לעצור בכלא צבאי היו נערכים בעבר בתיאום עם קצין העיר הרלוונטי למקום מגוריכם. כיום ניתן לתאם ביקור עם הכלא- טלפון לתיאום ביקורים בכלא 4- . לעצור יתאפשרו ביקורים במשך כל תקופת כליאתו, אלא אם כן ישללו לו ביקורים עקב התנהגות רעה בכל והגשת טופסי תלונה כנגדו מסיבה כזו או אחרת. עוד יש לדעת, כי ההפרש בין הביקורים חייב להיות לפחות שבועיים. לחיילים נשואים- יש תדירות ביקורים גבוהה יותר ומשך ביקור ארוך יותר על ידי האישה. בכל מקרה, ניתן לפנות אל קצין העיר בבירורים שונים בנוגע לעצור.

בכלא צבאי מקבלים החיילים קנטינה מדי יום (כ-11 שקלים), ובסכום זה הם רשאים לרכוש לעצמם סיגריות, חטיפים, טלכרדים וכיו”ב; בקשות לחופשה לאירועים (בר מצווה, חתונה- לא יומולדת) מוגשות למפקד הכלא, והוא שאמור לאשרן. מפקד הכלא נוטה לאשר בקשות של חיילים “שפוטים” ונוטה לשלול בקשות של מי שעדיין מוגדר “על”מ”. גם בהיבטים אלה יכול עורך הדין הצבאי לסייע רבות, בהגשת בקשות כאלה ואחרות למפקד הכלא ועמידה בקשר ישיר איתו. מניסיוננו רב השנים למדנו שלבקשות עו”ד בהקשר זה יש יתרון ותוצאות; בכלא צבאי יש טלפון ציבורי ולעיתים כמה טלפונים ציבוריים בכל פלוגה, ובדרך זו ניתן ליצור קשר עם החיילים העצורים. אם יקירכם נעצר ותפנו אל משרדנו, נוכל לצייד אתכם בעשרות מספרים של טלפון ציבורי כלא 4. להלן חלק ממספרי הטלפון:

טלפון ציבורי כלא צבאי:

טלפון ציבורי כלא 4 פלוגה 400 (בנות)- 08-9217409 / 08-9236909

טלפון ציבורי כלא 4 פלוגה א- 08-920290 / 08-9222609

טלפון ציבורי כלא 4 פלוגה ב- 08-9214609 / 08-9230409

טלפון ציבורי כלא 4 פלוגה ג- 08-9206200 / 08-9206209 / 08-9250400

טלפון ציבורי כלא 6 פלוגה 600(בנות)- 04-9542505

טלפון ציבורי כלא 6 פלוגה א- 04-9840619 / 04-9541100

טלפון ציבורי כלא 6 פלוגה ב- 04-9840300

טלפון ציבורי כלא 6 פלוגה ג- 04-9541502

 לסיכום 

אם יקירכם או יקירתכם נעצרו בגין עריקות מהמילואים או השתמטות מצה”ל, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות עבורם הוא לדאוג לייצוג של עורך דין צבאי מיומן ומנוסה, אשר מכיר את שלל הגורמים הרלוונטיים הן לטיפול בתיק המשפטי והן בטיפול הקשור להמשך השירות או פטור משירות. חשוב מאוד להסדיר את עניין הפטור מהשירות בהקדם ועוד במסגרת ההליך המשפטי, או לחילופין את הבעיה שהובילה לעריקות, וזאת על מנת למנוע מצב שבו החייל משתחרר מהכלא ומתחיל עריקות חדשה, ובכך למעשה, מסתבך שוב עם החוק מאותם טעמים. טיפול בתיק של עריקות או השתמטות שונה מטיפול בתיק מצ”ח או תיק פלילי “רגיל” – הראיות בתיק הן שונות, ההלכות המשפטיות הן מגוונות בהתאם לסוג העריקות (השתמטות, עריקות מהיחידה, עריקות מהבקו”ם, משתמט חו”ל, בן ישיבה, עריקה שהגישה תצהיר דת וכדומה), רמות הענישה הן מיוחדות (גם בהיבט הרישום הפלילי, וקיימים שלל גורמים מיוחדים שצריך להכיר גם לצורך הטיפול בתיק המשפטי וגם לצורך הטיפול בפטור משירות. שימו לב- דברים אלה אינם ידועים לכל עורך דין ואין די בעורך דין פלילי בלבד, אלא רק לעורך דין צבאי מנוסה ומיומן בעל וותקלכן, לצורך בחירת עורך דין צבאי, כדאי שתבדקו לעומק האם עורך הדין עוסק בדיני צבא וכמה שנים, ואילו הצלחות היו לו בתיקי עריקים. זאת, על מנת להיות בטוחים באיכות הטיפול המשפטי שתקבלו.

לצפיה בהצלחות משרדנו לחצ/י כאן.

 

לייעוץ ראשוני בכל עניין צבאי משפטי מלאו שם ומספר טלפון ונחזור אליכם בהקדם.

בכל בעיה בתחום המשפט הצבאי הפלילי או מול רשויות הצבא, ניתן לפנות אלינו ונשמח לסייע בייעוץ והכוונה ראשונית. באתר גם מאמרים אשר מטרתם לספק מידע ראשוני בנוגע לתחום הפניה. אין במאמרים כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי במקרה הספציפי, ולצורך כך באפשרותכם לפנות אלינו טלפונית או לקבוע פגישת ייעוץ ללא התחייבות.


לכתבה >
פטור משירות בטחון לישראלים בחו”ל | “בן מהגרים”

חובת שירות בצה”ל המוטלת על אזרחים ישראלים השוהים בחו”ל

פטור משירות צבאי לישראלים בחו”ל איננו עניין אוטומטי. חובת השירות בצבא חלה על כל אזרח ישראלי, בין אם הוא מתגורר בישראל ובין אם לא, בין אם בכוונתו להשתקע בה ובין אם לא. כך, גם צעירים אשר נולדו בחו”ל, ושהו פרק זמן קצר מאוד בישראל [או בכלל לא] חייבים בחובת שירות בצה”ל. הכלל הוא- עד שצה”ל לא מעניק לך פטור, אתה חייב בשירות בצבא בהיותך ישראלי. וכך, מגיל 16 מוגדרים כל נער ונערה בישראל מלש”בים- מועמדים לשירות בטחון, מתחילים לקבל צווי התייצבות וצווי גיוס. גם צעירים ישראלים השוהים בחו”ל מקבלים לא אחת זימונים למיונים ומבחנים לצה”ל, לפעמים כשהם כלל לא נמצאים בארץ. זימון לצה”ל כשכמעט מעולם לא גרת בישראל יכול להיות מפתיע מאוד, אך הוא אמיתי וחשוב ויש לקחת אותו ברצינות ולטפל בעניין. לכן, גם מי שנולד בחו”ל, עלה ארצה לפרק זמן קצר ועזב את ישראל בגיל צעיר, חייב בשירות בטחון. חשוב להדגיש, שגם אם לאדם יש מספר אזרחויות בנוסף לאזרחות הישראלית, אין הדבר מעניק לו פטור משירות [למעט חריגים של מדינות אשר מבחינתן שירות בצבא הישראלי יוביל לשלילת האזרחות הנוספת, חריגים אלה מקבלים פטור משירות בצה”ל]. לכן, ישראלים אשר בכוונתם לרדת מישראל דרך קבע, צריכים להסדיר מראש את עניין השירות הצבאי של ילדיהם על מנת שהללו לא יסתבכו בעתיד.

