למקרים דחופים:

בית דין משלב

עריק ורוצה לצאת מזה ללא כלא ורישום פלילי? מעדת באופן חד פעמי בגלל בעיה נקודתית ואתה מעוניין לחזור לשירות תקין? ההליך בבית הדין המשלב הוא בדיוק בשבילך!

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות בעניין עריקים?

לאורך השנים היה נדון עניינם של עריקים לתקופות ממושכות בפני בית הדין הצבאי. כך, בגין עריקות בת 10 חודשים היה מוגש כתב אישום לבית דין צבאי, העריק היה נעצר עד תום ההליכים [כלומר, עד המשפט] ואז הייתה נדונה שאלת העונש שיושת עליו. בשנה האחרונה חל שינוי מגמה, ייתכן כי מתוך הבנה שרוב העריקים מבצעים עריקות מתוך חוסר אונים, בלית ברירה, או מתוך מצוקה נקודתית שניתנת לפיתרון ואין מקום להכתימם בהליך פלילי ורישום פלילי לכל החיים. בית הדין המשלב הוא ערכאה דיונית-שיקומית במסגרתו ניתנת הזדמנות נוספת ואחרונה לעריק, לא להיות מוכתם ברישום פלילי, לחזור לשירות תקין ולסיימו.

מהו בית דין משלב?

״בית דין משלב״ הוא בית דין שיקומי צבאי שנועד לטפל בסיבות שבגינן ביצעו חיילים עבירה של היעדרות משירות, תוך שחרור ממעצר באופן מיידי. כך במקום להישפט לעונש מחבוש בפועל (בהליך בדין משמעתי) או כלא (בהליך בבית דין צבאי). הליך זה מאפשר לסיים עריקות ללא מעצר ותוך התחייבות לחזור לשירות תקין בסיוע הגורמים הצבאיים.

ההליך רלוונטי לגבי עריקים עד תקופה של 10 חודשים (מעבר לתקופה זו ההליך ימשיך כהליך רגיל בכליאה ממשית), שזוהי היעדרותם הראשונה, שנבעה מבעיה נקודתית הניתנת לפיתרון במסגרת בית הדין המשקם. כך למשל, עניינה של חיילת אשר נעדרה למשך 9 חודשים משירות בגלל שאימה אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי והיא נדרשה לטפל בה לאורך תקופה, כשהחיילת בעלת מוטיבציית שיא לסיים שירות צבאי- מתאים ביותר למסגרת הליך זה.

בית הדין המשלב נמצא בבית הירוק ביפו, והדיונים בו מתקיימים בפני שופטת בית הדין המשלב, כבוד השופטת אל״מ טלי פריד.

על מה דנים ועל מה מדברים במסגרת בית הדין המשלב?

במסגרת ההליך, ובמידה שהחייל מסכים לתנאי ההליך, מביע מוטיבציה להמשך שירות, ומתחייב לא להסתבך יותר בעבירת עריקות או כל עבירת משמעת אחרת – החייל משוחרר ממעצר באופן מיידי, מוצמד לו ״קצין מלווה״ אשר בודק את הבעיה בגינה נעדר מהשירות ומנסה יחד עם החייל למצוא דרכים לפתרונה, כגון- שינוי שיבוץ, תמיכת מפקדים, תמיכה באפיק ת״ש, סיוע כלכלי, בקשות לחייל בודד, טיפול קבן ועוד. בהמשך, יזומן החייל לדיוני מעקב בבית הדין המשלב.

בבית הדין המשלב פחות דנים ויותר מדברים. מדברים בנינוחות על הסיבות שהובילו להיעדרות, על המוטיבציה להמשך שירות, ועל הפעולות הננקטות בתוך היחידה יד ביד עם החייל על מנת לתת לו מענה ועזרה. במסגרת הדיונים מעדכנים מעת לעת אודות התקדמות עניינו של החייל ביחידה, שיפור בהתנהגותו הכללית ומספרים אודות ההתרחשויות מאז דיון המעקב הקודם.

במידה וחלילה, לא חל שיפור בהתנהגות החייל, או שהוא נעדר שוב משירות, או שלא מגיע לדיוני המעקב, בסמכות בית הדין הצבאי להוציא פקודת מעצר ולהחזיר את החייל למעצר, וכך נעשה ממש בשבוע האחרון בעניינו של חייל אשר לא התמיד ולא התייצב לדיונים בבית הדין המשלב.

יש לזכור, כי מדובר בהליך המתאים למי שמעוניין לסיים שירות תקין ומתחייב לעשות זאת, כשהעריקות הייתה מבחינתו מעידה חד פעמית.

בכל מקרה של עריקות נכון יהיה לא לעצום עיניים לנוכח העניין, לפנות בהקדם לעורך דין צבאי מיומן ומנוסה בתחום, על מנת להסדיר את המעמד, בין אם במהלך העריקות ובין אם במהלך מעצר. בכל עניין משפטי צבאי, ניתן לפנות אלינו בטלפון 054-7337750. עריקות * סמים בצבא * עבירות בנשק * תיקי מצ”ח * וועדות רפואיות * הסדרת מעמד בן מהגרים * פניה לגורמי בריאות הנפש * וועדות התאמה * וועדות סמים *

איך מתחילים?

משרדנו מייצג מועמדים לשירות בטחון וכל חייל אשר זקוק לסיוע מול רשויות הצבא, בבקשות לפטור משירות, לטיפול נפשי או רפואי, עררים רפואיים ושאר הליכים צבאיים מנהליים. השותפים במשרד הינם יוצאי פרקליטות צבאית.

עו”ד ונוטריון (רס”ן במיל’) רוני קרדונר

מאמרים נוספים

פרופיל 21

גורמי ברה”ן (בריאות הנפש) הצבאיים, מתחלקים, כמו כל יחידות הצבא, לפיקוד צפון, מרכז ודרום. גורמי ברה”ן הראשוניים שאיתם יבוא חייל במגע נמצאים בבקו”ם (בסיס קליטה ומיון), שם נמצא משרד ברה”ן המרכזי. גורמי ברה”ן מורכבים מקב”נים (אשר הינם עובדים סוציאליים או פסיכולוגיים בהכשרתם) וכן מפסיכיאטרים. כבר

להמשך קריאה »

מיהו עריק מילואים ומהי עריקות מילואים?

עריק מילואים יכול להיות מי שהיה חייל טוב במהלך שירותו. עריק מילואים יכול אפילו להיות מי שמעולם לא היה עריק או נפקד במהלך שירות החובה. אבל אם לא התייצבת לצו קריאה למילואים – אתה עריק מילואים! זאת מאחר שחובת השירות על פי חוק שירות בטחון,

להמשך קריאה »

מידע לנפגעים על רקע מיני

33.0145 איסור פגיעה על רקע מיני תוקף סעיפים 1 עד 50 מה- 16 באוקטובר 2007 הגדרות1. בפקודה זו:א. “הטרדה מינית” היא כל אחד מהמעשים המפורטים להלן:1) סחיטה באיומים, כמשמעה בסעיף 428 לחוק העונשין, כשהמעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;2) מעשים מגונים, כמשמעם בסעיפים

להמשך קריאה »