פטור משירות בטחון לישראלים בחו”ל 

כאמור, ככלל על כל מלש”ב בגיל 16 חלה חובת גיוס והתייצבות לצווים ומיונים, והוא ייקרא לגיוס בין הגילאים 18-20 על פי החוק. יחד עם זאת, לגבי מלש”בים אשר הוריהם עוזבים את הארץ, קיימות אפשרויות של קבלת דחיית שירות וקבלת פטור משירות צבאי, בשלוש קטגוריות שונות המוסדרות בהוראת קבע אמ”ש מ-2002: יליד חו”ל, בן מהגרים, בן שליחים. כפי שצויין לעיל, גם אם הינכם עונים על כל הקריטריונים של אחד מהמקרים הזכאים לפטור, עליכם להסדיר את הפטור מול רשויות הצבא לפני עזיבה ולא בדיעבד על מנת לא להחשב עריקים. ניתן להסדיר את המעמד באמצעות פניה מתאימה אל רשויות הצבא עוד בהיות המשפחה בישראל, וניתן לבצע זאת גם בחו”ל באמצעות פניה לקונסוליה תוך הצגת מסמכים המוכיחים את זיקתם לאותה מדינה והמוכיחים ששם מרכז חייהם. על פי החוק, חייב כל מלש”ב השוהה דרך קבע בחו”ל, בכל מעמד שהוא, להתייצב עם הגיעו לגיל 17 בקונסוליה הקרובה למקום מגוריו, לשם רישום כנדרש בחוק שירות בטחון והסדרת מעמדו. מלש”ב אשר מבקש מעמד “בן מהגרים” או “יליד חו”ל”, צריך לקבל אישור גורם מוסמך בצה”ל כי הוא עונה על כל התנאים לצורך קבלת הכרה כאמור. רק הכרה ואישור מגורמי הצבא יובילו לפטור משירות בטחון לישראלים השוהים בחו”ל.

“יליד חו”ל”

יליד חו”ל הוא אזרח ישראלי שנולד בחו”ל, אשר בעת לידתו היו הוריו, שניהם או אחד מהם, בעלי אזרחות ישראלית. תנאי הכרחי לקבלת מעמד יליד חו”ל, הוא שמקום מושבו הקבוע של האזרח הישראלי ברציפות מיום לידתו הוא בחו”ל, ובלבד שהוריו לא התגוררו בישראל ממועד לידתו ועד להגיעו לגיל 16. במקרה של הורים גרושים כאשר המלש”ב בחזקתו של ההורה שנמצא בחו”ל יש להראות שאותו הורה המשיך להתגורר דרך קבע בחו”ל עד הגיעו של המלש”ב לגיל 16.

“בן מהגרים”

“בן מהגרים” הוא מי שבגיל מסויים עוזב את הארץ, יחד עם משפחתו, נוכח החלטת הוריו להגר מישראל. מאחר וזכותם של ההורים להעתיק את מקום מגוריהם, ומתוך כוונה שלא להפריד בין ילד למשפחתו, קיים הסדר “מעמד בן מהגרים”, המאפשר לצעיר לעזוב את הארץ עם משפחתו מבלי להיות חב בחובת שירות בצה”ל. מלש”ב יוכר כ-“בן מהגרים” בתנאי שעזב את הארץ עם הוריו לפני הגיעו לגיל 16, ובלבד שעד הגיעו לגיל 18 היה מקום מושבו הקבוע במדינה בה מתגוררים הוריו. במקרה של גירושים בין ההורים, יקבל מלש”ב אשר מתגורר עם ההורה המשמורן בחו”ל מעמד של בן מהגרים גם אם ההורה השני חזר לישראל, ובלבד שיוכיח שמרכז חייו הוא עם אותו הורה המתגורר בחו”ל. בניגוד לדיעה הרווחת- כדאי שתדעו שמעמד בן מהגרים ניתן להסדיר גם מראש וגם בדיעבד (במידה ואתם עומדים בקריטריונים).לצורך טיפול בהסדרת מעמד זה, יש להיעזר בעורך דין צבאי מיומן ומנוסה, אשר מכיר את המערכת על בוריה ויודע כיצד להסדיר את המעמד.

“בן שליחים”

בן שליחים הוא מי שלפחות אחד מהוריו שעימו הוא שוהה בחו”ל מייצג בחו”ל גוף ישראלי כלשהוא, ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר, או שההורה עובד בגוף בינלאומי כלשהוא מטעם גוף ישראלי. גם במקרה כזה ניתן לבקש עבור המלש”ב מעמד מיוחד, ואמנם הוא אינו זכאי למעמד המיוחד של בן מהגרים או יליד חו”ל, אך הוא יוכל לבקש את דחיית ההתייצבות לשירות בטחון עד לסיום לימודיו התיכוניים בחו”ל [ואף כיתה י”ג אם יוכיח שזו מקבילה לבגרויות בישראל].

לאחר קבלת האישור וקבלת המעמד “בן מהגרים”, לא חייב המלש”ב להתייצב לגיוס, והוא יכול להמשיך את שגרת חייו בחו”ל עם הוריו. לצורך שמירה על המעמד, יש לקיים תנאים מסויימים, אשר אי קיומם יוביל לביטול הפטור. כך, מלש”בים תושבי חו”ל הנמנים על אחת מקטגוריות הפטור, רשאים להגיע מדי שנה לביקור לתקופה אשר לא תעלה על 120 יום [ללא קשר למספר הביקורים]. בנוסף, למלש”ב קיימת זכות חד פעמית לשהות בישראל לתקופה בת עד שנה. ביקור ארוך מתקופה זו בשנה או שהות ארוכה מהניתן בישראל, יובילו לביטול המעמד וזימונו לגיוס לצה”ל.

טבלת משכי שירות לעולים לפי גיל עליה

גיל הגעהפרופילרווקנשוינשוי +ילד ומעלה
18-1931-9730 חודשים18 חודשיםפטור
20-2165-9724 חודשים6 חודשיםפטור
20-2131-6424 חודשיםמאגרפטור
22-2565-976 חודשים6 חודשיםפטור
22-2531-64מאגרמאגרפטור
26-2931-97מאגרמאגרפטור
30 ומעלה31-97פטורפטורפטור

 

בטבלה לעיל מפורטים תקופות השירות הצבאי בהם יחובו עולים, בהתאם לפרופיל ולגיל. מדובר בטבלה הרלוונטית לגברים בלבד, שכן אישה במעמד “ילידת חו”ל”, תפוטר משירות עם הגעתה לגיל 17, ואילו “בת מהגרים” זכאית לקבל פטור משירות צבאי בגיל 20 [אלא אם ניצלה שנת שהיה ואז זכאית לפטור בגיל 22].

עריקי חו”ל

במידה והילד או ההורים לא מסדירים מעמד “בן מהגרים” בטרם עזיבת המשפחה את ישראל, הדבר עלול להביא לכך שהילד יגיע לידי השתמטות מצה”ל. משרדנו ייצג עריקים רבים אשר הינם בעלי אזרחויות כפולות ואף משולשות, אשר חיו בישראל פרקי זמן קצרים ביותר [המינימאלי שבהם- שנה בלבד], עזבו עם הוריהם או אחד מההורים את ישראל חזרה לארץ המקור- ובכל זאת נקראו לשירות בצה”ל, כאשר בחלק מהמקרים הדבר נודע להם רק בדיעבד לאחר שקיבלו הודעה אודות השתמטותם מצה”ל. וכך מגורים בחו”ל בעת שהמעמד לא מוסדר יובילו להגדרת המלש”ב כעריק. בעת ההגדרה כעריק או משתמט, מוציאים גורמי צה”ל פקודת מעצר והמלש”ב עלול להעצר ולהכלא [לעיתים מבוצעים מעצרים בנתב”ג, עם הגעת מלש”בים ששהו בחו”ל ארצה, סיטואציה לא נעימה]. “עריקי חו”ל” הינם עריקים אשר במשך כל תקופת ההשתמטות או העריקות שהו בחו”ל ולא בארץ, ואשר זיקתם לישראל מלכתחילה נמוכה. חשוב לציין, שההתייחסות אל עריקי חו”ל שזיקתם לישראל נמוכה היא מחמירה פחות מאשר ההתייחסות לעריקים אשר חיים או חיו בישראל תקופה ארוכה. לכן, מי שנולד בחו”ל, עלה ארצה לפרק זמן קצר ועזב את ישראל, אמנם חייב בשירות בטחון, אך לנתון היעדר הזיקה יהיה משקל משמעותי בקבלת ההחלטות בנוגע לעניינו בהמשך. כלומר, אמנם השתמטות היא עבירה, אך להיעדר הזיקה לישראל קיימת משמעות מבחינת רשויות הצבא וגורמי אכיפת החוק. על פי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, נתפס עניינם של “עריקי חו”ל” כעניין חריג, אשר במקרים מסויימים ובנסיבות מיוחדות אף לא הסתיים במעצרו של הנאשם, אלא בשחרור ממעצר או במעצר פתוח. כך, באחד המקרים שנדונו בפסיקה, דובר במי שעלה ארצה בגיל 14, התחנך במוסדות חינוך לא ישראליים ושהה בארץ לתקופה של כ-3 שנים בלבד. על אף שבית הדין הכיר במודעותו הברורה לחובת הגיוס ובמאמציו הרבים שלא לשרת, הורה בית הדין הצבאי לערעורים על מעצרו הפתוח, נוכח זיקתו הקלושה לארץ. הלכה זו אשר ניתנה בתחילת 2012, ליוותה את פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים במשך תקופה ארוכה כך שמשתמטי חו”ל שעניינם הובא לבית הדין, אף כאלה שעלו ארצה בגיל צעיר מאוד ושהו בה לתקופות ארוכות- זכו אף הם לחלופות מעצר. במשך השנים נעה הפסיקה יותר ויותר לכיוון של מעצר סגור של עריקי חו”ל, תוך שנקבע שעל אף הזיקה החלשה לארץ של מי שלא שהה בארץ במשך 10 שנים, יש לבחון את הזיקה במועד העזיבה את הארץ, ולא במועד החזרה לארץ לאחר שנים רבות. חשוב להדגיש, כי גם פסיקה זו ניתנת לאבחנה ובידול, במקרים בהם ממילא זיקתו של הצעיר לארץ הייתה נמוכה במועד בו עזב את הארץ) למשל עולה אשר הגיע ארצה בגיל 17 ועזב לאחר שלוש שנים תוך התעלמות מצו גיוס- גם מקרים כאלה קיימים וגם במקרים כאלה טיפל משרדנו. בכל מקרה, לעו”ד צבאי מנוסה חשיבות מכרעת בטיפול בתיקים שכאלה, שכן לעורך דין צבאי מיומן הידע המשפטי המתאים, הדרוש לצורך הגעה לתוצאה הטובה ביותר, בין שחרור ממעצר, ובין עונש מקל. חשוב כי עורך הדין הצבאי יכיר את רמות הענישה הנוהגות בעניינם של עריקי חו”ל, ויביא לענישה מקלה.

לכתבה >
ועדות התאמה לשירות

וועדת התאמה לשירות הינה וועדה המתכנסת על מנת לדון בעניינו של חייל המגלה קשיים במהלך שירותו הצבאי, מסיבות שונות, ביניהן קשיי הסתגלות למסגרת הצבאית, נסיבות משפחתיות, כלכליות ואחרות המקשות על החייל בהמשך שירותו הצבאי.

לרוב, מדובר בוועדה הרלוונטית לחיילים אשר ביצעו מספר נפקדויות או עריקויות ואשר ראוי כי עניינם ייבחן על ידי גורם צבאי אשר יחליט האם הם מתאימים להמשך שירות או לא, נוכח היעדרויותיהם מהשירות וימי תב”ן (תקופה בלתי נמנית/ “דפוק”) שצברו.

וועדת התאמה מתכנסת בבסיסים השונים בהתאם להמלצת מפקדים או בכלא הצבאי, במסגרת הליך משפטי. לרוב, לא קל לקבל את הוראת בית הדין להבאת חייל בפני וועדת התאמה, ואין ספק כי עורך דין צבאי מיומן אשר מכיר את העילות והסיבות המתאימות, יסייע בהבאת החייל בפני וועדת התאמה אשר תחליט לגבי המשך שירותו של החייל או פיטוריו מהשירות.

במסגרת הוועדה, מובאים מלוא הנתונים בנוגע לחייל בפני נציגי הוועדה, ביניהם קצין בדרגה גבוה המשמש כיושב ראש הוועדה. הנתונים כוללים הן נתונים צבאיים, והן נתונים הקשורים לנסיבותיו האישיות של החייל, מסמכים בנוגע למצבו המשפחתי, הכלכלי והרפואי, וכן נסיבות ומסמכים רלוונטים נוספים. הוועדה בודקת את מכלול הנתונים ושומעת את דברי החייל ומחליטה האם מדובר במקרה המצדיק פטור משירות. גם במהלך הוועדה וההכנה לקראת הוועדה, חשוב מאוד ליווי על ידי עורך דין צבאי מיומן הבקיא באופן התנהלות הוועדות, ואשר מכיר את אופן הפניה לוועדות באופן המיטבי על מנת לסייע לחייל לקבל את מבוקשו, בהתאם לנסיבותיו. הגעה לוועדה ללא הכנה מוקדמת, עלולה להביא לפיספוס הזדמנות חד פעמית, שכן כאמור, לא כל חייל מגיע לוועדת התאמה, אלא מקרים מיוחדים בלבד במסגרת הכלא או בהמלצת מפקד ביחידה.

רבים מתבלבלים בין וועדות התאמה לוועדות רבות אחרות הקיימות בצבא, אך יש להדגיש כי מדובר בוועדה הבוחנת את התאמתו של החייל לשירות בלבד ולא את מצבו הנפשי או הרפואי. לצורך כך קיימות וועדות אחרות, אשר גם אודותיהן תוכלו לקרוא במאמרים באתרנו.

אם הינך מצוי בבעיה במהלך שירותך הצבאי וחש כי אינך מסוגל להמשיך לשרת; אם הינך עריק במהלך עריקות ורוצה לבדוק אפשרות לפעול לצורך הבאתך בפני וועדת התאמה; או אם יקירך נמצא בכלא הצבאי וברצונך לבחון אפשרות להביאו בפני וועדת התאמה בכלא- צרו קשר עם משרדנו ונשמח לסייע.

כותבת המאמר הינה עו”ד אודליה קרדונר, עו”ד צבאי מיומנת בעלת ניסיון של למעלה מ-10 שנים במשפט צבאי, לרבות במסגרת שירות בפרקליטות הצבאית, וניסיון בייצוג חיילים בפני בתי הדין הצבאיים.

 

לכתבה >
פרופיל 21

פרופיל 21

in Portfolio

גורמי ברה”ן (בריאות הנפש) הצבאיים, מתחלקים, כמו כל יחידות הצבא, לפיקוד צפון, מרכז ודרום. גורמי ברה”ן הראשוניים שאיתם יבוא חייל במגע נמצאים בבקו”ם (בסיס קליטה ומיון), שם נמצא משרד ברה”ן המרכזי. גורמי ברה”ן מורכבים מקב”נים (אשר הינם עובדים סוציאליים או פסיכולוגיים בהכשרתם) וכן מפסיכיאטרים.

כבר במהלך צו ראשון, יופנה חייל אשר זקוק לכך לקב”ן ואף לפסיכיאטר. בהמשך, במהלך השירות הצבאי, יכול חייל לפנות אל גורמי בריאות הנפש ביחידתו, כאשר כמעט בכל יחידה נמצא קב”ן. פסיכיאטרים לרוב אינם יושבים בכל יחידה אלא בחר”פ או במרפאות המרכזיות.

חשוב לציין, כי פסיכיאטר צבאי בלבד יכול להמליץ לחייל על התאמת פרופיל נפשי, או על הורדת פרופיל נפשי, ולקב”ן אין סמכות לעשות כן. עוד חשוב לדעת, כי חייל אשר הומלץ על ידי פסיכיאטר צבאי להתאמת פרופיל נפשי, חייב לעבור וועדה רפואית אשר במהלכה יאושר באופן סופי הפרופיל. גם בעניין זה, חשובה מאוד עזרתו של עו”ד צבאי מיומן, אשר מכיר את פעולתם של גורמי בריאות הנפש הצבאיים, ואשר ידע להפנות את החייל לגורם המתאים, בזמן המתאים ובאופן הנכון, לצורך פתרון בעייתו של החייל.

כך, בחודש יוני 2014 טיפל משרדנו במקרה של חיילת בטירונות אשר לקתה בדיכאון ובחרדות, ולאחר שנכשלה במחזור טירונות, נעדרה מהשירות למשך חודשיים. החיילת ניסתה לקבל עזרה ולא הצליחה, ולאחר שפנתה אל משרדנו, הפנינו אותה באופן הנכון אל הגורמים המתאימים, הותאם לה פרופיל 21 שאושר בוועדה רפואית והיא פוטרה משירות. ההליכים נגדה בוטלו והיא לא נשפטה על היעדרותה כלל, נוכח מצבה הנפשי הקשה.

כך שמעבר לפתרון הבעיה הנפשית ממנה סובל החייל והבאתו לאבחון נכון ומתאים, הרי שעורך דין צבאי מומחה יכול להשפיע אף בפן המשפטי, מקום בו מדובר במי שנמצא במהלך היעדרות ואף במי שכלוא ונוכח מצבו הנפשי הקשה ראוי לבטל את כתב האישום נגדו.

כך, בחודש מרץ 2015 טיפל משרדנו במקרה של חייל אשר נעדר מהשירות למשך 10 חודשים, ובמהלך הכליאה הותאם לו פרופיל 21. כתב האישום נגדו בוטל והוא לא נשפט בדין משמעתי, הוא שוחרר מצה”ל והמשיך באפיק טיפולי. עוד טיפל משרדנו במקרה של חייל אשר נעדר משירות למשך 5 חודשים ולחובתו היה תנאי בית דין בן 60 ימים. גם לחייל זה הותאם במהלך הכליאה פרופיל 21, כתב האישום נגדו בוטל והוא לא נשפט בדין משמעתי.

עוד חשוב להבהיר, בניגוד לשמועות הידועות, כי פרופיל 21 ברגיל, אינו מביא לכל פגיעה עתידית במהלך האזרחות, אלא אם מדובר בפרופיל 21 חמור, על רקע בעיה נפשית חמורה, כגון סכיזופרניה או פסיכוזה כלשהיא, או אם מדובר בפרופיל 21 בגין התמכרות לסמים. במקרים אלה, יועבר עדכון מגורמי ברה”ן לגורמי המרב”ד (המכון רפואי לבטיחות בדרכים) אשר תפקידם לוודא כי אנשים הלוקים בבריאותם או נפשם לא ינהגו בכביש ויסכנו אנשים אחרים.

גם במקרה בו הותאם לחייל פרופיל 21 והוא זומן לבדיקה על ידי המרב”ד, ניתן לקבל עזרה מעו”ד צבאי מיומן ומומחה, אשר ינחה וידריך כיצד להמנע מפגיעה ברישיון הנהיגה.

סוגי פרופילים- קיימים סעיפים רבים בגינם ניתן לקבל פרופיל צבאי, הסעיפים מורכבים ממספרים אשר קובעים את סוג הבעיה ודרגת החומרה והם אינם מפורסמים. פרופיל 21 יכול להינתן בגין שלל בעיות נפשיות, החל מבעיות “קלות” כגון דכאון, חרדה, ועד אישיות אנטי סוציאלית, שימוש בסמים ופסיכוזות קשות.

לפרופיל 21 יכולה להיות השפעה משמעותית גם על עונש במהלך כליאה, ובהתאם לדרגת החומרה, ניתן לקבל הקלה עונשית. גם בעניין זה, לעו”ד צבאי מיומן השפעה מכרעת על אופן סיום התיק ועל העונש שיינתן, שכן לא בכל מקרה תסכים התביעה לשחרר באופן מיידי ממעצר, ועו”ד צבאי מומחה יסייע בהגעה לתוצאה הטובה ביותר.

 

לכתבה >
מדריך לנחקר – חקירת מצ”ח

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין צבאי מומחה בחקירות תיקי מצ”ח בעבירות סמים, מין, רכוש, שימוש בנשק ועבירות המתה, והוא נועד לשמש את הנחקרים ובני משפחותיהם בנקודת זמן קשה זו בחייהם. במאמר זה תוכלו למצוא מידע מועיל ויעיל, אשר מגלם ניסיון של 15 שנים בדיני צבא.
מאמר זה אינו מהווה, בשום פנים ואופן, תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ופרטני, בהתאם למקרה הספציפי.

א. איך מתחילה חקירת מצ”ח ?

1. חקירת מצ”ח מתחילה כתוצאה מקיומו של מידע מפליל כנגד חייל, אשר מחשיד אותו בביצוע עבירה צבאית או פלילית.

2. מניסיוננו רב השנים, כעורכי דין צבאיים ותיקים ומנוסים בדין הצבאי,  אנו יכולים לחלוק עמכם את המקורות המרכזיים לפתיחת חקירת מצ”ח כדלקמן –

• מידע מודיעיני – גורם כלשהו (חייל או אזרח) מסר לגורמי המודיעין מידע לפיו עברתם עבירה פלילית או עבירה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי. גורם זה אשר ימסור מידע מוגדר “מקור“. פתיחה בחקירת מצ”ח בעקבות מידע מודיעיני היא נפוצה מאוד, ורלוונטית לכל סוגי העבירות, אך בעיקר לעבירות סמים (שימוש, החזקה וסחר בסמים) ועבירות רכוש (הוצאת רכוש, הוצאת נשק, סחר באמל”ח וכיוצ”ב).

חשוב לזכור כי המידע המודיעיני שנמסר נגדכם אינו קביל ואינו מהווה ראייה נגדכם בהליך המשפטי, אלא רק מהווה נתון שמוביל לפתיחת החקירה. אם לא יאספו ראיות נוספות נגדכם (כגון עדויות, הודאות בחקירה וראיות גולמיות – לא יוגש נגדכם כתב אישום ותשוחררו מהמעצר!!). חשוב להתייעץ עם עורך צבאי מומחה בדיני צבא תוך כדי הליך החקירה ולאחריו.

 תלונה – התלוננו נגדכם במצ”ח בגין עבירה צבאית או פלילית שביצעתם. פתיחת חקירת מצ”ח בעקבות תלונה רלוונטית לכל סוגי העבירות, ובעיקר לעבירות מסוג מין, בהן חייל או חיילת התלוננו על הטרדה מינית, מעשה מגונה או אינוס, עבירות מסוג שימוש בלתי חוקי בנשק, לדוגמא במקרה של כיוון נשק כלפי חייל אחר, ועבירות של אלימות ותקיפה.

חשוב לזכור כי תלונה (להבדיל ממידע מודיעיני) מהווה ראייה קבילה בהליך המשפטי. יחד עם זאת, לא כל תלונה תוביל לכתב אישום, ולא כל כתב אישום על בסיס תלונה – יביא להרשעה. חשוב להתייעץ עם עורך צבאי מומחה בדיני צבא תוך כדי הליך החקירה ולאחריו.

• דגימת שתן חיובית וסירוב להיבדק לאחר שהוצא צו קש”ב – במסגרת הצבא נעשות פעולות מנע יזומות לגילוי משתמשים בסמים. דגימת שתן חיובית הינה דגימה שנמצאה חיובית לשימוש בסמים. חייל אינו מחויב למסור דגימת שתן במסגרת ביקורות יזומות בבסיס,וסירוב למסור דגימת שתן בפעולה יזומה אינו מהווה עבירה ואינו מהווה “סירוב פקודה”.
רק במקרה שבו הוציא קצין משטרה צבאית בכיר צו המחייב את החייל למסור בדיקת שתן, צו המכונה – “צו קש”ב”, יהווה הסירוב עבירה צבאית של סירוב להיבדק לפי חוק השיפוט הצבאי. עליכם לזכור כי צו קש”ב אינו מוצא במקרה של סירוב סתמי לפעולת מנע ביחידה. צו זה יש לבסס על ראיות או מידע מודיעיני.

דגימת שתן חיובית אינה סוף פסוק ואינה מהווה מתכון להרשעה בטוחה. יש למשרדנו תקדימים רבים בהם חיילים זוכו בדין גם לאחר שנמצאו שרידים של סמים בשתן וחשוב להתייעץ עם עורך דין צבאי מומחה ומנוסה. זאת ועוד, אם סירבתם להיבדק לאחר שהוצא נגדכם צו קש”ב, עדיין יש פעולות שניתן לעשות.

לעיתים מתגלים פגמים בפעולות המנע בהם נמסרה הדגימה; לעיתים מתגלים פגמים בהליך הוצאת צו הקש”ב, לדוגמא, לא נעשה שימוע כהלכה, או לא היה מידע מודיעיני עדכני ורלוונטי ועוד; בנוסף, יש מקרים חריגים שבהם הטעמים לאי מסירת דגימת השתן יכולים לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום, או לבטל כתב אישום שהוגש. חשוב להתייעץ עם עורך צבאי מומחה בדיני צבא תוך כדי הליך החקירה ולאחריו.

• הפללה – לעיתים נחקרים חיילים במצ”ח בגין עבירות שונות, בדר”כ עבירות סמים, והם מודים בעבירות שביצעו ביחד עם חיילים אחרים, או שהיו עדים לעבירות שביצעו חיילים אחרים. חוקרי מצ”ח דואגים גם לעשות חיפוש בטלפון הסלולארי של הנחקר ולאתר חומרים מפלילים (הודעות טקסט, וואטאספ, תמונות ועוד. וכן – גם פרטים שנמחקו מהטלפון הסלולארי ניתן לגלות ולאתר). במקרים כאלו, מתחילים גורמי החקירה לעצור לחקירה את החיילים המופללים, ומתפתחת חקירה עם חשודים נוספים, דבר שמכונה “פרשייה”.

הפללה אינה מחייבת הרשעה ובמקרים רבים, כאשר החייל מכחיש את ביצוע העבירה, יכול משפטו להסתיים בזיכוי ויש למשרדנו תקדימים רבים בהם חיילים זוכו בדין גם לאחר שהופללו על ידי חייל אחר. יש לזכור כי במהלך החקירה והמשפט, אפשר יהיה לטעון שהמפליל שיקר בהפללה, מטעמים כאלו ואחרים, לרבות כדי לזכות בטובות הנאה מהחוקר, עקב הלחץ שבו היה נתון, עקב סיכסוך עם המופלל וכיוצ”ב. במקרים אחרים, חוזרים בהם המפלילים מעדותם במהלך המשפט מסיבות כאלו ואחרות.  חשוב להתייעץ עם עורך צבאי מומחה בדיני צבא תוך כדי הליך החקירה ולאחריו.

• הפעלת סוכן סמוי – כחלק מפעולות שנוקטות רשויות הצבא לאיתור וסיכול בפשיעה של חיילים, מופעלים סוכנים סמויים על ידי המשטרה הצבאית. תיקים אלו המכונים גם תיקי “סוכן” או תיקי “ימל”מ”, מכוונים בדר”כ כלפי פשיעה חמורה כגון סחר בסמים או סחר באמל”ח. עם זאת, לעיתים מתגלות עבירות נוספות במהלך ביצוע תיקים אלו כגון עבירות רכוש, נשק ושימוש בסמים מסוכנים. לדוגמא, לפני מספר שנים הופעל סוכן סמוי בבסיס בדרום הארץ לאיתור סוחרי סמים, והפליל גם חיילים שהשתמשו בסמים בתוך הבסיס “על הדרך”. החייל שהופלל על ידי הסוכן הסמוי בשימוש בסם באמצעות באנג זוכה מאשמה על ידי בית הדין הצבאי.

חשוב לזכור שייעוץ במהלך חקירה ומעצר בתיק סוכן מחייבים מומחיות וזהירות רבה, ויש ללמוד את כל הפרטים החיוניים תוך כדי החקירה כדי לכלכל את צעדיכם בהתאם. לעיתים מסתבר כי הסוכן היה סוכן מדיח שעשה פעולות נמרצות כדי להפליל אדם שאינו מעורב בסחר בסמים. רק לאחרונה ניהלנו תיק סוכן שהפליל חייל בשתי עסקאות סמים, בהחזקת סמים מסוגים שונים (לרבות קוקאין), ובעשרות שימושים בסמים. התיק הסתיים בהסדר טיעון מקל של 7 חודשים סה”כ (החייל היה עצור כמעט 4 חודשים במועד סיום התיק כך שנותרו לו כשבועיים וחצי לרצות במאסר). חשוב להתייעץ עם עורך צבאי מומחה בדיני צבא תוך כדי הליך החקירה ולאחריו.

• מעצר משטרתי – חיילים הנעצרים על ידי משטרה אזרחית (כחולה) בגין עבירות פליליות יובאו להמשך חקירה ומעצר למשטרה הצבאית ומשם לחקירת מצ”ח. בדר”כ מדובר בעבירות סמים, בהם נצפו חיילים מחזיקים סמים במועדונים, פארקים, ברחוב ועוד כהנה וכהנה.

אם נתפסתם עם סמים על ידי משטרת ישראל אין הדבר מלמד כי העניין יסתיים בהרשעה. לפני תקופה קצרה ייצגנו חייל שנחקר על ידי משטרת ישראל בגין עבירות החזקת כמות גדולה של סמים שנתפסו סמוך לביתו בארונית, ובגין סחר בסמים. חרף ההודאה של החייל בכל החשדות נגדו (החייל לא קיבל ייעוץ משפטי בתחילת החקירה) וחרף תפיסת הסמים, זוכה החייל מכל העבירות ושוחרר, ולאחר מכן גם קיבל פיצוי כספי מהצבא. חשוב להתייעץ עם עורך צבאי מומחה בדיני צבא תוך כדי הליך החקירה ולאחריו.

ב. מה לעשות בחקירת מצ”ח ?

3. אם זומנתם לחקירת מצ”ח, ותואם לכם המועד לחקירה, עליכם לפנות מיידית לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי מומחה. שימו לב שבמקרים רבים, לא יהיה לכם “המזל” לקבל שהות להיערך לחקירה (אלא תעצרו/תעוכבו לחקירה ללא תיאום מראש ותובאו לחקירה). קחו בשתי ידיים את הזמן שנתנו לכם וגשו לקבל ייעוץ משפטי.

4. במקרים רבים, לא תהיה לכם שהות להיערך לחקירה עם תיאום מראש של החקירה. לא יתאמו עמכם כלום אלא פשוט יעכבו אתכם לחקירה או יעצרו אתכם ללא כל הודעה מוקדמת. הדבר יכול להיעשות בבסיס (לעיתים תוך תיאום מראש עם המפקדים) או בבית.

5. מרגע שאתם בידיים של משטרה צבאית – הכלל הבסיסי והמרכזי שעליכם לזכור הוא שמרגע שעוכבתם או נעצרתם אתם בחקירה וכל דבר שתגידו יכול ועשוי לשמש נגדכם בהליך המשפטי.

6. אף אחד אינו “חבר” שלכם. נקודה !!! לא הנהג שהסיע אתכם, לא הצוות שעצר אתכם, לא החוקר שקיבל אתכם, לא החיילים האחרים שתא המעצר שמתעניינים בכם, ולא החבר שלכם שפתאום ובמקרה פגשתם בבסיס מצ”ח – במיוחד אם השאירו אתכם “במקרה”/”בטעות” בחדר החקירה לבד (על תרגילי חקירה- נפרט בהמשך).

7. נתקלנו במקרים בהם הנחקר “התיידד” עם השוטר הנהג של הניידת, שהוביל אותו לבסיס מצ”ח לחקירה, ושאל אותו האם הוא יכול שלא לתת דגימת שתן כיוון שאתמול עישן ג’וינט עם גראס במועדון ? כמובן שהדברים נרשמו ושימשו כראייה. נתקלנו במקרים שבהם החייל שאל את הצוות שעצר אותו האם 14 ימים מספיקים כדי שהשתן יהיה נקי אחרי שימוש בקנאביס ? כל מה שתגידו עשוי להוות ראיה או ראשית ראייה.

8. עליכם לחשוב, להיות צלולים, דרוכים ומוכנים להתמודדות עם החקירה.

9. הכלל הבסיסי והראשון הוא שקודם כל עליכם לדבר עם עורך דין צבאי הבקיא בדיני צבא. נתקלנו בכל מיני מחשבות לא חכמות של נחקרים, שמסרו כי ויתרו על עורך דין כי חשבו שהדבר יתפרש על ידי החוקר או השופט או המפקד כסוג של אשמה.

10. ממש לא. אין לכם שום בסיס וסיבה לחשוב שהתייעצות עם עורך דין צבאי מנוסה תתפרש כסוג של אשמה, וזה רחוק מהמציאות עד כדי כך שעליכם לסלק ממחשבותיכם כל מחשבה כזו.

11. החוקר עשוי לשאול אתכם לכם למה אתם צריכים לדבר עם עורך דין אם אתם חפים מפשע ? תתעלמו מדברים אלו ותעמדו על זכותכם להתייעץ עם עורך דין.

12. אל תדאגו, השופט לא יחשוב בשום פנים ואופן שהרצון שלכם לדבר עם עורך דין משפיע במאומה על שאלה כלשהי של אשמה או חפות. בית המשפט העליון הכיר בזכות ההיוועצות כזכות בסיסית, אשר מניעתה עשויה להשליך על ביטול הודאה שנגבתה.

13. אם יש לכם עורך דין צבאי – החוקרים חייבים לתת לכם לשוחח עימו. עליכם לדרוש זאת ולעמוד על זכות זו.

14. אם אין באפשרותכם לשכור שירותיו של עורך דין צבאי פרטי, שוחחו עם הסניגוריה הצבאית. לחוקר מצ”ח יש רשימה של טלפונים של הסניגורים הצבאיים והם יתנו לכם ייעוץ משפטי ללא תשלום.

15. אם שכרתם שירותיו של עורך דין צבאי פרטי ואם משום מה אמרו לכם שלא איתרו את עורך הדין, שאין להם את מספר הטלפון של עורך הדין שלכם או שהוא לא עונה וכיוצ”ב – אל תוותרו!! החוקר עשוי להתחיל את החקירה ולשאול אתכם שאלות אולם תזכרו שיש לכם זכות בסיסית לשמור על זכות השתיקה מכל סיבה שהיא, ואתם זכאים על פי חוק. בייחוד כאשר לא אפשרו לכם לשוחח עם עורך דין.

16. אל תשכחו – חוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנחקר זכאי להיוועץ עם עורך דין, ואף מחמיר עם הוראות חוק המעצרים “האזרחי”, וקובע כי זכות ההיוועצות תינתן לא רק לגבי חייל עצור, אלא גם לחייל שיש אפשרות קרובה לכך שייעצר.

17. אם נעצרתם או עוכבתם בשעה מאוחרת, או שאתם עייפים ולא צלולים מסיבה כלשהי (לדוגמא אחרי משמרת לילה, אחרי בילוי עם אלכוהול) יתכן שהעצה הטובה ביותר שתקבלו היא לנוח. למסור לחוקר שאתם עייפים ומעוניינים לישון, ולהיחקר כאשר תהיה רעננים וצלולים בדעתכם. עצה זו תקפה גם לחקירה שנמשכת שעות ארוכות אל תוך הלילה. מרגע שאתם עייפים – אל תהססו לבקש לסיים את החקירה ולהמשיך אותה לאחר שינה. חשוב שתאמרו לחוקר לרשום (או שתכתבו בעצמכם באימרה- וכן- יש לכם זכות לכתוב בעצמכם את האימרה) שאתם עייפים ולא מסוגלים להיחקר כעת על מנת שלא יירשם באופן סתמי לגבי כל שאלה ששמרתם על זכות השתיקה. עוד כדאי לציין, כי אתם מוכנים לענות על כל שאלה לאחר שתנוחו מעט או בבוקר.

לייעוץ ראשוני בכל עניין צבאי מלאו שם ומספר טלפון ונחזור אליכם בהקדם.


 

18. יתכן מאוד שתיעצרו לכמה שעות נוספות, אולם לפחות לא תשלמו על כך מחיר יקר בהודאת שווא או בגרסה שאינה טובה.

19. אין זה מן ההכרח שתועברו לשינה בבס”כ 394 (כלא 4) והחוקרים יכולים לאפשר לכם לינה במקום סמוך לחדר החקירות.

20. מרגע שהחלה למצ”ח יש שיטות חקירה רבות ומגוונות, ולא נוכל כמובן להציג את כולן אולם נעמוד על עיקרן.

ג. אופן התנהלות חקירת מצ”ח

21. בהתחלה, החוקר אמור להזהיר אתכם בנוגע לעבירות שאתם נחקרים לגביהן. לדוגמא החוקר יזהיר אתכם כי אתם נחקרים בגין עבירות של שימוש והחזקה בסמים מסוכנים.

22. מכאן תתחיל חקירה שבמצ”ח מכנים אותה “תשאול בע”פ” בה החוקר ישוחח עמכם. תזכרו טוב – בין אם מדובר בחקירה “בתשאול בע”פ” ובין אם מדובר בחקירה “בכתב” כל מה שתגידו עשוי לשמש נגדכם במשפט.

23. אם קיבלת ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי לשמור על זכות השתיקה, השתמשו בעצה זו. אל תשכחו שעורך הדין הצבאי שייעץ לכם הוא בעל ניסיון ומומחיות. במקרה זו מלאכתכם קלה – על כל שאלה שתישאלו תשיבו – “על פי ייעוץ משפטי שקיבלתי אני שומר/ת על זכות השתיקה”.

24. שימו לב שלא תמיד זה קל. החוקר עשוי לשאול אתכם שאלות רבות שעל חלקן תרצו או תחשבו לענות. עם זאת, ככל וזה הייעוץ שקיבלתם – הקפידו לסמוך על בעל המקצוע והמומחיות, ואל “תשלפו” תשובות מהבטן.

25. לפני מספר שנים ייצגנו חשוד בעבירת רצח. החשוד שהה במעצר במשך תקופה של שבועות ארוכים, ונחקר פעם אחר פעם אך שמר על זכות השתיקה. לאחר מספר שבועות שוחרר מהמעצר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.

26. לא תמיד שמירה על זכות השתיקה היא העצה שתקבלו, כי לא תמיד שמירה על זכות השתיקה היא הדבר הנכון לעשות! לעיתים, ובמיוחד במקרים שבהם יש הפללה או תלונה ממש (להבדיל ממידע מודיעיני שאינו ראיה או ראיות נסיבתיות חלשות) העצה תהיה להתמודד עם הגרסה המפלילה בדרך של הכחשה, מסירת אליבי, עימות ועוד.

27. עליכם לדאוג שכל מה שתגידו יירשם. אם תרצו, יש לכם זכות גם לכתוב את האימרה, השאלות והתשובות וכל מה שקורה בחקירה בעצמכם (החוקר עשוי להתנגד לכך אולם זוהי זכותם ואם תעמדו עליה – גם תקבלו אותה).

28. אם שאלו אתכם שאלה פעם אחר פעם, יש לכם זכות להודיע כי כבר השבתם לשאלה הזו והדברים נרשמו.

29. אחת השיטות של החקירה היא לשאול אתכם את אותן שאלות בצורות שונות פעם אחר פעם, ולתת לכם להסתבך בגרסאות סותרות או לא זהות באופן מדויק. הימנעו מכך. אם כבר השבת לשאלה – הפנו את החוקר לתשובה.

30. החוקר עשוי לנקוט בתשאול ארוך ומתיש אשר רובו בע”פ (תשאול בע”פ). ראינו מקרים רבים בהם חיילים נחקרו והכחישו את החשדות נגדם במשך שעות ארוכות, “ונשברו” לקראת סוף החקירה והודו במעשים כאלו ואחרים. חלקם מוכנים להישבע כי לא עשו אותם מעולם וחלקם הודו מסיבות אחרות.

31. החוקר עשוי לנקוט במהלכי חקירה רבים ומגוונים נוספים. לדוגמא, בידי החוקר תהיה תיקיה או קלסר רווי במסמכים ויימסר לכם “שהתיק” מלא ומוכן, וכי הקלסר עב הקרס מלא בעדויות נגדכם, וכל שנשאר זה רק לשמוע את הגרסה שלכם, ועדיף לכם לשתף פעולה שכן התיק נגדכם חזק ותפור.

32. אל חשש. ראינו מקרים רבים שהיו בהם אמירות דומות והסתיימו בלא כלום. יתרה מכך, בחלק גדול של המקרים שנחקרים על ידי מצ”ח החומר בקלסר הוא מידע מודיעיני בלבדשאינו קביל כראיה בבית המשפט. עליכם להקפיד ולמסור גרסתכם שלכם חרף כל מה שיגידו לכם שכן גרסתכם היא החשובה ביותר.

33. החוקר עשוי להגיד לכם שאתם מוסרים עדות שקר וזוהי עבירה חמורה. במשך 15 שנים ראינו מאות ואלפי תיקים של נאשמים שהכחישו עבירות נגדם. חלקם זוכו בדין וחלקם הורשעו אולם אף אחד מהם לא הואשם בעבירה של עדות שקר בבית המשפט, כך שאין לאיום זה בסיס כלשהו.

34. החוקר עשוי לעבוד עם חוקר נוסף (שוטר טוב ושוטר רע). זהו מהלך חקירתי שלא צריך להשפיע על גרסתכם.

35. לעיתים כאשר אין “הצלחה” בחקירה ולא הצליח החוקר לגרום לכם להודות באשמה, נכנס לחדר החקירות שוטר אחר (קצין או נגד, לעיתים בכיר) שעשוי לצעוק עליכם או לנסות להסביר לכם שהגרסה שמסרתם לא עוזרת לכם ואתם שקרנים הצפויים למאסר ארוך וממושך. גם מהלך חקירתי זה לא צריך להשפיע על גרסתכם.

36. במקרים נוספים, עשוי החוקר מצ”ח להתחיל לדבר איתכם על ערכים צבאיים כדוגמת אמינות, רוח צה”ל וכיוצ”ב. לנו לא ברור מדוע יש קשר בין חדר חקירות לבין ערכי צה”ל, אולם לעיתים עושים שימוש בכך והדבר משפיע על נחקרים, בעיקר כאלו שחשבו על קידום, מפקדים וכיוצ”ב, אשר החוקר מספר להם שהם לא יכולים להיות קצינים או מפקדים אם הם לא מודים בחקירה, מתוך ניסיון לגרום לנחקר לנקות את מצפונו. גם מהלך זה לא צריך להשפיע על גרסתכם.

37. החוקרים עשויים להתחיל לשאול אתכם שאלות של כמה אתם חושבים שתקבלו “מאסר” במידה ותכחישו את האישומים ? השאלה הזו אין לה שום רלוונטיות למצבכם במהלך החקירה ואינה מהווה חלק מהשיקולים שלכם. אל תשכחו שקיבלתם ייעוץ מעורך דין צבאי שיודע היטב את החוק והפסיקה, ותפעלו לפי עצתו ואל תשיבו לשאלות של מאסר. בנוסף, אל תשכחו שכל עוד אתם מכחישים את העבירה, הסיכוי שתצאו אשמים פוחת.

38. החוקר עשוי להציג לכם אפשרויות שונות, כמו לדוגמא שאם תודו באשמה, העונש שלכם יהיה נמוך יותר, והוא אף ירשום בעדות שלכם שאתם מצטערים והוא יראה את זה לשופט. עורך הדין הצבאי שלכם הוא שמראה דברים לשופט ולא החוקר.

39. קרו מקרים בהם חוקר שיקר לנחקר ואמר לו שחבריו הטובים מהיחידה הפלילו אותו, למרות שאף אחד לא הפליל אותו. אל תהססו לבקש ולראות את העדות של המפליל ולמסור את גרסתכם כי אתם חפים מכל פשע.

40.  ובמקרים אחרים, גם אם יש הפללה, זוהי הפללה שקרית. אל תהססו לשמור על גרסתכם ולטעון ולחפותכם ולבקש עימות עם המפליל ולהטיח בפניו שהוא משקר וכי לא הייתם מעורבים בדבר העבירה. נא לא לשכוח שגם אם הופללתם, עורך הדין הצבאי יוכל לחקור את העד המפליל בבית המשפט ולהוכיח כי עדותו אינה משכנעת ואינה יכולה לשמש בסיס להרשעה מעבר לכל ספק סביר.לעיתים המפליל יסרב לערוך איתכם עימות, ככל הנראה מאחר והוא יודע שהוא משקר- עובדה זו יכולה לעמוד לזכותכם, לכן כדאי לבקש עימות.

41. לעיתים, ההפללה עצמה אינה מספיקה ואם תעמדו על חפותכם, לא יוגש נגדכם כתב אישום. לדוגמא במקרה שבו הופללתם בשימוש בנייס גאי, לא תמיד תימצא בהפללה התייחסות לשאלה האם ידעתם שמדובר בחומר אסור.

42. ומילה על שימוש בנייס גאי – אם נחקרתם בגין שימוש בנייס גאי דעו לכם שהנושא מורכב משפטית ועובדתית ועליכם לקבל ייעוץ מעורך דין צבאי הבקיא בתחום.

43. לעיתים תמצאו את עצמכם בחדר החקירות/מעבר/נסיעה עם המפליל, ולפתע יעזבו החוקרים “במקרה” את החדר. אל תשכחו שום דבר אינו מקרי והכל מוקלט ומתועד.בפרט, אסור לכם לדבר עם עדים אחרים, וכל אמירה שתגידו לעד כמו: תחזור בכך מההפללה או תשנה גרסה, היא שיבוש הליכי משפט. בנוסף, אמירות כאלו עשויות לשמש נגדכם ראיה בהליך המשפטי.

44. שום דבר אינו מקרי במהלך החקירה.

45. החוקר עשוי לבקש מכם דגימת שתן. עמדנו בתחילת המאמר על כך שאי מסירת דגימת שתן עשויה להוות עבירה של סירוב להיבדק רק במידה והוצא נגדכם צו קש”ב. אם החלטתם שלא למסור דגימת שתן חרף צו קש”ב, זוהי עבירה של סירוב להיבדק לפי חוק השיפוט הצבאי. העבירה הינה עבירה שאינה מן החמורות.

46. שימו לב: לא לזהם דגימת שתן. אם החלטתם שלא למסור דגימת שתן, אין כח בעולם שיכול להכריח אתכם למסור את הדגימה, ואין שום אמצעי חוקי לכפות עליכם בכח או בכפייה את מסירת דגימת השתן. תזכרו שבסופו של דבר, עבירה של סירוב להיבדק היא עבירה שאינה חמורה, ובליווי עורך דין צבאי מומחה ומנוסה, אפשר שהתיק יסתיים גם ללא מאסר בכלל. לעומת זאת, זיהום הדגימה וכיוצ”ב היא עבירה של שיבוש הליכי משפט, ואל תתפתו לכך !!!

47. שימו לב: אל תיבהלו מהעונשים שכתובים בחוק לצד כל עבירה- מדובר בעונשי מקסימום שבתי משפט לעולם לא גוזרים– חוקר מצ”ח עשוי להראות לכם את חוק השיפוט הצבאי שקבוע בצידו עונש מאסר עד שנתיים כדי לשכנע אתכם למסור דגימת שתן. העונש הקבוע בפקודת הסמים המסוכנים על שימוש בסם מסוכן הינו 3 שנות מאסר.

48. בפועל, בליווי עורך דין צבאי מומחה, התיק יכול להסתיים ללא מאסר, בעבודות צבאיות או במאסר קצר מאוד. תזכרו ששיבוש הליכי משפט היא עבירה פלילית חמורה לפי חוק העונשין, ועבירה של שימוש בסם מסוכן היא עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, בעודעבירה של סירוב להיבדק לפי חוק השיפוט הצבאי (ס’ 127א לחש”ץ) היא הקלה מבין כל אלו שמנינו.

49. היזהרו מ- מדובבים– אתם עשויים להיעצר ולהימצא בתא המעצר (בכלא 4 או בבסיס משטרה צבאית) עם עצורים נוספים, אשר חלקם ינסה להתיידד עמכם ולהבין על מה אתם עצורים, ישאלו מה אמרתם וכיוצ”ב. מדובבים הם שיטת חקירה שעליכם לדעת כי היא קיימת ויש לה השלכות על החקירה. לפני שנים אחדות ייצגנו חשוד בעבירת ניסיון רצח אשר על פי החשדות ביחד עם שותפו ניסה לרצוח אחר באמצעות כלי נשק. החשוד שיוצג על ידי משרדנו שמר על זכות השתיקה לאורך כל הדרך, ולא התפתה לשוחח עם “חבריו” לתא המעצר. הוא שוחרר מקץ זמן לא ארוך ולא הוגש נגדו כתב אישום. חברו, התוודה בפניו מדובב על מעשיו והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת ניסיון לרצח.

50. ולבסוף – אל תשכחו שהחקירה תסתיים בקרוב. קשה ככל שתהיה חקירת מצ”ח, היא קצובה בזמן ולא ניתן לערוך אותה לנצח.

51. כיום המעצר בצבא הוא עד ל-48 שעות שזוהי תקופה לא קצרה אך גם לא נורא ארוכה. אנו תקווה שבעתיד הקרוב (כבר ב-2015) יקוצרו זמני המעצר ל-24 שעות בטרם הבאה בפני שופט.

52. ברור גם החקירה לא נמשכת כל הזמן הזה ברציפות, שכן לכם כנחקרים יש זכות לישון, לאכול, לשתות וכיוצ”ב. נצלו את ההפוגות היטב.

53. בסיום החקירה, במידה ועמדתם על גרסתכם כי הנכם חפים מפשע, ישנה סבירות גבוהה שתשוחררו.

54. אפשרות נוספת היא כי תובאו להארכת מעצר (לרבות עם תועברו לכלא 4 או כלא 6) בפני שופט בבית הדין הצבאי. שם תזכו סוף סוף לראות את משפחתכם המודאגת.

ד. מילה למשפחת חייל הנתון בחקירת מצ”ת

55. אם יקירכם נעצר, חשוב מאוד להסדיר ייעוץ משפטי מידי וללא כל דיחוי, עם עורך דין צבאי מומחה עם ניסיון רב שנים בתחום המשפט הצבאי, אשר מכיר את תחום המשפט הצבאי, את בתי הדין הצבאיים, את חוק השיפוט הצבאי, ואת גורמי הפרקליטות הצבאית- על בוריים.

56. עליכם לדעת שהייעוץ בחקירת מצ”ח נעשה גם טלפונית על ידי עורך דין צבאי שקיבל היתר לשמש כעורך דין צבאי בבתי הדין הצבאיים וכך ניתן מידית להעניק את הייעוץ המשפטי.

57. רבים אינם יודעים זאת אבל ייעוץ משפטי על ידי עורך דין צבאי אינו חייב להיעשות רק לבקשת העצור, הוא יכול להיעשות גם לבקשת קרוב של העצור.

58. אל תחכו שהבן או בת יתקשרו אליכם לבשר לכם שהם במעצר. בדר”כ, זה מאוחר מידי שכן מצ”ח נוהגים רק לעכב את החשוד, ולעצור אותו רק לאחר שמיצו את החקירה.

59. אם גילתם שיקירכם נלקח לחקירת מצ”ח – הדרך הטובה ביותר לסייע לו היא באמצעות הסדרת ייעוץ משפטי מידי וללא דיחוי.

60. אנו משוכנעים כמוכם שהילד חף מפשע, חזק ויודע להסתדר בעצמו. לצערנו – זה לא תמיד מספיק.

61. שימו לב: גם אם החייל הוא לוחם בחטיבת חי”ר, אחראי משמרת, מפקד, קצין או חייל זוטר, זה לא אומר שום דבר על היכולת שלו להסתדר בחקירת מצ”ח. נהפוך הוא, לעיתיםדווקא העובדה שהילד “ממושמע ואחראי” עשויה להיות בעוכרו שכן החוקרים יפעילו עליו אמצעי לחץ או יעשו שימוש במילים צבאיות כדוגמת “אמינות” וערכים אחרים אשר ישברו אותו ויאלצו אותו להודות בעבירות כאלו ואחרות שלעיתים כלל לא ביצע.

62. אם התקשר אליכם החייל והודיע לכם שהוא עצור, הדבר החשוב ביותר הוא לדעת הוא 2 פרטים: 1. היכן הוא נמצא (איזה בסיס מצ”ח) ? 2. האם יש לו פרטי עורך דין להתייעץ עימו, ולמסור לו שם וטלפון של עורך דין להתייעצות. השיחות הן קצרות, בדר”כ גם לא ברורות, ולעיתים נקטעות על ידי חוקר המצ”ח.

63. משפחות יקרות: לא לבזבז זמן שיחה יקר ולעבור על רשימות ציוד כמו האם יש לו מברשת שיניים. זה בהחלט חשוב אבל ממש לא רלוונטי וממש לו עוזר בשלב קריטי זה.

64. יש לנסות ולברר מיד היכן הוא עצור. כבר קרה שפנו אלינו משפחות לאחר שיחה עם הנחקר, הצליחו לספר לנו שהבן נעצר בגין עבירה מסוימת, מסרו לנו את פרטיה וסיפקו לנו רשימה ארוכה של ציוד שחסר לילד במעצר, אבל את מקום החקירה לא ידעו למסור.

65. יש לשאול את יקיריכם האם שוחח עם עורך דין ובמידה ויש לו פרטי עורך דין צבאי שייצג אותו. כמידת האפשר, תמסרו לו את השם ואת הטלפון של משרד עורכי הדין שתבחרו לייצגו (במידה ותבחרו במשרדנו, הטלפון למקרים דחופים נמצאו בצד שמאל למעלה באתר).

66. כמובן שעליכם להסדיר את התשלום עבור הייצוג המשפטי עם עורך הדין הצבאי שעימו התקשרתם. עליכם לזכור שמשפט תמיד עולה יותר, ובמקרים רבים, אפשר להימנע מכתב אישום וממשפט, במידה והנחקר מקבל ייעוץ משפטי טוב ונכון מעורך דין צבאי מומחה אשר מכיר את רזי ההליך הפלילי הצבאי.

ה. לסיכום- מדריך לחקירת מצ”ח

 

67.  העצה הטובה ביותר לחקירת מצ”ח היא להיוועץ בעורך דין צבאי מומחה בדיני צבא, אשר יש לו ניסיון בניהול תיקי מצ”ח בשלל עבירות.

68. במהלך החקירה, שהיא רגע קשה ביותר, עורך הדין הצבאי יספק לנחקר את הידע המקצועי, את הניתוח המשפטי, את העצות הנכונות וגם את התמיכה הנפשית הדרושה לנחקר במצב של חוסר הוודאות שבו הוא נתון.

69. כמובן שאין בשורות אלו ייעוץ משפטי למקרה הספציפי, והן אינן תחליף לייעוץ משפטי, ועליכם לקבל ייעוץ משפטי פרטי ופרטני למקרה הספציפי.

70. במקרה ובחרתם במשרדנו, יש להתקשר באופן מיידי לקבלת ייעוץ משפטי פרטני דחוף.

 

קרא עוד: תיקי מצ”ח

לייעוץ ראשוני בכל עניין צבאי משפטי מלאו שם ומספר טלפון ונחזור אליכם בהקדם.

בכל בעיה בתחום המשפט הצבאי הפלילי או מול רשויות הצבא, ניתן לפנות אלינו ונשמח לסייע בייעוץ והכוונה ראשונית. באתר גם מאמרים אשר מטרתם לספק מידע ראשוני בנוגע לתחום הפניה. אין במאמרים כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי במקרה הספציפי, ולצורך כך באפשרותכם לפנות אלינו טלפונית או לקבוע פגישת ייעוץ ללא התחייבות.


לכתבה >

« העמוד הקודם